מטריקס (The Matrix) הוא סרט מדע בדיוני שיצא לאקרנים ב-1999, הוא הצליח לגרוף 4 פרסי אוסקר והרוויח יותר מ-460 מיליון דולר. הסרט מתאר עתיד דיסטופי בו האנושות כלואה באופן לא מודע בתוך מציאות מדומה, המטריקס. האירועים בחודשים האחרונים, מצד אחד המיתון הכבד ביותר מאז שנות ה-30 ומנגד השווקים הפיננסיים שוברים שיאים, מעוררים את המחשבה האם ניתן ליצור "מציאות מדומה" בשווקים הפיננסיים לאורך זמן?

התשובה לכך היא חיובית - ניתן ליצור לאורך זמן שוק שמנותק מהנתונים הכלכליים הריאליים. זהו בדיוק התהליך שמבצעים הבנקים המרכזיים מאז 2008 וביתר שאת בחודשים האחרונים. חשבתם פעם מדוע המדיניות הנוכחית של הפד' מכונה "מדיניות מוניטארית לא קונבציונאלית"? אנחנו מכירים נשק לא קונבניוצאלי, אך מדיניות מוניטרית לא קונבציונאלית? 

נכון, הפד' מממן בחודשים האחרונים כמעט לבדו את הגירעון של הממשל האמריקני, הודיע על התערבות בשוקי האג"ח המוניציפליים ושוק האג"ח הקונצרניים. אבל זה לא העיקר. כאשר הפד' מבצע רכישות בשווקים, הוא משנה את "חוקי הטבע" במערכת הבנקאית שכל כך קריטית לתנועת האשראי בשוק.

אבל בשביל להבין כיצד הפד' משנה את "חוקי הטבע", צריך קודם כל להסתכל על מאזן הבנק בצורה הפשטנית ביותר. בצד הנכסים: יש לנו הלוואות (LOANS), נכסים (SECURITIES) ורזרבות (CASH RESERVES). בצד ההתחייבויות יש לנו את הפיקדונות (DEPOSIT ACCOUNT), הלוואות נוספות ושווי נקי (NET WORTH).

• תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
• חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מאזן בנק בצורתו הכללית

ואז מגיע משבר: קורונה, מלחמת סחר או כל זעזוע אחר. במצב נורמלי, לכל משבר כלכלי יש שתי השפעות עיקריות על מאזני הבנקים. בצד הנכסים, הערך של ההלוואות/נכסים יורד. בצד ההתחייבויות, משבר כלכלי בדרך כלל גורם למשיכה של פיקדונות מהסיבה הפשוטה שהפרט/חברה זקוקים לכסף הזה בשעת מצוקה. 

כעת יכולים להיווצר שני משברים אפשריים: משבר סולבנטי - כלומר משבר שבו סך הנכסים נמוך מסך ההתחייבויות. ומשבר נזילות - משבר שבו הבנק לא מסוגל לעמוד בהתחייבויות השוטפות (משיכות כסף, תשלומים וכו') - זהו המשבר שממנו חוששים הפד' והבנקים המרכזיים. 

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

עכשיו נחזור למדיניות המוניטרית "הלא קונבניוצאלית" של הפד'. נניח שהפד' קונה אג"ח ממשלתי בהיקף של 10 מיליארד דולר, אבל הוא רוכש אותם מהבנקים עצמם. בסיטואציה כזו, בצד הנכסים לא מדובר בשינוי משמעותי מידי: שורת ה-SECURITIES יורדת ושורת המזומנים עולה באותו הסכום. הביטחונות של הבנק משופרים, אבל בגלל שאג"ח ארה"ב נחשב נכס נזיל מאוד, לא מדובר בשיפור משמעותי. נציין, כי זה הטיעון העיקרי שהשמיעו בכירי הפד' ברבעון האחרון של 2019, כאשר הבנק ביצע רכישות באג"ח הקצר והזריק כסף בשוק הריפו. 

רכישות הפד' כאשר הוא קונה אג"ח מהבנקים: הביטחונות של הבנק משתפרים

אבל מה קורה כאשר הפד' קונה אג"ח מגופים שהם אינם הבנקים (קרנות גידור/קרנות פנסיה פרטיים וכו') והבנקים מהווים רק גורם מתווך? בסיטואציה כזו, היקף הפיקדונות והנכסים אצל הבנקים המסחריים עולה גם הוא ב-10 מיליארד דולר. הנתונים מהשנים האחרונות מראים כי זו הסיטואציה הפופולארית ביותר. 

רגע, מה קרה כאן? במקום שהמערכת הבנקאית תתכווץ כמצופה בתקופה של מיתון, המערכת מקבלת עוד פיקדונות - חוקי הטבע השתנו. בסיטואציה כזו, האם למערכת הבנקאית "אכפת" מאירועים כמו מיתון? מלחמות וכו'? מבחינת הבנקים, המצב שלהם כרגע הרבה יותר טוב מתחילת השנה - מעולם לא היו להם כל כך הרבה פיקדונות ומעולם לא היו להם כל כך הרבה רזרבות. מבחינתם, הם עדיין בשלב של "התרחבות כלכלית".

נכון, המימון של הממשל האמריקני/חברות/רשויות מקומיות הוא קריטי. אבל ההשפעה האמיתית והחשובה היא במערכת הבנקאית, כיוון שהיא קובעת את חלוקת האשראי בשוק. 

מזומנים בבנקים בארה"ב: כל פעם שהפד' קונה, הם המרוויחים העיקריים

אוקי, אבל איך זה קשור גם לשוק ההון?

בשביל להבין סעיף זה, צריך לחזור לספטמבר 2019, עם התפרקות שוק הריפו. למרות הדיווחים על משקיעי הריטייל ועל ברוקרים כמו "רובין הוד" בתקופה האחרונה, השחקנים הראשיים ממשיכים להיות קרנות הגידור (HFT). קרנות אלו ממנות את פעולותיהן בשוקי המניות ע"י גיוס כספים בשוקי הריפו. 

חלק מהמלווים הגדולים בשוק זה הם הבנקים וכאשר הם מוצפים בפיקדונות, הם יכולים לבצע שתי פעולות: לשחרר אותו לכלכלה הריאלית או להלוות אותו לשוק הריפו לטובת הקרנות גידור. האם יש לתהליך זה קשר למצב הקורונה בעולם? כמובן שלא.

הפד' מנפח את ה-DEPOSIT של ה-US BHC'S => קל יותר לקרנות הגידור לגייס כסף

הקרנות מצידן, קיבלו "אור ירוק" בספטמבר האחרון להתמנף עוד יותר, כאשר הפד' אותת כי הוא לא ייתן לגופים אלו ליפול. לאחר הסבר זה, מישהו עדיין מופתע מדוע אנחנו רואים גרפים כמו של טסלה בחודשים האחרונים? קרנות HFT פשוט מטיסות מניות בכל פעם שהן מקבלות כסף זול.

צריך להגיד זאת בגלוי: הפד' והבנקים המרכזיים יצרו כאן מפלצת - מגדל קלפים ממש לא יציב והקשר של המשחקים החשבונאיים הללו לכלכלה הריאלית הוא מקרי ברוב הזמן. היום לדוגמה, קמנו בבוקר עם חוזים אדומים וכותרות על "גל שני" של הקורונה, והינה במסחר בוול סטריט זה נראה אחרת לחלוטין. "הגל השני" לפתע נעלם? כמובן שלא. הנזילות בשוק חזרה לאחר הסופ"ש.