הדולר שינה כיוון: "השקל סמוך לשוויו ההוגן, השקעה בדולר לא מעניינת"

כך אומר רון אייכל, כלכלן המאקרו של מיטב. השער היציג נקבע בירידה של 0.43% לרמה של 4.173 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר ממשיך במסע ההתחזקות שלו מול היין היפני, אך עבר בצהרי היום לירידה מול השקל הישראלי לאחר שפתיחת המסחר טיפס מעל ל-4.20 שקלים. הסוחרים בעולם חוששים כי דוחות מאקרו שיתפרסמו מחר ביפן יצביעו על המשך ההדרדרות של המשק המקומי ויחלישו את המטבע היפני עוד יותר.

"נתוני הבסיס תומכים בהמשך התחזקות הדולר מול היין, וכנראה שהנתונים שיתפרסמו מחר יצביעו על המשך ההחרפה במצב המשק היפני. היין צפוי להחלש לרמה של 100 יין לדולר או יותר עד לסוף החודש הבא", אמר לבלומברג סאטורו אוגאסאגווה, מנהל מסחר במט"ח של קרדיט סוויס בטוקיו.

רון אייכל, כלכלן המאקרו של מיטב, פרסם היום סקירה בה הוא ציין, בין השאר, כי "הואיל והשקל נסחר בסמוך לשוויו "ההוגן" אין, לדעתנו, סיבה מובהקת אשר צריכה להביא לכדי פיחות או ייסוף משמעותי של השקל. בהתאם לכך, אנו לא מוצאים כי לטווח של 24-12 חודשים ההשקעה בדולר האמריקאי היא מעניינת במיוחד. יחד עם זאת, הואיל ופער הריביות בין ישראל לארה"ב צפוי להצטמצם בחודשים הקרובים והתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח נמשכת, אנו מעריכים כי השקל יימצא בחודשים הקרובים ברמה הגבוהה מ-4 שקלים לדולר".

מחברת כלל פורקס נמסר כי "הדולר הגיע אתמול לרמת 4.20 שקלים השמעותית ואף חצה אותה במקצת. קצת מעל רמה זו אמורה להתגלות התנגדות חזקה. במידה ולא תיפרץ , עשוי השער לחזור במהירות לכיוון

4.09 . אפשרות נוספת היא התגברות הירידות בוולסטריט שיחד עימן יגרמו , כפי הנראה להתחזקות נוספת של הדולר מול רוב המטבעות העיקריים . במקרה כזה עשוי הדולר לנוע במהירות לרמת ההתנגדות שאותה כבר יהיה קשה לשבור בקלות ב- 4.35 שקל לדולר".

צפוי גרעון עתק של 12.3% תוצר בארה"ב

נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, צפוי להגיש היום לבית הנבחרים האמריקני הצעת תקציב חדשה, הכוללת צפי לגרעון של כ-175 טריליון דולר. טיוטת הצעת התקציב כוללת, כצפוי, הוצאות עתק במטרה לנסות ולהחזיר את הכלכלה הגדולה בעולם לצמיחה חיובית.

בנוסף, כוללת ההצעה הוצאה נוספת של כ-250 מיליארד דולר להבראת המערכת הפיננסית, בנוסף על 700 מיליארד הדולר שכבר הוקצבו בעבר. כך, לדברי גורם המקורב לנושא, שבחר להישאר בעילום שם. הגרעון המתוכנן הוא בגובה של כ-12.3% מהתוצר המקומי הגולמי של ארה"ב, יותר מפי 2 לעומת גרעון שיא של כ-6% מהתמ"ג שנרשם בשנת 1983, בזמן שרונלד רייגן היה הנשיא. הגרעון הגבוה ביותר נרשם לאחר מלחמת העולם השניה, ב-1945, אז הוא זינק לכ-21% מהתמ"ג האמריקני.

השער היציג של הדולר נקבע בירידה של 0.43% לרמה של 4.173 שקלים לאחר שאתמול טיפס לשיא של שנה וחצי, והאירו נחלש בשיעור של 0.33% לרמה של 5.33 שקלים. בזירה העולמית, ממשיך הדולר להתחזק מול היין היפני ב-0.51% לרמה של 97.84 יין לדולר אך נחלש מול האירו ל-1.277 דולר לאירו.

הדולר רשם אתמול עלייה של 0.721% ונסגר ברמת שיא שנה וחצי, ברמה של 4.191 שקלים. הדולר פתח את יום המסחר בעליות של כ-0.4% מול השקל, אך העליות הלכו והתחזקו במהלך היום, וזאת על רקע התחזקות הדולר בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?

בנייה נדלן דירה
צילום: שלומי יוסף

מנכלית הפניקס ליווי ובניה: "הסיכונים בשוק המגורים גדלו, לא בטוח שמחירי הדירות יעלו״

לדבריה של גלית וינדר טפל, תנאי המימון השתפרו על אף שהסיכונים גדלו, עלויות הביצוע מסוכנות יותר, אך ריבוי הגופים המממנים: בנקים, ביטוח וחוץ-בנקאי - יצרו תנאים מקלים שאינם משקפים את רמת הסיכון

צלי אהרון |

מנכ"לית הפניקס ליווי ובנייה, גלית וינדר טפר, התייחסה למצבו של שוק הנדל"ן למגורים והציגה תמונת מצב מורכבת: מצד אחד, סיכוני היזמות עלו משמעותית בשנתיים האחרונות; מצד שני, דווקא תנאי המימון בפרויקטים הפכו מקלים יותר. לדבריה, מדובר ב"אנומליה" שמאפיינת את התקופה הנוכחית, שבה המציאות התפעולית הופכת מאתגרת יותר, אך שוק המימון משדר מסר הפוך, ומעניק ליזמים תנאים שלא היו זמינים בעבר.

וינדר טפר ציינה בכנס לשכת שמאי המקרקעין כי חברות הביטוח פועלות תחת רגולציה שונה מזו של הבנקים, ולכן יכולות להציע פתרונות מימון שלא עומדים בהכרח במגבלות הבנקאיות. "אנחנו לא מחויבים לרגולציה שלא לממן 80% מהקרקע", אמרה. משמעות הדבר היא שחברות ביטוח מסוגלות במקרים מסוימים לאפשר מימון גבוה יותר לשווי הקרקע – תחום שבו הבנקים מוגבלים באופן ברור. מגבלת המכירות של 20-80, שכפופה לרגולציה בנקאית, אינה מחייבת את חברות הביטוח, וכך נוצר מצב שבו מימון פרויקט מגורים יכול להתבצע במבנים גמישים יותר, בהתאם לצורכי היזם ולמבנה הפרויקט. עם זאת, היא מדגישה כי גם בחברות הביטוח יש ועדות רגולטוריות, פיקוח מלא ותהליכי בקרה, אך בסופו של דבר - זוהי מערכת חוקים אחרת לגמרי.

״סיכון גדול לאן זה הולך״

ביחס למצב השוק, וינדר טפר הצביעה על תופעה רחבה ומשמעותית: למרות העלייה בסיכון, עלויות המימון לא עלו באותה מידה – ולעיתים אף ירדו. היא הסבירה כי "בשנתיים האחרונות כל סעיף בפרויקט בדו"ח אפס מראה סימני סיכון גבוהים יותר מאשר לפני". הסיכונים הללו אינם מתורגמים לעלייה במרווח הריבית או במחירי חוק מכר, אלא אף לירידה מסוימת בתנאים מסוימים. הסיבה, לדבריה, טמונה בעובדה שיש כיום מספר רב מאוד של גופים שמממנים פרויקטים, מה שמייצר תחרות חזקה, ולעיתים חזקה מדי - על כל עסקת ליווי.

וינדר טפר מדברת מניסיון מצטבר של מאות פרויקטים שמלווים על ידי הפניקס ליווי ובנייה: "אני רואה את המכירות במאות פרויקטים שאנחנו מלווים, איפה זה נמצא כרגע - ברור שיש סיכון גדול לאן זה הולך", אמרה. לדבריה, קצב המכירות הנוכחי אינו אחיד: יש אזורים שבהם המכירות נחלשות, יש מתחמים שבהם הקיפאון עמוק יותר, ויש פרויקטים שמצליחים יותר בזכות מיקום או תמחור. אך המגמה הכוללת ברורה, השוק אינו מציג יציבות, וודאות המחירים אינה גבוהה כפי שהייתה בשנים הקודמות.

היא הוסיפה כי גם בצד הביצוע ישנו סיכון מוגבר. מחירי חומרי הגלם, עלויות כוח האדם, זמני האספקה וקשיי הביצוע בשטח, כולם מרכיבים שעלו במורכבותם ובפגיעותם. במילים אחרות, פרויקט מגורים ממוצע כיום חשוף ליותר גורמי אי-ודאות מאשר לפני שנתיים או שלוש. לוחות הזמנים התארכו, מרווחי הטעות הצטמצמו, והכדאיות הכלכלית דורשת בחינה עמוקה יותר.