על אפיק שמספק כעת תחושה מרמה, דווקא עכשיו יש לקנות שם
מתחילת שנת 2012 עלו אגרות החוב הממשלתיות בריבית משתנה בכ-1%. למי שמזלזל בתשואה של 1%, נאמר כי מדובר בשווה ערך לתשואה מצטברת חזויה של 4 חודשים במק"מ האהוב על רבים, כך שבעולם הריביות הנוכחיות אל לנו לזלזל בתשואה נאה זו.
התמונה דרמטית אף יותר כאשר בוחנים את ביצועי אגרות החוב הקונצרניות בריבית משתנה אשר שעריהן המריאו באחוזים ניכרים. מכיוון שעדיין אין בנמצא מדד אגרות חוב קונצרניות בריבית משתנה, נביא כדוגמא לעליות השערים יוצאות הדופן מתחילת השנה, את ביצועיהן של שטרי ההון של בנק לאומי מסדרה 301 וכן אג"ח החוב בריבית משתנה של פז והראל אשר הניבו כל אחת תשואה מוצעת של כ-5%.
ראוי לציין כי אין מדובר בביצועים חריגים לאגרות חוב קונצרניות בתקופה האמורה, ולהערכתנו יש בביצועי אגרות חוב אלו בכדי לייצג נכונה את ביצועי האפיק בפרק הזמן האמור. מפתיעה במיוחד העובדה שעל אף ירידת הריבית במשק והצפי בשוק ההון להמשך תהליך הדרגתי של הפחתת ריבית, עלו מחירי אגרות החוב בריבית המשתנה. בשורות הבאות נעסוק בסיבות המרכזיות אשר ע"פ דעתנו הביאו לעליות שערים חדות באפיק הריבית המשתנה, זאת על אף העובדה כי אין מדובר באפיק אשר נהוג להחזיקו בתקופה של ריבית יורדת.
ראשית נציין כי בשלהי שנת 2011, חל פדיון ענק בזירת אגרות החוב הממשלתיות בריבית משתנה. מהלך זה הותיר את האפיק עם צמד סדרות ריבית משתנה בלבד בהיקף מצטבר של כ-31 מיליארד ש' ע.נ., והביא לעדכון מדד אג"ח ממשלתי בריבית משתנה תוך מתן משקל יתר על צמד הסדרות שנוצרו ומשך "כסף טכני" להשקעה באפיק.
תופעת לוואי של הפדיון הממשלתי הגדול והחוסר בסחורה ממשלתית במחירים אטרקטיביים, הייתה זליגת כספים המחפשים אחר פתרון בריבית משתנה לאפיק הקונצרני בריבית משתנה. הדבר לווה בסנטימנט חיובי מחודש בזירה הקונצרנית נוכח חידוש זרם גיוסי החוב הקונצרניים והאווירה המשופרת בשוקי המניות בפרק הזמן המדובר. הנזילות הנמוכה באפיק זה והמבחר הלא רחב בלשון המעטה, הביאו לכך שאגרות החוב הקונצרניות בריבית משתנה זינקו באחוזים ניכרים.
בנקודה זו ראוי לציין כי מחירי אגרות החוב הקונצרניות בריבית משתנה ספגו ירידות שערים חדות נוכח השינוי המפתיע בסביבת הריבית במשק וגל הפדיונות האדיר בקרנות הנאמנות המשקיעות באפיק. עובדה אשר הביאה את המרווח הקונצרני שלהם למחוזות אטרקטיביים ביחס למנפיקים זהים לטווחים דומים בעלי בסיס הצמדה שונה.
לסיום, זו עובדה הרי כי שווקים מתנהלים על פי תחזיות. החששות הגוברים לקריסת גוש האירו להביאו לגל הנוכחי של ציפיות להפחתת הריבית במשק כבר באוקטובר - נובמבר האחרונים, ובעקבות כך אגרות החוב המדוברות ביצעו את התאמות המחירים כלפי מטה. כעת, ציפיות הורדת הריבית במשק מתונות ומתומחרות בשוק. לפיכך כל זמן שאין הפתעות דרמטיות של הבנק המרכזי, אין בהורדות הריבית העתידיות בכדי להשפיע לרעה באופן מהותי על רמות המחירים באפיק הריבית המשתנה. תיתכן תגובה פסיכולוגית של פעילים בשוק האג"ח אשר מהותה המשוואה: "הריבית יורדת = מוכרים אג"ח בריבית משתנה", אולם תגובה זו מהווה הזדמנות השקעה.
נציין כי רגיעה במשבר העולמי נוכח הצלחת צעדי הבנקים המרכזיים, יכולה לייצר המשך מגמה חיובית באפיק זה בהמשך השנה בדגש על האפיק הקונצרני בריבית משתנה. נקנח בהזדמנות השקעה בעלת מאפיינים דומים אשר נוצרת בימים אלו באפיק אגרות חוב הצמודות מדד לטווחים קצרים עד בינוניים, הן באפיק הממשלתי והן באפיק החוב התאגידי בדירוג גבוה.
התחושה המרמה "שהאינפלציה לא גרה כאן יותר", הביאה לצימצום בחלקו של האפיק בתיקי ההשקעות. כאשר המגמה באפיק תתהפך, יהיה קשה להצטייד בסחורה רלוונטית. אנו סבורים כי אינפלציית החורף הנמוכה הינה הזדמנות לרכוש חוזה אינפלציה רב שנתי במחירים נוחים.
- 5.ממליץ לקנות מניות, ולא אג" ח (" הן מסוכנות" ). (ל"ת)באפט 10/02/2012 11:48הגב לתגובה זו
- 4.נועם 09/02/2012 20:12הגב לתגובה זוהאם הכוונה לאג" ח צמודות של מדינת ישראל, או למכשיר אחר ומהו? בתודה, נועם
- כן, הכוונה לאג" ח צמוד מדד ארוך טווח (ל"ת)אלון 10/02/2012 11:26הגב לתגובה זו
- 3.כתבה מעניינת,ומועילה. (ל"ת)eli 09/02/2012 17:50הגב לתגובה זו
- 2.מנהל השקעות 09/02/2012 11:49הגב לתגובה זותמשיך להביא כתבות איכותיות בעלות ערך מוסף השוק צמא לזה. נ
- 1.אחד העם 09/02/2012 08:57הגב לתגובה זוקיים מרחק רב בין התיאוריות שלך לבין הפרקטיקה הקיימת
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
