איביי אינטרנט eBay
צילום: Istock

לקנות באינטרנט זול יותר; האם זו הסיבה שהאינפלציה נמוכה?

מחירי המוצרים החשופים לתחרות "ממסחר מקוון" ירדו ב-3.2% בשנה האחרונה, אבל לא צריך להתרגש - המוצרים האלו מהווים רק 7% מהמדד - ממה מורכב המדד ולמה הוא באמת כל כך נמוך?
יונתן כץ | (1)

האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-0.3% בלבד, כאשר האינפלציה למעט מוצרי אנרגיה ופירות וירקות (אינפלציית הליבה) עלתה ב-0.5%. עקב האינפלציה המאוד נמוכה בעבר, רבים צופים שמגמת האינפלציה הנמוכה מאוד תימשך בשנים הבאות והשווקים מתמחרים אינפלציה בטווח של 0.8%-0.9% שנה קדימה (אנו חוזים אינפלציה של 1.2%).

 

קיימת טענה שאחת מהסיבות לאינפלציה הנמוכה הינה המסחר באינטרנט והתחרות שתופעה זו יוצרת בשוק המקומי. בהחלט מדובר בהשפעה מסוימת, אך מבדיקה שערכנו עולה שהמשקל של המוצרים הרלוונטיים עומד על 7% בלבד (ואפילו פחות, חלק מהמוצרים בטבלה מטה שוויים עולה על 75 דולר, כגון שעונים). כמובן שלא ספרנו מוצרים רבים אשר אינם חשופים לתחרות מהמסחר באינטרנט (אתרים מחו"ל), כגון מוצרי מזון, רהיטים, מכוניות, מקררים ומוצרי חשמל גדולים ועוד.

פירוט סעיפי המדד הרלוונטיים למסחר המקוון, משקלם במדד ושיעור השינוי במחירים שנה אחורה:

 

מבדיקה שערכנו, עולה שהמחירים של המוצרים אשר חשופים לתחרות ממסחר מקוון לא ירדו מעבר למוצרי בני קיימא אחרים. מחירי המוצרים החשופים לתחרות "ממסחר מקוון" ירדו ב-3.2% במהלך 12 החודשים האחרונים. המחירים של מוצרי תעשייה (בני קיימא) אחרים ירדו ב-3.6%. לדוגמה, מחירי מכונות כביסה/מיבשי כביסה ירדו ב-4.3%, כמובן בהשפעת הייסוף החד בשקל בעיקר.

 

יתכן שההשפעה "האמיתית" על ההוצאה של משקי הבית הייתה משמעותית יותר, אך היא איינה נמדדת באינפלציה. כידוע, הלמ"ס איננה מודדת את הרכישות המקוונות מאתרי אינטרנט בחו"ל.

 

חשוב לזכור שמרבית סל הצריכה מורכב מצריכת שירותים שונים (דיור, חינוך, בריאות וכו') ואנרגיה אשר מהווה כ-63% מהמדד.

 

הטבלה הבאה מחלקת את המדד לקבוצות עיקריות, כולל חלוקת המוצרים הרגישים ולא רגישים למסחר מקוון:

ברור שקיימת תופעה של הגברת התחרותיות בסקטורים אחרים כגון תקשורת ונסיעות לחו"ל (השמיים הפתוחים), אך נדמה שמרבית ההשפעה באותם סקטורים כמעט מוצתה, למשל בסלולר.

הסיבה העיקרית לאינפלציה הנמוכה בישראל הינה הייסוף החד בשקל. מחקר של בנק ישראל מעריך ששיעור התמסורת של שע"ח על האינפלציה בתקופות ייסוף עומד על 0.24. כלומר הייסוף החד בשקל (מול הדולר) של 7% מתחילת השנה גרע לפחות 1.5% מהאינפלציה (בהנחה שרוב ההשפעה כבר מאחורינו).

 

בהנחה שבנק ישראל שואף כעת להאט את הייסוף בשקל על ידי התערבות מוגברת, סביר להניח קצב ייסוף מתון יותר בשנה הקרובה, ולכן אינפלציה גבוהה יותר, יחסית לשנה שעברה, במבט קדימה. בנוסף, חתימה על הסכם סחר צפויה לתרום לעלייה במחירי הסחורות התעשייתיות (כולל נפט) בעולם. מגמה זאת כבר התרחשה בחודש האחרון (עלייה של כ-5% במחירי המתכות התעשייתיות):

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

במבט קדימה, ייסוף מתון יותר יחסית, עלייה במחירי הסחורות וכמובן עלייה במיסוי עם הקמת ממשלה חדשה יתמכו באינפלציה גבוהה יותר. השפעת המסחר המקוון מהווה גורם ממתן אך שולי יחסית. אנו מעדיפים את האפיקים הצמודים בשל תמחור אינפלציה נמוך מדי בשוק האג"ח.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בנק ישראל= בדיחה 29/12/2019 17:01
    הגב לתגובה זו
    לא יכולים להתמודד עם ייסוף השקל !! הנגיד הוא ללא ניסיון ניהולי !!
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.