מיוחד

הדולר לאן? "מה שקורה עכשיו זה שבירה מנטאלית של המשקיעים"

כך אומר שלמה מעוז מאקסלנס ל-Bizportal. הדולר צנח היום ב-1.24% ל-3.74 ש' בלבד. מיכאל שראל מהראל: "רק תיקון אגרסיבי בשוקי המניות לצד מהלך מפתיע של פישר ירים את הדולר"
יוסי פינק |

מטבע הדולר מאבד היום עוד 0.9% וחוזר בדיוק לרמה בה נסחר ב-31 לדצמבר 2008. מאז אותה רמה הוא הצליח לעליות כמעט 14% לרמה של 4.26 שקלים וכאמור, גם לעשות את כל הדרך חזרה.

בנקי ההשקעות הזרים רואים את הדולר ממשיך לאבד גובה ונסחר ברמות נמוכות בהרבה. בברקליס פרסמו כבר בתחילת חודש יוני, כאשר הדולר עמד על 3.96 שקלים, סקירה בה עם טענו כי הדולר יגיע ל-3.70 תוך שלושה חודשים ומעט לאחר מכן גם ל-3.60. השבוע ברקליס חזרו על מחירי היעד הנ"ל.

במריל לינץ' היו אפילו יותר אגרסיביים ובסקירה שפרסמו בשבוע שעבר כתבו כלכלני בנק ההשקעות כי שביוני 2010 יעמוד שער החליפין על 3.4 שקל לדולר.

הפננו את השאלה בדבר כיוון הדולר בטווח הקצר והארוך לשניים מבכירי הכלכלנים בישראל.

שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס-נשואה: "כרגע העניין הוא בכלל לא כלכלי אלא מנטאלי. אפשר לראות שברמות הנוכחיות של הדולר הציבור פשוט נשבר וזה דומה למה שקרה בשוק המניות כשאנשים נשברו והחלו לקנות. אפשר לראות את זה גם לפי המחזורים המאוד גדולים בשוק המט"ח בישראל בימים האחרונים".

לדבריו של מעוז, על התחזקות של הדולר אין ממש על מה לדבר לפני שנראה התחזקות בכלכלה העולמית וזה לא אמור לקרות עד שנה הבאה. מאזן הגירעון המסחרי ירד לאחרונה מרמה של 6 מיליארד דולר לרמה של 2 מיליארד דולר. כשנתחיל לראות שינוי במגמה הזו של מאזן המסחר, כלומר גידול ביבוא חומרי הגלם ומוצרי ההשקעה, אז גם נראה התאוששות של הדולר אבל כאמור, זה לא אמור לקרות בזמן הקרוב אבל כשזה יקרה, אז נראה את הדולר גם מעל 4 שקלים"

מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל פיננסים

"להערכתי בטווח הארוך אנחנו ראה את הדולר ברמות נמוכות יותר מול השקל ואני מדבר על שנים. זה נמשך ע"י העודף הקיים בחשבון השוטף, כלומר יש יותר ייצוא מייבוא והמצב הזה ימשיך לגדול בשער החליפין הנוכחי".

בנק ישראל קובע גם כי צפוי עודף גדול בחשבון השוטף של המשק של 3.2 מיליארד דולר ב-2009 לעומת 1.6 מיליארד ב-2008. לדבריו של שראל, "הדבר מייצר לחץ על הדולר, הדבר לא צפוי להשתנות משמעותית וצריך לקחת בחשבון גם כי לארה"ב יש בדיוק את הבעיה ההפוכה, וזה יוצר וימשיך לייצר לחץ על הדולר בעולם".

עם זאת, לדבריו של שראל, העניין של העודף בחשבון השוטף ומאזן המסחר אלו דברים הקשורים לטווח הארוך. בטווח הקצר ישנם מספר דברים שצפויים לקבוע את כיוון הדולר. "הראשון הוא כמובן ההתערבות של פישר, או יותר נכון מועד סיום ההתערבות הזו. כרגע ההערכה היא שהוא יפסיק לרכוש בתוך חצי שנה, לא יותר. אם הוא יודיע על הפסקה מיידית, כמובן שזה יגרום להתחזקות השקל, אם הוא יודיע שיפסיק רק עוד חצי שנה אז זה יכול לגרור פיחות. אני חושב שהוא יודיע על הקטנת הרכישות ובכלל לא ידבר על תאריך סיום הרכישות".

"דבר שני שמאוד משפיע על הדולר בטווח הקצר זה שוקי המניות", אומר שראל. "כרגע מגמת העליות החדות במניות תומכת בשקל. במידה והמגמה הזו תשתנה אז נראה את הדולר מתחזק".

לסיכום אומר שראל, כי "בטווח הארוך אני לא רואה את הדולר מעל 4 שקלים אבל בטווח הקצר, תיקון אגרסיבי בשוקי המניות לצד מהלך מפתיע של פישר בהחלט עשויים לשלוח את הדולר אל מעל לרמה זו".

השקעה בדולר

בבורסה בתל אביב קיימים מספר כלים להשקעה בדולר או לשם גידור מפני הפסדים. משקיע יכול לרכוש או לכתוב נגזרים על הדולר-שקל, בדומה לאופציות הקיימות על מדד המעו"ף. מדובר באופציות שנועדו בד"כ למסחר/גידור בטווח-קצר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות

התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום תחליף את תמ״א 38 בעיר, ותאפשר חיזוק, עיבוי ומיגון מבנים שנבנו לפני 1992.המהלך יעניק את היכולת לביצוע במסלול מהיר וישיר להיתר בנייה

צלי אהרון |

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום אישרה את תוכנית ההתחדשות המגרשית בבאר שבע, ביוזמת עיריית באר שבע והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. התוכנית נועדה להחליף את תמ״א 38 בעיר, ולהתאים את עקרונותיה למציאות המקומית של באר שבע - תוך מתן מענה למבנים ישנים, מחסור בממ״דים וצורך בהתחדשות רחבת היקף בשכונות הוותיקות.

לפי התוכנית, שנערכה בראשות האדריכלית עדי אסיף, ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה ישירות, ללא צורך בהכנת תוכנית מפורטת נוספת. מדובר במהלך שמאפשר טיפול מהיר בבניינים קיימים, במסלול נקודתי ברמת הבניין ולא רק במתחמי פינוי-בינוי גדולים. הפוטנציאל הכולל של התוכנית עומד על כ-17 אלף דירות חדשות שיכולות להיבנות כאמור בשכונות הוותיקות של העיר.

התחולה חלה על מבנים שנבנו לפני שנת 1984, שבהם לפחות שתי קומות וארבע יחידות דיור, וכן על מבנים שנבנו עד שנת 1992 - שבהם יוכלו להיבנות ממ״דים ותוספות עיבוי. התוכנית מגדירה שלושה מסלולים עיקריים: הריסה ובנייה מחדש, חיזוק ועיבוי, ומיגון ועיבוי בלבד. לכל מסלול נקבעו היקפי זכויות שונים בהתאם לגובה הבניין ומיקומו בעיר.

כמו כן, נקבע כי ברחובות ראשיים יתאפשר שילוב שימושים למסחר ולמוסדות ציבור, כחלק ממדיניות עידוד חיי רחוב וקהילה. כך למשל, בניין בן שלוש קומות הסמוך לציר תחבורה מרכזי עשוי לקבל תוספת של עד שש קומות, בעוד שבניין פנימי בן חמש קומות יוכל להוסיף שתיים בלבד.

במקביל, גובש סט הנחיות תכנוניות ועיצוביות אחידות לאזורים השונים בעיר, במטרה לשמור על רצף עירוני מסודר ולאפשר התחדשות הדרגתית ומבוססת תכנון. התוכנית מצטרפת לשורה של מהלכים עירוניים שמטרתם לעודד חיזוק מבנים ושדרוג סביבת המגורים במרכז ובשכונות הוותיקות של באר שבע.


משכנתא לדירה ראשונה. צילום: Canvaמשכנתא לדירה ראשונה. צילום: Canva

עלייה בפיגורי המשכנתאות - האם זה אות אזהרה למשק?

מה אפשר ללמוד מנתון הפיגורים במשכנתאות? לא מה שחשבתם

צלי אהרון |
נושאים בכתבה משכנתא

פיגורי המשכנתאות עולים. יש יותר משפחות שלא יכולות לשלם את המשכנתא. המשפחות האלו מנסות לדחות בשיחות עם הבנקים ואז יש סיכוי טוב שיתנו להם גרייס או ימחזרו את המשכנתא שזה מצד אחד טוב כי ההחזר יורד, אבל מצד שני זה גרוע - כי  אורך החיים של המשכנתא עולה והריבית לרוב עולה. אבל, זה עדיף על להגיע למצב של פיגורים וקנסות. 

המצב הזה עשוי לסמן בעיה, סוג של רמז לכך שאנשים כבר לא מסוגלים לעמוד במשכנתאות, אבל צריך לקחת את המספרים בפרופורציה. מדובר בעלייה של אחוזים בודדים בחודש ובמספר שלא באמת מגרד את שוק המשכנתאות הכולל. הפיגורים הם מתחת ל-1% מכלל השוק.  עם זאת, כמובן שזה עניין מטריד, במיוחד המגמה - העלייה המתמשכת בפיגורי המשכנתא. 


לפי נתוני חודש ספטמבר של בנק ישראל, הפיגורים בהחזרי משכנתאות של מעל 90 יום הגיעו ל-4.12 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של מעל 50% בשנתיים וגידול עקבי ומתמיד מחודש לחודש.  אבל היקף המשכנתאות הכולל עולה על 600 מיליארד שקל. הפיגורים עדיין זניחים, כל עוד הם לא עולים על 8-9 מיליארד שקל ( 1.3%-1.5% מההיקף הכולל) לא מדובר בבעיה קשה. למעשה זה מבטא מצב הפוך - משק שאחרי שנתיים של מלחמה עם פיגורי משכנתאות אפסיים - זה הישג לכלכלה. 


כך או אחרת, למרות ההאטה המתמשכת בשוק הנדל"ן, הבנקים ממשיכים לשווק משכנתאות בהיקפים גבוהים. מנתוני בנק ישראל עולה כי בספטמבר ניתנו משכנתאות בהיקף של כ-8.86 מיליארד שקל - ירידה חודשית של כ-3% לעומת אוגוסט, אך עלייה של 3.6% לעומת ספטמבר אשתקד. מדובר במספרים גבוהים שלכאורה מנותקים משוק הדירות שבו קצב המכירות עומד על שפל היסטורי. 


מספר העסקאות לרכישת דירות עמד בספטמבר, על פי ההערכות על כ-6,000 דירות בלבד, לעומת קרוב ל-8,000 באוגוסט וכ-8,200 בספטמבר אשתקד. הפער מעיד על כך שחלק מהמשכנתאות שנלקחו אינן משקפות עסקאות חדשות, אלא מיחזורי משכנתאות או מימושים נדחים - כלומר מימושי משכנתאות של עסקאות מהעבר. יש הרבה מאוד עסקאות שלא דרשו מימון בעת העסקה, אלא רק בעת הכניסה. המכירה נעשתה כבר לפני מספר שנים וכעת לוקחים משכנתא. כעת יש טרנד חדש - נכנסים לדירה ומשלמים רק בעוד שנה. אז יש נתק בין תאריך לקיחת המשכנתא לבין עסקת הרכישה.