ינואר 2013 בשוק ההנפקות הקונצרני: האם תימשך המגמה החיובית?
שוק ההנפקות הקונצרני נפתח מתחילת 2013 במגמה חיובית עם מספר הנפקות והיקף הנפקות גבוה, במיוחד ומדובר בהמשך המגמה החיובית המאפיינת את השוק מחודש נובמבר 2012. בינואר האחרון, התקיימו 18 הנפקות בהיקף כולל של כמעט 5 מיליארד שקלים, לעומת 14 הנפקות בהיקף כולל של 3.73 מיליארד שקלים בחודש דצמבר 2012 - גידול משמעותי של 32% בהיקף ההנפקות בינואר 2013 לעומת דצמבר 2012.
הרגיעה בשוקי המניות בעולם לצד הריבית הנמוכה השוררת במשק, מובילות את הציבור להגדיל את מרכיב הסיכון בתיק ההשקעות ע"י רכישת מניות ואג"ח קונצרניות בדירוג בינוני ונמוך. הציבור אשר רוכש אג"ח קונצרניות גורם בכך לירידת התשואות של אג"ח אלה - עובדה אשר מועילה לחברות רבות לחזור לשוק ההנפקות ולגייס חוב בריביות נמוכות יחסית.
בדומה לשנת 2012, המגזרים הבולטים בינואר 2013 הינם הנדל"ן והבנקים. שני שליש מהחברות שהנפיקו בחודש שחלף הינן חברות נדל"ן (12 חברות), אשר אחראיות על גיוס חוב של 1.43 מיליארד שקלים המהווה 29% מגיוס החוב הכולל. היחיד שהנפיק בינואר מבין הבנקים היה בנק מזרחי טפחות עם הנפקת שתי סדרות בהיקף כולל של 1.51 מיליארד שקלים המהוות כ-31% מסך ההנפקות הכולל בינואר.
גם בדצמבר היו אלו חברות הנדל"ן שנתנו את הטון: חברות הסקטור ביצעו בדצמבר 7 הנפקות בהיקף כספי כולל של כ-2.1 מיליארד שקלים שהיוו כ-56% מהגיוס הכולל. באופן מפתיע היו אלו חברות ההשקעה וההחזקות (פז נפט וביטוח ישיר) שבלטו עם גיוס של כמעט 900 מיליון שקלים המהווה כ-23% מהגיוס הכולל, כאשר הבנקים אחראים ל-15% בלבד מסך ההנפקות הכולל בדצמבר.
לאחר תקופה ארוכה בה לא ראינו השתתפות של חברות לא מדורגות, התקיימו בינואר 3 הנפקות של חברות לא מדורגות בהיקף כספי זניח של 170 מיליון שקלים, בנוסף לשתי הנפקות של חברות לא מדורגות בדצמבר 2012 בהיקף כספי משמעותי יותר של 333 מיליון שקלים.
נתון מעניין נוסף, הינו סוג ההצמדה של ההנפקות: בסיכום שוק ההנפקות בשנת 2012 ניתן לראות שכ-73% מהסכום שגייסו החברות היה צמוד למדד, לעומת 27% בלבד שגייסו החברות בריבית שקלית (לא צמודה). בינואר 2013 אנו מגלים תמונה שונה - עלייה חדה בגיוס בריבית לא צמודה (42%) לעומת צניחה בגיוס בריבית צמודה למדד (58%). הסיבה לעלייה בגיוס בריבית שקלית בשוק ההנפקות הינה ירידה חדה באינפלציה במשק. בשנת 2012 הסתכמה האינפלציה ב1.7% בלבד - מדובר בשיעור האינפלציה השנתי הנמוך ביותר בשש השנים האחרונות. האינפלציה הנמוכה במשק גורמת לכך שהגופים המוסדיים, שהינם שחקן מרכזי בשוק ההנפקות, יעדיפו יותר ויתר הנפקות בריבית לא צמודה על פני ריבית צמודה.
בדיקה חודשית עדכנית לחודש פברואר של תשואות אג"ח הקונצרניות הנסחרות בבורסה מלמדת, שמבין 228 חברות שהנפיקו אג"ח, קיימות 66 חברות שלפחות סדרה אחת שלהן נסחרת בתשואה הגבוהה מ-10% (חלק מהחברות כבר נמצאות התהליך של הסדר חוב) - מדובר בשיפור משמעותי לעומת חודש דצמבר 2012 (85 חברות) ובמיוחד לעומת חודש אוקטובר (117 חברות). השיפור המשמעותי בנתונים מעיד על מגמה חיובית בשוק אג"ח הקונצרניות - דבר התורם כמובן לשוק ההנפקות.
לסיכום, הרגיעה בשוקי ההון בארץ ובעולם, המלווה בריבית נמוכה במשק, מובילה את הציבור להגדיל את רמת הסיכון בתיק ההשקעות על ידי רכישה של מניות ואג"ח קונצרניות בדירוגים נמוכים. כך ראינו בינואר גיוס שיא של 3.7 מיליארד שקלים בקרנות אג"ח הקונצרניות.
כניסתו של הציבור לאג"ח הקונצרניות מורידה את התשואות בשוק אג"ח, לכן אנו רואים גידול משמעותי בשוק ההנפקות. מגמה זו צפויה להמשך לפחות בחודשים הקרובים. להלן הנתונים העיקריים בשוק ההנפקות לחודש ינואר של שנת 2013 ודצמבר 2012 (*במיליארדי שקלים):
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ויועץ פנסיוני ומנכ"ל
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
