הדולר שינה כיוון: "השקל סמוך לשוויו ההוגן, השקעה בדולר לא מעניינת"
הדולר ממשיך במסע ההתחזקות שלו מול היין היפני, אך עבר בצהרי היום לירידה מול השקל הישראלי לאחר שפתיחת המסחר טיפס מעל ל-4.20 שקלים. הסוחרים בעולם חוששים כי דוחות מאקרו שיתפרסמו מחר ביפן יצביעו על המשך ההדרדרות של המשק המקומי ויחלישו את המטבע היפני עוד יותר.
"נתוני הבסיס תומכים בהמשך התחזקות הדולר מול היין, וכנראה שהנתונים שיתפרסמו מחר יצביעו על המשך ההחרפה במצב המשק היפני. היין צפוי להחלש לרמה של 100 יין לדולר או יותר עד לסוף החודש הבא", אמר לבלומברג סאטורו אוגאסאגווה, מנהל מסחר במט"ח של קרדיט סוויס בטוקיו.
רון אייכל, כלכלן המאקרו של מיטב, פרסם היום סקירה בה הוא ציין, בין השאר, כי "הואיל והשקל נסחר בסמוך לשוויו "ההוגן" אין, לדעתנו, סיבה מובהקת אשר צריכה להביא לכדי פיחות או ייסוף משמעותי של השקל. בהתאם לכך, אנו לא מוצאים כי לטווח של 24-12 חודשים ההשקעה בדולר האמריקאי היא מעניינת במיוחד. יחד עם זאת, הואיל ופער הריביות בין ישראל לארה"ב צפוי להצטמצם בחודשים הקרובים והתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח נמשכת, אנו מעריכים כי השקל יימצא בחודשים הקרובים ברמה הגבוהה מ-4 שקלים לדולר".
מחברת כלל פורקס נמסר כי "הדולר הגיע אתמול לרמת 4.20 שקלים השמעותית ואף חצה אותה במקצת. קצת מעל רמה זו אמורה להתגלות התנגדות חזקה. במידה ולא תיפרץ , עשוי השער לחזור במהירות לכיוון
4.09 . אפשרות נוספת היא התגברות הירידות בוולסטריט שיחד עימן יגרמו , כפי הנראה להתחזקות נוספת של הדולר מול רוב המטבעות העיקריים . במקרה כזה עשוי הדולר לנוע במהירות לרמת ההתנגדות שאותה כבר יהיה קשה לשבור בקלות ב- 4.35 שקל לדולר".
צפוי גרעון עתק של 12.3% תוצר בארה"ב
נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, צפוי להגיש היום לבית הנבחרים האמריקני הצעת תקציב חדשה, הכוללת צפי לגרעון של כ-175 טריליון דולר. טיוטת הצעת התקציב כוללת, כצפוי, הוצאות עתק במטרה לנסות ולהחזיר את הכלכלה הגדולה בעולם לצמיחה חיובית.
בנוסף, כוללת ההצעה הוצאה נוספת של כ-250 מיליארד דולר להבראת המערכת הפיננסית, בנוסף על 700 מיליארד הדולר שכבר הוקצבו בעבר. כך, לדברי גורם המקורב לנושא, שבחר להישאר בעילום שם. הגרעון המתוכנן הוא בגובה של כ-12.3% מהתוצר המקומי הגולמי של ארה"ב, יותר מפי 2 לעומת גרעון שיא של כ-6% מהתמ"ג שנרשם בשנת 1983, בזמן שרונלד רייגן היה הנשיא. הגרעון הגבוה ביותר נרשם לאחר מלחמת העולם השניה, ב-1945, אז הוא זינק לכ-21% מהתמ"ג האמריקני.
השער היציג של הדולר נקבע בירידה של 0.43% לרמה של 4.173 שקלים לאחר שאתמול טיפס לשיא של שנה וחצי, והאירו נחלש בשיעור של 0.33% לרמה של 5.33 שקלים. בזירה העולמית, ממשיך הדולר להתחזק מול היין היפני ב-0.51% לרמה של 97.84 יין לדולר אך נחלש מול האירו ל-1.277 דולר לאירו.
הדולר רשם אתמול עלייה של 0.721% ונסגר ברמת שיא שנה וחצי, ברמה של 4.191 שקלים. הדולר פתח את יום המסחר בעליות של כ-0.4% מול השקל, אך העליות הלכו והתחזקו במהלך היום, וזאת על רקע התחזקות הדולר בעולם.
רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80
הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט
הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.
זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ.
מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.
חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80, אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל
אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.
- "מבצעי ה-80/20 עיוותו את מחירי הדירות"; ומי אחראי על ויסות מחירי הדירות?
- היקף המשכנתאות: עלייה בפיגורי ההחזרים - הציבור ממחזר יותר ומתקשה לעמוד בתשלומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.
רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80
הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט
הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.
זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ.
מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.
חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80, אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל
אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.
- "מבצעי ה-80/20 עיוותו את מחירי הדירות"; ומי אחראי על ויסות מחירי הדירות?
- היקף המשכנתאות: עלייה בפיגורי ההחזרים - הציבור ממחזר יותר ומתקשה לעמוד בתשלומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.
