על הקשר שבין הרכב מדדי המניות לטעמי המשקיעים

צחי קלמין, מנהל פעילות קרנות הגידור, MORE בית השקעות, על עדכון המדדים הצפוי בבורסה המקומית והשפעותו על החלטות המשקיעים
צחי קלמין | (1)
נושאים בכתבה עידכון מדדים

באמצע חודש הבא, הבורסה צפויה לקיים את עדכון החצי שנתי של הרכבי מדדי המניות. ההחלפות של מנהלי תעודות הסל והקרנות המחקות יבוצעו בתום יום המסחר של ה-14 לחודש דצמבר וייכנסו לתוקף ביום למחרת. במידה ולא יתרחשו אירועים לא צפויים, ענף הביומד עשוי לאבד 4 נציגות בכירות במדד ת"א 100 היוקרתי, כאשר חברת המכשור הרפואי פוטומדקס, אלרון, קמהדע וכלל ביוטכנולוגיה אשר בשליטת איש העסקים לן בלווטינק ייצאו מהמדד. מקריות או שינוי בטעמי המשקיעים?

מדד ת"א יתר 50, הינו מדד הכולל את 50 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה מבין המניות שאינן נכללות במדד ת"א 100. בעבר, הגיב מדד מניות היתר 50 בצורה רגישה ואגרסיבית יותר להתפתחויות מאקרו-כלכליות ומגמות מסחר. כאשר מגמת השוק הייתה חיובית, הציגו מניות המדד תשואה עודפת.

מנגד, כאשר השוק הצביע על מגמת ירידה, זכו אותן המניות הקטנות, לתיקון מהותי כלפי מטה. חדי העין ישימו לב לסגמנט השונה שחל מתחילת השנה, כאשר מדד מניות ת"א 100 רושם תשואה של כמעט 7%, ואילו מדד מניות היתר 50, משתרך מאחור עם תשואה שלילית של 12%. כיצד ניתן להסביר את הפער המסחרי בין מדדי המניות המובילים לבין מדד היתר 50?

אנו מוצאים כי במהלך השנה האחרונה, חל שינוי משמעותי בטעמי המשקיעים ופעילי הבורסה המקומית, כאשר רבים מגופי ההשקעה המוסדיים החליטו להדיר את רגליהם מהשקעה במניות צמיחה (Growth Stocks) ומעדיפים למקד את השקעתם במניות ערך, (Value Stocks). מס' הדגשים על ההבדלים בין מניות ערך למניות צמיחה:

1. מניות הערך הינן מניות שנסחרות במחיר נמוך ביחס לשווי הפנימי שלהן, אשר מחושב על פי נתונים פונדמנטליים כמו רווחים, דיבידנדים ומכירות. הן מייצגות בדרך כלל חברות ותיקות, בעלות נתח שוק מבוסס. מנגד, מניות צמיחה מייצגות חברות שצומחות בקצב גבוה מהממוצע של השוק אליו הן משתייכות, והן מעדיפות לוותר על חלוקת דיבידנדים כדי לשמור על קצב צמיחה גבוה בפעילותן העסקית. נציין, כי חברות הטכנולוגיה והביומד מזוהות בד"כ כחברות צמיחה.

2. מניות הערך שומרות בדרך כלל על קצב צמיחה איטי, ולכן מזוהות כמניות דפנסיביות עם תנודתיות נמוכה. חברות הצמיחה, מנגד, נחשבות למניות תנודתיות הרבה יותר, כי הן חברות אשר נמצאות בשלב מוקדם יותר במחזור החיים שלהן.

לסיכום, התקופה הקרובה תתאפיין בחוסר וודאות כלכלית (דיוני תקציב) לצד הכרעות גיאופוליטיות בארץ ובעולם. אנו מוצאים כי קיימת עדיפות להשקעה במניות ערך, וממליצים להתמקד במניות בעלות פעילות גלובלית אשר אינן תלויות במשק המקומי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מדד הביומד ירד ב-38% מתחילת השנה , הזדמנות? (ל"ת)
    אחד העם 19/11/2014 11:49
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.