ניתוח

תנועת המטוטלת מכה בעוצמה - זה הגוף שראה פדיונות עתק בקרנות באוגוסט

ניתוח Bizportal לגיוסים והפדיונות בקרנות הנאמנות בחודש אוגוסט מעלה מגמה ברורה - צפו בטבלה
יוסי פינק | (7)
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

חודש היה חודש תנודתי מאוד בשווקים כאשר בשוק המקומי המעו"ף צלל 3.2% בעיקר ברקע להתרסקות של 50% במניית טבע. בהתאם, קצב הגיוסים בקרנות הנאמנות המסורתיות (כלומר בניטרול כספיות) פחת בצורה משמעותית והסתכם ב-830 מיליון שקלים בלבד. לצורך השוואה, נציין כי בשבעת החודש הראשונים של השנה עמד קצב הגיוסים על ממוצע של 1.87 מיליארד שקלים. אז לאילו גופים זורם הכסף? הנה הנתונים:

את המקום הראשון מבחינת גיוסים בקרנות הנאמנות המסורתיות בחודש אוגוסט תופס בית ההשקעות איביאי עם כניסת כספים בהיקף של 492 מיליון שקלים. במקום השני ניצב בית ההשקעות מור עם גיוס של 280 מיליון שקלים ובמקום השלישי ילין לפידות עם גיוס של 226 מיליון שקלים. בהסתכלות מתחילת 2017, בית ההשקעות מור מוביל  עם גיוסים של 4.78 מיליארד שקלים כאשר אחריו נמצא בית ההשקעות ילין לפידות עם גיוסים של קצת מעל 4 מיליארד שקלים. גם אנליסט ואיביאיי רואים גיוסים גדולים מתחילת השנה. עוד נציין את בית ההשקעות הראל פיננסים שממשיך במגמת השיפור ומראה חודש נוסף של גיוסים ומנגד את אלטשולר שחם שכבר סופר פדיונות של 3.7 מיליארד שקלים מתחילת השנה (אחרי פדיונות של 4 מיליארד שקלים ב-2016). 

שימו לב - בית ההשקעות אילים בולט עם פדיונות גדולים של 1.2 מיליארד שקלים בקרנות המסורתיות בחודש אוגוסט. כעת מנהל בית ההשקעות אילים קרנות נאמנות בהיקף של 8.8 מיליארד שקלים, כלומר בחודש אוגוסט איבד אילים כ-10% מהנכסים בקרנות הנאמנות, ומדובר בהחרפת המגמה לאחר שביולי ראה אילים פדיונות של 300 מיליון שקלים בקרנות המסורתיות. מהבחינה הזו, ניתן להגיד כי מדוברת בתנועת המטוטלת המפורסמת (לרעה) של תחום קרנות הנאמנות. בשנת 2016 בית ההשקעות אילים היה המגייס הגדול ביותר בתעשיית קרנות הנאמנות עם גיוס עצום של 4.75 מיליארד שקלים. גיוס הכספים בעולם קרנות הנאמנות נשען באופן כמעט מוחלט על מערכות הדירוג של הבנקים. אם בשנה מסוימת בית השקעות מסוים מצליח להכות את השוק הוא קופץ במעלה הדירוג ורואה זרימת כספים מאסיבית. אבל אם אותו בית השקעות מתקשה בהמשך להכות את השוק, הוא יורד בטבלת הדירוגים ומתחיל לראות פדיונות (או לפחות עצירה של הגיוסים, דבר שבאופן טבעי מוביל לפדיונות). זה קרה בעבר לאלומות, לאלטשולר שחם ולגופים נוספים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מפרגן 04/09/2017 16:16
    הגב לתגובה זו
    לא ציינתם כי הסיבה היא עזיבת סמנכל השיווק. ומעברו למנכ"ל תמיר פישמן. צפו לגידולים משמעותיים בתמיר פישמן מהיום והלאה
  • חחח הכל תשואות ודירוגים בבנקים!!! (ל"ת)
    טיפש 04/09/2017 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אביבה 04/09/2017 16:10
    הגב לתגובה זו
    כולם יודעים שהמפולת בדרך
  • כפרה עלייך שלא תאמיני לאף אחד. (ל"ת)
    אביב לאביבה 04/09/2017 16:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    zev101 04/09/2017 15:50
    הגב לתגובה זו
    בשוק האמריקאי כן בשוק הישראלי בשום אופן.
  • 1.
    טלביט יועצים 04/09/2017 14:04
    הגב לתגובה זו
    מתי יבינו כולם שהשקעה במדדי שוק לאורך זמן בפיזור השקעות אופטימאלי הינה התשובה לתחלואי קרנות הנאמנות, מנהלי התיקים ומערכות הדירוג בבנק
  • יו יו 04/09/2017 15:19
    הגב לתגובה זו
    אז אתה מופסד כבר שנתיים בשוק המניות הישראלי בזמן שקרנות הנאמנות המנייתיות עלו חזק
השקעות דיגיטיליות
צילום: FREEPIK
קרנות נאמנות

זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס

הראל איתן היא הקרן המובילה בקטגוריית הגמישות בחמש ושלוש שנים אחרונות וגם מתחילת שנה - האם היא תמיד רק עולה? מה המשמעות של דמי כניסה של 5% להשקעה בקרן והאם זה אמור להיות דיל ברקר?

גיא טל |

אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן . 

תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים

הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן. 

מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.

גיוסים ופדיונות