תנועת המטוטלת מכה בעוצמה - זה הגוף שראה פדיונות עתק בקרנות באוגוסט
קרנות נאמנות חודש היה חודש תנודתי מאוד בשווקים כאשר בשוק המקומי המעו"ף צלל 3.2% בעיקר ברקע להתרסקות של 50% במניית טבע. בהתאם, קצב הגיוסים בקרנות הנאמנות המסורתיות (כלומר בניטרול כספיות) פחת בצורה משמעותית והסתכם ב-830 מיליון שקלים בלבד. לצורך השוואה, נציין כי בשבעת החודש הראשונים של השנה עמד קצב הגיוסים על ממוצע של 1.87 מיליארד שקלים. אז לאילו גופים זורם הכסף? הנה הנתונים:
את המקום הראשון מבחינת גיוסים בקרנות הנאמנות המסורתיות בחודש אוגוסט תופס בית ההשקעות איביאי עם כניסת כספים בהיקף של 492 מיליון שקלים. במקום השני ניצב בית ההשקעות מור עם גיוס של 280 מיליון שקלים ובמקום השלישי ילין לפידות עם גיוס של 226 מיליון שקלים. בהסתכלות מתחילת 2017, בית ההשקעות מור מוביל עם גיוסים של 4.78 מיליארד שקלים כאשר אחריו נמצא בית ההשקעות ילין לפידות עם גיוסים של קצת מעל 4 מיליארד שקלים. גם אנליסט ואיביאיי רואים גיוסים גדולים מתחילת השנה. עוד נציין את בית ההשקעות הראל פיננסים שממשיך במגמת השיפור ומראה חודש נוסף של גיוסים ומנגד את אלטשולר שחם שכבר סופר פדיונות של 3.7 מיליארד שקלים מתחילת השנה (אחרי פדיונות של 4 מיליארד שקלים ב-2016).
שימו לב - בית ההשקעות אילים בולט עם פדיונות גדולים של 1.2 מיליארד שקלים בקרנות המסורתיות בחודש אוגוסט. כעת מנהל בית ההשקעות אילים קרנות נאמנות בהיקף של 8.8 מיליארד שקלים, כלומר בחודש אוגוסט איבד אילים כ-10% מהנכסים בקרנות הנאמנות, ומדובר בהחרפת המגמה לאחר שביולי ראה אילים פדיונות של 300 מיליון שקלים בקרנות המסורתיות. מהבחינה הזו, ניתן להגיד כי מדוברת בתנועת המטוטלת המפורסמת (לרעה) של תחום קרנות הנאמנות. בשנת 2016 בית ההשקעות אילים היה המגייס הגדול ביותר בתעשיית קרנות הנאמנות עם גיוס עצום של 4.75 מיליארד שקלים. גיוס הכספים בעולם קרנות הנאמנות נשען באופן כמעט מוחלט על מערכות הדירוג של הבנקים. אם בשנה מסוימת בית השקעות מסוים מצליח להכות את השוק הוא קופץ במעלה הדירוג ורואה זרימת כספים מאסיבית. אבל אם אותו בית השקעות מתקשה בהמשך להכות את השוק, הוא יורד בטבלת הדירוגים ומתחיל לראות פדיונות (או לפחות עצירה של הגיוסים, דבר שבאופן טבעי מוביל לפדיונות). זה קרה בעבר לאלומות, לאלטשולר שחם ולגופים נוספים.
- 4.מפרגן 04/09/2017 16:16הגב לתגובה זולא ציינתם כי הסיבה היא עזיבת סמנכל השיווק. ומעברו למנכ"ל תמיר פישמן. צפו לגידולים משמעותיים בתמיר פישמן מהיום והלאה
- חחח הכל תשואות ודירוגים בבנקים!!! (ל"ת)טיפש 04/09/2017 17:05הגב לתגובה זו
- 3.אביבה 04/09/2017 16:10הגב לתגובה זוכולם יודעים שהמפולת בדרך
- כפרה עלייך שלא תאמיני לאף אחד. (ל"ת)אביב לאביבה 04/09/2017 16:19הגב לתגובה זו
- 2.zev101 04/09/2017 15:50הגב לתגובה זובשוק האמריקאי כן בשוק הישראלי בשום אופן.
- 1.טלביט יועצים 04/09/2017 14:04הגב לתגובה זומתי יבינו כולם שהשקעה במדדי שוק לאורך זמן בפיזור השקעות אופטימאלי הינה התשובה לתחלואי קרנות הנאמנות, מנהלי התיקים ומערכות הדירוג בבנק
- יו יו 04/09/2017 15:19הגב לתגובה זואז אתה מופסד כבר שנתיים בשוק המניות הישראלי בזמן שקרנות הנאמנות המנייתיות עלו חזק
הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
