על אפיק שמספק כעת תחושה מרמה, דווקא עכשיו יש לקנות שם

יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקבוצת איילון, מתייחס לאופן התנהלות השווקים והניסיון לחזות העתיד. ע"פ מה נקבעת ההתנהגות בשוקי ההון?
יניב פגוט | (6)

מתחילת שנת 2012 עלו אגרות החוב הממשלתיות בריבית משתנה בכ-1%. למי שמזלזל בתשואה של 1%, נאמר כי מדובר בשווה ערך לתשואה מצטברת חזויה של 4 חודשים במק"מ האהוב על רבים, כך שבעולם הריביות הנוכחיות אל לנו לזלזל בתשואה נאה זו.

התמונה דרמטית אף יותר כאשר בוחנים את ביצועי אגרות החוב הקונצרניות בריבית משתנה אשר שעריהן המריאו באחוזים ניכרים. מכיוון שעדיין אין בנמצא מדד אגרות חוב קונצרניות בריבית משתנה, נביא כדוגמא לעליות השערים יוצאות הדופן מתחילת השנה, את ביצועיהן של שטרי ההון של בנק לאומי מסדרה 301 וכן אג"ח החוב בריבית משתנה של פז והראל אשר הניבו כל אחת תשואה מוצעת של כ-5%.

ראוי לציין כי אין מדובר בביצועים חריגים לאגרות חוב קונצרניות בתקופה האמורה, ולהערכתנו יש בביצועי אגרות חוב אלו בכדי לייצג נכונה את ביצועי האפיק בפרק הזמן האמור. מפתיעה במיוחד העובדה שעל אף ירידת הריבית במשק והצפי בשוק ההון להמשך תהליך הדרגתי של הפחתת ריבית, עלו מחירי אגרות החוב בריבית המשתנה. בשורות הבאות נעסוק בסיבות המרכזיות אשר ע"פ דעתנו הביאו לעליות שערים חדות באפיק הריבית המשתנה, זאת על אף העובדה כי אין מדובר באפיק אשר נהוג להחזיקו בתקופה של ריבית יורדת.

ראשית נציין כי בשלהי שנת 2011, חל פדיון ענק בזירת אגרות החוב הממשלתיות בריבית משתנה. מהלך זה הותיר את האפיק עם צמד סדרות ריבית משתנה בלבד בהיקף מצטבר של כ-31 מיליארד ש' ע.נ., והביא לעדכון מדד אג"ח ממשלתי בריבית משתנה תוך מתן משקל יתר על צמד הסדרות שנוצרו ומשך "כסף טכני" להשקעה באפיק.

תופעת לוואי של הפדיון הממשלתי הגדול והחוסר בסחורה ממשלתית במחירים אטרקטיביים, הייתה זליגת כספים המחפשים אחר פתרון בריבית משתנה לאפיק הקונצרני בריבית משתנה. הדבר לווה בסנטימנט חיובי מחודש בזירה הקונצרנית נוכח חידוש זרם גיוסי החוב הקונצרניים והאווירה המשופרת בשוקי המניות בפרק הזמן המדובר. הנזילות הנמוכה באפיק זה והמבחר הלא רחב בלשון המעטה, הביאו לכך שאגרות החוב הקונצרניות בריבית משתנה זינקו באחוזים ניכרים.

בנקודה זו ראוי לציין כי מחירי אגרות החוב הקונצרניות בריבית משתנה ספגו ירידות שערים חדות נוכח השינוי המפתיע בסביבת הריבית במשק וגל הפדיונות האדיר בקרנות הנאמנות המשקיעות באפיק. עובדה אשר הביאה את המרווח הקונצרני שלהם למחוזות אטרקטיביים ביחס למנפיקים זהים לטווחים דומים בעלי בסיס הצמדה שונה.

לסיום, זו עובדה הרי כי שווקים מתנהלים על פי תחזיות. החששות הגוברים לקריסת גוש האירו להביאו לגל הנוכחי של ציפיות להפחתת הריבית במשק כבר באוקטובר - נובמבר האחרונים, ובעקבות כך אגרות החוב המדוברות ביצעו את התאמות המחירים כלפי מטה. כעת, ציפיות הורדת הריבית במשק מתונות ומתומחרות בשוק. לפיכך כל זמן שאין הפתעות דרמטיות של הבנק המרכזי, אין בהורדות הריבית העתידיות בכדי להשפיע לרעה באופן מהותי על רמות המחירים באפיק הריבית המשתנה. תיתכן תגובה פסיכולוגית של פעילים בשוק האג"ח אשר מהותה המשוואה: "הריבית יורדת = מוכרים אג"ח בריבית משתנה", אולם תגובה זו מהווה הזדמנות השקעה.

נציין כי רגיעה במשבר העולמי נוכח הצלחת צעדי הבנקים המרכזיים, יכולה לייצר המשך מגמה חיובית באפיק זה בהמשך השנה בדגש על האפיק הקונצרני בריבית משתנה. נקנח בהזדמנות השקעה בעלת מאפיינים דומים אשר נוצרת בימים אלו באפיק אגרות חוב הצמודות מדד לטווחים קצרים עד בינוניים, הן באפיק הממשלתי והן באפיק החוב התאגידי בדירוג גבוה.

התחושה המרמה "שהאינפלציה לא גרה כאן יותר", הביאה לצימצום בחלקו של האפיק בתיקי ההשקעות. כאשר המגמה באפיק תתהפך, יהיה קשה להצטייד בסחורה רלוונטית. אנו סבורים כי אינפלציית החורף הנמוכה הינה הזדמנות לרכוש חוזה אינפלציה רב שנתי במחירים נוחים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ממליץ לקנות מניות, ולא אג" ח (" הן מסוכנות" ). (ל"ת)
    באפט 10/02/2012 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    נועם 09/02/2012 20:12
    הגב לתגובה זו
    האם הכוונה לאג" ח צמודות של מדינת ישראל, או למכשיר אחר ומהו? בתודה, נועם
  • כן, הכוונה לאג" ח צמוד מדד ארוך טווח (ל"ת)
    אלון 10/02/2012 11:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כתבה מעניינת,ומועילה. (ל"ת)
    eli 09/02/2012 17:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מנהל השקעות 09/02/2012 11:49
    הגב לתגובה זו
    תמשיך להביא כתבות איכותיות בעלות ערך מוסף השוק צמא לזה. נ
  • 1.
    אחד העם 09/02/2012 08:57
    הגב לתגובה זו
    קיים מרחק רב בין התיאוריות שלך לבין הפרקטיקה הקיימת
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).