זיו סגל
צילום: תמר מצפי
בלוגסטריט

זמן לייצב את המטוס

מטוס ההשקעות הפרטי שלנו צלל. קולות פאניקה נשמעים מכל עבר. בואו נתיישב במושב הטייס ונתחיל לקחת שליטה...

זיו סגל | (17)

אנחנו נמצאים במציאות שלא הכרנו. ההתמודדות אתה מחייבת קודם כל צניעות - צניעות של כל מומחה וידען, צניעות שלנו - אף אחד לא יודע באמת מה יהיה. השלב הבא הוא ניסיון לראות מבעד לעשן ולהבין את המציאות המתהווה. השלב השלישי הוא לשקם את ההריסות. הטור יהיה ארוך מהרגיל אבל בינינו, יש לכם זמן... אז תכינו קפה ותקראו תוך כדי חשיבה על הדברים ורישום תובנות שרלבנטיות לכם.

 

אתחיל היום במענה לשלוש שאלות מתוך מרחב השאלות שקבלתי בשבוע שעבר. שאלות אלו מייצגות ממדים שונים של הדילמות שמציפות אותנו, פיננסית, בימים האלו.

 

השאלה הראשונה: ״איזה יתרון יש לי, כמנתח טכני, בהתמודדות עם דילמות השוק?״

תחשבו רגע על מטוס במצב חירום (אני לא טיס אז הדוגמא היא מטאפורית...). משהו לא מוכר משבש את פעולת המטוס. השעונים משתוללים. המטוס רועד. כולם מפחדים פחד מוות. אף אחד לא יודע מה קרה ומה יקרה. מה ההבדל בין נוסע לטייס? ניסיון וכלים לנהל את מצב החירום המבוססים על ידע ואינטואיציה. כולנו ראינו את הסרט ״סאלי״ על הטיס שהנחית את המטוס על ההדסון.

לשאלה מה יהיה בכלל בעולם ועם נכסים ספציפיים אני לא מתיימר לענות בנחישות בעין הסערה. אני משתף כאן במחשבות שאולי יעזרו לנו להבין את המציאות המתהווה. מנסה לשמור על ראיית מציאות נקיה, גמישות ופתיחות. עיקר המאמץ שלי כרגע הוא בייצוב המטוס.

מטוס ההשקעות שלנו הוא גם המיינד שלנו שמנהל את התהליך וגם תיק הנכסים שלנו שהוא התוצר של המיינד (וזכרו, גם בימים אלו אל תאשימו את הקורונה והשוק. זאת משתי סיבות: 1. תמיד יכולתם להיערך למפולת וברבור שחור ולהיות במזומן. 2. האשמה של גורם אחר, מיקוד שליטה חיצוני, לא תועיל לנו בשיקום ובפיתרון. בזמן מצב חירום במטוס, לא יעזור לטייס אם יאשים את חברת בואינג או את חזאי מזג האוויר.

 

הניתוח הטכני עוזר לנו למיין ולבחור. יש הרבה מניות שצללו. איך נבחר? חלק מהקריטריונים, בנוסף לקריטריון העסקי/ענפי הם הגעה לרמת תמיכה משמעותית, תבנית של מעבר מירידה לעליה ועוצמה יחסית בהשוואה למדד ייחוס – S&P500.

השאלה השניה שרציתי להתייחס אליה כאן היא: ״האם עלי למשוך את כספי החיסכון הפנסיוני הנזילים שלי?״

האם עלי לצנוח מהמטוס? החלטה כזו אולי תשאיר אותי בחיים אם המטוס יתרסק לים או להרים. החלטה כזו אולי תשאיר אותי לקפוא למוות בים בעוד המטוס נוחת בשלום ביעדו.

 

אין תשובה אחת לשאלה. מעבר למטפורת המטוס, התשובה תלויה בפרמטרים אישיים של גיל, מצב פיננסי ותעסוקתי ועוד ועוד.

בהכללה, נראה לי שאנשים צעירים עם חסכונות פנסיוניים קונבנציונליים יכולים דווקא לראות את הצד החיובי של המשבר והוא האפשרות שלהם להשקיע בזול במניות ונכסים פיננסיים אל תוך העתיד. עבור אנשים צעירים, עיקר החיסכון והזמן עוד לפניהם ותיאורטית הגדלת הפקדות נראית לי אפשרות שאפשר לשקול. וצעירים, נא זכרו, יהיו עוד משברים במהלך חייכם. לכן, אחרי שיראה שוב שהעולם הוא עולם שכולו טוב וככל שתתקדמו עם הגיל, אז יהיה הזמן לאבטח את הכסף. וקראו גם את ההמלצה למבוגרים שלהלן.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

המבוגרים מביננו (אני שם את עצמי בקטגוריה הזו למרות שמרגיש צעיר...) נסבול יותר. עדיין שאלת טווח הזמן מהפרישה או מהצורך בשימוש בכסף היא רלבנטית אבל בכל מקרה פוטנציאל הנזק גבוה יותר. פאניקה לא תעזור אבל אם עד היום לא בדקתם מה הרכב החיסכון הפנסיוני שלכם ואיכות ניהולו, בואו ננצל את הזמן בבית להתחיל לעשות את זה. השלב הבא הוא למצוא יועץ פנסיוני טוב שיעזור לכם, כמידת האפשר לנייד את מסלולי ההשקעה ואולי גם בין חברות הניהול כך שפוטנציאל השיקום יהיה טוב יותר. התהליך הזו חשוב גם לצעירים אבל קריטי ודחוף יותר למבוגרים.

 

אנחנו כאן ב״בלוגסטריט״ מתמקדים בעיקר במשבצת של ניהול תיק מניות בוול סטריט. רוח התשובה לגביו דומה לדברים הנ״ל. הפוקוס יהיה על בחירה מחודשת של אחזקות לתיק. זה מוביל אותי להמשך הפוסט ולשאלה השלישית:

 

״מה עם ה – S&P500?״

ה-S&P500 ירד מתחת לרמת השפל של 2018 כך שטכנית, יש לו עוד מקום לרדת עד רמת התמיכה הבאה ואין לי בשורות טובות, נכון לסיום שבוע המסחר. אם בכל זאת יעלה, מהלך וסגירה מעל 2400 יהיו סימן חיובי. התנגדות בסביבות 2400 תסמן כנראה המשך ירידה.

 

נתון מעט מעודד הוא ירידת ה – VIX שבודק את פרמיית האופציות. המשמעות היא שאולי נתחיל לראות פחות תנודתיות ויותר שונות בין המניות כך שאולי התמונה הטכנית תתחיל להתבהר. מכאן נעבור לסקירת אפשרויות השקעה.

 

זהב 

הדולר התחזק בשווקי העולם. הסיבה כנראה היא ההנחה, שכרגע, זה הנכס שישמור על ערכו טוב יותר מנכסים אחרים. אבל, אל תשכחו שהתחזקות זאת מגיעה אחרי תקופה ארוכה של הדפסת כסף מאסיבית שהחלה ב-2008 ועל רקע הדפסות כסף דרמטיות שמתרחשות בימים אלו. כל סכומי הכסף האלו, שממשלות מזרימות יש מאין, מאתגרות לקצה את מימד הוירטואליות של הכסף וערכו. המשמעות היא שבסופו של משבר יהיו במערכת יותר ״שטרות״ שמחפשים השקעה.

בסביבה של ריבית נמוכה עוד יותר, הזהב עשוי לבהוק שוב וכן, גם מניות ונדל״ן. אז אומנם כרגע אנחנו עסוקים בהישרדות אבל זכרו שבסופו של דבר, כמות הכסף הממשלתי המודפס ומולו הגירעונות הממשלתיים הגדלים יהיו גדולים מאי פעם. החשש הנ״ל ממחיקת החסכונות (התאפסותם) יחזור להיות החשש מירידת ערכם בשל ירידת ערך הכסף. עוד זכרו שמשבר הקורונה למעשה הקדים / החיש / החליף (תבחרו...) משבר מוניטרי – פיננסי אחר שצפוי היה להתרחש כש״תורת הכלכלה המודרנית״, שמשמעותה הדפסת כסף ממשלתי, היתה קורסת. פשוט עכשיו יש למנהיגים וכלכלנים תירוץ טוב.

ברור שמצבנו היה טוב יותר אם היינו פוגשים את המשבר עם ריבית סבירה בעולם ותקציבים מאוזנים. בפועל, אנחנו פוגשים את המשבר ללא תחמושת מוניטרית, דוחפים שטרות למשק כתרופה לשעת חירום. כששעת החירום הרפואית תיעלם, השפעות התרופות ישארו איתנו. הכיוון שההשפעות האלו יקחו (או חזרה לקניית מניות / זהב / נדלן / קריפטו או מעגל שני של קטסטרופה כלכלית) הוא משהו שנצטרך לעקוב אחריו. הזהב יכול להיות שוב ה-Win-Win בסיפור הזה ואולי גם המניות של החברות המבוססות עתירות המזומנים.

 

מניות לשיקום מחדש של התיק ולהשקעה של ״יושבי המזומן״ 

רשימת האפשרויות להשקעה שנראות כרגע כ״הזדמנויות״ היא גדולה מאוד וגדלה בכל יום של ירידות שערים. לכן הניסיון לצמצם אותה בדרך לוגית לכמה רעיונות לפוסט הוא אבוד. אז אני פשוט אניח כאן דברים אחרונים שעלו לתודעתי, בין אם כאלו שכבר דברנו עליהם והם רלבנטיים והן אם רעיונות שמופיעים כאן פעם ראשונה. כל הרעיונות עוברים סריקה טכנית ומה שלא רלבנטי, טכנית, לעכשיו, עובר ל״מחסן הרעיונות״. כמו כן קחו בחשבון שבניהול התיק מרכיב הניסוי והטעיה הוא כרגע גבוה. בזן קוראים לזה ״תודעת המתלמד״. אנחנו מנסים רעיונות, אם המציאות מיטיבה איתם אז נשארים ואם טעינו, נלמד מזה, לא נתבצר בגאוות המומחה (אמרנו צניעות) וננסה משהו אחר. כך התיק יתעצב אל תוך המציאות המתהווה.

 

MU – אחת ממניות החברות שהביקוש למוצריה ואף מחירם עשוי לעלות.

 

BA – בואינג הייתה בצרות גם לפני משבר הקורונה שהוא משבר תעופה רציני. כמובן שעוד לא ניתן לתמחר את הנזק ולהעריך את יכולת השיקום של חברות תעופה. סביר גם שכמו ב – 11 בספטמבר, אבטחת התעופה תצטרך להתמודד עכשיו עם ״אבטחה רפואית״. אבל, אנשים ימשיכו לטוס, תיירים ימשיכו להציף את העולם. עוד לא ברור אם בתהליך החלמה איטי או בהסתערות של שמחת חיים. לתוצאות של משבר יש אפשרויות פסיכולוגיות שונות וכאמור, נצטרך לנסות לזהות אותן. בכל מקרה, בואינג במחירי 2016- שווה לשים עין. באותו מצב טכני, שווה לשים עיין גם על UTX.

 

LUV – אם בענייני תעופה ותמיכה אנחנו אז LUV, אחת מחברות התעופה עם היסטוריית הישרדות טובה, הגיעה לתמיכה וירידתה נבלמה בדיוק טכני מדהים ברמת התמיכה שנוצרה לה ב – 2015. ביום שישי היא עלתה למרות ירידת השוק. עקבו אחריה.

 

CSCO – מעניינת כחברה טכנולוגית תשתיתית וותיקה. אם תגיע ל-31 דולר זו יכולה להיות נקודה טכנית משמעותית לתמיכה.

 

GE – משבר הקורונה החזיר את המניה אל הנקודה ממנה התחילה להתאושש. הזדמנות לאסוף אותה בשפל היסטורי.

 

SKYY – קרן סל להשקעה בחברות מתחום מחשוב הענן. מחזיקה את כל החברות המובילות והמוכרות ומהווה דרך טובה לכניסה לשוק בענף שהמשבר האחרון רק מאיץ את הביקוש לשירותיו. שימו לב, בגרף המצורף, לגרף העוצמה היחסית שלה בהשוואה ל - S&P500. היא ממש בולטת. זה אומר שחוכמת ההמונים מזרימה כסף למניות הענף.

 

SBUX – אחת החברות הגלובליות שמנהלת את מערכת היחסים הטובה ביותר עם עובדים – לקוחות – ספקים – קהילה וסביבה. אין ספק שכשהעולם יחזור לפעילותו התקינה, סניפיה יתמלאו בשנייה וכבר ראינו איך החברה היתה מהראשונות לחזור לפעילות בסין. 58 דולר היא רמת תמיכה בה שווה לחשוב על המניה.

 

חזרה לכיוון רמת התמיכה 21 דולר. מכאן יכולה להסתובב ולעלות. חברה מאוד  - FVRR

רלבנטית לימים אלו.

ולסיום, עם קצת אופטימיות וחיוך ומכיוון שהדימויים שלנו היו מעולם התעופה, תסתכלו על חברת תיירות החלל SPCE. ניתן לאמר שהטיסה הראשונה שלה הסתיימה באסון אבל היא נחתה אל רמת תמיכה מעניינת ב – 11 דולר. אין ספק שמדובר בתחום עתידי. השאלה האם המציאות העכשווית מרחיקה או מקרבת את העתיד הזה היא לעתידנים לענות. אבל, כמו BYND, אם הצטערתם שלא קניתם SPCE ב – 40 דולר, הנה לכם אותה תמורת קרוב לשטר של 10...

 

כאמור, זו רשימת מניות אינטואיטיבית מתוך סל האפשרויות. מוזמנים להציף כאן רעיונות בתגובות. רק בבקשה, אל תסתפקו בציון שם המניה או בשאלה : ״מה דעתך על....״. תקדישו זמן וחשיבה ותציגו את הרעיון עם נימוקיו כך שכולם יוכלו להנות ממנו ולהשתתף בדיון.

 

כותב המאמר הינו זיו סגל, העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    ומה עם פלוריסטם (ל"ת)
    חושם 28/03/2020 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    דן 26/03/2020 11:08
    הגב לתגובה זו
    האם לחברת GE יש סיכוי להציג דוחות טובים צמיחה בהכנסות רווחיות עולה תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת וכו'? אשמח אם תסביר תודה
  • 11.
    יפה....אוהב לקרא את הכתבות שלך ...חסר לי אג"ח מעניין (ל"ת)
    חיים 24/03/2020 10:54
    הגב לתגובה זו
  • הי, אני לא עוסק בשוק האג״ח... (ל"ת)
    זיו סגל 24/03/2020 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    דן 24/03/2020 10:44
    הגב לתגובה זו
    מבט על 2 מניות שהזכרת בעבר cgc I cron מראה התנהגות שונה בעוד cgc הראתה חוזקה (לפחות לזמן הכתיבה שלי) cron מתנהגת הפוך, מבחינה פונדמטלית וטכנית האם אתה רואה אותם מתקנות יחד באותה עוצמה, תודה
  • 9.
    לרון 24/03/2020 08:48
    הגב לתגובה זו
    הגענו לתחתית,זיו סגל עונה!!!ביל אקמן,אגב,קונה
  • 8.
    כרמי 23/03/2020 19:05
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה על הטור זיו כיף לקרוא כמו תמיד שאלה בקשר ל MJ שהמלצת בעבר ..תחום הקנאביס אשמח לחוות דעתך כרגע למי שעדיין בפנים כל הדרך בנפילה תודה
  • אשתדל להתיחס בפעם הבאה (ל"ת)
    זיו סגל 23/03/2020 23:05
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    איך אני מוצא את הגרף שמודד עוצמה יחסית ל-S&P? (ל"ת)
    איציק 23/03/2020 13:15
    הגב לתגובה זו
  • זיו סגל 23/03/2020 14:53
    הגב לתגובה זו
    בכל תוכנה זה אחרת. בstockcharts זה נקרא price
  • 6.
    כמו תמיד תענוג לקרוא את הטור (ל"ת)
    אנונימי 23/03/2020 13:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    משקיע 23/03/2020 08:41
    הגב לתגובה זו
    שילוב של מגפה מיתון ואבטלה וממשל משותק. חסר רק טילים על תא
  • 4.
    שוק יורד 23/03/2020 08:30
    הגב לתגובה זו
    זיו , נראה לי שאתה לא החלטת אם אתה משקיע או ספקולנט. לקנות מניות בשוק יורד עושים משקיעים לזמן ארוך. ספקולנטים חכמים לא קונים מניות בכלל בשוק יורד וזה המצב כרגע. כל מניה שעדיין לא נפלה תיפול בהמשך.
  • אנונימי 23/03/2020 11:42
    הגב לתגובה זו
    דווקא אהבתי את הכתבהפותחת את הראש.תמשיך ככה זיו, סגנון רגוע ולא מתנשא
  • 3.
    יופי 23/03/2020 08:05
    הגב לתגובה זו
    וזאת רק רשימה חלקית ויד עוד הרבה מניות כאלה כל בר דעת יסיק את המסקנות הנכונות
  • 2.
    שום ניתוח לא עובד,מקסימום הנשמה.. (ל"ת)
    עופר 23/03/2020 07:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חיים 23/03/2020 07:54
    הגב לתגובה זו
    כל חברה,ויש לא מעט שתשקיע בה עכשיו,בעוד שנה תעלה,העניין איזה חברות יהיו חזקות לשרוד את המשבר,כשבידם קופת מזומנים טובה.
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.