האם הורדת דירוג לאג"ח מהווה הזדמנות קניה?
שוק אגרות החוב הקונצרני ממשיך להיות בכותרות. המשך ביצוע הסדרי החוב ובדיקת יכולת ההחזר של החברות נמצאים בראש סדר העדיפויות של המשקיעים. חברות רבות נמצאות על הכוונת של חברות הדירוג ונמצאות במעקב מתמיד. באחרונה אנו עדים להורדות דירוג משמעותיות בשוק האג"ח המקומי. חברות שדורגו בעבר כראויות להשקעה נמצאות היום בסיכון ממשי להחזר חובותיהן. חברות הדירוג נאלצות להוריד דירוגן של חברות אלו אף לדירוגים נמוכים ביותר ולסווגן כרמת השקעה ספקולטיבית. שוק האג"ח לא ממתין לחברות הדירוג, ובד"כ מקדים אותן. לכן, כאשר מתבצעת הורדת דירוג לחברה, מחיר אגרת החוב כבר מגלם את מצב החברה. בעקבות זאת, מנהלי קרנות הנאמנות ומנהלי התיקים נמצאים במלכוד. קרנות נאמנות ותיקים מנוהלים צריכים לעמוד במדיניות השקעה שנקבעת ע"י הקרן או ע"י הלקוח, בהתאמה. כתוצאה מכך הורדת הדירוג גוררת עימה שינוי בהרכב הקרן או התיק. לדוגמא, במידה שהלקוח הצהיר על ניהול כספיו באג"ח בדירוג A ומעלה, ירידה מתחת לרמה זו גורמת למנהל התיק למכור ההחזקה, למרות שהוא עדיין מאמין ביכולת ההחזר של החברה ומאמין שהמחיר שלה אטרקטיבי להשקעה. הבעיה מחריפה כאשר קרנות נאמנות חורגות ממדיניות השקעה בעקבות הורדת דירוג לרמה של BBB ומטה (בעיקר קרנות ללא), מנהלי הקרנות נדרשים לתקן את החריגה תוך 10 ימים ממועד ההודעה על הורדת הדירוג. לכן, לעתים קרובות, המכירות של מנהלי הקרנות נובעות מסיבות טכניות בלבד, על מנת לעמוד במדיניות ההשקעה שנקבעה לקרן. יתרה מזאת, מנהלי התיקים שנקבעה להם מדיניות השקעה ע"י הלקוח שאינה ספקולטיבית או בעלת הגדרה ספציפית של רמת השקעה בינונית או גבוהה - יבצעו התאמות ביום למחרת. לכן, מלבד הידיעה על הורדת הדירוג שמשפיעה על מחיר האיגרת, נוספות לה מכירות שנובעות מסיבות טכניות המאיצות את הירידה במחיר האיגרת. בחודש יולי האחרון הורידה חברת מעלות את דירוג האג"ח של חברת קרדן אן.וי ב-11 דרגות לרמה של CC, בעקבות הצהרה על רכישה חוזרת של אג"ח סדרה א'. הורדה זו גרמה למנהלי הקרנות למכור את האג"ח לא בהכרח משיקולים כלכליים. מי שניצלה זאת לרכישה הייתה לא אחרת מחברת קרדן עצמה, שרכשה את אגרות החוב שנמכרו מאותן קרנות הנאמנות. האם כדאי לנצל את הירידה בעקבות הורדת הדירוג למטרת השקעה? ב-19 בספטמבר הורידה מעלות את דירוג האג"ח של קבוצת אי.די.בי פיתוח מ-BBB+ ל-BB. למחרת ההודעה, ירדה אגרת החוב אידיבי פת אגח ט ב-15.74% במחזור גבוה. בבדיקה של ימי המסחר לאחר מכן ניתן לראות תיקון של כל הירידה ואף עלייה למחיר גבוה משמעותית מהמחיר לפני הירידה. עוד פורסם, כי מי שעומדת מאחורי חלק מרכישות האג"ח היא קרן יורק, המחזיקה קרוב ל-20% מסדרות האג"ח של אי.די.בי פיתוח. הורדת דירוג נוספת היא של דיסקונט השקעות. דירוג החברה ירד מ-A- ל-BBB עם תחזית דירוג שלילית. דיסקונט השקעות סדרה ט' ירדה ביום למחרת ב-8%. מספר ימים לאחר מכן עלה מחיר האיגרת למחיר הגבוה מהמחיר טרום הירידה. ירידת הדירוג המשמעותית האחרונה שפורסמה, נכון למועד כתיבת שורות אלו, היתה לקבוצת הפטרוכימיים. ב-4 באוקטובר ירד דירוג סדרות האג"ח מ-Baa2 ל-Ba1. בשני ימי המסחר לאחר הורדת הדירוג ירדה אגרת החוב פטרוכימים סדרה ו' בכמעט 19%. האם גם שם יגיע התיקון? כבר ביום המסחר השלישי האג"ח עלה ב-3%, אני משער שהמשך התיקון עוד יגיע. חברות שסופגות הורדות דירוג משמעותיות הן אג"ח מסוכנות להשקעה. משקיעים אוהבי סיכון יכולים לנצל את הירידות במחירי האג"ח, לרכוש אותן לאחר הורדת הדרוג ולמכור אותן לאחר זמן קצר תוך גזירת רווחים נאים. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 4.בן 16/10/2012 08:26הגב לתגובה זושל החברה לבין "ספוקלנטים" שמתחילים לעשות חישובים של שיקום החוב
- 3.van gouch 15/10/2012 22:17הגב לתגובה זוחבל שזה רק פעם בחודש
- 2.אגחיסט 15/10/2012 13:01הגב לתגובה זוא.חברות הדירוג שוות ל..(תחת) ב.המוסדיים "דופקים אותנו" (הפעם שלא באשמתם...) בכך שנאלצים למכור רק מסיבה טכנית גם כשידוע שהאג"ח שווה את המחיר וצפוי שיעלה.
- 1.מאמר מעולה , תודה! (ל"ת)איילי 15/10/2012 12:48הגב לתגובה זו
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
כלכלת ישראל (X)איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?
