הדולר שינה כיוון: "השקל סמוך לשוויו ההוגן, השקעה בדולר לא מעניינת"

כך אומר רון אייכל, כלכלן המאקרו של מיטב. השער היציג נקבע בירידה של 0.43% לרמה של 4.173 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר ממשיך במסע ההתחזקות שלו מול היין היפני, אך עבר בצהרי היום לירידה מול השקל הישראלי לאחר שפתיחת המסחר טיפס מעל ל-4.20 שקלים. הסוחרים בעולם חוששים כי דוחות מאקרו שיתפרסמו מחר ביפן יצביעו על המשך ההדרדרות של המשק המקומי ויחלישו את המטבע היפני עוד יותר.

"נתוני הבסיס תומכים בהמשך התחזקות הדולר מול היין, וכנראה שהנתונים שיתפרסמו מחר יצביעו על המשך ההחרפה במצב המשק היפני. היין צפוי להחלש לרמה של 100 יין לדולר או יותר עד לסוף החודש הבא", אמר לבלומברג סאטורו אוגאסאגווה, מנהל מסחר במט"ח של קרדיט סוויס בטוקיו.

רון אייכל, כלכלן המאקרו של מיטב, פרסם היום סקירה בה הוא ציין, בין השאר, כי "הואיל והשקל נסחר בסמוך לשוויו "ההוגן" אין, לדעתנו, סיבה מובהקת אשר צריכה להביא לכדי פיחות או ייסוף משמעותי של השקל. בהתאם לכך, אנו לא מוצאים כי לטווח של 24-12 חודשים ההשקעה בדולר האמריקאי היא מעניינת במיוחד. יחד עם זאת, הואיל ופער הריביות בין ישראל לארה"ב צפוי להצטמצם בחודשים הקרובים והתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח נמשכת, אנו מעריכים כי השקל יימצא בחודשים הקרובים ברמה הגבוהה מ-4 שקלים לדולר".

מחברת כלל פורקס נמסר כי "הדולר הגיע אתמול לרמת 4.20 שקלים השמעותית ואף חצה אותה במקצת. קצת מעל רמה זו אמורה להתגלות התנגדות חזקה. במידה ולא תיפרץ , עשוי השער לחזור במהירות לכיוון

4.09 . אפשרות נוספת היא התגברות הירידות בוולסטריט שיחד עימן יגרמו , כפי הנראה להתחזקות נוספת של הדולר מול רוב המטבעות העיקריים . במקרה כזה עשוי הדולר לנוע במהירות לרמת ההתנגדות שאותה כבר יהיה קשה לשבור בקלות ב- 4.35 שקל לדולר".

צפוי גרעון עתק של 12.3% תוצר בארה"ב

נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, צפוי להגיש היום לבית הנבחרים האמריקני הצעת תקציב חדשה, הכוללת צפי לגרעון של כ-175 טריליון דולר. טיוטת הצעת התקציב כוללת, כצפוי, הוצאות עתק במטרה לנסות ולהחזיר את הכלכלה הגדולה בעולם לצמיחה חיובית.

בנוסף, כוללת ההצעה הוצאה נוספת של כ-250 מיליארד דולר להבראת המערכת הפיננסית, בנוסף על 700 מיליארד הדולר שכבר הוקצבו בעבר. כך, לדברי גורם המקורב לנושא, שבחר להישאר בעילום שם. הגרעון המתוכנן הוא בגובה של כ-12.3% מהתוצר המקומי הגולמי של ארה"ב, יותר מפי 2 לעומת גרעון שיא של כ-6% מהתמ"ג שנרשם בשנת 1983, בזמן שרונלד רייגן היה הנשיא. הגרעון הגבוה ביותר נרשם לאחר מלחמת העולם השניה, ב-1945, אז הוא זינק לכ-21% מהתמ"ג האמריקני.

השער היציג של הדולר נקבע בירידה של 0.43% לרמה של 4.173 שקלים לאחר שאתמול טיפס לשיא של שנה וחצי, והאירו נחלש בשיעור של 0.33% לרמה של 5.33 שקלים. בזירה העולמית, ממשיך הדולר להתחזק מול היין היפני ב-0.51% לרמה של 97.84 יין לדולר אך נחלש מול האירו ל-1.277 דולר לאירו.

הדולר רשם אתמול עלייה של 0.721% ונסגר ברמת שיא שנה וחצי, ברמה של 4.191 שקלים. הדולר פתח את יום המסחר בעליות של כ-0.4% מול השקל, אך העליות הלכו והתחזקו במהלך היום, וזאת על רקע התחזקות הדולר בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.