על הציבור להבין כי האחריות הפיננסית לגורלו נמצאת על כתפיו

רון הקיני, ראש צוות אג"ח באקסלנס מצר על ביטול ה"שבוע לחינוך פיננסי" של האוצר וטוען שחייבים לשים דגש על נושא חשוב זה
רון הקיני | (2)
נושאים בכתבה אקסלנס רון הקיני

תחילת שנת הלימודים מהווה הזדמנות טובה לנסות להבין מה נעשה בנושא של החינוך הפיננסי של הציבור בשנים האחרונות. ואין דוגמא טובה יותר להדגים את הטיפול בחינוך הפיננסי מאשר החלטת משרד האוצר מלפני שבועיים לדחות שוב ומבלי לקבוע מועד חדש ל"שבוע החינוך הפיננסי" שהיה אמור להתקיים במהלך החודש הקרוב וזאת "לאור המצב הביטחוני והשינוי בסדרי העדיפויות".

למרות המודעות לחשיבות הנושא והשלכותיו מדובר בסופו של דבר בחינוך. פירות ההשקעה בחינוך פיננסי אפקטיבי ייראו רק בעוד שנים רבות כאשר נושאי המשרה ומקבלי ההחלטות כבר לא יהיו בתפקידיהם ולכן מן הסתם קל לוותר על חינוך פיננסי ארוך טווח.

אך אין זה מפתיע מסיבה נוספת: ברמה ההצהרתית לחינוך הפיננסי יתרונות רבים כפי שמופיעים בתכנית האסטרטגית והיא כוללת נושאים כמו ניהול תקציב המשפחה, ניהול חשבון בנק, תכנון לקראת קבלת החלטות משמעותיות, צרכנות נבונה, השקעה וחסכון, פנסיה, אשראי, סיכונים וביטוח ומוסדות פיננסיים.

ניתן לומר באופן די כוללני שמטרות לימוד הנושאים הנכללים בחינוך הפיננסי של הציבור הן לתכנן ולהקטין צריכה לא הכרחית על חשבון החיסכון לעתיד, לנהל סיכונים ולהקטין את שיעורי המינוף ולקיחת ההלוואות , ולהיערך מבעוד מועד לתקופת הפנסיה. האם מישהו שם לב לעובדה שכל המטרות הללו למעשה עשויות למתן את הצמיחה במשק בטווח הקצר?. מטרות אלו מנוגדות למדיניות מעודדת הצמיחה של מנהלי המדיניות ונראה כי הצלחה בהשגת המטרות של החינוך הפיננסי עומדות בסתירה למדיניות הכלכלית המוניטריסטית השולטת בקרב קובעי המדיניות.

ניתן לקחת לדוגמא את המצב הנוכחי בו מנהל בנק ישראל מדיניות מוניטרית מרחיבה הנתמכת ע"י משרד האוצר המעודדת צמיחה וכוללת את הורדת הריבית לרמות אפסיות ובכך למעשה שולחת את הציבור לצרוך מכל הבא ליד, על חשבון חיסכון לטווח ארוך. ריבית אפסית זו מתמרצת את הציבור לקחת הלוואות ,להתמנף ולהגדיל את נטל החוב שלו ובנוסף הריבית האפסית מקטינה את התשואות של הכסף החדש שהציבור מזרים כעת בהשקעה לפנסיה שלו ובכך מקטין מן הסתם את הפנסיה העתידית שלו.

קשה מאוד לבוא בתקופה זו לחנך את הציבור ולשכנע אותו בזכות החיסכון על חשבון הצריכה ובזכות הקטנת המינוף שלו כאשר הכלים המוניטריים משדרים לו לפעול בכיוון ההפוך. להערכתי, אין מנוס מהסקת מסקנה כי אותו חינוך פיננסי ארוך טווח למעשה עומד בסתירה למדיניות הכלכלית מקדשת הצמיחה בטווח הקצר.

שוק הדיור

לדוגמא ניתן לראות זאת בשוק הדיור. ייתכן ומשקי בית רבים אינם מנהלים סיכונים כראוי, מתפתים בעקבות הריביות הנמוכות על המשכנתאות לרכישת דירות במחירים גבוהים ובשיעור מינוף גבוה מעבר ליכולת ההחזר שלהם, ואינם לוקחים בחשבון בהסתברות גבוהה מספיק, ירידה מהותית בערך הדירות או סכנת פיטורים אפשרית. חינוך פיננסי אפקטיבי היה יכול להקטין את הביקוש לנדל"ן גם לדירות חדשות ובעיקר למשפרי דיור שמתפתים לרכישת דירה גדולה יותר, מבלי להבין עד הסוף את הסיכונים הטמונים בכך. כמובן שהיתה יכולה להיות לכך השפעה גם את מחירי הנדל"ן, בנק ישראל מדגיש כי הוא דואג ליציבות הפיננסית של הבנקים, אך מי דואג ליציבות הפיננסית של משקי הבית?

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

עולם הפנסיה

דוגמא נוספת היא בתחום הפנסיה. מעבר לכך שדו"ח הפנסיה הנשלח לציבור עדיין קשה לקריאה ולהבנה לאדם מן הישוב, הרי שמשרד האוצר עדיין מאפשר לחשב את הפנסיה העתידית הציבור על פי ריבית תחשיבית עתידית שאינה קיימת בתשואות הנוכחיות בשוק ההון הנוכחי , ובשל כך עלול להיווצר מצב של הערכת יתר של הפרט לגבי קצבת הפנסיה העתידית שלו. קשה יהיה להאשים את הציבור בהיעדר חינוך פיננסי כאשר המידע הבסיסי שהוא כן מקבל עלול להתעדכן כלפי מטה בשנים הקרובות. חוסר האפשרות לתכנון פנסיוני אמיתי מהווה בעייה עכשווית ליוצאים העתידיים לפנסיה.

לדעתי, על הציבור להבין כי האחריות הפיננסית לגורלו , נמצאת על כתפיו. ממשלת ישראל ומשרד האוצר בהחלט מודעים לבעיית היעדר החינוך הפיננסי, אך להערכתי קשה לצפות שמהם תבוא הישועה מכיוון שכאמור הם מונעים בין השאר גם משיקולים אחרים.

כמו בכל מערכת חינוך, כך גם בחינוך פיננסי , ההצלחה טמונה בעידוד הרצון ללמוד ולדעת, בעידוד הסקרנות ושינוי תרבותי ארוך טווח במשמעת העצמית של הציבור. האחריות היא אישית של כל אחד ואחד על עצמו ועל משפחתו. עידוד הסקרנות והרצון ללמוד צריכים להיות גם חלק מתפקידם של התקשורת הכלכלית והארצית ושל ארגונים אשר ייקחו תפקיד זה על עצמם. כנראה שלמרות המודעות וההבנה לבעייה, למרבה הצער,נראה כי המדינה אינה מסוגלת להעניק לאזרחיה את החינוך הפיננסי הנדרש.

.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פנסיונר 02/09/2014 22:32
    הגב לתגובה זו
    את כספי הפנסיה והגמל באחריות !!!
  • 1.
    לזר 02/09/2014 17:50
    הגב לתגובה זו
    מצד שני, להיות הוגן ולא לגנוב הן באחריות החברות והעסקים.
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.