השוק בארה"ב מפגר אחרי אסיה ואירופה; איזה קרנות ישראליות מאפשרות חשיפה?
אחרי שנים של דומנינטיות אמריקאית, בחודשים האחרונים מסתמן שינוי מסוים ודווקא השווקים באירופה, ובעיקר בסין, רושמים עליות שערים; אין הרבה קרנות ישראליות הממוקדות בשווקים הללו, אך אלו שפעילות עושות באופן כללי עבודה טובה
שוק ההשקעות העולמי פתוח בימינו בפני המשקיע הישראלי עם אינסוף אפשרויות. יש המעדיפים בכל זאת להשקיע גם בשווקים הבנלאומיים באמצעות מכשירי השקעה מקומיים. יש נוחות מסוימת בהשקעה בשקלים וללא צורך להמיר שקלים למט"ח, בנוסף למשקיע הישראלי קל יותר להבין קרנות בעברית, החל מעצם השם וכלה בתשקיף הקרן למעמיקים, כמו גם הנגישות למידע בעברית, בין השאר באתר זה, מסייעים בהחלטה מעין זו. יחד עם זאת, מגוון הקרנות האקטיביות המשקיעות בשווקים ספציפיים בחו"ל לא רחב במיוחד, ובצדק. גודל השוק בישראל לא מצדיק קרן לכל טריטוריה או ענף, במיוחד, שכאמור, ישנם אינסוף מכשירי השקעה בנלאומיים אמינים ואיכותיים וגם די זמינים. בכל זאת ישנן כמה עשרות קרנות המוגדרות כקרנות נאמנות גיאוגרפיות המאפשרות השקעה מן הסוג הזה, אם כי הן קטנות למדי.
מטבע הדברים רוב הקרנות בקטגוריה הזו מרוכזות בארצות הברית, שוק המניות המרכזי והחשוב בעולם. במשך שנים ארוכות השוק הזה גם הניב תשואה עודפת על השווקים הגלובליים. בכל זאת לא לעולם חוסן, והשנה האחרונה מראה שלפעמים גיוון בהשקעה ויציאה לשווקים אחרים יכולה להיות משתלמת. מתחילת השנה (ועוד קודם לכן) השוק בארצות הברית מניב תשואת חסר לעומת המתחרים הגדולים. סין בולטת במיוחד, אבל גם באירופה לא מעט מדדים עוקפים את אלו של המעצמה הגדולה בעולם. מגוון האפשרויות בשוק הקרנות הישראלי, כאמור, אינו רחב במיוחד, בכל זאת ישנן כמה אפשרויות להשקיע בקרנות הממוקדות בשווקי מפתח אחרים, בעיקר השווקים הגדולים באסיה ואירופה, ואותן נסקור בטור זה.
רוב קרנות הנאמנות בתחום מנהלות עשרות מיליוני שקלים בודדים. דמי הניהול על פי רוב הם גבוהים יחסית, קרוב ל-2%. השקעה בשווקים שפחות מכוסים על ידי אנליסטים ועיתונות כלכלית היא קשה יותר ודורשת יותר משאבים. בנוסף, חלק גדול מהמידע מופיע בשפות פחות מוכרות. זה כנראה מסביר את דמי הניהול הגבוהים יחסית. בטבלה נערכה השוואה שנתית משנת 2021 עד 2024, וכן מתחילת השנה עד שעת כתיבת שורות אלו. כרגיל, במקרה שתשואת הקרן גבוהה ממדד ייחוס המשבצת צבועה בירוק, וההיפך באדום, כשפער של יותר מ-5% מקנה למשבצת גוון כהה יותר. סך הכל נבדקו 4 קרנות מאסיה ו-4 מאירופה. ישנן כמה קרנות נוספות המשקיעות באירופה אבל לקחנו רק את אלו שמדד הייחוס הוא ה-STOXX 600 והן אינן מנטרלות השפעת מט"ח.
אסיה
שלושת השווקים החשובים באסיה הם יפן, סין והודו. בשנים האחרונות שוק המניות היפני וההודי הניבו תשואה יפה, בעוד השוק הסיני דשדש ולמעשה רשם שלוש שנים שליליות בין 2021 ל-2023. בחודשים האחרונים המגמה משתנה. בעוד השוק ביפן עדיין מניב תשואות יפות, המניות ההודיות נקלעו למשבר בחודשים האחרונים, או לכל הפיחות לתיקון משמעותי, בעוד סין פרצה קדימה, עם עליות חדות בסוף שנת 2024, שנמשכות אל תוך 2025. איך התמודדו מנהלי הקרנות הישראליים עם הדינמיקה הזו? הנה התוצאות בטבלה שלפניכם:
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרן מגדל הודו היא אחת הוותיקות בסקטור הזה ופועלת ברציפות מאז שנת 2004. היא גם הגדולה ביותר בפער מכל הקרנות האחרות. ניתן לראות בטבלה שברוב השנים מנהלי הקרן מצליחים להניב מעט יותר ממדד הייחוס הניפטי 50. מתחילת השנה נוצר פער מסוים לרעת הקרן, אך השנה עוד ארוכה ויש עוד זמן לתקן. יש גם קרן אחת הממוקדת ביפן של קסם אקטיב. במקרה זה בשנים האחרונות הקרן לא מליחה להגיע לתשואת המדד. דווקא בשנים 2021 - 2022, בהן נרשמו ירידות ביפן, הקרן הצליחה לרדת מעט פחות.
שתי קרנות ממוקדות בסין, שתיהן עושות עבודה טובה יחסית, ובחלק מהשנים מציגות פער משמעותי ממדד הייחוס. יחד עם זאת הן לא הצליחו להפיק את מלוא התועלת מהראלי של סוף שנת 2024. בינתיים בתחילת שנת 2025 הן מצליחות לתקן את הפער שנוצר. סך הכל נראה שהשקעה בקרנות אקטיביות המשקיעות בשווקים הללו מספקת תמורה ראויה.
אירופה
4 קרנות מנסות להכות את מדד ה-STOXX 600 - המדד המרכזי באירופה. כאמור, ישנן קרנות נוספות המשקיעות בשווקי המניות ביבשת, אך התמקדנו רק באלו.
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- רשות ני"ע עצרה את פיקדון ה-S&P 500 של לאומי בהמשך לטענות של איגוד הקרנות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
במקרה זה נראה שיש פער משמעותי לפי שנים. כל הקרנות הפסידו למדד ב-2024 ו-2201, רובן בפער משמעותי. כל הקרנות ניצחו את המדד בשנת 2023. בשנת 2022 ישנה שונות מאד גבוהה בין הקרנות השונות וקשה לאפיין אותה. מתחילת השנה הפערים מול המדד יחסית נמוכים, ומשקיעי הקרנות האירופאיות נהנים מהראלי שנוצר בתקופה זו. אם נרצה לבחור מנצחת של כל השנים האחרונות בהשוואה שנתית נראה שסיגמה עשתה עבודה מעט טובה יותר.
חוץ מהקרן של מגדל, כל הקרנות הפעילות בסקטור הזה ממש קטנות, ודווקא לאור ההצלחה של חלק מהקרנות הללו, אולי כדאי למשקיעים נופסים לשקול חשיפה לשווקים הללו, שרובם, למעט ההודי, נמצאים במומנטום חיובי, דווקא באמצעות הקרנות הישראליות.
- 1.קים 22/02/2025 09:46הגב לתגובה זוקרן STOXX EUROPE 600 BANKS NTR עלתה השנה מעל 17% . למה לא התייחסתם אליה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
.jpg)