למרות ה'צוק': הקרנות הקונצרניות גייסו 310 מיליון שקל בשבוע החולף
ברקע לדיונים לפתרון הצוק הפיסקלי בארה"ב, ציבור המשקיעים בישראל ממשיך לחפש תשואה עודפת ולהפנות את כספיו לאפיקי סיכון, אך בקצב נמוך יותר. לפי סיכום של בית ההשקעות מיטב לשבוע החולף בתעשיית הקרנות - הקרנות המסורתיות גייסו 310 מיליון שקל, ירידה חדה של 33% בקצב הגיוסים לעומת שבוע קודם, עת גויסו 460 מיליון שקל. הציבור ממשיך להדיר את רגליו ולהתרחק מהקרנות הכספיות לקראת סוף השנה, כאשר נרשמו שם פדיונות כבדים בהיקף של כ-700 מיליון שקל.
מבין הקרנות המסורתיות, הקרנות הקונצרניות נמצאות בראש רשימת המגייסות לאחר שגייסו 310 מיליון שקל, עלייה חדה של כ-90% לעומת הגיוסים בשבוע הקודם. הקרנות שהביאו לפדיונות באפיק ה'מסורתיות' היו קרנות האג"ח כללי שרשמו גיוסים של 140 מיליון שקל בלבד, ירידה של 35% ביחס לשבוע שעבר וקרנות אג"ח מדינה שגייסו השבוע 110 מיליון שקל, ירידה קלה של 10% ביחס לשבוע שעבר.
קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים
נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.
אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.
קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות. בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות.
קרנות מנייתיות
בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.
קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים
נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.
אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.
קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות. בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות.
קרנות מנייתיות
בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.
