לקנות באינטרנט זול יותר; האם זו הסיבה שהאינפלציה נמוכה?
האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-0.3% בלבד, כאשר האינפלציה למעט מוצרי אנרגיה ופירות וירקות (אינפלציית הליבה) עלתה ב-0.5%. עקב האינפלציה המאוד נמוכה בעבר, רבים צופים שמגמת האינפלציה הנמוכה מאוד תימשך בשנים הבאות והשווקים מתמחרים אינפלציה בטווח של 0.8%-0.9% שנה קדימה (אנו חוזים אינפלציה של 1.2%).
קיימת טענה שאחת מהסיבות לאינפלציה הנמוכה הינה המסחר באינטרנט והתחרות שתופעה זו יוצרת בשוק המקומי. בהחלט מדובר בהשפעה מסוימת, אך מבדיקה שערכנו עולה שהמשקל של המוצרים הרלוונטיים עומד על 7% בלבד (ואפילו פחות, חלק מהמוצרים בטבלה מטה שוויים עולה על 75 דולר, כגון שעונים). כמובן שלא ספרנו מוצרים רבים אשר אינם חשופים לתחרות מהמסחר באינטרנט (אתרים מחו"ל), כגון מוצרי מזון, רהיטים, מכוניות, מקררים ומוצרי חשמל גדולים ועוד.
פירוט סעיפי המדד הרלוונטיים למסחר המקוון, משקלם במדד ושיעור השינוי במחירים שנה אחורה:
מבדיקה שערכנו, עולה שהמחירים של המוצרים אשר חשופים לתחרות ממסחר מקוון לא ירדו מעבר למוצרי בני קיימא אחרים. מחירי המוצרים החשופים לתחרות "ממסחר מקוון" ירדו ב-3.2% במהלך 12 החודשים האחרונים. המחירים של מוצרי תעשייה (בני קיימא) אחרים ירדו ב-3.6%. לדוגמה, מחירי מכונות כביסה/מיבשי כביסה ירדו ב-4.3%, כמובן בהשפעת הייסוף החד בשקל בעיקר.
יתכן שההשפעה "האמיתית" על ההוצאה של משקי הבית הייתה משמעותית יותר, אך היא איינה נמדדת באינפלציה. כידוע, הלמ"ס איננה מודדת את הרכישות המקוונות מאתרי אינטרנט בחו"ל.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לזכור שמרבית סל הצריכה מורכב מצריכת שירותים שונים (דיור, חינוך, בריאות וכו') ואנרגיה אשר מהווה כ-63% מהמדד.
הטבלה הבאה מחלקת את המדד לקבוצות עיקריות, כולל חלוקת המוצרים הרגישים ולא רגישים למסחר מקוון:
ברור שקיימת תופעה של הגברת התחרותיות בסקטורים אחרים כגון תקשורת ונסיעות לחו"ל (השמיים הפתוחים), אך נדמה שמרבית ההשפעה באותם סקטורים כמעט מוצתה, למשל בסלולר.
הסיבה העיקרית לאינפלציה הנמוכה בישראל הינה הייסוף החד בשקל. מחקר של בנק ישראל מעריך ששיעור התמסורת של שע"ח על האינפלציה בתקופות ייסוף עומד על 0.24. כלומר הייסוף החד בשקל (מול הדולר) של 7% מתחילת השנה גרע לפחות 1.5% מהאינפלציה (בהנחה שרוב ההשפעה כבר מאחורינו).
בהנחה שבנק ישראל שואף כעת להאט את הייסוף בשקל על ידי התערבות מוגברת, סביר להניח קצב ייסוף מתון יותר בשנה הקרובה, ולכן אינפלציה גבוהה יותר, יחסית לשנה שעברה, במבט קדימה. בנוסף, חתימה על הסכם סחר צפויה לתרום לעלייה במחירי הסחורות התעשייתיות (כולל נפט) בעולם. מגמה זאת כבר התרחשה בחודש האחרון (עלייה של כ-5% במחירי המתכות התעשייתיות):
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
במבט קדימה, ייסוף מתון יותר יחסית, עלייה במחירי הסחורות וכמובן עלייה במיסוי עם הקמת ממשלה חדשה יתמכו באינפלציה גבוהה יותר. השפעת המסחר המקוון מהווה גורם ממתן אך שולי יחסית. אנו מעדיפים את האפיקים הצמודים בשל תמחור אינפלציה נמוך מדי בשוק האג"ח.
- 1.בנק ישראל= בדיחה 29/12/2019 17:01הגב לתגובה זולא יכולים להתמודד עם ייסוף השקל !! הנגיד הוא ללא ניסיון ניהולי !!
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
