מחפשים את כיוון השוק? תסתכלו על המכפיל

מצביא רענן, מנהל השקעות קרנות מניתיות מגדל שוקי הון, מתייחס לפרמטר שבוחן האם שוק ההון יקר - מכפיל CAPE
מצביא רענן | (5)
נושאים בכתבה תימחור שוק

לאחר מספר שנים בהם חווינו עליות שערים, עולה השאלה האם שוק המניות מתומחר יתר על המידה? אחד הפרמטרים לבחינת שווי הינו המכפיל - היחס בין שווי השוק של החברה לרווח הנקי שלה - אחד המדדים לבחינת כדאיות ההשקעה במניות.

כאשר חברה נסחרת במכפיל נמוך, היא צפויה להניב למשקיע החזר מהיר יותר על השקעתו. כמו כן, ניתן לבדוק מהו מכפיל הרווח של השוק - היחס בין שווי השוק של כל החברות שנכללות במדד לרווח הנקי הכולל שלהן. היום, מכפיל הרווח של מדד ה-S&P הינו 16 ומכפיל הרווח העתידי (יחס בין הרווחים הצפויים של כלל החברות במדד לבין הרווח הנקי הכולל שלהן) הינו 15.5. ביקורת רבה על מודל המכפיל נובעת מהדגש הגבוה מדי על ארבעת הרבעונים האחרונים של החברה בבחינת כדאיות ההשקעה בחברה.

רוברט שילר, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת ייל, מפרסם מכפיל רווח מנוכה מחזוריות CAPE - Cyclically Adjusted P/E של מדד S&P 500. מכפילו של שילר מחושב כיחס שבין שווי השוק לממוצע רווחיהן הריאליים בעשר השנים האחרונות. כיום מכפיל רווח זה הינו 26, כאשר הממוצע ההיסטורי הינו 16.5. לכן יש מעריכי שווי רבים הקובעים כי השוק נמצא ברמה המייצגת ריווחיות גבוהה מהנורמלית, אך האם בהכרח זהו המצב?

למעשה, המודל של שילר מתעלם ממספר שינויים מהותיים אשר התחללו במהלך השנים האחרונות, כמו עלייה ברווחיות החברות שנובעות מחברות בנות מחוץ לארה"ב ולתשלום מס נמוך יותר, עלייה באחוז חברות ההייטק במדד להן שיעורי רווחיות גבוהים באופן משמעותי מהחברות התעשייתיות שהרכיבו את המדד בעבר, הריבית הנמוכה היסטורית מקלה על עלויות המימון של החברות וקיבוע של אותן התחייבויות בריביות לשנים קדימה צפויה לשמר את המרווח הפיננסי לשנים קדימה.

שמירה של ריבית ואינפלציה נמוכות יכולה להיות מתורגמת למכפילים גבוהים יותר בשנים הקרובות. אם כן, האם השוק יקר? ובכן זוהי האחריות של כל משקיע לבצע את ההערכות שלו ולפעול בהתאם.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מה קורה בארץ? (ל"ת)
    siryusgo 12/01/2014 10:25
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מה קורה בארץ? (ל"ת)
    siryusgo 12/01/2014 10:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שי 09/01/2014 15:54
    הגב לתגובה זו
    ועונה - ובכן זוהי האחריות של כל משקיע לבצע את ההערכות שלו ולפעול בהתאם. אז למה הכתבה ? מכפיל שילר , מכירים.
  • 2.
    גיא 08/01/2014 22:46
    הגב לתגובה זו
    בעצם מה שמצביא אומר זה "this time it will be different" בהקשר למכפיל הגבוה. אבל זה בדיוק המשפט שאמרו בבועות הקודמות שהיו בשוק ההון כמו בועת הדוט קום. הסיבות/תירוצים למה הפעם זה יהיה שונה משתנות. גם אז אמרו שיש חברות הייטק/אינטרנט וזה העולם החדש לכן זה מצדיק מכפילים גבוהים במיוחד. מצד שני, הריבית באמת אפסית במשך המון זמן וזה ניסוי חדש (ומסוכן)..
  • 1.
    כתבה יפה (ל"ת)
    ג'וניור 08/01/2014 18:07
    הגב לתגובה זו
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.