תעשיית קרנות הנאמנות איבדה מתחילת השנה 12% מערכה וירדה מהיקף כולל של 352 מיליארד שקל לכ-308 מיליארד שקל כיום. זה גם הירידות בשוק וזה בעיקר פדיונות בחודש מארס שעדיין לא חזרו לשוק. עם זאת, קרנות הנאמנות המחקות בפריחה - הציבור מזרים לקרנות המחקות כספים והיקפן גדל מ-40.9 מיליארד שקל בתחילת השנה ל-44.1 מיליארד שקל כיום. יש לזה סיבות טובות - קרנות מחקות הן מכשירים עוקבי מדדים והרציונל בהשקעה במדדים הוא שלאורך זמן לא ניתן להכות את המדד. זאת ועוד, דמי הניהול בהן נמוכים מאוד ביחס לקרנות הנאמנות המנוהלות/ האקטיביות - תעשו אחד ועוד אחד ותקבלו מוצר שעל פני זמן יספק ברוב המקרים תשואה גבוהה מהמוצר המנוהל, ולכן הוא גדל. ובכלל - המכשירים הפאסיביים שכוללים גם את קרנות הסל מגדילים נתח שוק בתעשיית הקרנות והם כבר 41% מההיקף הכולל בתעשייה.      

הקרנות המחקות  עוקבות אחרי הכל - מדד ת"א 35, מדד ת"א 90 כשהמשקל של הקרנות על מדדי חו"ל הולך וגדל - S&P500, נאסד"ק ועוד; כמו כן, יש כמובן קרנות עוקבות אחרי מדדי האג"ח בארץ ובחו"ל. 

קרנות מחקות לא מחויבות להשיג את תשואת המדד, אלא הן עושות את כל המאמצים להשיג את תשואת המדד. בפועל, הן קרובות מאוד (מלמעלה ולמטה) למדד כשלעיתים  בשל טעויות של מנהל הקרן ולעיתים בשל דמי ניהול הן מפספסות במעט את המדד. Bizportal בדק עבורכם מהי התשואה בקרנות המחקות, מי הקרנות המובילות ומהו - "פער העקיבה" בקרנות.

מה זה פער עקיבה?

הפער שיוצר את ההבדל - פער עקיבה (Tracking Error) הינו הפער בין תשואת מדד נכס הבסיס ביחס לתשואת הקרן. בחלק מהמקרים מושג פער עקיבה חיובי, כלומר הקרן השיגה תשואה עודפת על נכס הבסיס, או לחילופין, פער עקיבה שלילי - הקרן השיגה תשואה נמוכה יותר מנכס הבסיס. בפועל, כשמשקיע רוכש קרן מחקה הוא לא מעוניין בפער עקיבה ויותר מדויק - הוא מעוניין בגוף שפער העקיבה שלו על פני זמן נמוך. במצב כזה, הוא יודע שהגוף מצליח לעקוב "כמו שצריך" אחרי המדד, אם כי, ברור שפער עקיבה חיובי על פני זמן הוא יתרון לגוף המנהל.  

• המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
• תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קרנות מחקות אחרי המדדים בחו"ל - קסם מובילה

הקרנות על מדדי חו"ל ובעיקר על ה-S&P הפכו בשנים האחרונות למאוד פופולאריות. הציבור כאמור בוחר יותר ויותר במכשירים פסיביים/ עוקבי מדדים וכשזה נוגע לחו"ל אז היתרון של השקעה במדדים מובהק. הטיעון של של מנהלי קרנות אקטיביות על יכולת לייצר ערך גם בגלל היכרות מקרוב עם החברה ועם ההנהלה כבר לא רלבנטי להשקעות בחו"ל. 

לכל מנהלי הקרנות המחקות יש קרן על ה-S&P500 המבוקש. בדיקת ביזפורטל ל-3 שנים ולשנה האחרונה מראה שכמעט כולן (למעט אי.בי.אי מחקה) הצליחו לייצר תשואה גבוה מהמדד (11.99% בשנה; 35.36% ב-3 שנים) - כלומר פער עקיבה חיובי לשנה ולשלוש שנים. המובילה היא קסם עם פער עקיבה של 0.81% בשנה האחרונה והשנייה מגדל עם תשואה של 0.74%. במבחן של 3 שנים קסם מובילה בפער גדול - 1.51% לעומת 0.7% למגדל.  

• מלכודת המס בקרנות הנאמנות: כיצד בתי ההשקעות לוכדים את המשקיעים הישראלים
• הקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?

הפער הזה, יודגש שוב, הוא בעצם התשואה העודפת על פני המדד, והוא לא טריוויאלי, הרי בבסיס השקעה בקרנות מחקות אמורה לספק את תשואת המדד. אז איך זה קרה? בעיקר בשל שיטת החישוב של המדד האמריקאי. ההתייחסות לחלוקת דיבידנדים במדדים האמריקאיים היא בנטו (אחרי תשלום מס) ובפועל התשלום מס שונה מהמס שנלקח לצורך חישוב המדד וכך נוצר בשנים האחרונות פער חיובי. זה לא מבטיח שזה יימשך כי יש גם סיבות שמושכות את התשואה למטה - טעויות, דיבידנדים בשיעור גבוה (שמשנים את המשקולות ומייצרים עיוותים נקודתיים במדדים), מכשירים פחות יעילים ועוד. ובכל זאת - רוב הקרנות המחקות מצליחות לייצר תשואה עודפת - זה הישג. 

לנטרל או לא לנטרל?

התשואה הזו היא תשואה דולרית. מנהלי הקרנות הצליחו בקרנות האלו להכות את המדד על פי המטבע שלו. במקביל מנהלי הקרנות השיקו בקטגוריות עיקריות גם קרנות מנוטרלות מט"ח. הכוונה היא לנטרל את השפעת המט"ח בתשואת המדד. כלומר, אם המדד עלה ב-10% אבל הדולר ירד ב-3% הרווח הצפוי למשקיע הוא 7%. בדרך הזו המחזיקים בעצם משקיעים בחו"ל אבל הרעיון הוא שהם משקיעים בכלכלה המסוימת - בכלכלה האמריקאית, במגזר הטכנולוגיה ולא חשופים (לטוב ולרע) למט"ח. 

בדקנו את הקרנות מנוטרלות מט"ח על הנאסד"ק. זו הקטגוריה התוססת יותר והרווחיות ביותר בשנים האחרונות. כאן, לכאורה קיים פער עקיבה שלילי, אבל זה בגלל ניטרול המט"ח. אלמלא  "הפסד" המט"ח, פערי העקיבה היו מתכנסים לשיעור נמוך ובחלקם חיוביים. גם כאן קסם בראש ואחריה תכלית של מיטב:  

קרנות מחקות על מדדים מקומיים - פערי עקיבה נמוכים יחסית

הקרנות על מדדי המניות העיקריים בשוק המקומי "מספקות את הסחורה". פערי העקיבה נמוכים במדדים "הכבדים" כשהשונות היא בעיקר תוצאה של דמי ניהול. הגוף שגובה דמי ניהול נמוכים יותר (יש גם כאלו עם אפס דמי ניהול) משיג לכם תשואה גבוהה יותר. אז נכון שמדובר בפערים קטנים בין הזול במערכת ליקר במערכת - 0.1% אולי 0.2% בשנה. אבל זה גורם לתשואה טובה בפער העקיבה. ההבדלים בקרנות על המדד העיקרי - ת"א 35 הם קטנים יחסית, בקרנות המחקות על מדד 90 הם יותר בולטים:    

כשמשווים בין קרנות מחקות על אג"ח, אז כצפוי מקבלים פערים קטנים יחסית, בכל זאת - להבדיל ממניות שיש בהן תנודתיות גדולה, שוק האג"ח יותר יציב (למרות שגם הוא עלוטל להיות סוער - כפי שקרה במארס האחרון). הנה הנתונים על הקרנות המחקות ופערי העקיבה בקטגוריית אג"ח כללי ובתל בונד 60: