הרגולציה חונקת את המשקיעים בת"א
בשנתיים האחרונות סבלו מרבית הסקטורים בבורסה המקומית ממתקפה רגולטורית קשה (כאשר ברוב המקרים מדובר ברגולציה מוצדקת). התוצאה נראתה כשיתוק חלקי של מרבית הסקטורים, שהקשה על מנהלי ההשקעות והאנליסטים למצוא השקעות ראויות ברמת הסקטור או ברמת המניה. מבחינה העקרונית והאידאולוגית רגולציה היא דבר מבורך, אולם ברמה הפרקטית, דרך הביצוע לעיתים חשובה יותר מן הכוונה הטובה. מדד ת"א 100 מורכב ממספר סקטורים עיקריים: תקשורת, בנקאות, חברות החזקה, גז ונפט, כימיה, מזון, ביטוח, נדל"ן וטכנולוגיה. מלבד שני הסקטורים האחרונים ברשימה, כל הסקטורים נתונים למתקפת רגולציה חריפה. בכל סקטור ניתן למצוא וועדה כלשהי שמסקנותיה והמלצותיה יפגעו בהכרח בחברות וכתוצאה מכך גם במחירי המניות. בסקירה לפנינו אדגום בקצרה את הסקטורים שנפגעו ואלה שעתידים להיפגע. ענף התקשורת חווה לאחרונה ימים קשים מאד. חוק ניידות המספרים, הורדת דמי הקישוריות, מכרזי תדרים לשחקנים חדשים, מסקנות ועדת חייק והגבלת קנסות היציאה, הינן רק חלק מן המהלכים של הרגולטור שהביאו לירידות שערים חדות של 40%-70% במחירי מניות חברות התקשורת, וזאת בניגוד גמור לדימוי הדפנסיבי של הסקטור (פרות מזומנים). הרפורמה מבורכת מנקודת מבט צרכנית, אבל חשוב לשים לב שהחיסכון בהוצאות התקשורת לטווח הקצר מגיע עם מחיר של פגיעה בחיסכון לטווח ארוך. ענף התקשורת שהיווה כ-8.5% ממדד ת"א 100 לפני כחודש, מהווה כיום 5% מהמדד בלבד, הירידה החדה בענף פגעה משמעותית בתשואות המדד וכתוצאה מכך גם בתשואות של קרנות הפנסיה. בסקטור הבנקים העלאת הדרישה להלימות הון ראשוני לרמה של 9%-10% הביאה להורדה אגרסיבית של תחזיות האנליסטים לגבי התשואה על ההון החזויה במערכת הבנקאות המקומית לשנים הקרובות. כל חמשת הבנקים נסחרים כיום במכפילי הון נמוכים מהותית ביחס לממוצע ההיסטורי שלהם והדבר אינו צפוי להשתנות בקרוב. סקטור הבנקאות מהווה יותר מ-15% ממדד ת"א 100. ועדת ששינסקי שהנהיגה היטל מס על הרווחים של שותפויות הגז והנפט ופרסום מסקנות ועדת צמח הכוללים מגבלות על יצוא גז לפי מאגר ופרסום מסקנות המשרד לאיכות הסביבה בכל הנוגע לקידוחי נפט וגז חדשים, השפיעו וישפיעו בעתיד על החברות הפועלות בתחום. אמנם הסקטור לא חווה ירידה משמעותית במחיר המניות, אבל אין ספק שמחירי היעד ירדו משמעותית והפחיתו את פוטנציאל הרווח של המשקיעים. ועדת המזון שבחנה את מצב הענף צפויה להגיש המלצותיה בימים הקרובים. מטרתה הייתה לקדם תחרות בענף ולהוריד מחירים. המלצות שיפגעו בוודאות בשלוש חברות המזון הגדולות תנובה, שטראוס ואסם, וכן ברשתות המזון הגדולות כגון שופרסל וריבוע כחול. בין ההמלצות המסתמנות ניתן למנות הפרדה מבנית בין רשתות ומפעלים, קביעה כי מדפי רשתות הקמעונאות הינם תשתית פתוחה לכלל הספקים, מניעת אפליית מחירים על ידי רשתות וספקים ועוד. חב' כימיקלים לישראל ככל הנראה תאלץ לממן את קציר המלח, דבר שיעלה לה כ-3 מיליארד שקל. מימון קציר ים המלח נתן אותותיו במחיר המניה שספגה ירידות שערים חדות בתקופה קצרה. מסקנות ועדת הריכוזיות צפויות להקטין במידה רבה את הכדאיות העסקית של חברת ההחזקה, הן כבעלים והן כמשקיע. המטרה של ועדת הריכוזיות הינה פירוק פירמידות השליטה, הגבלת כוחם של בעלי השליטה, צמצום המינוף וחיזוק המיעוט. המשמעות של מסקנות הוועדה היא מכירה של 5-6 חברות גדולות במשק. למרות שניתנה לכך תקופה ארוכה של 4 שנים, עדיין יש עננה סביב החברות אשר פוגעת במחירי אותן המניות בבורסה המקומית. התקנות החדשות של האוצר, אשר הפחיתו את תקרת דמי הניהול של קופות הגמל מ-2% ל-1.05% בלבד, פגעו משמעותית בשווי של חברות הביטוח ובתי ההשקעות. רק לפני מספר שנים שילמו בתי ההשקעות סכום נכבד עבור קופות הגמל הבנקאיות, והחלטה משמעותית אחת משנה את התמחור הכולל לכל הסקטור. רגולציה במינון גבוה גורמת למשקיעים זרים להימנע מהשקעות בשוק הישראלי. המחשבה על שינוי רגולטורי משמעותי בסביבה בה פועלת החברה, החלטות שמתקבלות במהירות הבזק וסביבה שכל הזמן משתנה, גורמת למשקיעים הזרים לחשוש מהשקעות משמעותיות בישראל. אירועי הרגולציה שמוזכרים לעיל הינם קצה סך הרגולציה שפקדה את שוק ההון בשנתיים האחרונות והביאה לקיפאון של השוק המקומי ולירידה חדה במחזורי המסחר. מרבית מהלכי הרגולציה בוצעו בכדי להגן על הצרכנים או לחילופין בכדי להגן על החברות מפני עצמן ומפני תאוות הסיכון של מנהלים שחושבים לטווח קצר משיקולים אגוצנטריים. יחד עם זאת, בטווח הקצר הביאה הרגולציה מרובת הגזרות לפגיעה במחזורים ובתשואות של תיקי ההשקעות ומוצרי הפנסיה השונים. בחינה של הרגולציה בסקטורים אלו מעניקה פרספקטיבה נוספת על ביצועי החסר של מדדי המניות בישראל ביחס למדדי המניות בארצות הברית. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 5.גד 29/05/2012 06:52הגב לתגובה זוהרגולציה על ענף הפורקס מבורכת. אך יחד עם זאת דרישות ההון ממפעילים הזירה הן דרקוניות , התוצאה כמו בתחומים אחרים תהייה הרת אסון משקיעים יברחו לחול שם לא יהיו מוגנים תנועות ההון לא ידווחו לרשויות , מס במקור לא ייגבה ,, ווהחברות המקומיות יסגרו שעריהן , ואו יעתיקו את פעילותם לחול. דרישות ההון פשוט לא הגיוניות ....
- 4.עסק עם חמורים. 29/05/2012 01:26הגב לתגובה זוהמשך- יודע את המקצוע שלך. מלכתחילה לא הייתם אמורים לשבת בתפקידים האלה ואז גם לא הייתה רגולציה. הרגולציה באה ללמד אותכם לעבוד - דבר שהייתם צריכים לדעת קודם (עוד לפני שקיבלו אותכם לתפקיד). אתיקה יש לך? (סמנכ"ל מסחר במיטב טרייד- גאון טרייד לשעבר)
- 3.הרגולטורים מנופחים מחשיבות עצמית ולא שמים ז.. אל אף אחד (ל"ת)נמאס מהבירוקרטיה 28/05/2012 19:49הגב לתגובה זו
- 2.lepxii 28/05/2012 09:20הגב לתגובה זואנו לא ראויים יותר להיות בDM - השינויים התכופים גורמים לסביבה מאוד לא יציבה. חלק מן השינויים כוונו ישירות נגד הזרים (למשל, שינויי מס בfixed income, כדי לשלוט על שער המט"ח). זו סביבה מאוד מאוד לא יציבה. חלק מהקריטריונים לDM זו סביבה מאוד יציבה. אם נעבור חזרה - יהיה שיפור במחזורי מסחר.
- 1.השינויים של ששינסקי הם רטרואקטיביים. הבטיחו למשקיעים (ל"ת)הרים וגבעות. בושה! 28/05/2012 08:56הגב לתגובה זו

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.

אלפי ישראלים עברו להולנד וגילו את האנטישמיות
השנאה כלפי ישראלים ויהודים מתעצמת - הולנד מובילה, אחריה ספרד; ומה עם אותן משפחות שהיגרו למדינות האלו? הן בבעיה; על הפייק ניוז ששרר כאן כאילו אירופה היא מקום נהדר ליהודים, על האנטישמיות ועל ההתחזקות של האסלtם באירופה
הידעתם שההולנדים מחזיקים כיום בדעות הכי שליליות על ישראל מכל עמי אירופה? 78% מחזיקים בדעות שליליות או שליליות מאד על ישראל וישראלים. זה לא באמת צריך להפתיע אתכם. מדוע? כי מה ששכחו לספר לכם זה שההולנדים היו מהעמים הכי רצחניים בשואה. 73% מיהודי הולנד הושמדו. כ-102 אלף יהודים. זהו שיעור גבוה יותר מאשר כמעט כל מדינה אירופית אחרת! ההולנדים במקום ה-6 המזוויע, בכל הנוגע להשמדת יהודים בשטחם.
איך זה קרה? איך דווקא שם? מסתבר שההולנדים היו לא פחות נוראיים מהאוקראינים או מהפולנים - זהו עם שרובו שיתף פעולה עם הנאצים! חלקם מפחד אך חלקם אפילו בשמחה ובששון ולו רק כדי לרשת את הנכסים של היהודים שנשלחו למוות.
אבל הרי לפי הסיפורים שסיפרו לנו מדובר בעם מקסים שבסה"כ הקים טחנות רוח ונלחם באומץ בהצפות הים. עם פתוח, ליברלי, אוהב אדם. נכון, היה את העניין "הפעוט" ההוא עם אנה פרנק אבל בסה"כ הם הרי עזרו לנו בשואה, לא? וזה באמת כנראה מה שחשבו מספר אלפי משפחות ישראליות תמימות שעברו לשם בשנתיים האחרונות. איזה מקום שקט ומלבב זה לחיות בהולנד. איזה עם מקסים. נפלא. איזה עוול המשפחות האלו הולכות לעשות לילדים שלהן...
ההולנדים שיאנים בשנאת זרים
איזה פייק ניוז האכילו אותנו לאורך השנים בנוגע להולנדים. מדהים. הידעתם שההולנדים היו מבין העמים היחידים שביקשו מהיהודים תשלום עבור כרטיסי הרכבת שלקחו אותם למחנות הריכוז? לכן אין באמת להתפלא על כך שהם חזרו לסורם. לפי מכון המחקר Pew Research Center שנחשב מהאמינים בעולם, מסקר שנערך ממש לאחרונה, ל-78% מההולנדים דעה שלילית על ישראל. זהו כיום שיעור הגבוה יותר מכל מדינה אירופית אחרת!
- הפנסיה של ההולנדי לעומת הפנסיה של הישראלי - מצאו את ההבדלים
- פועלים יעניק מימון של 260 מיליון אירו לרכישה ושיפוץ מלונות בהולנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להלן דירוג המדינות האירופאיות עם הדעה השלילית ביותר על ישראל, בהתבסס על נתוניPew מיוני 2025: