בספטמבר השיק בנק לאומי פיקדון מובנה דולרי צמוד מדד S&P 500 עם נזילות יומית, ללא דמי ניהול וללא עמלות, סכום מינימום 5,000 דולר והגנה חלקית מפני ירידות של עד 40% בשנה. המוצר נועד להיות אלטרנטיבה זולה ופשוטה לקרנות מחקות וקרנות סל על אותו מדד. 

קרנות הנאמנות כמובן מחו, וטענו שזו תחרות לא הוגנת - מחזירים את הבנקים לשוק קרנות הנאמנות בדלת האחורית. בשביל זה יש רגולטור והוא יבדוק, אבל השיקול המרכזי של  רגולטור  הוא טובת הציבור - הפיקדון הזה היה טוב לציבור. הוא העלה את התחרות ואם זה יגרום לקרנות הנאמנות להוריד דמי ניהול - מצוין. 

בכל מקרה, רשות ניירות ערך הורתה על הפסקת השיווק בהמשך לתלונה חריפה של איגוד קרנות הנאמנות שטען כי מדובר בקרן נאמנות סמויה בתחפושת פיקדון בנקאי.

לאומי טען שמדובר בפיקדון לגיטימי עם סיכון מוגדר מראש, אך הרשות רואה בו מכשיר השקעה לכל דבר, תשואה משתנה, חשיפה מלאה למניות, נזילות גבוהה  שלא עומד בדרישות הרגולציה המלאות של קרנות נאמנות.

• ה-S&P 500 צפוי לשבור היום שיא; ומה קורה באירופה?
• בכמה יעלה ה-S&P 500 בשנה הקרובה? תחזיות של הבנקים להשקעות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההתערבות של רשות ניירות ערך נובעת בגלל פגיעה בתחרות. הפיקדון היה זול בהרבה מקרנות מחקות S&P 500 שגובות 0.2%-0.5% דמי ניהול.

תעשיית קרנות הנאמנות ממשיכה להתרחב ומגיעה ל-750 מיליארד שקל נכון ל-2 בדצמבר 2025, שיא כל הזמנים. רק באמצע אוגוסט נרשם שיא קודם של 700 מיליארד שקל, מה שממחיש את הקצב הגבוה שבו התעשייה מוסיפה נכסים בתקופה האחרונה.

את הניתוח עורך נאור כהן, מנהל קשרי לקוחות במיטב, שמציין כי מאז מרץ 2021 התעשייה יותר מהכפילה את עצמה מ-351 מיליארד שקל ל-750 מיליארד שקל, שזה זינוק של 114%. אפילו בטווח קצר יותר, מיוני 2024, מדובר בזינוק של 50%, מ-500 מיליארד ל-750 מיליארד שקל. מאחורי הגידול הזה עומדות שתי מגמות מרכזיות: הראשונה היא כמובן הגאות שראינו בשווקים בשנתיים האחרונות, בעיקר בשוק המניות בארץ ובחו"ל, והשניה היא הריבית הגבוהה שהובילה להיקפי גיוס גדולים לקרנות הכספיות. במקביל נרשמה גם הזרמת כספים משמעותית מצד ציבור המשקיעים, כולל רבים הנכנסים לשוק בפעם הראשונה.

הצמיחה בתעשייה הקיפה אמנם את כל חלקיה, אבל בהחלט לא באותה עוצמה. הקרנות הכספיות רשמו זינוק של 761% בארבע וחצי השנים האחרונות, ועלו מ-6% מהתעשייה לחלק של 24%. בתקופה האחרונה קצב הגידול שלהן כבר מתמתן, ובחודשיים האחרונים הוא עומד על כ-2 אחוז בלבד. בתעשייה הפסיבית, הכוללת קרנות מחקות וקרנות סל, הצמיחה המצטברת עומדת על כ-126%, בעוד הקרנות האקטיביות המסורתיות צמחו ב-27% בלבד בשל פדיונות ניכרים שחוו במשך חלק גדול מהתקופה. למרות זאת, בשלושת החודשים וחצי האחרונים שתי התעשיות, האקטיבית והפסיבית, צמחו בקצב דומה של כ-9%.

המספרים מציגים גם את משקל התשואות מול הגיוסים. מתוך גידול כולל של 400 מיליארד שקל מאז מרץ 2021, כ-220 מיליארד מקורם בכניסת כספים נטו של משקיעים, בעוד כ-180 מיליארד נבעו מתשואות הקרנות. בטווח הקצר יותר, בשלושת החודשים וחצי האחרונים, כ-15 מיליארד שקל הגיעו מגיוסים ו-35 מיליארד שקל מהתשואות, תמונת מצב שמדגישה את השפעת הגאות בשווקים בתקופה זו.

• קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
• רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הטבלה המצורפת מסכמת את השינויים בהרכב התעשייה. חלקן של הקרנות האקטיביות ירד מ-51% ל-30 אחוז בתוך ארבע וחצי שנים, בעוד הקרנות הפסיביות עלו מ-43% ל-46%. הקרנות הכספיות היו "הנעלם החסר" של התקופה, עם קפיצה מ-6% ל-24%. בסיכום כולל, התעשייה כולה צמחה מ-351 ל-751 מיליארד שקל ונמצאת כיום בשיא היסטורי המשלב בין תשואות חזקות, גיוסי ענק ושינוי בהרכב שוק הקרנות בישראל.