על הקשר שבין הרכב מדדי המניות לטעמי המשקיעים
באמצע חודש הבא, הבורסה צפויה לקיים את עדכון החצי שנתי של הרכבי מדדי המניות. ההחלפות של מנהלי תעודות הסל והקרנות המחקות יבוצעו בתום יום המסחר של ה-14 לחודש דצמבר וייכנסו לתוקף ביום למחרת. במידה ולא יתרחשו אירועים לא צפויים, ענף הביומד עשוי לאבד 4 נציגות בכירות במדד ת"א 100 היוקרתי, כאשר חברת המכשור הרפואי פוטומדקס, אלרון, קמהדע וכלל ביוטכנולוגיה אשר בשליטת איש העסקים לן בלווטינק ייצאו מהמדד. מקריות או שינוי בטעמי המשקיעים?
מדד ת"א יתר 50, הינו מדד הכולל את 50 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה מבין המניות שאינן נכללות במדד ת"א 100. בעבר, הגיב מדד מניות היתר 50 בצורה רגישה ואגרסיבית יותר להתפתחויות מאקרו-כלכליות ומגמות מסחר. כאשר מגמת השוק הייתה חיובית, הציגו מניות המדד תשואה עודפת.
מנגד, כאשר השוק הצביע על מגמת ירידה, זכו אותן המניות הקטנות, לתיקון מהותי כלפי מטה. חדי העין ישימו לב לסגמנט השונה שחל מתחילת השנה, כאשר מדד מניות ת"א 100 רושם תשואה של כמעט 7%, ואילו מדד מניות היתר 50, משתרך מאחור עם תשואה שלילית של 12%. כיצד ניתן להסביר את הפער המסחרי בין מדדי המניות המובילים לבין מדד היתר 50?
אנו מוצאים כי במהלך השנה האחרונה, חל שינוי משמעותי בטעמי המשקיעים ופעילי הבורסה המקומית, כאשר רבים מגופי ההשקעה המוסדיים החליטו להדיר את רגליהם מהשקעה במניות צמיחה (Growth Stocks) ומעדיפים למקד את השקעתם במניות ערך, (Value Stocks). מס' הדגשים על ההבדלים בין מניות ערך למניות צמיחה:
- הבורסה מבקשת לבטל את עדכון המדדים הקרוב של חודש אוגוסט
- עדכון הרכב מדדי המניות החצי שנתי. אלו המניות שבפנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1. מניות הערך הינן מניות שנסחרות במחיר נמוך ביחס לשווי הפנימי שלהן, אשר מחושב על פי נתונים פונדמנטליים כמו רווחים, דיבידנדים ומכירות. הן מייצגות בדרך כלל חברות ותיקות, בעלות נתח שוק מבוסס. מנגד, מניות צמיחה מייצגות חברות שצומחות בקצב גבוה מהממוצע של השוק אליו הן משתייכות, והן מעדיפות לוותר על חלוקת דיבידנדים כדי לשמור על קצב צמיחה גבוה בפעילותן העסקית. נציין, כי חברות הטכנולוגיה והביומד מזוהות בד"כ כחברות צמיחה.
2. מניות הערך שומרות בדרך כלל על קצב צמיחה איטי, ולכן מזוהות כמניות דפנסיביות עם תנודתיות נמוכה. חברות הצמיחה, מנגד, נחשבות למניות תנודתיות הרבה יותר, כי הן חברות אשר נמצאות בשלב מוקדם יותר במחזור החיים שלהן.
לסיכום, התקופה הקרובה תתאפיין בחוסר וודאות כלכלית (דיוני תקציב) לצד הכרעות גיאופוליטיות בארץ ובעולם. אנו מוצאים כי קיימת עדיפות להשקעה במניות ערך, וממליצים להתמקד במניות בעלות פעילות גלובלית אשר אינן תלויות במשק המקומי.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- 1.מדד הביומד ירד ב-38% מתחילת השנה , הזדמנות? (ל"ת)אחד העם 19/11/2014 11:49הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
