הדולר שינה כיוון: השער היציג נקבע בעליה של 0.4% לרמה של 4.14 שקלים

אמיר כהנוביץ', כלכלן המאקרו לשווקים בינלאומיים בכלל פיננסים: "ריבית הלייבור ל-3 חודשים ירדה מתחת ל-1%, זה מצביע על ירידה במפלס החששות מהבנקים"
קובי ישעיהו |

הדולר בולם היום את נפילתו מול השקל. בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג החדש בעליה של 0.39% לרמה של 4.14 שקלים. האירו מנגד נחלש ב-0.33% לרמה של 5.50 שקלים.

אמיר כהנוביץ', כלכלן מאקרו לשווקים בינלאומיים בכלל פיננסים, אומר בסקירה שפרסם היום כי הריבית הבין-בנקאית בארה"ב, הליבור ל-3 חודשים, נפלה לשפל היסטורי ? לראשונה מתחת ל-1%, 0.99%, זאת לאחר שבספטמבר האחרון, לאחר נפילת ליהמן ברדרס, עמדה על 4.82%. הירידה החדה התאפשרה לאחר התערבות אגרסיבית של הפד והממשל האמריקאי שהזרימו ישירות, ודרך ערבויות, סכום של 12.8 טריליון דולר למערכת הבנקאית ולדרבון מלווים.

סך הסכומים בעולם שהריבית עליהם נגזרת מריבית הליבור עומד על 360 טריליון דולר, כך שאפשר להבין את גודל והיקף השפעת נתון זה. גובה הריבית הבין-בנקאית נמדד גם ביחס למרווח מהריבית הממשלתית (על האג"ח) שירד ל-0.8% מ-4.6% בשיא המשבר. הגורם העיקרי למרווח הנ"ל היה החשש ממחיקות נוספות של בנקים. בסה"כ, מאוגוסט 2007, מחקו הבנקים בעולם סכום של כ-1.4 טריליון דולר, אך מאז גם הצליחו לגייס הון של 1.1 טריליון דולר. הירידה הנוכחית מהווה אינדיקטור חיובי משמעותי לירידת חשש זה.

בנאום ברננקי אתמול, מציין כהנוביץ', "באמת לא היה חדש, הוא פחות או יותר הוא דיבר על מה שכולם רואים: יש התמתנות בקצב ההתדרדרות ושעד סוף השנה ארה"ב תחזור לצמיחה. את ההתאוששות הברורה יותר הוא רואה בסקטור הנדל"ן והחשש העיקרי שלו הוא התדרדרות במגזר הפיננסי".

בעולם נחלש הדולר ב-0.55% לרמה של 98.37 יין לדולר ומתחזק ב-0.13% לרמה של 1.3313 דולר לאירו.

מכלל פורקס נמסר כי רמה של 4.09 שקל לדולר הינה מחסום חשוב בדרך מטה . אם גם שם ייכשל הצמד אז ספקולציה לבדה עשויה להחזיר את השער לרמה של 4 שקל לדולר.

מחברת פינוטק נמסר כי המשקיעים והסוחרים ממתינים כעת לתוצאות "מבחני הלחץ" של הבנקים, שהכניסו דאגה בקרב המשקיעים, כשהערכות מדברות על 10 מתוך 19 בנקים שיצטרכו לגייס הון נוסף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גלעד אורן מצלאוי
צילום: דרור סיתהכל

מצלאוי קיבלה רוב לפינוי-בינוי בבת ים: הכנסות צפויות של כ-147 מיליון שקל

החברה התקשרה בהסכם התחדשות עירונית עם בעלי הזכויות בבניין ברחוב הפטמן 6 בבת ים, לאחר שהשיגה רוב של 67% כנדרש בחוק; הפרויקט צפוי להיות עם רווחיות גולמית של כ-20%, אך קיפאון במכירות ועלויות מימון עולות מעמידים במבחן את מודל ההתחדשות העירונית

רן קידר |
נושאים בכתבה מצלאוי

מצלאוי חברה לבנין מצלאוי 0%   הודיעה כי התקשרה בהסכם התחדשות עירונית עם בעלי הזכויות בבניין ברחוב הפטמן 6 בבת ים, לאחר שהשיגה רוב של 67% כנדרש בחוק. מדובר בפרויקט פינוי-בינוי שבמסגרתו יפונו 32 יחידות דיור קיימות, ובמקומן צפויות להיבנות כ-90 דירות חדשות במגדל בן 18 קומות, בהיקף כולל של כ-12.6 אלף מ"ר מגורים וכ-5,000 מ"ר חניות תת-קרקעיות.

חלקה של מצלאוי בפרויקט עומד על 58 יחידות דיור. החברה מעריכה כי היקף ההכנסות מהפרויקט יסתכם בכ-147 מיליון שקל, מול עלויות צפויות של כ-117 מיליון שקל. קידום הפרויקט יתבצע בהתאם לתוכנית הכוללנית של עיריית בת ים, במסלול חלופת שקד או פינוי-בינוי, בכפוף להחלטת מוסדות התכנון.

כיום, המחיר החציוני של דירות ברח' הפטמן עומד על כ-2 מיליון שקל לדירת 3 חדרים, 2.8 מיליון שקל לדירות 4 חדרים ו-3.42 מיליון שקל לדירות 5 חדרים. 

הכנסות ורווח גולמי

תחזית ההכנסות של מצלאוי מתבססות על דוח כלכלי פנימי שגיבשה מצלאוי, הכולל אומדנים עדכניים למחירי מכירה ממוצעים של כ־28 אלף שקל למ"ר, וכן חישובי עלויות מימון, תפעול ובנייה. מה שמעמיד את הפרויקט על שיעור רווחיות גולמית של כ-20.4%, מספר טוב באמצע למקובל בענף לאחרונה. 

השאלה האמיתית היא מה קורה לרווח הגולמי הזה במרוצת השנים. מעבר לעלויות המימון, התפעול והבנייה, פרויקטים כאלה מסתמכים על גלגול העליות לצרכן, או במלים פשוטות על עליית מחירים. ככל והמחירים נשארים במקום או יורדים, המרווחים עבור החברות בתחום עשויים להישחק. לאור הקיפאון בשוק הדירות, שהשתקף בדוחות הרבעון השלישי של רוב רובן של החברות, החברות כידוע יצאו במבצעים, שמבלי להתייחס כרגע לאותיות הקטנות, חלקן אף מציעות ביטול עסקה. כלומר,למרות הציפייה להתאוששות וחזרת הרוכשים, השוק עדיין מדשדש בפועל. שוק ההתחדשות העירונית שנחשב לבוננזה עשוי להיות מסוכן ממה שנראה במבט ראשון, כאשר ביטולי פרויקטים חושפים את המחיר האמיתי של היתכנות נמוכה בהתחדשות עירונית, המרווחים נשחקים, והוצאות המימון מטפסות


השער הדרומי צפת, קרדיט: פרחי צפריר אדריכליםהשער הדרומי צפת, קרדיט: פרחי צפריר אדריכלים

רובע חדש בצפת: 915 דונם, 4,000 יחידות דיור וכניסה חדשה לעיר

התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית צפון כוללת מגורים ל-20 אלף תושבים, שטחי תעסוקה ומסחר, מוסדות חינוך ופארקים; "רק באמצעות יצירת מסה משמעותית של יחידות דיור חדשות ניתן לייצר תנאים אמיתיים לפיתוח תחבורה וחיזוק הכלכלה המקומית"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צפת

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון אישרה למתן תוקף את תוכנית משרד הבינוי והשיכון להקמת רובע עירוני חדש בצפת, תחת השם "השער הדרומי". התוכנית מקודמת על ידי משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם עיריית צפת, ומשתרעת על שטח של כ-915 דונם, מדרום לשכונת רזים ומצפון לכביש 89.

הרובע החדש כולל כ-4,000 יחידות דיור במבני מגורים בני 4 עד 14 קומות, שצפויות לתת מענה לאוכלוסייה של כ-20 אלף תושבים. מתוך כלל יחידות הדיור, כ-800 יוקצו לדירות קטנות וכ-300 לדירות דיורית. לצד המגורים כוללת התוכנית גם כ-260 כיתות גן ובתי ספר, כ-16,500 מ"ר של שטחי מסחר וכ-33 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומשרדים.

התוכנית נערכה בהתאם לעקרונות תוכנית המתאר הכוללנית החדשה של צפת, שקודמה בשנים האחרונות על ידי הוועדה המחוזית והוגשה לאחרונה למוסדות התכנון. אחד המרכיבים המרכזיים בה הוא יצירת כניסה חדשה נוספת לעיר מכיוון כביש 89, תוך ניצול הפרשי הטופוגרפיה, והובלת הנכנסים לעיר אל רחוב ראשי שישלב מגורים, מסחר, תעסוקה ומשרדים. ברובע החדש מתוכננים גם מרכז תחבורה שייתן מענה לתחבורה ציבורית, מדרחוב מסחרי, פארק רובעי ופארקים שכונתיים, בית מלון ומוקדי מסחר מקומיים המשולבים בבינוי המרקמי לאורך הרחובות.



השער הדרומי צפת, קרדיט: פרחי צפריר אדריכלים


מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, מסר: "אישור תוכנית ‘שער הדרומי’ בצפת הוא צעד משמעותי נוסף לחיזוק הצפון, והמשך ישיר לפעולות המשרד להגדלת היצע הדיור בכל רחבי הארץ ובמיוחד בצפון והורדת מחירי הדיור. ניסיון העבר והנתונים מראים שרק באמצעות יצירת מסה משמעותית של יחידות דיור חדשות ניתן לייצר תנאים אמיתיים לפיתוח תחבורה, חיזוק הכלכלה המקומית ומתן פתרון עומק להגירה חיובית של משפחות וצעירים לאזור. זהו האופק לצמיחה אמיתית בצפון. הרובע החדש משלב מגורים איכותיים, תעסוקה, מסחר ותשתיות מתקדמות, שייצרו מנוע צמיחה עירוני וייתנו מענה אמיתי לצרכי התושבים הוותיקים בעיר ולמשפחות החדשות שיגיעו אליה. משרד הבינוי והשיכון ימשיך לפעול יחד עם הרשויות לקידום תכנון וביצוע מהירים, לטובת פיתוחה של צפת וחיזוק האזור כולו".