ניתוח אג"ח קרדן ישראל אז מה שווים השעבודים?

ערן קלינסקי ורון אלקון, אפסילון בית השקעות, מתייחסים לשווי השיעבודים בקרדן ישראל לאור ההתחייבות והחובות של קב' האם והבנות

פתגם אסקימוסי עתיק אומר שאם אתה לא הכלב הראשון בשיירה, אז כל מה שאתה רואה זה את הישבן של הכלב שלפניך. לפתגם הרבה משמעויות, שאחת מהן היא שלכלב הראשון אמנם יש אחלה נוף, אבל הוא הכי סובל מהרוח הקרה.

במקום אחר ובזמן אחר, בחודש יוני 2009, רק כמה חודשים לאחר המפולת הקשה בשוקי ההון בחורף 2008, קרדן ישראל היתה בין החברות הראשונות בארץ שהצליחו לגייס אג"ח. משימה קשה למדי בתקופה שבה היה קיים חשש מהותי ליציבותה של המערכת הפיננסית העולמית ובנקים היו מפחדים להשאיר כסף אצל בנקים אחרים אפילו בפיקדון יומי.

קרדן ישראל נאלצה לספק למשקיעים ריבית גבוהה וצמודה למדד בשיעור של 7.9% וכן שעבודים מדרגה ראשונה, הכוללים מנגנון של הגדלת בטוחות במקרה של ירידה בשווי. ננסה להבין מדוע למרות השעבודים, איגרת החוב של קרדן ישראל, שרק באפריל האחרון נסחרו בתשואה של 4.5% בלבד, נסחרות כיום בתשואות דו ספרתיות.

קרדן ישראל הינה חברת החזקות, הנמצאת בשליטת חברת קרדן יזמות (73.67%), בה מחזיקים יוסף גרינפלד, אבנר שנור ואיתן רכטר בשיעור של 19.87%, 17.73% ו-5.04%, בהתאמה. עד שנת 2011 הייתה קרדן ישראל חלק מקבוצת קרדן אן.וי, אולם במהלך 2011 ביצעה קרדן אן וי פיצול מבני, בו הופרדה ממנה קרדן ישראל והועברה לשליטת קרדן יזמות. קרדן ישראל מחזיקה בפורטפוליו של שבע חברות, מתוכן שש סחירות בבורסה:

נכון ל-31 במארס השנה, החוב הפיננסי נטו של קרדן ישראל (סולו מורחב) הסתכם בכ-442 מיליון ש', כך שגם לאחר הירידות החדות בשווי החברות המוחזקות, יחס חוב נטו לנכסים עומד על כ-71%.

החוב עצמו מתחלק בין חוב לבנקים בהיקף 473 מיליון ש' ובין סדרת אג"ח ד, על סך כ-292 מיליון ש', כשמולם יש לחברה מזומנים ופיקדונות בהיקף של כ-250 מיליון ש'.

אם נבדוק את שווי השעבודים בהשוואה לאג"ח, נגלה כי הם מכסים כ-88% מערך הפארי של האגרת:

שלא במפתיע, איגרת החוב של קרדן נסחרת בשוק במחיר של 96.4 אגורות, המגלם כ-88% מהערך המתואם של האיגרת (פארי האג"ח) - בדיוק אותו יחס הכיסוי של החוב. כלומר, המשקיעים איבדו אמון ביכולת החברה לייצר ערך משמעותי בשנים הקרובות והאיגרת נסחרת לפי שווי הבטחונות בלבד.

הקוראים העירניים בוודאי ישאלו מדוע לא מופעל מנגנון ההתאמה, המחייב את החברה לשמור על יחס כיסוי מלא לאג"ח? ובכן, בשטר הנאמנות של האג"ח נקבע מנגנון התאמה, המבטיח שהיחס בין שווי הביטחונות לחוב ינוע בטווח של 110%- 90%. בתרחיש שבו היחס בין שווי הביטחונות לחוב המתואם יורד מ-90%, קרדן ישראל נדרשת להוסיף ביטחונות באופן שיחזיק את היחס בחזרה לרמה של 100%.

הבעיה של קרדן ישראל (ושל בעלי האג"ח..) היא שלמרות שקיים מנגנון התאמה, לחברה אין יותר מניות לשעבד לטובת בעלי האג"ח, ולכן האג"ח נסחרת בהתאם לשווי הבטחונות בלבד.

אז האם האג"ח של קרדן ישראל הינה הזדמנות השקעה או מלכודת למשקיעים? באופן יחסי, השעבודים שמציעה החברה הם איכותיים בהרבה ביחס לממוצע בשוק המקומי. ראשית, מדובר בשעבוד ראשון. שנית, פרט לפקדון שהוא ברמת בטחון קרובה לוודאית, הנכסים המשועבדים סחירים בבורסה ונהנים ממחזורי מסחר סבירים. למעשה המשקיע הפוטנציאלי צריך לשאול את עצמו, בתרחיש פסימי ו/או במקרה של פירוק, האם הנכסים המשועבדים כנגד האג"ח, שווים יותר או פחות לאחר שאיבדו עשרות אחוזים מערכם?

להערכתנו, ההחזקות של החברה סובלות מסנטימנט שלילי, במיוחד על רקע הבעיות הפיננסיות בקבוצה, לכן השווי שלהן בשוק לא בהכרח מגלם את שווין הכלכלי. יתרה מכך, במקרה של פירוק, בניגוד לחברות אחרות דוגמת דלק נדלן או אפריקה ישראל, בהן לבעל השליטה חלק מהותי בהצפת הערך בחברה. יהיו שיגידו שבלעדיו יהיה קשה לנהל את העסק (מה שווה אפריקה בלי הקשרים של לבייב ברוסיה?).

בחברות המוחזקות של קרדן ישראל, דוגמת קרדן רכב או קרדן נדל"ן, לא צריכה להיות בעיה מיוחדת לנהל את העסק, גם בבעלות אחרת. נראה כי יהיו מספר רוכשים פוטנציאליים, שיוכלו לרכוש חברות אלו במקרה של פירוק, ובמחיר הוגן.

חשוב לציין, מצבה של קרדן ישראל לא מזהיר, אך גם לא קריטי. לחברה יתרות נזילות בסך כ-250 מיליון ש', כנגד חוב בסך כ-760 מיליון ש'. מבחינת עומס פירעונות, לחברה לא צפוי קושי בשירות החוב, לפחות עד יוני 2013, מועד התשלום הראשון של קרן האג"ח (כ- 110 מיליון ש'), וכן תשלום לבנקים ע"ס כ-120 מיליון ש' נוספים. הבעיה של החברה היא שלאור הפגיעה בתוצאות החברות הבנות, קרדן לא צפויה ליהנות מזרם דיבידנדים משמעותי, ולכן תאלץ לבצע מימושים על מנת לשרת את החוב.

לא נרחיב לגבי המצב בחברת האם, קרדן יזמות, שם המצב מורכב הרבה יותר, לאור העובדה שיתרת העודפים בקרדן ישראל שלילית, ולפיכך לא תוכל לחלק דיבידנדים לקרדן יזמות.

אז מה המסקנה?

בהיעדר דיבידנדים מהותיים, החברה, כמו חברות לא מעטות כיום, תאלץ לבצע מימושים על מנת לשרת את החוב. רמת המינוף של החברה, כ-70%, אמנם גבוהה יחסית, אולם הנכסים עדיין מותירים עודף על החוב והם צריכים לרדת בכ-30% כדי שהחוב לא יהיה מכוסה.

למי שמאמין שהכלכלה הולכת בכיוון שלילי כדאי להתרחק מהאיגרת, שכן במקרה זה שווי ההחזקות יצנח, ואיתו גם שווי הביטחונות והאג"ח. מנגד, במקרה בו הכלכלה תחזיק מעמד ואף תתאושש, סביר כי ההחזקות ישמרו על ערכן ואף יעלו, והחברה תצליח לשרת את החוב בעזרת מימושים.

רו"ח רון אלקון ורו"ח ערן קלינסקי הנם אנליסטים בבית ההשקעות אפסילון. לבית ההשקעות אפסילון ולחברות הקשורות אליו יש או עשוי להיות עניין אישי בני"ע.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מצב לא פשוט בכלל (ל"ת)
    בוריס 02/07/2012 19:41
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אז אם אין להם יותר מה לשעבד שיממשו לא? (ל"ת)
    zivok1 02/07/2012 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שחר ב 02/07/2012 08:27
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף ניתוח מעולה כבר כמה שבועות מחזיקי אגח זורקים כתבות בלי כל הפרטים
  • 6.
    מוישה זוכמיר 01/07/2012 22:53
    הגב לתגובה זו
    תודה מראש..
  • 5.
    אבנר 01/07/2012 20:40
    הגב לתגובה זו
    מרוצה מאיך שהאנליסטים מציגים את ההשקעה באופן אובייקטיבי כך שכל משקיע יחליט בהתאם לציפיותיו את השוק
  • 4.
    אלי 01/07/2012 16:06
    הגב לתגובה זו
    נהניתי. מקצועי וברור.
  • 3.
    מעניין מאד!!! ביזפורטל, יש אפשרות לצ'אט עם האנליסטים? (ל"ת)
    עומרי 01/07/2012 14:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שעבודים באמת לא רעים אבל הכל תלוי במה שהבורסה תעשה... (ל"ת)
    אלי 01/07/2012 10:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמעון 01/07/2012 10:36
    הגב לתגובה זו
    נשמע כמו הזדמנות קניה, תודה לכם!!
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.