טיפול תאי הגזע של מזובלסט בדרך לאישור ה-FDA
מאז שטבע מכרה את מניותיה בחברה המנייה צונחת בחדות; על פי הערכה, בכל שנה מבוצעות כ-30 אלף השתלות תאי גזע מתורמים
אם לא תהיינה הפתעות מיוחדות, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) צפוי לאשר בשנה הקרובה תרופה ראשונה לטיפול במחלת השתל נגד מאכסן מהסוג החריף (acute Graft Versus Host Disease – aGVHD). את התרופה, MSC-100-IV, פיתחה חברת התרופות האוסטרלית מזובלסט (סימול: MESO).
מחלת השתל נגד מאכסן היא סיבוך נפוץ לאחר השתלה אלוגנאית (השתלת תאים של אדם בריא בגוף החולה), במסגרתו מערכת החיסון שברקמה המושתלת מזהים את הגוף כגורם זר ולכן תוקפים את תאי הגוף.
על פי הערכה, בכל שנה מבוצעות כ-30 אלף השתלות תאי גזע מתורמים. כדי להימנע מהתפרצות של GVHD, לאחר ההשתלה מטופלים המושתלים בסטרואידים, זאת במטרה לדכא את המתקפה החיסונית על רקמות החולה.
עם זאת, בכ-15% מהמקרים, הסטרואידים אינם מצליחים לרסן את התגובה החיסונית והחולים סובלים מ-GVHD. הסוג החריף של המחלה (aGVHD), מאובחן עד 100 ימים ממועד ההשתלה ונחשב לאחד מגורמי התמותה המובילים בחולים, שמקבלים השתלה של תאי גזע מתורמים.
- מריוס נכט מוביל השקעה של 16 מ' ד' בביוג'נסל
- אקזיט לאיתמר: נמכרת בכ-540 מ' ד' ובפרמיה של 50% ל-ZOLL
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יפן תחילה
התרופה של מזובלסט מבוססת על תאי גזע מזנכימליים (mesenchymal stem cells - MSC). תאים אלו, מתפתחים לתאי לב, שומן, שריר וסחוס ובעלי השפעה ממתנת על פעילות מערכת החיסון.
מסיבה זו, תאים אלו עשויים להוות אופציה טיפולית לא רק ב-GVHD, אלא גם בהתוויות אחרות המערבות הפעלה עודפת של מערכת החיסון כמו טרשת נפוצה ומחלות אוטואימוניות נוספות.
על אף שמדובר בהשתלת תאי גזע, המוצר של מזובלסט הוא "מוצר מדף". הפלטפורמה של החברה מאפשרת לבודד את תאי הגזע המזנכימליים ממח עצם של תורם בריא בודד ולהרבות את התאים, כך שישמשו לטיפול באלפי חולים ללא התאמה גנטית לתורם.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
התרופה שפיתחה מזובלסט כבר משווקת ביפן תחת השם טמסל (Temcell) לטיפול ב-aGVHD, לאחר שזכתה לאישור שיווק מצד הרגולטור במדינה בספטמבר 2015. עלות הטיפול במדינה עומדת על 195 אלף דולר.
כדי לזכות באישור שיווק גם בארה"ב, מזובלסט נדרשה לבצע ניסויים קליניים נוספים. בשבוע שעבר החברה האוסטרלית פרסמה תוצאות מבטיחות מניסוי שלב 3 שערכה ב-55 ילדים (הגיל הממוצע עמד על 7.8).
מהניסוי עלה כי לאחר 28 ימים מקבלת המינון הראשון של התרופה, שיעור התגובה הכולל (ORR), שמייצג את שיעור הילדים שהטיפול בהם הביא להפוגה מלאה או לשיפור במחלה, עמד על 69%. בניסוי שערכה מזובלסט לא הייתה קבוצת ביקורת, שטופלה בטיפול אחר או בפלסבו. עם זאת, נתוני בקרה מניסויים היסטוריים מצביעים על ORR של 43%, כך שתוצאות הניסוי של מזובלסט עשויים לסלול את הדרך לקבלת האישור המיוחל.
מסלול מואץ
במועד פרסום התוצאות מזובלסט החזיקה גם במידע אודות שיעור השרידות של 50 החולים הראשונים שגויסו לניסוי ושחלפו 100 ימים או יותר מהיום בו הם קיבלו את המינון הראשון. לדברי החברה, 78% מ-50 החולים נותרו בחיים גם לאחר 100 ימים מקבלת הטיפול. כאמור, שיעור השרידות ההיסטורי לאחר 100 ימים של טיפול עומד על כ-30% בלבד.
לפני שכשנה ה-FDA העניק למזובלסט אישור מסלול מואץ (Fast Track) לטיפול תאי הגזע שלה בהתוויה של aGVHD. אישור זה מאפשר לחברה שלא להמתין עם בקשת אישור השיווק עד שכל הנתונים הקליניים יהיו בידיה, ולהגיש בכל פעם את המידע הקליני שבידיה.
מזובלסט מתכוונת לפרסם תוצאות שרידות מכל 55 החולים במהלך הרבעון השני של 2018 ולפרסם תוצאות בטיחות מהניסוי במהלך הרבעון השלישי של השנה. החברה מקווה שנתונים אלו יחד עם הנתונים שפרסמה בשבוע שעבר יאפשר לה לזכות באישור השיווק.
מוצרים נוספים בפיתוח
החברה האוסטרלית לא מספקת במוצר לטיפול ב-aGVHD בלבד ובימים אלו היא עורכת ניסויים קליניים מתקדמים בתאי הגזע שלה בהתוויות נוספות כמו אי ספיקת לב, כאב גב תחתון כרוני, סוכרת מסוג 2 ודלקת מפרקים שגרונית.
כמו כן, החברה מקווה בעתיד לזכות גם באישור ה-FDA לטיפול בחולים בוגרים ב-aGVHD והיא לא פוסלת אפשרות לערוך ניסויים קליניים בתרופה MSC-100-IV גם במחלת השתל נגד מאכסן מהסוג הכרוני (cGVHD). סוג זה של המחלה פורץ לאחר 100 ימים ויותר.
עם זאת, בשוק זה היא לא צפויה לזכות בבכורה, לאחר שבאוגוסט האחרון ה-FDA אישר את התרופה אימברוביקה של אב-וי (סימול: ABBV) וג'ונסון אנד ג'ונסון (סימול: JNJ) לטיפול ב-cGVHD – התרופה הראשונה שאושרה לטיפול בהתוויה זו בארה"ב.
ההפסד של טבע
למזובלסט גם קשר ישראלי, כשעד לאחרונה, לטבע הייתה בעלת מניות גדולה בחברה. טבע קיבלה את המניות בנדוניה בעת רכישת ספלון בשנת 2011. באוקטובר האחרון, כחלק ממאמציה לשרת את החוב, טבע מכרה כ-32.4 מיליון מניות וירדה מאחזקה של 14.7% במזובלסט לאחזקה של 5% בלבד.
מאז מכירת המניות שביצעה טבע, מניית מזובלסט צנחה בחדות, אולם התוצאות החיוביות מהניסוי במחלת השתל נגד מאכסן הביאו למחיקת הירידות והמניה נסחרת במחיר דומה לזה בו בוצעה עסקת המכירה של טבע.
כך או כך, לטבע הפסד על הנייר של מאות מיליוני דולרים מאחזקה במניות מזובלסט, לאחר שמניית החברה האוסטרלית איבדה כ-80% מאז השלמת רכישת ספלון.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 4.גד 01/03/2018 10:24הגב לתגובה זומכירה פזיזה של טבע.
- 3.מר Stem Cell 28/02/2018 21:51הגב לתגובה זוסימון APOP גם מציעה פיתרון ל GVHD
- 2.משה 28/02/2018 13:01הגב לתגובה זומזובלסט חברה טובה שהחלה פעילות בתחום תאי הגזע הרבה לפני פלוריסטם אך פלוריסטם הצליחה להתקדם בצעדי ענק לקראת אישור FDA למגוון יישומים של תאי גזע
- 1.משקיע מתוחכם 28/02/2018 12:31הגב לתגובה זוהי שניר, היכן נסחרת מזובלסט? באיזה בורסה. מה דעתך על הניסוי של קמהדע בשיתוף בית חולים מאונט סיניי לפיתוח תרופה להתוויה של AGVHD
- שניר הנדלר 28/02/2018 16:27הגב לתגובה זומניית מזובלסט נסחרת בבורסה האוסטרלית תחת הסימול MSB ובבורסת נאסד"ק תחת הסימול MESO
- שניר הנדלר 28/02/2018 16:25הגב לתגובה זוהיי, קמהדע לא מפתחת תרופה לטיפול ב-aGVHD. הניסוי שהיא מבצעת כעת בשיתוף מאונט סיני הוא למניעת aGVHD. התכונות האנטי-דלקתיות של החלבון אלפא-1 והיכולת שלו לווסת את מערכת החיסון, מספקים תמיכה מדעית לאפשרות שהחלבון עשוי להימצא יעיל במניעת המחלה. אולם בין הרציונל המדעי ועד להוכחת יעילות והסיכויים להצליח בשוק – המרחק עצום. כך או כך, אני מאוד אוהב את העובדה שקמהדע החליטה ללכת במסלול זה - שרובו ממומן על ידי בית החולים - ולא התעקשה להמשיך לפתח בעצמה את התרופה בהתוויה של טיפול ב-aGVHD, לאחר ששייר החליטה להפסיק את הניסוי.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
