הדולר שינה כיוון: השער היציג נקבע בעליה של 0.4% לרמה של 4.14 שקלים

אמיר כהנוביץ', כלכלן המאקרו לשווקים בינלאומיים בכלל פיננסים: "ריבית הלייבור ל-3 חודשים ירדה מתחת ל-1%, זה מצביע על ירידה במפלס החששות מהבנקים"
קובי ישעיהו |

הדולר בולם היום את נפילתו מול השקל. בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג החדש בעליה של 0.39% לרמה של 4.14 שקלים. האירו מנגד נחלש ב-0.33% לרמה של 5.50 שקלים.

אמיר כהנוביץ', כלכלן מאקרו לשווקים בינלאומיים בכלל פיננסים, אומר בסקירה שפרסם היום כי הריבית הבין-בנקאית בארה"ב, הליבור ל-3 חודשים, נפלה לשפל היסטורי ? לראשונה מתחת ל-1%, 0.99%, זאת לאחר שבספטמבר האחרון, לאחר נפילת ליהמן ברדרס, עמדה על 4.82%. הירידה החדה התאפשרה לאחר התערבות אגרסיבית של הפד והממשל האמריקאי שהזרימו ישירות, ודרך ערבויות, סכום של 12.8 טריליון דולר למערכת הבנקאית ולדרבון מלווים.

סך הסכומים בעולם שהריבית עליהם נגזרת מריבית הליבור עומד על 360 טריליון דולר, כך שאפשר להבין את גודל והיקף השפעת נתון זה. גובה הריבית הבין-בנקאית נמדד גם ביחס למרווח מהריבית הממשלתית (על האג"ח) שירד ל-0.8% מ-4.6% בשיא המשבר. הגורם העיקרי למרווח הנ"ל היה החשש ממחיקות נוספות של בנקים. בסה"כ, מאוגוסט 2007, מחקו הבנקים בעולם סכום של כ-1.4 טריליון דולר, אך מאז גם הצליחו לגייס הון של 1.1 טריליון דולר. הירידה הנוכחית מהווה אינדיקטור חיובי משמעותי לירידת חשש זה.

בנאום ברננקי אתמול, מציין כהנוביץ', "באמת לא היה חדש, הוא פחות או יותר הוא דיבר על מה שכולם רואים: יש התמתנות בקצב ההתדרדרות ושעד סוף השנה ארה"ב תחזור לצמיחה. את ההתאוששות הברורה יותר הוא רואה בסקטור הנדל"ן והחשש העיקרי שלו הוא התדרדרות במגזר הפיננסי".

בעולם נחלש הדולר ב-0.55% לרמה של 98.37 יין לדולר ומתחזק ב-0.13% לרמה של 1.3313 דולר לאירו.

מכלל פורקס נמסר כי רמה של 4.09 שקל לדולר הינה מחסום חשוב בדרך מטה . אם גם שם ייכשל הצמד אז ספקולציה לבדה עשויה להחזיר את השער לרמה של 4 שקל לדולר.

מחברת פינוטק נמסר כי המשקיעים והסוחרים ממתינים כעת לתוצאות "מבחני הלחץ" של הבנקים, שהכניסו דאגה בקרב המשקיעים, כשהערכות מדברות על 10 מתוך 19 בנקים שיצטרכו לגייס הון נוסף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה

כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים? 

אדיר בן עמי |

משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור -  5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים. 


העלמות מס במיליארדים

רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות  יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין  רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.    

 ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים  מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות. 

שוק השכירות מגלגל  מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים  רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.  

שלושה מסלולי מיסוי

מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס.  במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"  

דיור ציבורי (פורום הדיור הציבורי)דיור ציבורי (פורום הדיור הציבורי)

דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה

מדיניות של הפקרה? בעוד שהדיור הציבורי בישראל כמעט ולא קיים, בעולם הוא רשת ביטחון חברתית



ענת גלעד |
נושאים בכתבה דיור ציבורי

אלפי משפחות בישראל רק חולמות על קורת גג - במציאות שבה מחירי הדיור מאמירים לשחקים, וכמעט שליש מההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת מושקע בהוצאות מגורים, הדיור הציבורי אמור להיות רשת הביטחון האחרונה עבור האוכלוסיות החלשות ביותר. אולם, עבור אלפי משפחות ישראליות, קורת גג ציבורית נותרה בגדר חלום רחוק. 

בעוד שבמדינות רבות בעולם המערבי הדיור הציבורי מהווה מרכיב דומיננטי בשוק הדיור הכולל, בישראל התמונה עגומה למדי. לאורך העשורים האחרונים, מדינת ישראל נקטה במדיניות עקבית של הזנחה והפרטה, שהובילה לצמצום דרמטי של המלאי הקיים ולהחמרת תנאי הזכאות. הפער בין ישראל לעולם בנושא זה מעולם לא היה גדול יותר, והוא מדיר אלפי משפחות נזקקות מהגשמת הזכות הבסיסית לבית.

נכון לסוף שנת 2024, מלאי הדיור הציבורי בישראל עמד על כ-47,143 יחידות דיור בלבד. מספר זה מהווה כ-1.7% מכלל הדירות במדינה. הנתון משקף צניחה של כ-22% בעשור האחרון, מגמה שנמשכת בשל מכירה מואצת של דירות לדיירים הזכאים אל מול רכישה זעומה של דירות חדשות. אל מול המלאי המצומצם, ממתינות בתור הארוך כ-30 אלף משפחות, קשישים ועולים חדשים.

קריטריוני הזכאות מחמירים 

בשל המחסור החמור בדירות, הקריטריונים לקבלת דיור ציבורי בישראל הפכו לנוקשים ביותר, והם אינם מעודכנים מזה שנים רבות. זוגות ללא ילדים, למשל, עשויים להיות זכאים לסיוע בשכר דירה, אך לא לדירה ציבורית בפועל. 

תנאי הזכאות המרכזיים כוללים:

היעדר בעלות על נכס: המבקשים לא היו מעולם בעלי דירה או חלק מדירה.

מבחני הכנסה ורכוש: יש לעמוד בתקרות הכנסה נמוכות מאוד ובמבחני רכוש מחמירים.

מצב משפחתי ובריאותי: הזכאות ניתנת לרוב רק לאוכלוסיות ספציפיות:

משפחות מרובות ילדים: משפחות עם שלושה ילדים ומעלה.

הורים עצמאיים (חד הוריים): עם שלושה ילדים ומעלה.

קשישים: מקבלי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה שאין בבעלותם דירה.

נכים רתוקים לכיסא גלגלים או מקבלי קצבת נכות כללית.

עולים חדשים: זכאות מטופלת דרך משרד העלייה והקליטה ב-15 השנים הראשונות לעלייה.

קריטריונים אלו יוצרים "מלכודת עוני", שכן עלייה קטנה בהכנסה עלולה לשלול זכאות לדירה.