ניתוח

תנועת המטוטלת מכה בעוצמה - זה הגוף שראה פדיונות עתק בקרנות באוגוסט

ניתוח Bizportal לגיוסים והפדיונות בקרנות הנאמנות בחודש אוגוסט מעלה מגמה ברורה - צפו בטבלה
יוסי פינק | (7)
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

חודש היה חודש תנודתי מאוד בשווקים כאשר בשוק המקומי המעו"ף צלל 3.2% בעיקר ברקע להתרסקות של 50% במניית טבע. בהתאם, קצב הגיוסים בקרנות הנאמנות המסורתיות (כלומר בניטרול כספיות) פחת בצורה משמעותית והסתכם ב-830 מיליון שקלים בלבד. לצורך השוואה, נציין כי בשבעת החודש הראשונים של השנה עמד קצב הגיוסים על ממוצע של 1.87 מיליארד שקלים. אז לאילו גופים זורם הכסף? הנה הנתונים:

את המקום הראשון מבחינת גיוסים בקרנות הנאמנות המסורתיות בחודש אוגוסט תופס בית ההשקעות איביאי עם כניסת כספים בהיקף של 492 מיליון שקלים. במקום השני ניצב בית ההשקעות מור עם גיוס של 280 מיליון שקלים ובמקום השלישי ילין לפידות עם גיוס של 226 מיליון שקלים. בהסתכלות מתחילת 2017, בית ההשקעות מור מוביל  עם גיוסים של 4.78 מיליארד שקלים כאשר אחריו נמצא בית ההשקעות ילין לפידות עם גיוסים של קצת מעל 4 מיליארד שקלים. גם אנליסט ואיביאיי רואים גיוסים גדולים מתחילת השנה. עוד נציין את בית ההשקעות הראל פיננסים שממשיך במגמת השיפור ומראה חודש נוסף של גיוסים ומנגד את אלטשולר שחם שכבר סופר פדיונות של 3.7 מיליארד שקלים מתחילת השנה (אחרי פדיונות של 4 מיליארד שקלים ב-2016). 

שימו לב - בית ההשקעות אילים בולט עם פדיונות גדולים של 1.2 מיליארד שקלים בקרנות המסורתיות בחודש אוגוסט. כעת מנהל בית ההשקעות אילים קרנות נאמנות בהיקף של 8.8 מיליארד שקלים, כלומר בחודש אוגוסט איבד אילים כ-10% מהנכסים בקרנות הנאמנות, ומדובר בהחרפת המגמה לאחר שביולי ראה אילים פדיונות של 300 מיליון שקלים בקרנות המסורתיות. מהבחינה הזו, ניתן להגיד כי מדוברת בתנועת המטוטלת המפורסמת (לרעה) של תחום קרנות הנאמנות. בשנת 2016 בית ההשקעות אילים היה המגייס הגדול ביותר בתעשיית קרנות הנאמנות עם גיוס עצום של 4.75 מיליארד שקלים. גיוס הכספים בעולם קרנות הנאמנות נשען באופן כמעט מוחלט על מערכות הדירוג של הבנקים. אם בשנה מסוימת בית השקעות מסוים מצליח להכות את השוק הוא קופץ במעלה הדירוג ורואה זרימת כספים מאסיבית. אבל אם אותו בית השקעות מתקשה בהמשך להכות את השוק, הוא יורד בטבלת הדירוגים ומתחיל לראות פדיונות (או לפחות עצירה של הגיוסים, דבר שבאופן טבעי מוביל לפדיונות). זה קרה בעבר לאלומות, לאלטשולר שחם ולגופים נוספים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מפרגן 04/09/2017 16:16
    הגב לתגובה זו
    לא ציינתם כי הסיבה היא עזיבת סמנכל השיווק. ומעברו למנכ"ל תמיר פישמן. צפו לגידולים משמעותיים בתמיר פישמן מהיום והלאה
  • חחח הכל תשואות ודירוגים בבנקים!!! (ל"ת)
    טיפש 04/09/2017 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אביבה 04/09/2017 16:10
    הגב לתגובה זו
    כולם יודעים שהמפולת בדרך
  • כפרה עלייך שלא תאמיני לאף אחד. (ל"ת)
    אביב לאביבה 04/09/2017 16:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    zev101 04/09/2017 15:50
    הגב לתגובה זו
    בשוק האמריקאי כן בשוק הישראלי בשום אופן.
  • 1.
    טלביט יועצים 04/09/2017 14:04
    הגב לתגובה זו
    מתי יבינו כולם שהשקעה במדדי שוק לאורך זמן בפיזור השקעות אופטימאלי הינה התשובה לתחלואי קרנות הנאמנות, מנהלי התיקים ומערכות הדירוג בבנק
  • יו יו 04/09/2017 15:19
    הגב לתגובה זו
    אז אתה מופסד כבר שנתיים בשוק המניות הישראלי בזמן שקרנות הנאמנות המנייתיות עלו חזק
עוני כסף
צילום: ISTOCK
קרנות נאמנות

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים

בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים

גיא טל |

נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.

אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.

קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות.​ בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות. 

קרנות מנייתיות

בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:


במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות. 

עוני כסף
צילום: ISTOCK
קרנות נאמנות

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים

בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים

גיא טל |

נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.

אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.

קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות.​ בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות. 

קרנות מנייתיות

בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:


במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.