הדולר שינה כיוון: השער היציג נקבע בעליה של 0.4% לרמה של 4.14 שקלים
הדולר בולם היום את נפילתו מול השקל. בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג החדש בעליה של 0.39% לרמה של 4.14 שקלים. האירו מנגד נחלש ב-0.33% לרמה של 5.50 שקלים.
אמיר כהנוביץ', כלכלן מאקרו לשווקים בינלאומיים בכלל פיננסים, אומר בסקירה שפרסם היום כי הריבית הבין-בנקאית בארה"ב, הליבור ל-3 חודשים, נפלה לשפל היסטורי ? לראשונה מתחת ל-1%, 0.99%, זאת לאחר שבספטמבר האחרון, לאחר נפילת ליהמן ברדרס, עמדה על 4.82%. הירידה החדה התאפשרה לאחר התערבות אגרסיבית של הפד והממשל האמריקאי שהזרימו ישירות, ודרך ערבויות, סכום של 12.8 טריליון דולר למערכת הבנקאית ולדרבון מלווים.
סך הסכומים בעולם שהריבית עליהם נגזרת מריבית הליבור עומד על 360 טריליון דולר, כך שאפשר להבין את גודל והיקף השפעת נתון זה. גובה הריבית הבין-בנקאית נמדד גם ביחס למרווח מהריבית הממשלתית (על האג"ח) שירד ל-0.8% מ-4.6% בשיא המשבר. הגורם העיקרי למרווח הנ"ל היה החשש ממחיקות נוספות של בנקים. בסה"כ, מאוגוסט 2007, מחקו הבנקים בעולם סכום של כ-1.4 טריליון דולר, אך מאז גם הצליחו לגייס הון של 1.1 טריליון דולר. הירידה הנוכחית מהווה אינדיקטור חיובי משמעותי לירידת חשש זה.
בנאום ברננקי אתמול, מציין כהנוביץ', "באמת לא היה חדש, הוא פחות או יותר הוא דיבר על מה שכולם רואים: יש התמתנות בקצב ההתדרדרות ושעד סוף השנה ארה"ב תחזור לצמיחה. את ההתאוששות הברורה יותר הוא רואה בסקטור הנדל"ן והחשש העיקרי שלו הוא התדרדרות במגזר הפיננסי".
בעולם נחלש הדולר ב-0.55% לרמה של 98.37 יין לדולר ומתחזק ב-0.13% לרמה של 1.3313 דולר לאירו.
מכלל פורקס נמסר כי רמה של 4.09 שקל לדולר הינה מחסום חשוב בדרך מטה . אם גם שם ייכשל הצמד אז ספקולציה לבדה עשויה להחזיר את השער לרמה של 4 שקל לדולר.
מחברת פינוטק נמסר כי המשקיעים והסוחרים ממתינים כעת לתוצאות "מבחני הלחץ" של הבנקים, שהכניסו דאגה בקרב המשקיעים, כשהערכות מדברות על 10 מתוך 19 בנקים שיצטרכו לגייס הון נוסף.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
