בחכמה שבדיעבד ניתן לומר שההחלטה הכי טובה שניתן היה לקבל בתחילת 2023, הייתה להסיט כספים לחו"ל. באופן כללי מומלץ לפזר את תיק ההשקעות גם באופן גלובלי ולא רק בין השקעות שונות באותה המדינה, ולא רק מחמת אירועים מקומיים. עולם ההשקעות רחב מאד ומגוון, ויש יתרון בצמצום חשיפה לגורמי סיכון ספציפיים כמו כלכלה מסוימת או מטבע מסוים. במקרה של שנת 2023 עד כה, ההחלטה להשקיע בחו"ל מתבררת כנכונה למפרע כמעט בכל אפיק השקעה - מניות קטנות או גדולות, אגרות חוב ממשלתיות או קונצרניות, מדדיות או לא צמודות מדד. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא כמובן התחזקות הדולר. מתחילת השנה עלה המטבע האמריקאי אל מול מקבילו הישראלי ב-3.15%, וזאת למרות ירידה חדה בימים האחרונים. 

אבל לא כולם יודעים או יכולים להשקיע ישירות בחו"ל. ניתן להיחשף לאפשרות להשקיע בחו"ל דרך קרנות הנאמנות המשקיעות בחו"ל, בשוקי המניות או האג"ח. הפעם נתמקד באלו המשקיעות באג"ח. נתעלם מהקרנות המעורבות שמשלבות השקעה במניות ובאג"ח, וכן באלו שמנטרלות את השפעת הדולר (שנמצאות כמובן בתחתית הרשימה).

הקרנות המשקיעות באג"ח חו"ל, על פי רוב בדולר, קיבלו, אם כן, "פור" של יותר מ-3% לפחות רק בזכות התחזקות הדולר. אולם חשוב להדגיש ששוק האג"ח הבנלאומי הוא כמעט איסופי. אין סוף אפשרויות ברמות סיכון וטווחי זמן השקעה שונים ומגוונים. קשה מאד לבצע השוואה כשאסטרטגית ההשקעה כה שונה. באיזה אג"ח חו"ל מדובר? בארצות הברית או בשאר העולם? אג"ח ממשלתי או קונצרני? חברות בדירוג גבוה, נמוך או ללא דירוג כלל. צמודות למדד או אינן צמודות למדד? לאיזה טווח - קצר, בינוני או ארוך? כל השאלות האלו יכולות להישאל גם כשמדובר באג"ח ישראלי, אבל כשמגרש המשחקים הוא העולם כולו האפשרויות רבות יותר בלא מעט סדרי גודל. 

נבחן אם כן את ביצועיהן של הקרנות הבולטות, בין מבחינת ביצועים ומבין מבחינת היקף נכסים מנוהל, אך לא בהשוואה אחת לשנייה, אלא ביחס למדדי הייחוס עליהם הן מצהירות בתשקיף או בדו"ח השנתי, וזאת בשקלול השפעת הדולר. כידוע, מטרתו של כל מנהל קרן נאמנות אקטיבית הוא להכות את מדדי הייחוס. האם המנהלים הישראלים הצליחו בכך? 

• הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
• שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קרן האג"ח ללא מניות כלל שמציגה את התשואה הגבוהה ביותר מתחילת השנה היא קרן הראל (!) אג"ח עולמי שחשופה לדולר בשיעור של עד 120%. מלבד הדולר, מדד הייחוס אותו מציגה הקרן הוא Bloomberg Barclays Intermediate US Corporate Bond Index. מדובר במדד שנערך על ידי סוכנות הידיעות בלומברג, ומתמקד בחברות בדירוג השקעה עם ריבית קבועה עם מועד לפדיון של שנה עד 10 שנים. מדובר במדד נרחב למדי עם מעל 4600 ניירות שונים כך שיש הרבה מאד מקום לבחירה למנהלי הקרן. התשואה של הקרן של הראל מתחילת השנה עומדת על 8.03%, כלומר כ-5% נוספים יותר מהתחזקות הדולר. כמה הניב מדד הייחוס? כ-2% ניתן לומר אם כן שהראל הצליחו לפצח את המדד במקרה הזה ולהעניק למשקיעים ערך מוסף. המשקיעים בינתיים כנראה לא מתרשמים. הקרן מנהלת רק 8 מיליון שקל וגובה דמי ניהול סבירים של 0.78%. 

מהטובה ביותר לגדולה ביותר. אשטשולר שחם אג"ח גלובלי נקובה בדולר גובה רק 0.59% וזוכה לאמון המשקיעים עם 396 מיליון שקל נכסים מנוהלים - הגדולה ביותר בקטוגוריה. האם הביצועים מתחילת השנה מצדיקים את האמון הזה? ובכן הקרן השיגה תשואה של 5.94% מתחילת השנה. היא חשופה בעד 120% לדולר, כך שלפחות 3% מהתשואה מיוחסת לעליית הדולר. 

על פי מדיניות הקרן מדדי הייחוס שלה הם מדד ה-ICE BofA 5-10 Year US Corporate Index – שעוקב אחר אג"ח קונצרניות לטווח בינוני ארוך – (5 עד 10 שנים) בשיעור של 60% ומדד ICE BofAML 0-2 Year U.S. Treasuries Index שעוקב אחר אגרות החוב הממשלתיות דווקא, ולטווח קצר (0 עד שנתיים) בשיעור 40%. זהו שילוב של 60% בהשקעה ברמת סיכון גבוהה יחסית, ו-40% ברמת הסיכון הנמוכה ביותר (אם כי האגרות הקצרות סבלו מתנודתיות סביב המאבק על תקרת החוב). 

• המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
• הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור...

הקרן מציגה תשואה של 5.94% מתחילת השנה. מה עשו מדדי הייחוס? ICE BofA US Corporate (5-10 Y) לו חשופה הקרן בשיעור של 60% עלה מתחילת השנה בכ-3.4%. מדד אגרות החוב הממשלתיות הקצרות עלה בכ-1%. שקלול של שני המדדים מניב תשואה משוקללת של כ-2.4%, כלומר, בניטרול השינוי בשער הדולר הקרן השיאה פחות או יותר תשואה דומה למדדי הייחוס. 

קרן נוספת שהציגה ביצועים טובים למדי היא מגדל דולר אגרסיבית אג"ח חו"ל. הקרן השיאה תשואה נאה מתחילת השנה של 7.93%. יחד עם זאת מדובר על קרן בחשיפה מקסימלית של 200% לשער הדולר - חשיפה שעשויה להכפיל את תרומת הדולר להצלחתה. יחד עם זאת הקרן לא הייתה בחשיפה מלאה של 200% לדולר, והמדד הייחוס הרשמי הוא 150% משער הדולר, כך שניתן לייחס מעט יותר מ-4.5% לעליית הדולר.

מדד הייחוס אליו מתייחסת קרן הוא מדד הWisdomTree Fundamental U.S. Short-term Corporate Bond שעוקב אחר אג"ח קצרים בינוניים הנקובים בדולר (שנה עד חמש שנים). המדד הזה לא זז מתחילת השנה. כלומר, בשקלול שער הדולר הקרן הצליחה להכות את מדד הייחוס בכ-3% שזהו הישג נאה למדי. גם בקרן הזו אין הרבה משקיעים - סך הכל 17.9 מיליון שקל לקרן שגובה 1.37% דמי ניהול - גבוה יחסית. 

ומהטובות לגרועות. כשם שלהראל הקרן הטובה ביותר בהתעלם מאלו שמשקיעות גם במניות, היא מחזיקה גם בגרועה ביותר, בהתעלם אלו שמנטרלות את החשיפה לדולר או שהן בעלות חשיפה של פחות מ-100%. הקרן הראל בונד חו"ל מדורג נקובה $ השיאה מתחילת השנה 4.72% - מעט יותר משער הדולר, וזאת למרות שמדד היחס או אותו מדד אליו מתייחסת אחותה הגדולה. אותו מדד עלה כזכור בכ-2% כך שבשקלול עליית הדולר הקרן השיאה פחות ממדד היחס, גם אם נתעלם מהעובדה שהקרן חשופה לדולר בעד 120%. הקרן מנהלת 14 מיליון שקל וגובה 0.97% דמי ניהול. 

שתי קרנות נאמנות משקיעות באג"ח ביורו. היורו התחזק ב-4.2% מתחילת השנה, והקרנות השיגו תשואה של 7.46% (הראל אג"ח חו"ל יורו) ו-5.5% (אי.בי.אי אגח יורו בינלאומי !). בשני המקרים הקרנות לא מציינות מדד ייחוס כלשהו, אך המח"מ הממוצע של הנירות הכלולות בשתיהן עומד על בין 2 ל-3 שנים, כלומר מח"מ קצר למדי. מדדי אגרות החוב הקצרות באירופה השיאו כ-2% מתחילת השנה, כך שהקרן של הראל הצליחה להכות את המדד וזו של אי.בי.אי. לא.