הדולר לאן? "מה שקורה עכשיו זה שבירה מנטאלית של המשקיעים"
מטבע הדולר מאבד היום עוד 0.9% וחוזר בדיוק לרמה בה נסחר ב-31 לדצמבר 2008. מאז אותה רמה הוא הצליח לעליות כמעט 14% לרמה של 4.26 שקלים וכאמור, גם לעשות את כל הדרך חזרה.
בנקי ההשקעות הזרים רואים את הדולר ממשיך לאבד גובה ונסחר ברמות נמוכות בהרבה. בברקליס פרסמו כבר בתחילת חודש יוני, כאשר הדולר עמד על 3.96 שקלים, סקירה בה עם טענו כי הדולר יגיע ל-3.70 תוך שלושה חודשים ומעט לאחר מכן גם ל-3.60.
במריל לינץ' היו אפילו יותר אגרסיביים ובסקירה שפרסמו בשבוע שעבר כתבו כלכלני בנק ההשקעות כי שביוני 2010 יעמוד שער החליפין על 3.4 שקל לדולר.
הפננו את השאלה בדבר כיוון הדולר בטווח הקצר והארוך לשניים מבכירי הכלכלנים בישראל.
שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס-נשואה: "כרגע העניין הוא בכלל לא כלכלי אלא מנטאלי. אפשר לראות שברמות הנוכחיות של הדולר הציבור פשוט נשבר וזה דומה למה שקרה בשוק המניות כשאנשים נשברו והחלו לקנות. אפשר לראות את זה גם לפי המחזורים המאוד גדולים בשוק המט"ח בישראל בימים האחרונים".
לדבריו של מעוז, על התחזקות של הדולר אין ממש על מה לדבר לפני שנראה התחזקות בכלכלה העולמית וזה לא אמור לקרות עד שנה הבאה. מאזן הגירעון המסחרי ירד לאחרונה מרמה של 6 מיליארד דולר לרמה של 2 מיליארד דולר. כשנתחיל לראות שינוי במגמה הזו של מאזן המסחר, כלומר גידול ביבוא חומרי הגלם ומוצרי ההשקעה, אז גם נראה התאוששות של הדולר אבל כאמור, זה לא אמור לקרות בזמן הקרוב אבל כשזה יקרה, אז נראה את הדולר גם מעל 4 שקלים"
מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל פיננסים
"להערכתי בטווח הארוך אנחנו ראה את הדולר ברמות נמוכות יותר מול השקל ואני מדבר על שנים. זה נמשך ע"י העודף הקיים בחשבון השוטף, כלומר יש יותר ייצוא מייבוא והמצב הזה ימשיך לגדול בשער החליפין הנוכחי".
בנק ישראל קובע גם כי צפוי עודף גדול בחשבון השוטף של המשק של 3.2 מיליארד דולר ב-2009 לעומת 1.6 מיליארד ב-2008. לדבריו של שראל, "הדבר מייצר לחץ על הדולר, הדבר לא צפוי להשתנות משמעותית וצריך לקחת בחשבון גם כי לארה"ב יש בדיוק את הבעיה ההפוכה, וזה יוצר וימשיך לייצר לחץ על הדולר בעולם".
עם זאת, לדבריו של שראל, העניין של העודף בחשבון השוטף ומאזן המסחר אלו דברים הקשורים לטווח הארוך. בטווח הקצר ישנם מספר דברים שצפויים לקבוע את כיוון הדולר. "הראשון הוא כמובן ההתערבות של פישר, או יותר נכון מועד סיום ההתערבות הזו. כרגע ההערכה היא שהוא יפסיק לרכוש בתוך חצי שנה, לא יותר. אם הוא יודיע על הפסקה מיידית, כמובן שזה יגרום להתחזקות השקל, אם הוא יודיע שיפסיק רק עוד חצי שנה אז זה יכול לגרור פיחות. אני חושב שהוא יודיע על הקטנת הרכישות ובכלל לא ידבר על תאריך סיום הרכישות".
"דבר שני שמאוד משפיע על הדולר בטווח הקצר זה שוקי המניות", אומר שראל. "כרגע מגמת העליות החדות במניות תומכת בשקל. במידה והמגמה הזו תשתנה אז נראה את הדולר מתחזק".
לסיכום אומר שראל, כי "בטווח הארוך אני לא רואה את הדולר מעל 4 שקלים אבל בטווח הקצר, תיקון אגרסיבי בשוקי המניות לצד מהלך מפתיע של פישר בהחלט עשויים לשלוח את הדולר אל מעל לרמה זו".
השקעה בדולר
בבורסה בתל אביב קיימים מספר כלים להשקעה בדולר או לשם גידור מפני הפסדים. משקיע יכול לרכוש או לכתוב נגזרים על הדולר-שקל, בדומה לאופציות הקיימות על מדד המעו"ף. מדובר באופציות שנועדו בד"כ למסחר/גידור בטווח-קצר.
ארוחת בוקר (X)גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים
אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.
חצי מהמשכורת הולך על דיור
הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה.
- המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
- שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח, זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.
עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
מחקר רחב של קרן המטבע הבינלאומית מגלה שהעלאת ריבית של אחוז מורידה את מחירי הדירות בפחות מאחוז אחד - אבל כשהריבית יורדת מ-7% ל-2.7% נוצר בום, כשהיא משתנה מ-4.5% ל-3.5% ההשפעה זניחה - מה זה אומר על שוק הנדל"ן הישראלי?
ריבית בנק ישראל ירדה לאחרונה. סיכוי טוב שבמהלך השנה הקרובה היא תרד עוד פעמיים בכ-0.5% ל-3.75%. האם ההורדה הזו תוביל לעלייה במחירי הדירות? הורדת ריבית הופכת את החזרי המשכנתא לנמוכים יותר ומאפשרת בעצם לרוכשי דירות להגדיל את המרכיב במשכנתא ולקנות דירה עם פחות הון עצמי. יש לכאורה יותר אפשרויות לרוכשי דירות, אבל לא צריך לעשות מחקר כדי להבין שהפחתה של רבע אחוז היא כמעט כלום, סדר גודל של 70-100 שקל בהחזרי המשכנתא הממוצעת. לא זה מה שיקבע אם תקנו דירה או לא. אבל אם זה יימשך?
נחזור כמה שנים טובות אחורה. היינו בניסוי ריבית גדול שנקרא - ריבית אפסית. בניסוי הזה, נתנו לנו מימון זול במיוחד ואז רכשנו דירות וניפחנו מחירים. זה נגמר. הריבית זינקה, כשהזינוק שלה גרם להחזרי המשכנתא לעלות בקרוב ל-1,000 שקל. הרבה כסף ובדרך גם היתה עלייה במדד המחירים שייקרה את ההחזרים. העלייה הזו מריבית אפס לאזור 5% היא דרמה גדולה והיא אכן מקשה על רוכשי הדירות, אבל הדרך חזרה לא תהיה מלאה. הריבית לא תחזור לאפס. היא תרד לאזור 3.5%-3.75%. אנחנו ב-4.25%, אז במקרה הכי טוב היא תרד ב-0.75% וההחזר החודשי יירד ב-200-300 שקלים - זה הרבה, אבל לא משנה בהכרח החלטה כה גורלית כמו רכישת דירה.
כדי שאנשים יקנו דירה הם צריכים שיהיה להם כסף, והעלייה ביוקר המחייה מחסלת להם את העודפים. כדי שאנשים יקנו דירה צריך שהמחירים ימשיכו לרדת. הם יורדים - גם בלמ"ס מצביעם על כך, למרות שאצלם הנתונים לא כוללים את הנחות הענק המימוניות והמבצעים השונים. כשזה יימשך נקבל חזרה לשוק הדירות, אם כי, שוק הדירות תמיד לא באמת צפוי
עד כאן, ההערכה מהשטח, לא מלומדת, לא מקצועית. כאן תראו הערכה של כלכלנים - לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם. וכעת נעבור ממש למחקר מפורט שפורסם ב-IMF Economic Review, כתב העת היוקרתי של קרן המטבע הבינלאומית. המחקר מערער באופן יסודי על ההנחה הזו שיש קשר הפוך בין ריבית למחירי הדירות. המחקר "When Does Monetary Policy Sway House Prices? A Meta-Analysis" מגלה שהקשר בין שינויי ריבית למחירי דירות חלש הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב, אבל גם שיש הבדל עצום בין "רמת הריבית" ל"שינוי בריבית".
- לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הממצא המרכזי: נקודת אחוז שווה פחות מאחוז
המחקר, שנערך על ידי דומיניקה ארנברגרובה, יוזף בייז'יק ותומאש האברנק מהבנק הלאומי הצ'כי ואוניברסיטת צ'ארלס בפראג, הוא אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו אי פעם בתחום. החוקרים אספו 1,555 אומדנים מ-37 מחקרים שונים שבחנו 45 מדינות לאורך 72 שנים. כפי שהם מתארים: "הספרות האמפירית מספקת תוצאות מעורבות לגבי ההשפעה של ריביות קצרות טווח על מחירי הדירות: הסמי-אלסטיות המוערכות נעות בין מינוס 12 לערכים חיוביים".
