הדולר לאן? "מה שקורה עכשיו זה שבירה מנטאלית של המשקיעים"
מטבע הדולר מאבד היום עוד 0.9% וחוזר בדיוק לרמה בה נסחר ב-31 לדצמבר 2008. מאז אותה רמה הוא הצליח לעליות כמעט 14% לרמה של 4.26 שקלים וכאמור, גם לעשות את כל הדרך חזרה.
בנקי ההשקעות הזרים רואים את הדולר ממשיך לאבד גובה ונסחר ברמות נמוכות בהרבה. בברקליס פרסמו כבר בתחילת חודש יוני, כאשר הדולר עמד על 3.96 שקלים, סקירה בה עם טענו כי הדולר יגיע ל-3.70 תוך שלושה חודשים ומעט לאחר מכן גם ל-3.60.
במריל לינץ' היו אפילו יותר אגרסיביים ובסקירה שפרסמו בשבוע שעבר כתבו כלכלני בנק ההשקעות כי שביוני 2010 יעמוד שער החליפין על 3.4 שקל לדולר.
הפננו את השאלה בדבר כיוון הדולר בטווח הקצר והארוך לשניים מבכירי הכלכלנים בישראל.
שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס-נשואה: "כרגע העניין הוא בכלל לא כלכלי אלא מנטאלי. אפשר לראות שברמות הנוכחיות של הדולר הציבור פשוט נשבר וזה דומה למה שקרה בשוק המניות כשאנשים נשברו והחלו לקנות. אפשר לראות את זה גם לפי המחזורים המאוד גדולים בשוק המט"ח בישראל בימים האחרונים".
לדבריו של מעוז, על התחזקות של הדולר אין ממש על מה לדבר לפני שנראה התחזקות בכלכלה העולמית וזה לא אמור לקרות עד שנה הבאה. מאזן הגירעון המסחרי ירד לאחרונה מרמה של 6 מיליארד דולר לרמה של 2 מיליארד דולר. כשנתחיל לראות שינוי במגמה הזו של מאזן המסחר, כלומר גידול ביבוא חומרי הגלם ומוצרי ההשקעה, אז גם נראה התאוששות של הדולר אבל כאמור, זה לא אמור לקרות בזמן הקרוב אבל כשזה יקרה, אז נראה את הדולר גם מעל 4 שקלים"
מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל פיננסים
"להערכתי בטווח הארוך אנחנו ראה את הדולר ברמות נמוכות יותר מול השקל ואני מדבר על שנים. זה נמשך ע"י העודף הקיים בחשבון השוטף, כלומר יש יותר ייצוא מייבוא והמצב הזה ימשיך לגדול בשער החליפין הנוכחי".
בנק ישראל קובע גם כי צפוי עודף גדול בחשבון השוטף של המשק של 3.2 מיליארד דולר ב-2009 לעומת 1.6 מיליארד ב-2008. לדבריו של שראל, "הדבר מייצר לחץ על הדולר, הדבר לא צפוי להשתנות משמעותית וצריך לקחת בחשבון גם כי לארה"ב יש בדיוק את הבעיה ההפוכה, וזה יוצר וימשיך לייצר לחץ על הדולר בעולם".
עם זאת, לדבריו של שראל, העניין של העודף בחשבון השוטף ומאזן המסחר אלו דברים הקשורים לטווח הארוך. בטווח הקצר ישנם מספר דברים שצפויים לקבוע את כיוון הדולר. "הראשון הוא כמובן ההתערבות של פישר, או יותר נכון מועד סיום ההתערבות הזו. כרגע ההערכה היא שהוא יפסיק לרכוש בתוך חצי שנה, לא יותר. אם הוא יודיע על הפסקה מיידית, כמובן שזה יגרום להתחזקות השקל, אם הוא יודיע שיפסיק רק עוד חצי שנה אז זה יכול לגרור פיחות. אני חושב שהוא יודיע על הקטנת הרכישות ובכלל לא ידבר על תאריך סיום הרכישות".
"דבר שני שמאוד משפיע על הדולר בטווח הקצר זה שוקי המניות", אומר שראל. "כרגע מגמת העליות החדות במניות תומכת בשקל. במידה והמגמה הזו תשתנה אז נראה את הדולר מתחזק".
לסיכום אומר שראל, כי "בטווח הארוך אני לא רואה את הדולר מעל 4 שקלים אבל בטווח הקצר, תיקון אגרסיבי בשוקי המניות לצד מהלך מפתיע של פישר בהחלט עשויים לשלוח את הדולר אל מעל לרמה זו".
השקעה בדולר
בבורסה בתל אביב קיימים מספר כלים להשקעה בדולר או לשם גידור מפני הפסדים. משקיע יכול לרכוש או לכתוב נגזרים על הדולר-שקל, בדומה לאופציות הקיימות על מדד המעו"ף. מדובר באופציות שנועדו בד"כ למסחר/גידור בטווח-קצר.
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
