הוראת רשות ניירות ערך עלולה להקטין את ההחזקות בלאומי ובפועלים
רשות ניירות ערך, בראשות היו"ר ענת גואטה, הודיעה למנהלי קרנות נאמנות כי עליהם לפעול לכך שהרכב מדד הבנקים יותאם באופן שיאפשר להם לעמוד בתנאי הפיזור המינימאליים על פי דין. הנחיה זו ניתנה נוכח הריכוזיות החריגה של מדד בנקים וכחלק מההיערכות לקראת פקיעתה של הוראה זמנית בעניין זה בתחילת חודש אפריל 2021. למנהלי קרנות יש הגבלה של השקעה מקסימלית בשיעור 25% במנייה בודדת. השקעה במדד הבנקים, בשל ריכוזו, עשוי להביא לידי השקעה עקיפה דרך המדד במניה בודדת מעבר להגבלה. ההוראה מסכנת בעיקר את האחזקה של הקרנות בפועלים ובבנק לאומי שעברו לירידות.
מדד ת"א בנקים-5 של הבורסה לניירות ערך בתל אביב הינו מדד הכולל את מניות חמשת הבנקים הגדולים בישראל. מדובר במדד ריכוזי באופן חריג – מעבר למספר ניירות הערך הנמוך הכלול בו, משקלם של שני הבנקים הגדולים בישראל, פועלים -1.2% ובנק לאומי -0.96% , הוא כ-65% ממנו. מדובר בשיעור גבוה וחריג הן ביחס למקובל בעולם והן ביחס לכללים שהבורסה מחילה ביחס למדדים שאותם היא עורכת, כאשר מדדי השקעה אשר נעקבים על ידי מוצרי השקעה פאסיביים נדרשים למספר גדול יותר של ניירות ערך ברמת פיזור גבוהה יותר.
ככלל, הדין החל על קרנות סל וקרנות מחקות פתוחות אוסר על חשיפה גבוהה מ-25% מכספי הקרן לנייר ערך מסוים, ומחייב פיזור מינימאלי של ההשקעה במספר ניירות ערך. במסגרת הרפורמה בענף תעודות הסל שנכנסה לתוקף לפני כשנתיים, ומתוך רצון לאפשר את המשכיות פעולתם של מוצרי ההשקעה בענף, פרסמה הרשות הוראה זמנית המאפשרת לקרנות סל, אשר החליפו את תעודות הסל, לעקוב אחר מדד הבנקים על אף שאינו עומד בהוראות הדין. הוראה זמנית זו תפקע בתחילת חודש אפריל 2021. נכון להיום מנוהלות קרנות העוקבות אחר מדד הבנקים בשווי כולל של כ-7 מיליארד שקל.
מצד אחד, מעבר למגבלה הנובעת מהוראות הדין, ריכוזיות כה חריגה של מדד אינה דבר רצוי, מנגד, מדובר במדד ייחודי לסקטור הבנקאי, שהוא סקטור ריכוזי ומבוסס, אשר מרכז השקעות ציבור בהיקף ניכר. משכך, הרשות מבקשת שלא למנוע השקעה בו או לגרום לשינויים קיצוניים בו, אלא להביא לפתרון מאוזן. על כן, הרשות סבורה כי ניתן להכניס שינויים בהרכב המדד אשר יאפשרו לקרנות הסל להשקיע בו, תוך שמירה על מיצובו כמייצג הסקטור הבנקאי ותוך מיתון הסיכון הנובע מהריכוזיות הנוכחיות הקיימת בו.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.דן 13/01/2021 14:01הגב לתגובה זוביום ההשקה היה ברור שיום אחד הסיפור ייגמר הטעות היא גם של מנהלי הקרנות שהתפרעו וגם של הרשות שנרדמה ולא ברור למה אישרה מלכתחילה
- 1.כל פעם ממציאים. לאומי ופועלים יורדים (ל"ת)אני 13/01/2021 12:49הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")