כדור שלג: עתידה של כלכלת רוסיה לוטה בערפל ואינו מזהיר

יוסי לב, מ"מ מנכ"ל ויהודה מרום, אנליסט, 'פעילים ניהול תיקי השקעות', על מצבה המחמיר של כלכלת רוסיה ולאן פניה מועדות
יוסי לב | (2)

תקופה סוערת במיוחד עוברת על שוקי ההון הגלובליים בשבועות האחרונים - מה שהתחיל בירידה חדה במחירי הנפט התגלגל כעת לכדי משבר כלכלי של ממש ברוסיה - הרובל עבר פיחות חד מול מרבית המטבעות בעולם. בניסיון לבלום את המפולת בערכו של המטבע המקומי, העלה הבנק המרכזי ברוסיה את הריבית מ-10.5% ל-17%. צעד מוניטרי כה חריף לא נראה ברוסיה מאז סוף שנות ה-90, עת הגיעה המדינה לחדלות פירעון, חשש זה בהחלט קיים במשבר הנוכחי במידה והמצב יימשך לאורך זמן.

בעת כתיבת שורות אלו משרד האוצר הרוסי מוכר מט"ח בהיקפים גדולים בשוק על מנת להוסיף ולתמוך במטבע, צעד שכרגע נראה כלא אפקטיבי וגורר תנודתיות גבוהה במיוחד בשער הרובל במסחר התוך יומי. יש לציין שבניגוד לשנת 98, רוסיה כיום מגובה ביתרות מט"ח של כ-400 מיליארד דולר הנמצאים ברשות הבנק המרכזי (לפי הנתונים הרשמיים, ויש שחולקים עליהם), ומרבית החוב הממשלתי נקוב ברובלים ולא במט"ח. ועדיין, יש לזכור שכרבע מהתוצר במדינה מיוחס לתעשיית הנפט והגז ו-70% מהיצוא מגיעים גם כן מתחום זה. לא מן הנמנע ששפל מתמשך במחירי הנפט יביא את רוסיה לפשיטת רגל נוספת.

הכלכלה הרוסית פצועה, יש שיאמרו פצועה קשה. השילוב הקטלני של ירידה במחירי הנפט והסנקציות המערביות בעקבות הפלישה לאי קרים גובה מחיר כלכלי עצום מרוסיה, ששוקעת במיתון כבד ובה בעת מנסה לשמור על יציבות המערכת הפיננסית השברירית. אזרחי רוסיה כבר סובלים מעלייה חדה במחירי המוצרים המיובאים ונאלצים להמעיט בצריכה. כבר היום נתקבלו דיווחים שונים על אזרחים שאוגרים מזון ותרופות מחשש להחרפה במצב.

בפרספקטיבה רחבה הכלכלה הרוסית מהווה כ-3.4% מהתוצר העולמי (נכון ל-2013), והחוב החיצוני הממשלתי עומד על 678 מיליארד דולר בלבד. חלק ניכר מהדאגה כיום מופנית כלפי החוב של תאגידים וחברות רוסיות כלפי בנקים ומחזיקי אג"ח מחוץ לרוסיה.

החוב של חברות רוסיות כלפי חו"ל מוערך ב-500 מיליארד דולר, כ-130 מיליארד דולר מתוכו אמורים להיפרע בשנות 2015 בלבד. בתקופה בה בנקים זרים מעוניינים להוריד סיכון ולצמצם חשיפתם לרוסיה, חברות אלו יתקשו לקבל אשראי בתקופה סוערת זו.

במצב הנוכחי, ישנה פאניקה רבה בשווקים ורבים מהמשקיעים והגופים בוחרים להוריד את הסיכון ולהימנע מחשיפה לרוסיה. ישנם עוד מספר רב של צעדים שינקטו ע"י הממשלה ברוסיה על מנת לנסות לייצב את המטבע, כולל אפשרות להגבלת תנועות הון אל מחוץ למדינה. לדעת רבים, האקס-פקטור הגדול הוא ההיבט הגיאו-פוליטי שאותו קשה לנו לנבא. אין לדעת כיצד פוטין יגיב בעת הזו והאם נראה הסלמה צבאית במזרח אוקראינה כתגובה לסנקציות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פקידים? (ל"ת)
    מי זה פעילים שוקי הו 23/12/2014 05:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דעתי יש אבה"לים שאינם יודעים מהי רוסיה וסוקרים! חחחחח (ל"ת)
    בושה! 17/12/2014 18:31
    הגב לתגובה זו
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.