בשנתיים האחרונות סבלו מרבית הסקטורים בבורסה המקומית ממתקפה רגולטורית קשה (כאשר ברוב המקרים מדובר ברגולציה מוצדקת). התוצאה נראתה כשיתוק חלקי של מרבית הסקטורים, שהקשה על מנהלי ההשקעות והאנליסטים למצוא השקעות ראויות ברמת הסקטור או ברמת המניה. מבחינה העקרונית והאידאולוגית רגולציה היא דבר מבורך, אולם ברמה הפרקטית, דרך הביצוע לעיתים חשובה יותר מן הכוונה הטובה.

מדד ת"א 100 מורכב ממספר סקטורים עיקריים: תקשורת, בנקאות, חברות החזקה, גז ונפט, כימיה, מזון, ביטוח, נדל"ן וטכנולוגיה. מלבד שני הסקטורים האחרונים ברשימה, כל הסקטורים נתונים למתקפת רגולציה חריפה. בכל סקטור ניתן למצוא וועדה כלשהי שמסקנותיה והמלצותיה יפגעו בהכרח בחברות וכתוצאה מכך גם במחירי המניות. בסקירה לפנינו אדגום בקצרה את הסקטורים שנפגעו ואלה שעתידים להיפגע.

ענף התקשורת חווה לאחרונה ימים קשים מאד. חוק ניידות המספרים, הורדת דמי הקישוריות, מכרזי תדרים לשחקנים חדשים, מסקנות ועדת חייק והגבלת קנסות היציאה, הינן רק חלק מן המהלכים של הרגולטור שהביאו לירידות שערים חדות של 40%-70% במחירי מניות חברות התקשורת, וזאת בניגוד גמור לדימוי הדפנסיבי של הסקטור (פרות מזומנים).

הרפורמה מבורכת מנקודת מבט צרכנית, אבל חשוב לשים לב שהחיסכון בהוצאות התקשורת לטווח הקצר מגיע עם מחיר של פגיעה בחיסכון לטווח ארוך. ענף התקשורת שהיווה כ-8.5% ממדד ת"א 100 לפני כחודש, מהווה כיום 5% מהמדד בלבד, הירידה החדה בענף פגעה משמעותית בתשואות המדד וכתוצאה מכך גם בתשואות של קרנות הפנסיה.

בסקטור הבנקים העלאת הדרישה להלימות הון ראשוני לרמה של 9%-10% הביאה להורדה אגרסיבית של תחזיות האנליסטים לגבי התשואה על ההון החזויה במערכת הבנקאות המקומית לשנים הקרובות. כל חמשת הבנקים נסחרים כיום במכפילי הון נמוכים מהותית ביחס לממוצע ההיסטורי שלהם והדבר אינו צפוי להשתנות בקרוב. סקטור הבנקאות מהווה יותר מ-15% ממדד ת"א 100.

ועדת ששינסקי שהנהיגה היטל מס על הרווחים של שותפויות הגז והנפט ופרסום מסקנות ועדת צמח הכוללים מגבלות על יצוא גז לפי מאגר ופרסום מסקנות המשרד לאיכות הסביבה בכל הנוגע לקידוחי נפט וגז חדשים, השפיעו וישפיעו בעתיד על החברות הפועלות בתחום. אמנם הסקטור לא חווה ירידה משמעותית במחיר המניות, אבל אין ספק שמחירי היעד ירדו משמעותית והפחיתו את פוטנציאל הרווח של המשקיעים.

ועדת המזון שבחנה את מצב הענף צפויה להגיש המלצותיה בימים הקרובים. מטרתה הייתה לקדם תחרות בענף ולהוריד מחירים. המלצות שיפגעו בוודאות בשלוש חברות המזון הגדולות תנובה, שטראוס ואסם, וכן ברשתות המזון הגדולות כגון שופרסל וריבוע כחול. בין ההמלצות המסתמנות ניתן למנות הפרדה מבנית בין רשתות ומפעלים, קביעה כי מדפי רשתות הקמעונאות הינם תשתית פתוחה לכלל הספקים, מניעת אפליית מחירים על ידי רשתות וספקים ועוד.

חב' כימיקלים לישראל ככל הנראה תאלץ לממן את קציר המלח, דבר שיעלה לה כ-3 מיליארד שקל. מימון קציר ים המלח נתן אותותיו במחיר המניה שספגה ירידות שערים חדות בתקופה קצרה.

מסקנות ועדת הריכוזיות צפויות להקטין במידה רבה את הכדאיות העסקית של חברת ההחזקה, הן כבעלים והן כמשקיע. המטרה של ועדת הריכוזיות הינה פירוק פירמידות השליטה, הגבלת כוחם של בעלי השליטה, צמצום המינוף וחיזוק המיעוט. המשמעות של מסקנות הוועדה היא מכירה של 5-6 חברות גדולות במשק. למרות שניתנה לכך תקופה ארוכה של 4 שנים, עדיין יש עננה סביב החברות אשר פוגעת במחירי אותן המניות בבורסה המקומית.

התקנות החדשות של האוצר, אשר הפחיתו את תקרת דמי הניהול של קופות הגמל מ-2% ל-1.05% בלבד, פגעו משמעותית בשווי של חברות הביטוח ובתי ההשקעות. רק לפני מספר שנים שילמו בתי ההשקעות סכום נכבד עבור קופות הגמל הבנקאיות, והחלטה משמעותית אחת משנה את התמחור הכולל לכל הסקטור.

רגולציה במינון גבוה גורמת למשקיעים זרים להימנע מהשקעות בשוק הישראלי. המחשבה על שינוי רגולטורי משמעותי בסביבה בה פועלת החברה, החלטות שמתקבלות במהירות הבזק וסביבה שכל הזמן משתנה, גורמת למשקיעים הזרים לחשוש מהשקעות משמעותיות בישראל.

אירועי הרגולציה שמוזכרים לעיל הינם קצה סך הרגולציה שפקדה את שוק ההון בשנתיים האחרונות והביאה לקיפאון של השוק המקומי ולירידה חדה במחזורי המסחר. מרבית מהלכי הרגולציה בוצעו בכדי להגן על הצרכנים או לחילופין בכדי להגן על החברות מפני עצמן ומפני תאוות הסיכון של מנהלים שחושבים לטווח קצר משיקולים אגוצנטריים.

יחד עם זאת, בטווח הקצר הביאה הרגולציה מרובת הגזרות לפגיעה במחזורים ובתשואות של תיקי ההשקעות ומוצרי הפנסיה השונים. בחינה של הרגולציה בסקטורים אלו מעניקה פרספקטיבה נוספת על ביצועי החסר של מדדי המניות בישראל ביחס למדדי המניות בארצות הברית.