על הציבור להבין כי האחריות הפיננסית לגורלו נמצאת על כתפיו

רון הקיני, ראש צוות אג"ח באקסלנס מצר על ביטול ה"שבוע לחינוך פיננסי" של האוצר וטוען שחייבים לשים דגש על נושא חשוב זה
רון הקיני | (2)
נושאים בכתבה אקסלנס רון הקיני

תחילת שנת הלימודים מהווה הזדמנות טובה לנסות להבין מה נעשה בנושא של החינוך הפיננסי של הציבור בשנים האחרונות. ואין דוגמא טובה יותר להדגים את הטיפול בחינוך הפיננסי מאשר החלטת משרד האוצר מלפני שבועיים לדחות שוב ומבלי לקבוע מועד חדש ל"שבוע החינוך הפיננסי" שהיה אמור להתקיים במהלך החודש הקרוב וזאת "לאור המצב הביטחוני והשינוי בסדרי העדיפויות".

למרות המודעות לחשיבות הנושא והשלכותיו מדובר בסופו של דבר בחינוך. פירות ההשקעה בחינוך פיננסי אפקטיבי ייראו רק בעוד שנים רבות כאשר נושאי המשרה ומקבלי ההחלטות כבר לא יהיו בתפקידיהם ולכן מן הסתם קל לוותר על חינוך פיננסי ארוך טווח.

אך אין זה מפתיע מסיבה נוספת: ברמה ההצהרתית לחינוך הפיננסי יתרונות רבים כפי שמופיעים בתכנית האסטרטגית והיא כוללת נושאים כמו ניהול תקציב המשפחה, ניהול חשבון בנק, תכנון לקראת קבלת החלטות משמעותיות, צרכנות נבונה, השקעה וחסכון, פנסיה, אשראי, סיכונים וביטוח ומוסדות פיננסיים.

ניתן לומר באופן די כוללני שמטרות לימוד הנושאים הנכללים בחינוך הפיננסי של הציבור הן לתכנן ולהקטין צריכה לא הכרחית על חשבון החיסכון לעתיד, לנהל סיכונים ולהקטין את שיעורי המינוף ולקיחת ההלוואות , ולהיערך מבעוד מועד לתקופת הפנסיה. האם מישהו שם לב לעובדה שכל המטרות הללו למעשה עשויות למתן את הצמיחה במשק בטווח הקצר?. מטרות אלו מנוגדות למדיניות מעודדת הצמיחה של מנהלי המדיניות ונראה כי הצלחה בהשגת המטרות של החינוך הפיננסי עומדות בסתירה למדיניות הכלכלית המוניטריסטית השולטת בקרב קובעי המדיניות.

ניתן לקחת לדוגמא את המצב הנוכחי בו מנהל בנק ישראל מדיניות מוניטרית מרחיבה הנתמכת ע"י משרד האוצר המעודדת צמיחה וכוללת את הורדת הריבית לרמות אפסיות ובכך למעשה שולחת את הציבור לצרוך מכל הבא ליד, על חשבון חיסכון לטווח ארוך. ריבית אפסית זו מתמרצת את הציבור לקחת הלוואות ,להתמנף ולהגדיל את נטל החוב שלו ובנוסף הריבית האפסית מקטינה את התשואות של הכסף החדש שהציבור מזרים כעת בהשקעה לפנסיה שלו ובכך מקטין מן הסתם את הפנסיה העתידית שלו.

קשה מאוד לבוא בתקופה זו לחנך את הציבור ולשכנע אותו בזכות החיסכון על חשבון הצריכה ובזכות הקטנת המינוף שלו כאשר הכלים המוניטריים משדרים לו לפעול בכיוון ההפוך. להערכתי, אין מנוס מהסקת מסקנה כי אותו חינוך פיננסי ארוך טווח למעשה עומד בסתירה למדיניות הכלכלית מקדשת הצמיחה בטווח הקצר.

שוק הדיור

לדוגמא ניתן לראות זאת בשוק הדיור. ייתכן ומשקי בית רבים אינם מנהלים סיכונים כראוי, מתפתים בעקבות הריביות הנמוכות על המשכנתאות לרכישת דירות במחירים גבוהים ובשיעור מינוף גבוה מעבר ליכולת ההחזר שלהם, ואינם לוקחים בחשבון בהסתברות גבוהה מספיק, ירידה מהותית בערך הדירות או סכנת פיטורים אפשרית. חינוך פיננסי אפקטיבי היה יכול להקטין את הביקוש לנדל"ן גם לדירות חדשות ובעיקר למשפרי דיור שמתפתים לרכישת דירה גדולה יותר, מבלי להבין עד הסוף את הסיכונים הטמונים בכך. כמובן שהיתה יכולה להיות לכך השפעה גם את מחירי הנדל"ן, בנק ישראל מדגיש כי הוא דואג ליציבות הפיננסית של הבנקים, אך מי דואג ליציבות הפיננסית של משקי הבית?

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

עולם הפנסיה

דוגמא נוספת היא בתחום הפנסיה. מעבר לכך שדו"ח הפנסיה הנשלח לציבור עדיין קשה לקריאה ולהבנה לאדם מן הישוב, הרי שמשרד האוצר עדיין מאפשר לחשב את הפנסיה העתידית הציבור על פי ריבית תחשיבית עתידית שאינה קיימת בתשואות הנוכחיות בשוק ההון הנוכחי , ובשל כך עלול להיווצר מצב של הערכת יתר של הפרט לגבי קצבת הפנסיה העתידית שלו. קשה יהיה להאשים את הציבור בהיעדר חינוך פיננסי כאשר המידע הבסיסי שהוא כן מקבל עלול להתעדכן כלפי מטה בשנים הקרובות. חוסר האפשרות לתכנון פנסיוני אמיתי מהווה בעייה עכשווית ליוצאים העתידיים לפנסיה.

לדעתי, על הציבור להבין כי האחריות הפיננסית לגורלו , נמצאת על כתפיו. ממשלת ישראל ומשרד האוצר בהחלט מודעים לבעיית היעדר החינוך הפיננסי, אך להערכתי קשה לצפות שמהם תבוא הישועה מכיוון שכאמור הם מונעים בין השאר גם משיקולים אחרים.

כמו בכל מערכת חינוך, כך גם בחינוך פיננסי , ההצלחה טמונה בעידוד הרצון ללמוד ולדעת, בעידוד הסקרנות ושינוי תרבותי ארוך טווח במשמעת העצמית של הציבור. האחריות היא אישית של כל אחד ואחד על עצמו ועל משפחתו. עידוד הסקרנות והרצון ללמוד צריכים להיות גם חלק מתפקידם של התקשורת הכלכלית והארצית ושל ארגונים אשר ייקחו תפקיד זה על עצמם. כנראה שלמרות המודעות וההבנה לבעייה, למרבה הצער,נראה כי המדינה אינה מסוגלת להעניק לאזרחיה את החינוך הפיננסי הנדרש.

.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פנסיונר 02/09/2014 22:32
    הגב לתגובה זו
    את כספי הפנסיה והגמל באחריות !!!
  • 1.
    לזר 02/09/2014 17:50
    הגב לתגובה זו
    מצד שני, להיות הוגן ולא לגנוב הן באחריות החברות והעסקים.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.