האג"ח של פאנגאיה, השיעבודים מצדיקים קניה?

ערן קלינסקי, מנהל מחלקת מחקר, אמיר אלשייך, אנליסט, אפסילון, מתייחסים לגיוסים האחרונים בשוק איגרות החוב הקונצרניות

בשוק האג"ח הקונצרני, ששואף אוויר פסגות, נרשם חודש עתיר גיוסים בהיקף כ-1.5 מיליארד ש'. במידה ויושלמו כלל הגיוסים הצפויים, יעלה הסכום ל-2.5 מיליארד ש'. סוגייה מעניינת וחשובה שיש לשים אליה לב במהלך ההנפקות, הינה הבטוחות - המציאות כבר הראתה לנו לא אחת רגעים בהם הן נכנסות לשימוש.

במבט רוחבי על החברות המגייסות, ניתן לראות שחלק מהחברות גייסו ללא בטוחות כלל - אלו על פי רוב חברות בעלות נתונים פיננסיים יציבים יותר, שהעדיפו לספק למשקיעים תשואה מעט גבוהה יותר, כדי לשמור לעצמן את הגמישות הפיננסית שקיימת בחברה ללא שיעבודים. זהו המצב למשל בחברת אזורים, מצלאווי ואיידיאו. חלק מהחברות, עם הנתונים הפיננסים המעט חלשים יותר, סיפקו שעבודים בינוניים. חברות כדוגמת חנן מור, חג'ג' וצמח המרמן סיפקו לבעלי האג"ח שיעבודים על חשבונות עודפים, כלומר שיעבוד מדרגה שניה לאחר הבנקים, שאליהם יועברו הרווח וההון העצמי של החברה לאחר הסכמת הבנקים. חלק קטן מהחברות סיפקו שיעבודים איכותיים יותר, שקל יותר לעמוד על טיבם, כמו למשל חברת ישרס, אשר תשעבד לטובת בעלי האג"ח חלק מהחזקתה במניות חברת הבת עוגן, שהינה חברת נדל"ן מניב הנסחרת בבורסה, ומחזיקה בנכסים מניבים בישראל בשיעורי תפוסה גבוהים יחסית.

חברה אחת שסיפקה מנגנון שיעבודים מעניין יחסית לנוף המקומי, הינה חברת פאנגאיה נדלן. עד לפני כמה חודשים נסחרו אגרות החוב של החברה בתשואות הקרובות לתשואות של אג"ח "זבל".

לאחרונה הצליחה פאנגאיה להשלים גיוס של כ-60 מיליון ש' באג"ח מסדרה ד'. החברה עוסקת בארגון קבוצות רכישה וכן בנדל"ן יזמי, ומתמקדת בעיקר באזורי ביקוש (ספציפית בתל אביב) ופעילה כיום ב-8 פרוייקטים בישראל. מעבר לכך מחזיקה החברה בנדל"ן מניב בגרמניה, וכן בהחזקה מהותית בקרקע בסנט פטרסבורג, שמהווה כשליש מסך המאזן.

לאחר ההנפקה, צפוי יחס הון עצמי למאזן לעמוד על כ-27%, כאשר המזומן ושווי מזומן צפויים להוות כ-11% מסך המאזן. בטור זה, היינו מעוניינים יותר להתמקד בשעבודים של סדרה ד', מאשר בסקירה פיננסית של כלל החברה.

החברה סיפקה שני שיעבודים בהיקף 60 מיליון ש' עבור סדרה ד' החדשה - האחד, שעבוד על חשבון עודפים של פרוייקט לייב תל אביב - פרוייקט יזמי שצפוי לכלול 74 דירות, בו ההון העצמי והעודפים צפויים להגיע לסך של כ-34 מיליון ש'. השעבוד השני הינו הזכות לתקבולי השיווק של החברה מפרוייקט מידטאון - פרוייקט מהותי שנמצא על מנחם בגין, סמוך לעזריאלי, במסגרתו ייבנו שני מגדלים הכוללים כ-340 יח"ד, 76,000 מ"ר של משרדים ו-19,000 מ"ר למסחר. לחברה זכות לתקבולי שיווק בהיקף של 3% מכל עסקה שמבוצעת (אלא אם כן נמכרות 5 קומות בעסקה, שאז העמלה הינה 2%). תקבולים אלה צפויים להסתכם לפי תחזית החברה לסך של 64 מיליון ש'.

היה והנחות החברה נכונות, הרי ששיעור השעבודים ביחס לחוב עומד על כ-163%. מנגנון השעבודים מעניין, שכן מדובר במנגנון היברידי - מעין גידור פנימי. כנגד השעבוד הראשון, ניתן לטעון את הטענות הרווחות נגד שעבוד על חשבון עודפים. לפי טענות אלה, מדובר בשעבוד שהוא כלי ריק, שכן במידה והפרויקטים של החברה טובים, אין צורך בשעבודים. אך במידה ומצב הפרוייקטים אינו טוב, הוא אינו מועיל - שכן היות והוא נמצא בתור אחרי הבנקים, לא ברור אם יוותר ממנו משהו עבור בעלי אג"ח.

כנגד תקבולי השיווק ניתן אולי לטעון, שבמקרה שהחברה תיכנס לקשיים, ספק אם בעלי האג"ח יוכלו להיכנס בנעלי החברה, ולשווק במקומה באותה צורה איכותית כמו שהיא עצמה עושה זאת. מצד שני, יש דבר איכותי מאוד בתקבולי שיווק, כיוון שהם מתקבלים באופן ישיר עם ביצוע המכירה, לפני שמתבצעת עבודה בפרוייקט עצמו. כלומר, על כל מכירה בפרוייקט, בעלי האג"ח נהנים מהעמלה, מבלי להיות חשופים יותר להמשך התקדמות הפרוייקט.

כך או כך, השילוב של שני השעבודים, בעיקר כשהשווי המוערך המלא של שניהם עולה בכ-60% על שווי האג"ח, בהחלט יוצר שילוב מעניין ומעין גידור בו אחד תומך בשני. מעבר לזה, יש לזכור שכמחצית מפרויקט לייב תל-אביב כבר נמכר. לגבי מידטאון, החשש שבעלי האג"ח יאלצו להיכנס לנעלי החברה מתמתן, בעיקר על רקע העובדה שהפרויקט יצא לשיווק לפני מספר חודשים בלבד, נמכרו כמחצית מהדירות, וכן קיימים מגעים מתקדמים עם אחד ממשרדי רואי החשבון הגדולים בארץ, למכירת 16 קומות שלמות, המהוות בקירוב כשליש מסך שטח המשרדים.

**רו"ח ערן קלינסקי ורו"ח אמיר אלשייך הינם אנליסטים בבית ההשקעות אפסילון. לבית ההשקעות אפסילון ולחברות הקשורות אליו יש או עשוי להיות עניין אישי בני"ע. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות והמידע הינו לידיעה בלבד. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ניתוח מעניין ונכון (ל"ת)
    בוגר מנהל עסקים 06/03/2013 23:48
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אייל 04/03/2013 14:49
    הגב לתגובה זו
    ללא ספק יש צורך בבחינת החוב של החברות לעומק כמו שנעשה פה לכל היותר, מוצר שחסר בשוק התספורות!
  • 4.
    האם כל תמורה מהשיווק מגיעה ישירות לחשבון הנאמן?? (ל"ת)
    zivok1 04/03/2013 11:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משקיע ותיק 03/03/2013 22:23
    הגב לתגובה זו
    בית ההשקעות הזה מתדרדר אט אט, מחליף אנליסטים כמו גרביים ומאבד נכסים בלי סוף, שמואל פרנקל הרס אותו לחלוטין, בקרוב ימכר אם ישאר ממנו משהו. מאז שרון לבקוביץ נטש את הספינה היא רק טובעת. תשואות מהנמוכות בשוק
  • 2.
    לירן 03/03/2013 15:15
    הגב לתגובה זו
    ניתוח מעניין ומקצועי
  • 1.
    r 03/03/2013 12:30
    הגב לתגובה זו
    האג"ח לא עולה מאז ההנפקה, היתכן שזה בגלל מכירות מוסדיים שמממשים לאחר שקיבלו הנחה בגין התחייבות מוקדמת לרכישה? המשמעות שלאחר מכן "תיגמר הסחורה" והמחיר יעלה. חשוב לציין שהאג"ח נושא תשואה של 7.77% צמוד מדד. לדעתי בהתחשב בבטחונות כפי שפורט זוהי תשואה גבוהה. גילוי נאות-מחזיק מעט, שוקל לחזק.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?

על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה

ד"ר אדם רויטר |

בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל". 

 החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.

מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה". 


מה קרה בפועל?

חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט. 

 התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.

נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?

תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.