הדולר לאן? "מה שקורה עכשיו זה שבירה מנטאלית של המשקיעים"
מטבע הדולר מאבד היום עוד 0.9% וחוזר בדיוק לרמה בה נסחר ב-31 לדצמבר 2008. מאז אותה רמה הוא הצליח לעליות כמעט 14% לרמה של 4.26 שקלים וכאמור, גם לעשות את כל הדרך חזרה.
בנקי ההשקעות הזרים רואים את הדולר ממשיך לאבד גובה ונסחר ברמות נמוכות בהרבה. בברקליס פרסמו כבר בתחילת חודש יוני, כאשר הדולר עמד על 3.96 שקלים, סקירה בה עם טענו כי הדולר יגיע ל-3.70 תוך שלושה חודשים ומעט לאחר מכן גם ל-3.60.
במריל לינץ' היו אפילו יותר אגרסיביים ובסקירה שפרסמו בשבוע שעבר כתבו כלכלני בנק ההשקעות כי שביוני 2010 יעמוד שער החליפין על 3.4 שקל לדולר.
הפננו את השאלה בדבר כיוון הדולר בטווח הקצר והארוך לשניים מבכירי הכלכלנים בישראל.
שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס-נשואה: "כרגע העניין הוא בכלל לא כלכלי אלא מנטאלי. אפשר לראות שברמות הנוכחיות של הדולר הציבור פשוט נשבר וזה דומה למה שקרה בשוק המניות כשאנשים נשברו והחלו לקנות. אפשר לראות את זה גם לפי המחזורים המאוד גדולים בשוק המט"ח בישראל בימים האחרונים".
לדבריו של מעוז, על התחזקות של הדולר אין ממש על מה לדבר לפני שנראה התחזקות בכלכלה העולמית וזה לא אמור לקרות עד שנה הבאה. מאזן הגירעון המסחרי ירד לאחרונה מרמה של 6 מיליארד דולר לרמה של 2 מיליארד דולר. כשנתחיל לראות שינוי במגמה הזו של מאזן המסחר, כלומר גידול ביבוא חומרי הגלם ומוצרי ההשקעה, אז גם נראה התאוששות של הדולר אבל כאמור, זה לא אמור לקרות בזמן הקרוב אבל כשזה יקרה, אז נראה את הדולר גם מעל 4 שקלים"
מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל פיננסים
"להערכתי בטווח הארוך אנחנו ראה את הדולר ברמות נמוכות יותר מול השקל ואני מדבר על שנים. זה נמשך ע"י העודף הקיים בחשבון השוטף, כלומר יש יותר ייצוא מייבוא והמצב הזה ימשיך לגדול בשער החליפין הנוכחי".
בנק ישראל קובע גם כי צפוי עודף גדול בחשבון השוטף של המשק של 3.2 מיליארד דולר ב-2009 לעומת 1.6 מיליארד ב-2008. לדבריו של שראל, "הדבר מייצר לחץ על הדולר, הדבר לא צפוי להשתנות משמעותית וצריך לקחת בחשבון גם כי לארה"ב יש בדיוק את הבעיה ההפוכה, וזה יוצר וימשיך לייצר לחץ על הדולר בעולם".
עם זאת, לדבריו של שראל, העניין של העודף בחשבון השוטף ומאזן המסחר אלו דברים הקשורים לטווח הארוך. בטווח הקצר ישנם מספר דברים שצפויים לקבוע את כיוון הדולר. "הראשון הוא כמובן ההתערבות של פישר, או יותר נכון מועד סיום ההתערבות הזו. כרגע ההערכה היא שהוא יפסיק לרכוש בתוך חצי שנה, לא יותר. אם הוא יודיע על הפסקה מיידית, כמובן שזה יגרום להתחזקות השקל, אם הוא יודיע שיפסיק רק עוד חצי שנה אז זה יכול לגרור פיחות. אני חושב שהוא יודיע על הקטנת הרכישות ובכלל לא ידבר על תאריך סיום הרכישות".
"דבר שני שמאוד משפיע על הדולר בטווח הקצר זה שוקי המניות", אומר שראל. "כרגע מגמת העליות החדות במניות תומכת בשקל. במידה והמגמה הזו תשתנה אז נראה את הדולר מתחזק".
לסיכום אומר שראל, כי "בטווח הארוך אני לא רואה את הדולר מעל 4 שקלים אבל בטווח הקצר, תיקון אגרסיבי בשוקי המניות לצד מהלך מפתיע של פישר בהחלט עשויים לשלוח את הדולר אל מעל לרמה זו".
השקעה בדולר
בבורסה בתל אביב קיימים מספר כלים להשקעה בדולר או לשם גידור מפני הפסדים. משקיע יכול לרכוש או לכתוב נגזרים על הדולר-שקל, בדומה לאופציות הקיימות על מדד המעו"ף. מדובר באופציות שנועדו בד"כ למסחר/גידור בטווח-קצר.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.