תנועת המטוטלת מכה בעוצמה - זה הגוף שראה פדיונות עתק בקרנות באוגוסט
קרנות נאמנות חודש היה חודש תנודתי מאוד בשווקים כאשר בשוק המקומי המעו"ף צלל 3.2% בעיקר ברקע להתרסקות של 50% במניית טבע. בהתאם, קצב הגיוסים בקרנות הנאמנות המסורתיות (כלומר בניטרול כספיות) פחת בצורה משמעותית והסתכם ב-830 מיליון שקלים בלבד. לצורך השוואה, נציין כי בשבעת החודש הראשונים של השנה עמד קצב הגיוסים על ממוצע של 1.87 מיליארד שקלים. אז לאילו גופים זורם הכסף? הנה הנתונים:
את המקום הראשון מבחינת גיוסים בקרנות הנאמנות המסורתיות בחודש אוגוסט תופס בית ההשקעות איביאי עם כניסת כספים בהיקף של 492 מיליון שקלים. במקום השני ניצב בית ההשקעות מור עם גיוס של 280 מיליון שקלים ובמקום השלישי ילין לפידות עם גיוס של 226 מיליון שקלים. בהסתכלות מתחילת 2017, בית ההשקעות מור מוביל עם גיוסים של 4.78 מיליארד שקלים כאשר אחריו נמצא בית ההשקעות ילין לפידות עם גיוסים של קצת מעל 4 מיליארד שקלים. גם אנליסט ואיביאיי רואים גיוסים גדולים מתחילת השנה. עוד נציין את בית ההשקעות הראל פיננסים שממשיך במגמת השיפור ומראה חודש נוסף של גיוסים ומנגד את אלטשולר שחם שכבר סופר פדיונות של 3.7 מיליארד שקלים מתחילת השנה (אחרי פדיונות של 4 מיליארד שקלים ב-2016).
שימו לב - בית ההשקעות אילים בולט עם פדיונות גדולים של 1.2 מיליארד שקלים בקרנות המסורתיות בחודש אוגוסט. כעת מנהל בית ההשקעות אילים קרנות נאמנות בהיקף של 8.8 מיליארד שקלים, כלומר בחודש אוגוסט איבד אילים כ-10% מהנכסים בקרנות הנאמנות, ומדובר בהחרפת המגמה לאחר שביולי ראה אילים פדיונות של 300 מיליון שקלים בקרנות המסורתיות. מהבחינה הזו, ניתן להגיד כי מדוברת בתנועת המטוטלת המפורסמת (לרעה) של תחום קרנות הנאמנות. בשנת 2016 בית ההשקעות אילים היה המגייס הגדול ביותר בתעשיית קרנות הנאמנות עם גיוס עצום של 4.75 מיליארד שקלים. גיוס הכספים בעולם קרנות הנאמנות נשען באופן כמעט מוחלט על מערכות הדירוג של הבנקים. אם בשנה מסוימת בית השקעות מסוים מצליח להכות את השוק הוא קופץ במעלה הדירוג ורואה זרימת כספים מאסיבית. אבל אם אותו בית השקעות מתקשה בהמשך להכות את השוק, הוא יורד בטבלת הדירוגים ומתחיל לראות פדיונות (או לפחות עצירה של הגיוסים, דבר שבאופן טבעי מוביל לפדיונות). זה קרה בעבר לאלומות, לאלטשולר שחם ולגופים נוספים.
- 4.מפרגן 04/09/2017 16:16הגב לתגובה זולא ציינתם כי הסיבה היא עזיבת סמנכל השיווק. ומעברו למנכ"ל תמיר פישמן. צפו לגידולים משמעותיים בתמיר פישמן מהיום והלאה
- חחח הכל תשואות ודירוגים בבנקים!!! (ל"ת)טיפש 04/09/2017 17:05הגב לתגובה זו
- 3.אביבה 04/09/2017 16:10הגב לתגובה זוכולם יודעים שהמפולת בדרך
- כפרה עלייך שלא תאמיני לאף אחד. (ל"ת)אביב לאביבה 04/09/2017 16:19הגב לתגובה זו
- 2.zev101 04/09/2017 15:50הגב לתגובה זובשוק האמריקאי כן בשוק הישראלי בשום אופן.
- 1.טלביט יועצים 04/09/2017 14:04הגב לתגובה זומתי יבינו כולם שהשקעה במדדי שוק לאורך זמן בפיזור השקעות אופטימאלי הינה התשובה לתחלואי קרנות הנאמנות, מנהלי התיקים ומערכות הדירוג בבנק
- יו יו 04/09/2017 15:19הגב לתגובה זואז אתה מופסד כבר שנתיים בשוק המניות הישראלי בזמן שקרנות הנאמנות המנייתיות עלו חזק
2025 בשווקיםהקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?
הגאות בשוק ההון הישראלי בכלל וזרימת הכספים לשוק הקרנות בפרט הביאו ליצירתן של מעל 40 קרנות חדשות במהלך שנת 2025 - האם הן נותנות ערך מוסף? אילו סקטורים אטרקטיביים בעיני מנהלי הקרנות? האם הציבור הישראלי מסכים איתם? ובאילו סקטורים לא נוספו כלל קרנות חדשות ולמה? סקירה של הקרנות המנייתיות האקטיביות החדשות מהשנה האחרונה
45 קרנות חדשות ב-2025
שנת 2025 המתקרבת לסיומה הייתה שנה של שיאים בבורסה בתל אביב. הבורסה המקומית עקפה את רוב המדדים בעולם עם זינוק של כ-50% במדדים המובילים. גם שוק אגרות החוב ידע שנה חיובית, אם כי צנועה הרבה יותר, עם עליות בשיעור חד ספרתי בינוני באפיקים השונים. על רקע הגאות בשווקים גם שוק קרנות הנאמנות חווה שנה חיובית למדי. על פי נתוני הבורסה לניירות ערך, הציבור הזרים 4.5 מיליארד שקל לאפיק המנייתי בארץ ו-20.7 מיליארד שקל לקרנות האג"חיות, וזאת לעומת היקף זניח בקרנות מניות חו"ל ופדיונות של כמיליארד שקל בקרנות אג"ח חו"ל. הקרנות הכספיות משכו 26.2 מיליארד שקל, מעט פחות משנים קודמות, אך עדיין סכומים גבוהים מאד.
נתונים אלו משקפים העדפה ברורה של המשקיעים הישראלים להשקעה מקומית השנה, תופעה שמוסברת בשילוב של מספר גורמים: הביצועים יוצאי הדופן של הבורסה המקומית, נגישות טובה יותר עם להשקעות הישראליות, והרצון להימנע מחשיפה לתנודתיות במטבע החוץ. המשמעות היא שבתי ההשקעות מצאו קהל יעד רעב למוצרי השקעה מקומיים, מה שהניע אותם להרחיב את המגוון.
במצב של שוק חיובי כזה, בתי ההשקעות מנסים למשוך את תשומת לב המשקיעים, בין השאר באמצעות כלי השקעה חדשים. כך במהלך השנה הונפקו, על פי ספירתנו, 45 קרנות נאמנות אקטיביות חדשות. הנפקה של קרנות חדשות יכולה להיות חיובית כאשר אלו מאפשרות גיוון בהשקעות, מציגות אסטרטגיה חדשה או מתמקדות בסקטור שעד כה לא זכה לחשיפה. ייתכן גם שקרנות יגדילו תחרות בסקטורים שכבר קיימים בהם שחקנים אחרים, באמצעות דמי ניהול מופחתים על מנת לתפוס לקוחות.
יש מצד שני הרבה מאוד קרנות שהן "עוד מאותו דבר" – קרנות שמתמקדות בסקטורים עמוסים למדי, עם הבדל קטן עד לא קיים במדיניות ההשקעה לעומת קרנות קיימות, וללא בשורה אמיתית למשקיעים בגזרת דמי הניהול או אסטרטגיית ההשקעה. בתי השקעות מסוימים כנראה הרגישו שהם צריכים לחזק נוכחות בסקטורים מסוימים והשיקו קרנות נוספות שלא היו להם בפורטפוליו קודם לכן. השאלה המתבקשת היא האם אכן יש מקום ל-45 קרנות נוספות בשוק הישראלי, או שמדובר בעודף היצע שלא ישרת את המשקיעים בטווח הארוך. בכתבה הבאה נסקור את הקרנות החדשות שהושקו במהלך השנה באפיקים המנייתיים בלבד.
- האם הביטקוין יתרסק ל-56 אלף או יזנק ל-125 אלף? האנליסטים חלוקים
- מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות בארץ וגמישות
סך הכל מצאנו 10 קרנות מנייתיות חדשות ואחת גמישה. הקרנות המעניינות הן אלו שמנסות להתמקד בסקטורים ש"כיכבו" או שצפויים לככב אולי בבורסה הישראלית – פיננסים וביטחוניות. בשני המקרים מדובר בסקטורים שחוו שינויים משמעותיים במהלך השנה, והביקוש למוצרי השקעה ייעודיים בהם גדל באופן ניכר.
