כדור שלג: עתידה של כלכלת רוסיה לוטה בערפל ואינו מזהיר
תקופה סוערת במיוחד עוברת על שוקי ההון הגלובליים בשבועות האחרונים - מה שהתחיל בירידה חדה במחירי הנפט התגלגל כעת לכדי משבר כלכלי של ממש ברוסיה - הרובל עבר פיחות חד מול מרבית המטבעות בעולם. בניסיון לבלום את המפולת בערכו של המטבע המקומי, העלה הבנק המרכזי ברוסיה את הריבית מ-10.5% ל-17%. צעד מוניטרי כה חריף לא נראה ברוסיה מאז סוף שנות ה-90, עת הגיעה המדינה לחדלות פירעון, חשש זה בהחלט קיים במשבר הנוכחי במידה והמצב יימשך לאורך זמן.
בעת כתיבת שורות אלו משרד האוצר הרוסי מוכר מט"ח בהיקפים גדולים בשוק על מנת להוסיף ולתמוך במטבע, צעד שכרגע נראה כלא אפקטיבי וגורר תנודתיות גבוהה במיוחד בשער הרובל במסחר התוך יומי. יש לציין שבניגוד לשנת 98, רוסיה כיום מגובה ביתרות מט"ח של כ-400 מיליארד דולר הנמצאים ברשות הבנק המרכזי (לפי הנתונים הרשמיים, ויש שחולקים עליהם), ומרבית החוב הממשלתי נקוב ברובלים ולא במט"ח. ועדיין, יש לזכור שכרבע מהתוצר במדינה מיוחס לתעשיית הנפט והגז ו-70% מהיצוא מגיעים גם כן מתחום זה. לא מן הנמנע ששפל מתמשך במחירי הנפט יביא את רוסיה לפשיטת רגל נוספת.
הכלכלה הרוסית פצועה, יש שיאמרו פצועה קשה. השילוב הקטלני של ירידה במחירי הנפט והסנקציות המערביות בעקבות הפלישה לאי קרים גובה מחיר כלכלי עצום מרוסיה, ששוקעת במיתון כבד ובה בעת מנסה לשמור על יציבות המערכת הפיננסית השברירית. אזרחי רוסיה כבר סובלים מעלייה חדה במחירי המוצרים המיובאים ונאלצים להמעיט בצריכה. כבר היום נתקבלו דיווחים שונים על אזרחים שאוגרים מזון ותרופות מחשש להחרפה במצב.
בפרספקטיבה רחבה הכלכלה הרוסית מהווה כ-3.4% מהתוצר העולמי (נכון ל-2013), והחוב החיצוני הממשלתי עומד על 678 מיליארד דולר בלבד. חלק ניכר מהדאגה כיום מופנית כלפי החוב של תאגידים וחברות רוסיות כלפי בנקים ומחזיקי אג"ח מחוץ לרוסיה.
- לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
- פגישה בבייג'ין: שי ג'ינפינג ופוטין מחזקים את הברית האסטרטגית בין סין לרוסיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החוב של חברות רוסיות כלפי חו"ל מוערך ב-500 מיליארד דולר, כ-130 מיליארד דולר מתוכו אמורים להיפרע בשנות 2015 בלבד. בתקופה בה בנקים זרים מעוניינים להוריד סיכון ולצמצם חשיפתם לרוסיה, חברות אלו יתקשו לקבל אשראי בתקופה סוערת זו.
במצב הנוכחי, ישנה פאניקה רבה בשווקים ורבים מהמשקיעים והגופים בוחרים להוריד את הסיכון ולהימנע מחשיפה לרוסיה. ישנם עוד מספר רב של צעדים שינקטו ע"י הממשלה ברוסיה על מנת לנסות לייצב את המטבע, כולל אפשרות להגבלת תנועות הון אל מחוץ למדינה. לדעת רבים, האקס-פקטור הגדול הוא ההיבט הגיאו-פוליטי שאותו קשה לנו לנבא. אין לדעת כיצד פוטין יגיב בעת הזו והאם נראה הסלמה צבאית במזרח אוקראינה כתגובה לסנקציות.
- 2.פקידים? (ל"ת)מי זה פעילים שוקי הו 23/12/2014 05:40הגב לתגובה זו
- 1.דעתי יש אבה"לים שאינם יודעים מהי רוסיה וסוקרים! חחחחח (ל"ת)בושה! 17/12/2014 18:31הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
