היכן טמון הפתרון לבעיה ששמה אידיבי אחזקות?

מיכה צ'רניאק, מנכ"ל להבה ניהול תיקי השקעות, מתייחס לבעיות בקבוצת אידיבי אחזקות - מהו הפתרון הנכון שיביא סוף לסאגה הרועשת?
מיכה צ'רניאק | (46)

נהרות של מילים נשפכו ועוד ישפכו על קבוצת אידיבי אחזקות, על מצבה האנוש וכמה נזק גרמה הקבוצה למשקיעים השונים. אין בכוונתי לעסוק בכך, אשאיר זאת לאחרים. אם תבדקו תגלו כי משפחות שלמות עדיין מתפרנסות, והייתי מוסיף מתפרנסות היטב מהקבוצה וממצבה הלא פשוט. אני כמובן מתכוון לכל עו"ד, הנציגים ושאר הגורמים העוסקים ימים כלילות על מנת לשמור על אווזת הזהב שלהם, ובכך תורמים לקיפאון בו נמצאת אידיבי במצבה הנוכחי. מבחינתם יהיה חבל לאבד את כל המיליונים שהקבוצה מעבירה להם.

אני מעדיף לעסוק בבעיה מזווית אחרת, מהזווית שממנה עשוי להגיע הפתרון המיוחל למצב הלא פשוט אליו נקלעו כל הצדדים. אני מתכוון כמובן לחברת דיסקונט השקעות. אם תבדקו תגלו, כי ללא הצרות אליהן נקלעה חברת דיסקונט השקעות בשנתיים האחרונות, נוחי דנקנר עדיין היה מסוגל לחייך ולהישיר מבט לעיני הנושים, למרות כל החובות שיש לו בכל חברות הקבוצה יחדיו. אינכם יורדים לסוף דעתי?

ובכן, רק לפני שנה וחצי נסחרה מניית סלקום במחיר שיא של כ-100 ש'. כיום היא נמכרת תמורת 35 ש' - הפסד שווי של כ-3 מיליארד ש' לדיסקונט השקעות - כל זה רק בגלל הרפורמה בשוק התקשורת. מעוניינים בדוגמא נוספת? מניית שופרסל נסחרה לפני כשנתיים במחיר 17 ש', כיום היא נסחרת תמורת כ-13 ש' - הפסד של כ-400 מיליון ש' לחברה. ומה לגבי כור ש"תרמה" אובדן ערך בסך של כ-1.2 מיליארד לדיסקונט השקעות? אני מאמין שהבנתם את הפרינציפ. מצב השווקים, הרפורמות והתחרות בענפים השונים הביאו למחיקת שווי בנכסי דיסקונט השקעות בסך העולה על 5 מיליארד ש', ובכך הביאו את הקבוצה לפי התהום.

דיסקונט השקעות חובות מול נכסים

בואו נבחן את מצבם של מחזיקי אגרות החוב השונות של חברת דיסקונט השקעות:

- להלן טבלה המפרטת את סך החובות שעל החברה לשלם לנושים השונים בחלוקה למועדי התשלום על פי שנים (הסכומים המופיעים בטבלה הינם במיליוני ש').

תשלומים לאג"ח ולבנקים

כפי שניתן לראות מהטבלה הנ"ל, סך החובות של דסק ש עומדים על כ-5 מיליארד ש' נכון לחודש מאי 2013. עיקר החוב הינו לבעלי האג"ח, סביב 4.2 מיליארד ש'. הבעיה העיקרית של החברה הינו עומס תשלומי החוב. בשנת 2013 החברה שילמה את עיקר התשלומים, ונותר לה לשלם כ-220 מיליון ש' המורכבים בעיקר מתשלומי ריבית. אולם בשנים 2014-2016 החברה אמורה לעמוד בעומס גדול נוסף של תשלומים, ליתר דיוק כמיליארד ש' בכל אחת משלוש השנים הבאות. על מנת שנוכל לבחון כיצד החברה אמורה להתמודד עם יעד כה שאפתני, עלינו לבחון את רשימת נכסי החברה.

להלן טבלה הכוללת את נכסיה העיקריים של חברת דיסקונט השקעות:

(הנתונים בטבלה הינם במיליוני ש')

ניתן לראות ממבט מהיר בשתי הטבלאות של הנכסים וההתחייבות - לדסק"ש עודף נכסים בסך של כ-1.1 מיליארד ש' לעומת ההתחייבות - זהו נתון מעודד. הבעיה העיקרית היא שעודף הנכסים מורכב כולו מהחזקותיה של החברה בחברות בנות. אומנם כל החברות הינן בורסאיות וסחירות, אבל על מנת לעמוד בלוח התשלומים העמוס של החברה בשלוש השנים הקרובות, החברה חייבת לפעול באקטיביות למימוש נכסים.

בנקודה זו עלולה להיווצר התנגשות אינטרסים בין בעלי האג"ח של דסק"ש לבעלי המניות ונושי אידיבי. אלה הראשונים מעוניינים בפירעון החוב אליהם בצורה סדירה. אך מאידך על מנת לעמוד בתשלומים אלו המקור העיקרי של החברה הינו מימוש נכסיה. מימוש הנכסים בעיתוי הנוכחי יפגע בסיכוי של בעלי המניות ליהנות מעלייה עתידית אפשרית בשווי הנכסים אם אלו ימכרו. גם בעלי האג"ח באידיבי אינם מעוניינים במכירת נכסיה של דסק"ש תמורת נזיד עדשים - כאמור, זהו מקור אפשרי לבעיות בעתיד.

סדרות האג"ח של דיסקונט השקעות

להלן טבלה המפרטת את סדרות האג"ח שהנפיקה החברה

מבט על הטבלה מלמד שסדרות האג"ח השונות של דסק"ש נסחרות בתשואות גבוהות ביחס למקובל בשוק, כשהתשואה הממוצעת נעה סביב 7% צמוד מדד. מדובר על תשואות גבוהות גם יחסית לדירוג של החברה העומד כיום על רמה של BBB. כאן נכנס האבל הגדול - לאור הנזילות החלשה של החברה ועומס התשלומים, לא תהיה זאת הפתעה אם הדירוג של החברה ירד. ירידה בדירוג האשראי עלולה לאלץ משקיעים, בעיקר קרנות נאמנות או משקיעים שאינם יכולים להחזיק באג"ח שאינו בדירוג השקעה, למכור את אגרות החוב, ועל ידי כך ליצור לחץ על מחירי האג"ח בשוק.

כמו כן הענן בדמות מצבה של קבוצת אידיבי והפוטנציאל להתדרדרות במצב הקבוצה עד לסכנה של פירוק ימשיכו להעיב על חברת דסק"ש. כולנו יודעים כי חוסר הוודאות אינו אהוב על מחזיקי אג"ח. כפי שאתם רואים, התשואות הגבוהות בהן נסחרות אגרות החוב של החברה "נקנו" ביושר.

לסיכום, מצבה של חברת דסק"ש הינו קריטי לגבי האפשרות להישרדותה של קבוצת אידיבי. לדסק"ש נכסים איכותיים וטובים, אשר אני מאמין כי רובם נסחרים מתחת לשווי הפוטנציאלי העתידי שלהם. חברות כמו סלקום, כור, שופרסל ועוד עם שיפור במצב המשק המקומי והעולמי, עתידות להציג תוצאות משופרות ביחס לתוצאות בשנה האחרונה. לכן קיים פוטנציאל רב לעליית שווי ההחזקות של החברה בחברות אלו.

מדובר בחדשות שאני בטוח כי בעלי האג"ח של אידיבי ישמחו לשמוע ולחזות בהן. הבעיה היא בטווח הקצר-בינוני - על מנת לעמוד בתשלומים השוטפים לבעלי האג"ח של דיסקונט השקעות, החברה תאלץ לנקוט במספר פעולות כמו מחזור חוב, גיוס חוב - כיום לא מדובר בפעולות קלות לחברה הנמצאת בשליטתו של נוחי דנקנר. לכן קיימת אלטרנטיבה פשוטה יותר - משיכת דיבידנדים מחברות הקבוצה כגון סלקום, נכסים ובניין ושופרסל ו/או מימוש נכסים כגון מכירת גיוון או אלרון ו/או מכירת נכסים בחברות הבנות וחלוקת דיבידנד חריג (מכירת בניין HSBC שבבעלות נכסים ובניין לדוגמא).

למרות כל האפשרויות שציינתי החברה עדיין צריכה להעמיד מקורות כספיים בסך של כמיליארד ש' בכל אחת מהשנים 2014-2016, זו בהחלט אינה משימה פשוטה, והשאלה היא מה יישאר בחברה בסופו של עניין?

לגבי האג"ח של דיסקונט השקעות - ובכן התשואה שלהן עדיין מעניינת, אבל הסיכונים גדולים ואי הוודאות גבוהה, במיוחד לאחר שהסדרות השונות של החברה עלו, ובצדק, בעשרות אחוזים בחצי השנה האחרונה. הפוטנציאל לרווחי הון נוספים פחת משמעותית, כשהסכנות פחתו רק במקצת - זו הסיבה לדעתי כי במחירים הנוכחיים ולאור המצב של חברת האם, ההשקעה באג"ח של דסק"ש אינה מתאימה לכל אחד.

תגובות לכתבה(46):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 22.
    רון 12/05/2013 22:01
    הגב לתגובה זו
    מיכה שלום. למה לא הולכים להסדר של דחיית תשלומי אג"ח ב-3 שנים תמורת החזר מלא של האג"ח?
  • 21.
    ליאון 12/05/2013 00:01
    הגב לתגובה זו
    נכסים ובנין...והחובות שלו חובות פרטיים בעיקר דרך גנדן וטומהוק, לכן ממשיכים לתת לפושט הרגל לנהל....כאשר הוא לחוץ בלשלם חוב אישי לבנקים.....לכן את הנכס בשיקדו כדוגמה ימכרו בפחות מ-160.....והמבין יבין....
  • 20.
    אורי 10/05/2013 14:50
    הגב לתגובה זו
    מיכה, בהסדר המסתמן של סאני האם התשלום במזומן ישולם קודם למחזיקי החוב שבפיגור שלא שולם ב 31.3.13 או שיחולק בין כל מחזיקי האג"ח שבמחזור? האם לפי טיוטת ההסדר שפורסמה הדיבידנדים שיתקבלו מפרטנר ישועבדו גם הם לטובת ויולה? תודה.
  • מיכה צ'רניאק 11/05/2013 17:16
    הגב לתגובה זו
    1-במידה וקרן ויולה תעניק הלוואה לסאני הדיבידנדים מפרטנר אמורים לשמש לצורך תשלום הריבית השוטפת לויולה ואם יישאר עודף לצורך הפעילות השוטפת של סאני. 2- האמת שלא חשבתי על כך , וזה מאוד יושפע מהרולינג של מס הכנסה. בדרך כלל התשלומים הראשונים הולכים בגין הריבית וכאמור יש חלק שלא ניפרע והוא ח.ש כך שתיאורטית התשלום במזומן אמור להיות משויך לתשלום הריבית שלא נפרע. אבל בגלל שתשלום זה חייב במס אני מאמין כי עו"ד של בעלי האג"ח ידרשו לקבל פסיקה על כול הסדרה כמקשה אחת ולהעריך האם בהסדר צפוי הפסד ביחס לפארי ( זה אכן המצב) ולכן ידרשו לראות את ההסדר לא כעסקה אחת אלא להתייחס לכול האג"ח (הסחיר והלא סחיר כולל הריבית שלא שולמה) כקבוצה אחת שמוקצים לה מזומנים (כ 43-48 מיליון ₪ ועוד כ 230 מיליון אג"ח בשתי סדרות). השאלה לאילו הסכמות הם יגיעו עם מס הכנסה ?
  • 19.
    רז 10/05/2013 13:58
    הגב לתגובה זו
    או תזרים מזומנים מחברות הבת שיכולות לתמוך בתשלומי קרן וריבית של האג"ח עם הנפקת אגחים ארוכות יותר ?
  • מיכה צ'רניאק 11/05/2013 17:08
    הגב לתגובה זו
    לא ביצעתי הערכת שווי , פשוט נרשמו התשלומים הצפויים והמקורות הקיימים לצורך התשלום. אם הייתי מצבע הערכת שווי הייתי מנסה להעריך את שווי החברות המוחזקות וגם את ההוצאות השוטפות של המטה של דסק"ש וגם את שאלת המיסוי בעת מימוש הנכסים. שים לב שהתייחסתי בסוף הטור למקורות לצורך התשלום לבעלי החוב של דסק"ש כגון מחזור חוב ( כפי שציינתי זה לא תהליך קל לאדם במצבו של נוחי דנקנר) וקבלת דיבידנדים מחברות הבנות (שימוש בתזרים של הבנות) . אין ספק שיהיו תשלומי דיבידנדים מצד הבנות , לדעתי זה לא יספיק צריך פעולות נוספות. בכול מקרה הדגשתי שאני מאמין כי שווי הבנות אמור להיות גבוה יותר אבל מצד שני בתחילת השנה דסק"ש מכרה מניות בסלקום,נכסים ושופרסל במחירים נמוכים.
  • 18.
    אבי 09/05/2013 20:41
    הגב לתגובה זו
    לקוני תפוז ומובילאיי יש אופציה לשלם 10 מיליון ש"ח או 25 מיליון אג"חים, לפי זה הערכת כל אג"ח ב-40 אגורות- למה נוצר היחס הזה? האם נשקלה הצעת רכש של בן דב לאג"חים ב-40 אגורות? האם זה לא חבל הצלה לאילו שיש להם כמויות גדולות באג"ח(שנסחר בסביבות 25 אגורות)? לא כדאי לדוגמה ללהבה לקנות את תפוז תמורת אג"ח ולמכור אח"כ תמורת מזומנים לפי שווי של 40 אגורות? תודה אבי
  • מיכה צ'רניאק 10/05/2013 11:36
    הגב לתגובה זו
    1-אתה צודק היחס בין האג"ח למזומנים גוזר את המחיר שציינת. 2- אני לא מוסמך לדבר בשמו של בן דוב אבל למיטב ידעתי לא נשקלה אפשרות כזו.3- מי שאמורים להחליט מה הם מעדיפים אלו הם בעלי האג"ח , מתוך מחשבה שבחירה ברכישת כמות גדולה של אג"ח תנקה את השוק ותפחית את חוב החברה.4- הרצון היה שהמציעים יראו באפשרות של שימוש באג"ח כמכשיר שבסופו של דבר יעלה את המחיר בהצעה. 5- אכן יש אפשרות כפי שציינת שמשקיע המחזיק בכמות גדולה של אגרות חוב ,כמו להבה, יחליט לרכוש את אחד הנכסים כמו תפוז או מובילאיי תמורת אג"ח. אבל אם המחזיק יציע 25 מיליון אג"ח אולי המחזיקים יעדיפו מזומן ? לכן אני מניח שהצעה הכוללת אג"ח צריכה להיות מספיק אטרקטיבית לשאר המחזיקים.
  • 17.
    יחיאל 09/05/2013 19:47
    הגב לתגובה זו
    מיכה היקר, תשלום הדיבידנד של בזן לפטרוכימיים בשנת 2014 מוטל בספק. בנוסף, לפי דוח תזרים המזומנים של פטרוכימיים, יתרת המזומנים אמורה להספיק לתשלומי החוב (כולל לבנקים) עד סוף השנה (ללא גיוס ומימוש נכסים). לאור זאת, מה הסיכוי לדעתך שמחזיקי אגח ו יתנגדו לפרעון 33% מקרן אגח ה השנה (עם או בלי טענה של העדפת נושים) ?
  • מיכה צ'רניאק 10/05/2013 11:36
    הגב לתגובה זו
    1-נכון , בגלל שאין ודאות שאכן יגיע דיבידנד מבזן החשש מפני מצבה של פטרוכימיים הינו גבוה זו הסיבה לדעתי להתנהגות הגרועה של סדרות האג"ח של החברה.2- אני חושב שאם צד כלשהוא ירצה לעצור את התשלומים אלו דווקא מחזיקי הסדרות הארוכות כיוון שהביטחונות שלהם כיום אינם מספיקים ולכן כול תשלום הוא גם על חשבון החלק הלא מובטח/שאינו מכוסה בביטחונות שנשאר להם . לי נראה שדווקא מחזיקי ו יעדיפו לשבת בשקט ולהתפלל לנס...
  • 16.
    מיכה יש חדש באולימפיה ? (ל"ת)
    אגחיטו 09/05/2013 18:37
    הגב לתגובה זו
  • מיכה צ'רניאק 10/05/2013 11:35
    הגב לתגובה זו
    באסיפה שהתקיימה לפני כחודש המפרק טען שההצעות שהוא קיבל עבור המניות שמחזיקה אולימפיה בחברת נאנט ואולימפיה יורו היו נמוכות מדי. לכן הוא מעדיף להמתין עד שחברת נאנט תיפרע חלק מהותי מהחוב לבעלי האג"ח שלה (סדרות ב,ג) ואז הוא יוכל למכור להערכתו את הנכסים במחיר גבוה משמעותית. שים לב כי התמורה ממכירת הנכסים הללו מיועדת לבעלי האג"ח ולכן לא נותר לנו אלא להמתין לשיפור במצב.
  • 15.
    שי 09/05/2013 15:40
    הגב לתגובה זו
    בומה לניתוח של דסקש מדוע אינך כותב את הטור המובטח על סקיילקס? הרי ברור שיחס הבטוחות לחוב ( כולל דיווידנד עתידי מפרטנר) ושווי סמסונג ( גם ללא הארכת הזיכיון שכן השוק פתוח ליבוא מקביל ואין צורך בבן דוב) עולה על ההתחייבויות ולכן זוהי הזדמנות קנייה אדירה באגח הארוכות!? בנוסף העובדה שיש בידיי סקיילקס חברות תזרימיות שממשיכות להרוויח!
  • אני מתכוון לכתוב על החברה כפי שהבטחתי. (ל"ת)
    מיכה צ'רניאק 09/05/2013 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    עידן 09/05/2013 15:32
    הגב לתגובה זו
    פורסם כי שוויה של מוביל איי עולה על מיליארד דולר. מה הרלוונטיות להסכם המתגבש בסאני?
  • מיכה צ'רניאק 09/05/2013 16:08
    הגב לתגובה זו
    סאני מחזיקה ב 0.5% ממובילאיי. המניות הוצעו במכרז למכירה. מחיר המינימום הוא 10 מיליון ₪ (כאשר השווי של המניות לפי הדיווח בעיתונות לפי הגיוס המתוכנן הוא כ 21 מיליון ₪) אני מניח שאם ההצעות לא יהיו מספיק גבוהות יש אפשרות שיוערך המכרז ואו בעלי אג"ח סאני יחליטו להמתין להצעת המכר בגיוס הצפוי ולהצטרף אליו.
  • 13.
    רוני 09/05/2013 15:20
    הגב לתגובה זו
    מיכה שלום, גם בתרחיש פסימי שבו הפצחן והזרמת הגז לא יביאו לחסכון שמצפים, ובזן לא תחלק דיבידנד ב- 2014, האם השוק לא מחמיר מדי עם אגחים ה ו- ו שהביא את מחירם למחצית הפארי? אם פטרוכימיים תגיע מחר לחדלות פרעון, לדעתי מובטח לבעלי אגחים ה ו- ו לקבל את מחירם בשוק ואף יותר. מה דעתך? בתודה
  • מיכה צ'רניאק 09/05/2013 16:03
    הגב לתגובה זו
    1-כבר ראינו כי כאשר חברה נכנסת להסדר המשמעות הוא תהליך ארוך וממושך לכן רוב המשקיעים יעדיפו להתרחק מאג"ח של חברה הנמצאת בהסדר.2- כפי שכתבתי - מניית בזן עלולה לרדת אם השוק יחשוש שעומדים להוציא למכירה את המניות שמחזיקה פטרוכימיים בבזן ולכן גם ששווי הנכסים של פטרוכימיים ירד.3- לפחות החודש צפוי תשלום ריבית בסדרות אלו , במחיר הנוכחי של הסדרות מדובר על תשלום משמעותי ...
  • 12.
    אנונימי 09/05/2013 14:52
    הגב לתגובה זו
    מיכה מה דעתך על אגח זה?
  • מיכה צ'רניאק 09/05/2013 15:34
    הגב לתגובה זו
    רק אומר שלא השתתפנו בהנפקה , אבל זה לא פוסל את האג"ח.
  • 11.
    טל 09/05/2013 14:04
    הגב לתגובה זו
    מיכה לא עצה לא משהו שיהיה בניגוד לתקנות בחוק האם פטוכימים מסוגלים לעמוד בהתחייבות עד שבזן תתחיל לחלק דוידנד ? האם הבעלים ירשה לעצמו לוותר והודיע על כשל פירעון?
  • מיכה צ'רניאק 09/05/2013 15:33
    הגב לתגובה זו
    כפי שציינת בסדרות הארוכות של פטרוכימיים יש ביטחונות חלקיים שעלולים להיפגע אם פטרוכימיים תיכנס להסדר חוב (מניית בזן עלולה לרדת אם השוק יחשוש שעומדים להוציא למכירה את המניות שמחזיקה פטרוכימיים בבזן). לגבי השאלה שלך זו בדיוק הבעיה. האם השיפור הצפוי בתוצאות בזן יגיע מספיק מהר כך שיאפשר לה לחלק דיבידנדים לפני שייגמרו הכספים לפטרוכימיים. אין לי תשובה לכך אבל החשש כפי שאפשר גם לראות מהמחיר בו נסחרות אגרות החוב הוא ממשי.
  • 10.
    אפי 09/05/2013 13:21
    הגב לתגובה זו
    תודה על הטור. מה הרעיון ברכישת אג"ח תמורת נכסים(כמו במקרה של ההסדר בסאני)? הרי חוב החברה מצטמצם אך המחזיקים לא מקבלים כל תמורה
  • מיכה צ'רניאק 09/05/2013 15:29
    הגב לתגובה זו
    כפי שציינת מכירת נכסים תמורת אג"ח מקטינה את החוב .אם ניקח את ההסדר המתגבש בסאני , צריך לזכור כי , כי לא כול הנכסים ימכרו תמורת אג"ח (אם בכלל). ההצעה נבנתה כך שאפשר להציע מזומן+אג"ח המטרה הפחתת החוב ויצירת נזילות למחזיקים המעוניינים למכור את האג"ח שהם מחזיקים. כך שלאחר שירכשו כול האג"ח המזומנים שכן יתקבלו (כמו מקרן ויולה) יחולקו למספר קטן יותר של אגרות חוב. בנוסף חוב קטן יותר יעלה את שווי החברה בעתיד ובכך יעניק שווי גבוה יותר לאג"ח להמרה שאמור להיות מונפק.
  • 9.
    אבי 09/05/2013 12:36
    הגב לתגובה זו
    הם נסחרים בחמישית מערכם המתואם,סה"כ לטווח הקצר הוא צריך את סדרות ג וה ששווי השוק שלהם ביחד פחות מ100 מיליון ש"ח. גם אם הוא יקנה בפרמיה של 100 אחוז בממוצע, עדיין בפחות מ200 מיליון ש"ח הוא סוגר את הבעיות לטווח הקצר.
  • מיכה צ'רניאק 11/05/2013 17:08
    הגב לתגובה זו
    לאידיבי אחזקות יש מעט מקורות כספיים לכן שמימוש במעט שנותר לצורך רכישת אג"ח כשלא יהיה מספיק לשלם לאג"ח שיישאר מהווה העדפת נושים . אם אינו טיפש הוא לא יעשה זאת.
  • חזי 11/05/2013 12:22
    הגב לתגובה זו
    וחבל שכך,לדעתי הדרך להצלת אידיבי עוברת דרך רכישת החוב בשוק.
  • לנוחי אין שקל 09/05/2013 17:35
    הגב לתגובה זו
    כל מה שכבר יכל לשעבד כבר שעבד בחברות פרטיות שלו- גנדן וטומהוק- אנשים לא מבינים איזה הונאת אשראי הבן אדם רקם ב5 השנים האחרונות- עוד יכתבו על זה מדריך. כמות האשראי שצרך בבנקים בארץ- ובחו"ל - הגיוסים דרך אגרות חוב בכל החברות הקשורות - זה פשוט לא יאומן. להזכירכם גם לסלקום/שופרסל/מכתשים/כור יש המון חוב, נכסים ובניין, דסקש, אידיבי פיתוח, אידיבי אחזקות, גנדן טומהוק- היו צריכים מזמן לעצור את החגיגה
  • אבי 09/05/2013 20:03
    כור!!! וחוץ מזה בכסף שאמור לקבל מאלשטיין יכול להשתמש לקניית אג"חים, זה הכי פשוט. ועוד דבר, לנוחי יש הרבה חברים...
  • 8.
    אם דירות ירדו (ל"ת)
    רן 09/05/2013 12:16
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אם בעקבות גרעון רבית תעלה (ל"ת)
    שרון 09/05/2013 12:09
    הגב לתגובה זו
  • מיכה צ'רניאק 09/05/2013 15:23
    הגב לתגובה זו
    שער השקל- דולר ומצב המשק לא יאפשר זאת.
  • 6.
    רמי 09/05/2013 11:25
    הגב לתגובה זו
    האם לדעתך שווי מניית כור בבורסה הינו בקורלציה מלאה לשווי הנכסים שבהם היא מחזיקה? או שהיא סובלת ממוניטין בעל השליטה
  • מיכה צ'רניאק 09/05/2013 12:04
    הגב לתגובה זו
    קשה לדעת, המדובר בחברת אחזקות במיוחד כשמכתשים אינה סחירה ולכן ייתכן שהדיסקאונט הוא של חברת אחזקות ישראלית רגילה. כנראה שבפועל זה שילוב של חברת אחזקות ונוחי כבעל שליטה.
  • 5.
    siryusgo 09/05/2013 10:58
    הגב לתגובה זו
    נראה לי שיותר דנקנר ישמח לתספורת מאשר המשקיעים,למרות שהוא לא מראה זאת,ראו אפריקה כדוגמא, לאט לאט השווי של הנכסים גדל
  • 4.
    איגור 09/05/2013 10:45
    הגב לתגובה זו
    הי מיכה, מה לדעתך חלוקת תיק (באחוזים) הגיונית לימים אלו?
  • מיכה צ'רניאק 09/05/2013 11:50
    הגב לתגובה זו
    אנחנו בלהבה הגדלנו מניות, צמצמנו אג"ח קונצרני והגדלנו מזומנים. כיום אחוזי המניות שלנו סביב המקסימום המותר. מזומנים סביב 15% , והיתרה באג"ח קונצרני (50% צמוד מדד ובתהליך הגדלה והיתרה באג"ח שקלי).
  • 3.
    אבי 09/05/2013 10:34
    הגב לתגובה זו
    מה הסיכוי לקבל משהו בקמן בתביעה והאם מר אלרואי יש סיכוי שיחזיר את ההסדר הקודם ... אלביט הדמיה כמה שווה בהסדר הנוכחי שפורסם... מלרג כמה זמן ניתן לחכות והאם אין פה מקום לתביעה בארקו.
  • מיכה צ'רניאק 09/05/2013 11:48
    הגב לתגובה זו
    קמן- אלרואי מנסה להתדיין אבל מחזיקי אג"ח ג אינם מוכנים. פשוט ניקח עו"ד קרצייה שיתבע את אלרואי תמורת חלק מהתמורה העתידית . אלביט הדמיה-אני לא מכיר עדיין את ההסדר ,ובכול מקרה אסור לי לענות. מלרג- אגב הוגשה תביעה נגד החברה ונושאי המשרה בה , נראה כמה זמן היא תתברר.
  • דן 09/05/2013 14:09
    מה ניתן יהיה להשיג מהתמורה העתידית? ומה יש או ניתן לעשות כדי לקבל משהוא מאגח א,ב
  • דן 09/05/2013 13:20
    מה כוונתך בתמורה עתידית וכמה להערכתך ניתן לקבל והאם אגח א,ב אין להם מקום לתביעה .
  • 2.
    מתחת לרדאר 09/05/2013 10:15
    הגב לתגובה זו
    נסחר בכ 70% מהפארי, משלם 1/3 מהקרן בחודש הבא, החברה רוכשת כמויות גדולות ברכישה עצמית לאחרונה בעיקר מסדרה זו, לפני יומיים הגדילה (שוב) את מסגרת הרכישה העצמית. למען הגילוי הנאות מחזיק.
  • מיכה צ'רניאק 09/05/2013 11:46
    הגב לתגובה זו
    היזהר , עוד יאשימו אותך שהשחלת משקיעים כפי שהאשימו אותי מספר קוראים בגין טור שכתבתי בעבר על האג"ח של נאנט.
  • 1.
    שי 09/05/2013 09:49
    הגב לתגובה זו
    היי מיכה, גם לך יש את התחושה שהצעת ההסדר לטאו שהציע בן דב לפני כמה ימים נועדה להשתיק או לנטרל את חקירת המפרק הזמני (עו"ד שגב) על עושק בעלי האגח בידי בן דב ולאומי? לתחושתך, האם יש בסיס לטענות המפרק כי בן דב ולאומי מימשו נכסי טאו לטובת החזר חובות טאו על חשבון בעלי האגח?
  • מיכה צ'רניאק 09/05/2013 11:43
    הגב לתגובה זו
    בשביל לענות בכלל על שאלה כזו צריך להכיר את ההסכמים ואלו כידוע אינם ידועים לציבור. מה שברור שהטענות של המפרק ברור שיאמרו כמו שברור מה יהיו התגובות של הצד השני. לכן בית המשפט שיקבל לידיו את ההסכמים יוכל לפסוק. אגב גם האפשרות להסדר בסאני (כפי שקורה בפועל) עשויה לעודד את בן דוב להציע את ההסדר בטאו.

הסיפור המאלף על השורט הגדול של דרקנמילר וסורוס

סטן דרקנמילר, אחד מהמשקיעים האגדיים ויד ימינו של ג'ורג סורוס, חתום על כמה עסקאות עם רווח פנומנלי, אבל נראה שהניצול של משבר המט"ח בליש"ט בשנות ה-90 הוא הגדול בהן - מה אפשר ללמוד מהעסקה הזו, ולמה לפעמים - "צריך ללכת על הגרון"?
איתי בן דן |
"אם אתה מאוד בטוח בעצמך אתה תהיה מסוגל לספוג הפסדים״   סטן דרקנמילר גדל בדיוקנסה פיטסבורג פנסילבניה. מבחינת מראה וסגנון  דיבור הוא ייצג נאמנה את המיד-ווסט  האמריקני.  סטן הגשים חלק ניכר מהסטראוטיפים הקלאסיים מלבד תיאבון לסיכונים, חשיבה מקורית והטלת ספק ב״אמיתות״ שגובשו על ידי כלכלנים בלי בסיס מספק. דרקנמילר התוודע לגורג' סורוס ב-1987 - בתקופה שבה כיהן כמנהל קרנות נאמנות מצליח שהיה ידוע בחשיבה בלתי קונבנציונלית עם תיאבון לסיכונים. הוא עבד אז עבור משפחת דרייפוס, והיה בין הבודדים שצמצם פוזיציות לפני קריסת שוק המניות ב-1987. היתרון הגדול של דרקנמילר על רוב מנהלי הקרנות היה היכולת להשתמש במידע שהופיע באופן חסר מבנה וקשה לעיכול, ולהשליך ממנו בצורה מהימנה סטטיסטית על תחומים אחרים. כך למשל השליך מנתוני חברות על צמיחה, משרות וריביות עתידיות. בנוסף, נהג להסתכל על ארביטראז׳ים סטטיסטיים שנוצרו כתוצאה משינויים מקרו כלכליים כגון חברות תעשייה מוטות ייצוא שהערך האבסולוטי שלהן נפגע כתוצאה מהיחלשות המטבע ועוד. למרות שסורוס היה ידוע בגחמותיו לפטר בן לילה סוחרים, ובמקרים מסוימים אף להמר נגד סוחרים שעבדו תחתיו, דרקנמילר נענה בחיוב להצעה. הוא אמנם העריך ורחש כבוד רב  לגורג' סורוס שהציע לו לעבוד תחתיו, אבל הוא גם חשש לקבל את ההצעה. לדבריו הוא התייחס אל ההצעה כשכר לימוד כשהוא מאמין שתוך זמן קצר הזיווג לא יצליח. דרקנמילר קיבל אישוש לכך כאשר לאחר שנה הוא גילה במהלך חופשה משפחתית שסורוס סגר את הפוזיציות שלו בתיק האג״ח.  לפי העדויות של שניהם דרקנמילר הודיע שהוא מתפטר, על רקע צעקות הדדיות. אלא שלהפתעת כולם (מלבד סורוס) הדרמה הסתיימה דווקא במעבר של סורוס ללונדון והפיכת דרקנמילר למנהל של הפעילות בארה״ב.   "לעולם אל תשקיע בהווה" בשנת 1990 חומת ברלין נפלה ואיחוד גרמניה התרחש. במערב אירופה שורר מיתון, בין היתר כתוצר לוואי של משבר אג״ח המשכנתאות בארה״ב. על רקע האיחוד, הצורך במימון בגרמניה עולה בד בבד עם עלייה באינפלציה, מה שמוביל להעלאות ריבית במדינה  שעדיין סובלת (בדומה לאירופה כולה) מהטראומה של האינפלציה של שנות ה-20. כתוצאה מהפרשי הריביות סוחרי המטבעות נהגו לבצע עסקאות על פערי ריבית (carry trade). מדובר באסטרטגיה בה לוקחים הלוואה במטבע של מדינה שבה הריבית נמוכה וקונים מטבע במדינה שבה הריבית גבוהה. העיקרון הוא שמנסים ליהנות מהפרשי הריביות (לרוב מדובר במסחר ממונף) ומעלייה יחסית של שער המטבע. כך למשל כיום הריבית בארה״ב היא 2% ובאיחוד האירופי 0% , אז תיאורטית כשמישהו לוקח הלוואה של 100,000 אירו (ה-eurobor הנוכחי שלילי ועומד בחישוב שנתי על כ-0.45%- ) ונניח לענייננו שהריבית באירו היא 0% והריבית בדולר היא 2%, אז אם הוא קונה דולרים ב-100,000 אירו והיחס בין המטבעות לא ישתנה במהלך השנה, יש כאן רווח משמעותי של הפרשי הריביות.   ובחזרה לאיחוד הגרמני - הפרשי הריביות גרמו לכך שהמארק הגרמני התחזק מול מטבעות רבים, וביניהם הליש"ט, בכ-6% במהלך החודשים שבין אוגוסט 1991 לספטמבר 1992. וכאן הסיפור מתחיל להיות מעניין - בשביל לצאת מהמיתון הבנק המרכזי בבריטניה הוריד את הריבית באופן מדורג בפעימות של חצי אחוז מ-11.38% במאי 1991 עד 9.88% במאי 1992, בעוד בגרמניה התבצע מהלך בכיוון ההפוך של העלאת ריבית עד 9.75%. כלומר עסקאות הפרשי הריבית פעלו לטובת המארק הגרמני.    איך מניות הדיור בבריטניה השפיעו על הריבית?  העניין של דרקנמילר בנעשה בבריטניה החל לאחר עלייה בתנודתיות של מניות הדיור . העלייה הזו נבעה מכך שרוב המשכנתאות בבריטניה היו עם חלק משמעותי צמוד ריבית. הצירוף של מיתון, לצד צמיחה שלילית של ארבעה רבעונים רצופים ועלייה באבטלה יצר מצב נפיץ לפיו העלאת ריבית תפגע בלווי המשכנתאות ובצמיחה (בין היתר כתוצאה מכך שללווים יישאר פחות כסף פנוי). הדבר פגע ביכולת התמרון של הבנק של אנגליה לפעול נגד פיחות של הליש"ט. וכאן בדיוק נכנסה לפעולה היכולת של דרקנמילר להשתמש בנתונים בתחום אחד על מנת להסיק מסקנות על תחום אחר לחלוטין. קצת היסטוריה:  מנגנון שערי החליפין במערב אירופה שייקרא מעתה ואילך ERM הונהג בתחילה ב-1979 עם יצירת הגוש האירופי הרעיון היה ליצור מנגנון ייתן לחברות בו ודאות בקשר לשערי החליפין וכך ניתן יהיה לחזות ביתר קלות את סכומי הכסף היוצאים והנכנסים בין מדינות החברות במנגנון. הצורה בה זה נעשה היא על ידי יצירת מטבע מלאכותי כלל אירופאי שנקרא לו ה-ECU שכל חברה בהסכם מיוצגת במטבע לפי היצוא שלה מחוץ לגוש האירו. כאשר במקרה של סטייה משער החליפין ביותר מ-2.25% (עלה ל-6% עם הצטרפות ספרד ופורטוגל) הבנק המרכזי של אותה מדינה יתערב ויקנה ויאזן את שער החליפין בין המטבעות (כאשר יש גם הלוואות ייעודיות למקרה שיתרות המט״ח באותה מדינה נמוכות).  כך נוצר "שריג המאזן" (בלעז parity grid) שמבטא למעשה את שילוב כל המדינות שחתמו על המנגנון, וכך יוצא שאם מדינה נמצאת קרוב לרף העליון או התחתון של המאזן הבנק המרכזי שלה צריך לאזן על ידי קנייה או מכירה. מנגנון ההתערבות של הבנק המרכזי מנסה להיות אקראי ככל האפשר, אך עדיין סוחרי מטבע שסומכים על המנגנון ניצלו אותו עבור אסטרטגיית revert to the mean. דע עקא אם מטבעות מסוימים קרובים לקצוות הם מהמרים שהמטבע ילך לכיוון הנגדי. לדוגמא נניח שהסל מורכב  מפרנק צרפתי ממרק גרמני ולירה איטלקית ולצורך ההדגמה נניח שהמשקל של כל אחת מהמדינות במטבע המשותף הוא שווה. טווח הרצועה הוא 2.5% ופרוטוקול ההתערבות של הבנק המרכזי האיטלקי הוא להתערב כשהמטבע יורד ב-2.3% מול הסל. נניח שהמטבע ירד ב-2.2% לעומת הסל ואין שינוי ביחסים הפנימיים בין הפרנק הצרפתי למרק הגרמני. אזי אסטרטגיה אפשרית של סוחר היא להתחיל לקנות בפרופורציות שוות (ולמנף) את הזוגות לירה איטלקית מול מרק גרמני ולירה איטלקית מול פרנק שוויצרי (ברור שיש שיקולים נוספים כמו ריבית ההשאלה ביטחונות המטבע בו מממנים את העסקה, מי מבצע את הסילוקין ועוד). אך לצורך ההדגמה אם ב-2.3% ההתערבות של הבנק המרכזי מקפיצה את הערך ב-1% מול הסל אז הרווח בקירוב יהיה 0.9% על המסחר. (אגב, בית השקעות מרכזי אחד בארצנו וקרן גידור מקומית גדולה קמו על ניצול פרצות דומות במנגנון של בנק ישראל והבנקים המקומיים במסחר על השקל בשנות ה-80'). בבריטניה הייתה הערכה רבה לניהול הכלכלה בגרמניה ובשלהי שנות ה-80 האפשרות להצטרף ל-ERM נשקלה ברצינות. ניג׳ל לאוסון, שר האוצר בממשלת תאצ׳ר דחף להצטרפות בריטניה מה שגרם להתנגשות שלו עם היועץ הכלכלי הראשי של תאצ׳ר, אלן וולטרס שטען שהמנגנון חצי אפוי ובעקבות סירובה של תאצ׳ר התפטר לאוסון ונכנס במקומו ג׳ון מייג׳ור שביחד עם שר החוץ הנכנס דאגלס הרד הצליחו לשכנע את חברי הקבינט לתמוך בהצטרפות בריטניה ל-ERM תוך כדי הרחבת הרצועה ל6%. ב-8 באוקטובר כשבריטניה נכנסה היה שער ליש"ט ביחס למארק הגרמני 2.95 (כלומר פאונד אחד שווה 2.95 מרק גרמני) כך שלמעשה אם היחס בין הליש"ט למארק יגיע ל-2.773 מרק לליש"ט (0.94*2.95 ) ממשלת אנגליה תהיה חייבת להתערב. לאחר הדחייה של אמנת מאסטריכט בדנמרק החל לחץ על המטבעות היותר חלשים שלקחו חלק במנגנון ה-ERM כמו הפרנק הצרפתי והלירה האיטלקית.   ״שים את כל הביצים בסל אחד ותשגיח עליו היטב ... רעיון פיזור הסיכונים בבתי הספר למינהל עסקים הוא מוטעה״  כך אמר סטן דרקנמילר בהרצאה, וחייבים להודות שיש בזה הרבה. כאשר סטן דרקנמילר התחיל לבצע שורט על הליש"ט כנגד הדולר האמריקני והמרק הגרמני הוא עשה את זה בעיקר בגלל הצפי להורדת ריבית של הבנק המרכזי באנגליה ובשל ההיצמדות של הבנק המרכזי בגרמניה לשמור בכל האמצעים על אינפלציה נמוכה גם במחיר העלאות ריבית.  בתאריך 4 ו-5 לספטמבר 1992 התקיימה ישיבה של נגידי הבנקים המרכזיים של אירופה. לאור המיתון ששרר בצרפת, איטליה ואנגליה ביקשו הנגידים שהמטבעות שלהם נכללו ב-ERM שהבנק המרכזי של גרמניה יוריד את הריבית ויאפשר להם לבצע הורדת ריבית מתואמת בלי לזעזע את שווי המטבע היחסי שלהם.  נורמן למונט שר האוצר של בריטניה (ג׳ון מייג׳ור הדיח את תאצ'ר) צעק על שלזינגר: "12 שרי אוצר יושבים כאן ודורשים שתוריד את הריבית, מדוע אתה לא מבצע את זה?" הלם השתרר באולם ולאחר מבוכה שנמשכה זמן ארוך שלזינגר אמר שהוא לא מתכנן להוריד ריבית. אבל גם לא מוצא סיבה להעלות אותה. למונט הציג זאת בתור פשרה שהושגה בזכות לחץ שהוא הפעיל, וחזר על זה כעבור יומיים. הדבר גרם לשלזינגר לצאת בהודעה חריגה בפגישת נגידי הבנקים של אירופה בבאזל שהתקיימה ב-8 בספטמבר. שלזינגר אמר שהוא לא נתן שום התחייבות בקשר לקביעת ריביות עתידיות, והתייחס בעקיפין לכך שהנתונים הכלכליים של איטליה לא מדויקים ותומכים בהמשך היחלשות הלירה האיטלקית. באותו מפגש בבאזל הצטופף ביחד עם העיתונאים מיודענו סורוס שניגש בסיום השאלות והתשובות, אישית אל שלזינגר ושאל אותו לדעתו על ה-ERM. שלזינגר ענה שדעתו על המנגנון חיובית אך במקום סל מטבעות שמשקלותיו התבססו על נתוני הייצוא היחסיים צריך להתבסס על  המארק הגרמני... ומה הכוונה? הבנק המרכזי של גרמניה מבכר את רעיון האיחוד המוניטרי אך לא בכל מחיר: העדיפות הראשונה היא כלכלת גרמניה ולשמור על האינפלציה נמוכה בגרמניה, ואם מדינות אחרות לא יכולות לעמוד בהפרשי הריביות הנמוכים (שאם יפתחו ייתנו לגרמנים יתרון משמעותי מבחינת סחר החוץ) הם ייאלצו לנקוט בצעדי צנע ולבצע הפחתת ערך מתבקשת. כאשר סורוס חזר לניו יורק הוא הרים טלפון לסוחר מטבעות בשם רוברט ג׳ונסון שהיה ב״תהליך מעבר״ לקוואנטום (קרן הגידור של סורוס שדרקנמילר ניהל את הסניף הניו יורקי שלה). בשחזור השיחה ע״פ ג׳ונסון, סורוס שאל מה דעתו על הליש"ט? וג׳ונסון השיב שמדובר במטבע נזיל ביותר אפשר להיכנס ולצאת מפוזיציות בקלות. סורוס: מה עמדתך בקשר  להפסד אפשרי בשורט על הליש"ט לעומת המארק הגרמני? ג׳ונסון: אתה תפסיד כחצי אחוז במקרה הרע. ואז נכנס לשיחה דרקנמילר ששאל מה הרווח האפשרי? ג׳ונסון: תוכל להרוויח 15%-20% אם הוא יפרוץ את טווח רצועת ה-6% (כלומר היחס ביניהם יירד מתחת לשער 2.773) דרקנמילר: מה הסבירות שזה יקרה להערכתך? ג׳ונסון: 90% בחלון הזמן של שלושת החודשים הקרובים. בשלב הזה לטענת ג׳ונסון דרקנמילר וסורוס הסתכלו אחד על השני ואז שאל סורוס: כמה מהכסף של הקרן שלך השקעת בטרייד הזה? ג׳ונסון: מינפתי לפי יחס של 1:3 והוסיף כי ינסה למנף ביחס של 1:5 את הכסף שברשותו. ג'ונסון הוסיף כי לבנק המרכזי של אנגליה נותרו רזרבות מט״ח בשווי של כ-22 מיליארד ליש"ט בלבד ולשאלה נוספת של סורוס אמר אלו יספיקו למספר חודשים לכל היותר.   לאור דבריו של שלזינגר היו מעט שחקנים פרטיים שהיו מוכנים לקנות ליש"ט, הקונים האחרים היו הבנק המרכזי של אנגליה ובנקים מרכזיים אחרים שרצו לתמוך בליש"ט. דרקנמילר הציע להשקיע בפוזיציה 22 מיליארד ליש"ט, סדר גודל של 44 מיליארד דולר.   באותו הזמן בעקבות דבריו של שלזינגר החל מגדל הקלפים באירופה ליפול - המרקה הפינית נפלה ב15% ואילצה את הבנק המרכזי של פינלנד שלא היתה חלק ממנגנון ה-ERM להפסיק את הקיבוע לסל המטבעות האירופי, לאחר מכן נעשה ניסיון דומה מול הקורונה השבדית שם הבנק המרכזי העלה את הריבית בתוך לילה ל-75%! ולאחר מכן התבצעה התקפה על הלירטה האיטלקית כאשר ביום שישי ה-11 לספטמבר 1992 הלירה האיטלקית פרצה את הרף התחתון ברצועת ה6% של מנגנון ה-ERM בה היתה חברה (בניגוד לשבדיה ופינלנד). לאור זאת בסוף אותו שבוע דנו נציגי ממשלת איטליה בהורדת ערך המטבע בהתאמה למנגנון. המקרה באיטליה היה משמעותי מאחר שחברותה במנגנון אפשרה לה לקבל הזרמת כספים בשווי כולל של 15.4 מיליארד דולר (ההזרמה היתה במארק גרמני) לפני חציית הרף התחתון, אך מנגד כמות השורט למכירת הלירה האיטלקית שלחה את הלירטה לתהום. בסיטואציה שנוצרה הבנק המרכזי הגרמני הפתיע והודיע על הורדת ריבית ב-0.25%,  וזה לא היה האירוע היחיד באותו סופ"ש. בעיתונים כלכליים התפרסמו השוואות בין איטליה לבריטניה בהם שובחה ההתנהלות הכלכלית של בריטניה אל מול הברדק הפוליטי והכלכלי בבריטניה. התפרסם שהבנק המרכזי של אנגליה לווה מט״ח בשווי של 14 מיליארד דולר, לפי סל המטבעות של מנגנון ה-ERM. ביום שני ה-14 בספטמבר התרחשה בשוק המט"ח תופעה מוזרה כאשר הליש"ט עלה בכאחוז (עלה מ-2.788 ל-2.813) בלבד למרות התערבות מסיבית של הבנק של אנגליה במסחר, מה שגרם לסורוס ודרקנמילר להבין שיש עוד כמה שחקנים גדולים שמוכרים ליש"ט לצורך שורט או סגירת פוזיציות. באותו הערב בזמן שמתקיימת ישיבה של בכירי הבנק האנגלי המרכזי התפרסמה הדלפה מראיון של נגיד הבנק הגרמני המרכזי בו הוא הביע את אמונתו בצורך לבצע שינוי ב-ERM כך שהמנגנון ייתן יותר משקל למארק הגרמני ושזה עדיף לדעתו על פני תמיכות מקומיות כמו שהתבצע במקרה של הלירטה האיטלקית.   ״אתה יכול להיות הרבה יותר אגרסיבי כאשר אתה עושה רווחים יפים״ סטן דרקנמילר שמע על ההדלפה הגיב במהירות לאחר שכבר עיבד את המידע זמן רב וחיכה לשעת כושר, המשמעות של דברי שר האוצר הגרמני שלזינגר הייתה ברורה   לגרמניה אין כוונה להזרים סכומים אדירים של כסף לתמוך בליש"ט כמו במקרה האיטלקי.  בהתחשב במיתון באנגליה וביתרות המט״ח של הבנק המרכזי של אנגליה הסבירות של יציאה של הליש"ט מהרצועה עלתה משמעותית. דרקנמילר הודיע לסורוס שהוא הולך להגדיל את הפוזיציה באופן מדוד, סורוס טען שאם זה המצב הוא כמו שהם חושבים אז צריך ללכת על הגרון. במשך יום שלישי ה-15 בספטמבר, סורוס ודרקנמילר הצטרפו באופן אקטיבי לחדר המסחר והרימו טלפונים לכל מי שאפשר על מנת למכור להם ליש"ט. לרוב אלו היו בנקים אנגלים, כאשר קצה הרצועה (ה-ERM) היה - מתחת 2.778 הבנק המרכזי האנגלי היה חייב לקנות את הליש"ט, או ליתר דיוק לבצע את פעולות הקנייה של הבנקים האנגלים.  העוקץ האמיתי של התוכנית של דרקנמילר וסורוס הגיע אחרי סוף יום המסחר באנגליה כשערך הליש"ט הגיע לקצה התחתון של הרצועה. בשביל להימנע מהפסדים הבנקים האנגלים והאמריקנים (מדובר ב-11 בבוקר שעון ארה״ב) התחילו לנסות לדלל את האחזקות שלהם בפאונדים שרכשו מסוחרים כמו סורוס ועוד. למחרת בבוקר בפתיחת המסחר הבנק המרכזי של אנגליה נאלץ לרכוש כ-300 מיליון ליש"ט כנגד מט״ח מהבנקים, אבל זה ממש לא השפיע על השער וכך גם ניסיון נוסף בשווי מאות מליוני ליש"ט נוספים. בשעה 11 בבוקר שעון לונדון הודיע הבנק המרכזי של אנגליה על העלאת ריבית באחוז לנסות להשפיע על המטבע אך גם זה לא העלה את ערכו של הליש"ט והתפשטה השמועה בשווקים שיתרות המט״ח של הבנק המרכזי של אנגליה מדולדלות ולא יספיקו לתמוך בשער. לנציגים הרשמיים של אנגליה לא הייתה אפשרות לפתוח במו״מ על עדכון מנגנון ה -ERM מאחר שעדכון כזה דרש את הסכמת שאר המדינות ולא היה להם את הזמן אל מול ההיצעים ההולכים וגוברים במטבע. יש לציין כי לא ניתן לעצור את המסחר במט"ח. לאור המצב ולאחר שלא נותרו רזרבות מספיקות בבנק המרכזי האנגלי כבר באותו הערב בשעה 19:30 בערב שעון גריניץ' (14:30 שעון ניו יורק) נאלץ בלית ברירה להודיע שר האוצר של בריטניה כי הם עוזבים את מנגנון ה-ERM. הליש"ט צנח למחרת במסחר מול המרק בלמעלה מ-10%. בתחקיר שאחרי התברר שהבנק המרכזי של בריטניה השקיע כ-27 מיליארד הליש"ט בבלימת הידרדרות המטבע מתוכם 3.8 מיליארד אבדו לבלי שוב. גופים רבים שביצעו פוזיציות שורט על הליש"ט רשמו רווחים עצומים בינם ברוס קובנר ופאול ג׳ונס. בנוסף דסקים של מטבעות בבנקים הגדולים בארה״ב שניצלו את הפרשי השעות ביום שבין שלישי לרביעי גרפו רווחים, מעל כולם התעלו סורוס ודרקנמילר עם רווח של מעל למיליארד דולר.   אבל כאן הסיפור לא הסתיים זיהוי כשל מבני דומה אפשר למיודענו למעלה (ג׳ונסון, סורוס ודרקנמילר) להרוויח כמיליארד דולר בהימור כנגד הקרונה השבדית בנובמבר באותה שנה ... נשאיר את זה לפעם אחרת.   קצת על המשתתפים: גורג׳ סורוס ממנהלי קרנות הגידור המובילים בעולם. יהודי הונגרי שהיגר לבריטניה, התחיל מתחתית הסולם של עולם המסחר בניירות ערך וטיפס למעלה. נורמן למונט פוליטיקאי בריטי ממפלגת השמרנים, שר האוצר בשנים 1990-1993 המשבר המתואר למעלה חיסל את הקריירה הפוליטית שלו הלמוט שלזינגר נשיא הבנק המרכזי בגרמניה בשנים 1991-1993 עבד בבנק המרכזי כמעט מיד לאחר סיום הדוקטורט בכלכלה באוניברסיטת מינכן ב-1951   10 הדברות של וורן באפט - ככה תשקיעו נכון המשקיע הנבון - כללי ההשקעה של בנג'ימן גראהם כותב המאמר: איתי בן דן, מתמטיקאי, מומחה בשווקים הפיננסיים, עוסק בפיתוח של אלגוריתמים מתקדמים למסחר בבורסות שונות ופיתוח של כלים מתקדמים להשקעה (ותודה לאבי שריר על העזרה)