למרות ה'צוק': הקרנות הקונצרניות גייסו 310 מיליון שקל בשבוע החולף
ברקע לדיונים לפתרון הצוק הפיסקלי בארה"ב, ציבור המשקיעים בישראל ממשיך לחפש תשואה עודפת ולהפנות את כספיו לאפיקי סיכון, אך בקצב נמוך יותר. לפי סיכום של בית ההשקעות מיטב לשבוע החולף בתעשיית הקרנות - הקרנות המסורתיות גייסו 310 מיליון שקל, ירידה חדה של 33% בקצב הגיוסים לעומת שבוע קודם, עת גויסו 460 מיליון שקל. הציבור ממשיך להדיר את רגליו ולהתרחק מהקרנות הכספיות לקראת סוף השנה, כאשר נרשמו שם פדיונות כבדים בהיקף של כ-700 מיליון שקל.
מבין הקרנות המסורתיות, הקרנות הקונצרניות נמצאות בראש רשימת המגייסות לאחר שגייסו 310 מיליון שקל, עלייה חדה של כ-90% לעומת הגיוסים בשבוע הקודם. הקרנות שהביאו לפדיונות באפיק ה'מסורתיות' היו קרנות האג"ח כללי שרשמו גיוסים של 140 מיליון שקל בלבד, ירידה של 35% ביחס לשבוע שעבר וקרנות אג"ח מדינה שגייסו השבוע 110 מיליון שקל, ירידה קלה של 10% ביחס לשבוע שעבר.
2025 בשווקיםהקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?
הגאות בשוק ההון הישראלי בכלל וזרימת הכספים לשוק הקרנות בפרט הביאו ליצירתן של מעל 40 קרנות חדשות במהלך שנת 2025 - האם הן נותנות ערך מוסף? אילו סקטורים אטרקטיביים בעיני מנהלי הקרנות? האם הציבור הישראלי מסכים איתם? ובאילו סקטורים לא נוספו כלל קרנות חדשות ולמה? סקירה של הקרנות המנייתיות האקטיביות החדשות מהשנה האחרונה
45 קרנות חדשות ב-2025
שנת 2025 המתקרבת לסיומה הייתה שנה של שיאים בבורסה בתל אביב. הבורסה המקומית עקפה את רוב המדדים בעולם עם זינוק של כ-50% במדדים המובילים. גם שוק אגרות החוב ידע שנה חיובית, אם כי צנועה הרבה יותר, עם עליות בשיעור חד ספרתי בינוני באפיקים השונים. על רקע הגאות בשווקים גם שוק קרנות הנאמנות חווה שנה חיובית למדי. על פי נתוני הבורסה לניירות ערך, הציבור הזרים 4.5 מיליארד שקל לאפיק המנייתי בארץ ו-20.7 מיליארד שקל לקרנות האג"חיות, וזאת לעומת היקף זניח בקרנות מניות חו"ל ופדיונות של כמיליארד שקל בקרנות אג"ח חו"ל. הקרנות הכספיות משכו 26.2 מיליארד שקל, מעט פחות משנים קודמות, אך עדיין סכומים גבוהים מאד.
נתונים אלו משקפים העדפה ברורה של המשקיעים הישראלים להשקעה מקומית השנה, תופעה שמוסברת בשילוב של מספר גורמים: הביצועים יוצאי הדופן של הבורסה המקומית, נגישות טובה יותר עם להשקעות הישראליות, והרצון להימנע מחשיפה לתנודתיות במטבע החוץ. המשמעות היא שבתי ההשקעות מצאו קהל יעד רעב למוצרי השקעה מקומיים, מה שהניע אותם להרחיב את המגוון.
במצב של שוק חיובי כזה, בתי ההשקעות מנסים למשוך את תשומת לב המשקיעים, בין השאר באמצעות כלי השקעה חדשים. כך במהלך השנה הונפקו, על פי ספירתנו, 45 קרנות נאמנות אקטיביות חדשות. הנפקה של קרנות חדשות יכולה להיות חיובית כאשר אלו מאפשרות גיוון בהשקעות, מציגות אסטרטגיה חדשה או מתמקדות בסקטור שעד כה לא זכה לחשיפה. ייתכן גם שקרנות יגדילו תחרות בסקטורים שכבר קיימים בהם שחקנים אחרים, באמצעות דמי ניהול מופחתים על מנת לתפוס לקוחות.
יש מצד שני הרבה מאוד קרנות שהן "עוד מאותו דבר" – קרנות שמתמקדות בסקטורים עמוסים למדי, עם הבדל קטן עד לא קיים במדיניות ההשקעה לעומת קרנות קיימות, וללא בשורה אמיתית למשקיעים בגזרת דמי הניהול או אסטרטגיית ההשקעה. בתי השקעות מסוימים כנראה הרגישו שהם צריכים לחזק נוכחות בסקטורים מסוימים והשיקו קרנות נוספות שלא היו להם בפורטפוליו קודם לכן. השאלה המתבקשת היא האם אכן יש מקום ל-45 קרנות נוספות בשוק הישראלי, או שמדובר בעודף היצע שלא ישרת את המשקיעים בטווח הארוך. בכתבה הבאה נסקור את הקרנות החדשות שהושקו במהלך השנה באפיקים המנייתיים בלבד.
- מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות בארץ וגמישות
סך הכל מצאנו 10 קרנות מנייתיות חדשות ואחת גמישה. הקרנות המעניינות הן אלו שמנסות להתמקד בסקטורים ש"כיכבו" או שצפויים לככב אולי בבורסה הישראלית – פיננסים וביטחוניות. בשני המקרים מדובר בסקטורים שחוו שינויים משמעותיים במהלך השנה, והביקוש למוצרי השקעה ייעודיים בהם גדל באופן ניכר.
