על אפיק שמספק כעת תחושה מרמה, דווקא עכשיו יש לקנות שם

יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקבוצת איילון, מתייחס לאופן התנהלות השווקים והניסיון לחזות העתיד. ע"פ מה נקבעת ההתנהגות בשוקי ההון?
יניב פגוט | (6)

מתחילת שנת 2012 עלו אגרות החוב הממשלתיות בריבית משתנה בכ-1%. למי שמזלזל בתשואה של 1%, נאמר כי מדובר בשווה ערך לתשואה מצטברת חזויה של 4 חודשים במק"מ האהוב על רבים, כך שבעולם הריביות הנוכחיות אל לנו לזלזל בתשואה נאה זו.

התמונה דרמטית אף יותר כאשר בוחנים את ביצועי אגרות החוב הקונצרניות בריבית משתנה אשר שעריהן המריאו באחוזים ניכרים. מכיוון שעדיין אין בנמצא מדד אגרות חוב קונצרניות בריבית משתנה, נביא כדוגמא לעליות השערים יוצאות הדופן מתחילת השנה, את ביצועיהן של שטרי ההון של בנק לאומי מסדרה 301 וכן אג"ח החוב בריבית משתנה של פז והראל אשר הניבו כל אחת תשואה מוצעת של כ-5%.

ראוי לציין כי אין מדובר בביצועים חריגים לאגרות חוב קונצרניות בתקופה האמורה, ולהערכתנו יש בביצועי אגרות חוב אלו בכדי לייצג נכונה את ביצועי האפיק בפרק הזמן האמור. מפתיעה במיוחד העובדה שעל אף ירידת הריבית במשק והצפי בשוק ההון להמשך תהליך הדרגתי של הפחתת ריבית, עלו מחירי אגרות החוב בריבית המשתנה. בשורות הבאות נעסוק בסיבות המרכזיות אשר ע"פ דעתנו הביאו לעליות שערים חדות באפיק הריבית המשתנה, זאת על אף העובדה כי אין מדובר באפיק אשר נהוג להחזיקו בתקופה של ריבית יורדת.

ראשית נציין כי בשלהי שנת 2011, חל פדיון ענק בזירת אגרות החוב הממשלתיות בריבית משתנה. מהלך זה הותיר את האפיק עם צמד סדרות ריבית משתנה בלבד בהיקף מצטבר של כ-31 מיליארד ש' ע.נ., והביא לעדכון מדד אג"ח ממשלתי בריבית משתנה תוך מתן משקל יתר על צמד הסדרות שנוצרו ומשך "כסף טכני" להשקעה באפיק.

תופעת לוואי של הפדיון הממשלתי הגדול והחוסר בסחורה ממשלתית במחירים אטרקטיביים, הייתה זליגת כספים המחפשים אחר פתרון בריבית משתנה לאפיק הקונצרני בריבית משתנה. הדבר לווה בסנטימנט חיובי מחודש בזירה הקונצרנית נוכח חידוש זרם גיוסי החוב הקונצרניים והאווירה המשופרת בשוקי המניות בפרק הזמן המדובר. הנזילות הנמוכה באפיק זה והמבחר הלא רחב בלשון המעטה, הביאו לכך שאגרות החוב הקונצרניות בריבית משתנה זינקו באחוזים ניכרים.

בנקודה זו ראוי לציין כי מחירי אגרות החוב הקונצרניות בריבית משתנה ספגו ירידות שערים חדות נוכח השינוי המפתיע בסביבת הריבית במשק וגל הפדיונות האדיר בקרנות הנאמנות המשקיעות באפיק. עובדה אשר הביאה את המרווח הקונצרני שלהם למחוזות אטרקטיביים ביחס למנפיקים זהים לטווחים דומים בעלי בסיס הצמדה שונה.

לסיום, זו עובדה הרי כי שווקים מתנהלים על פי תחזיות. החששות הגוברים לקריסת גוש האירו להביאו לגל הנוכחי של ציפיות להפחתת הריבית במשק כבר באוקטובר - נובמבר האחרונים, ובעקבות כך אגרות החוב המדוברות ביצעו את התאמות המחירים כלפי מטה. כעת, ציפיות הורדת הריבית במשק מתונות ומתומחרות בשוק. לפיכך כל זמן שאין הפתעות דרמטיות של הבנק המרכזי, אין בהורדות הריבית העתידיות בכדי להשפיע לרעה באופן מהותי על רמות המחירים באפיק הריבית המשתנה. תיתכן תגובה פסיכולוגית של פעילים בשוק האג"ח אשר מהותה המשוואה: "הריבית יורדת = מוכרים אג"ח בריבית משתנה", אולם תגובה זו מהווה הזדמנות השקעה.

נציין כי רגיעה במשבר העולמי נוכח הצלחת צעדי הבנקים המרכזיים, יכולה לייצר המשך מגמה חיובית באפיק זה בהמשך השנה בדגש על האפיק הקונצרני בריבית משתנה. נקנח בהזדמנות השקעה בעלת מאפיינים דומים אשר נוצרת בימים אלו באפיק אגרות חוב הצמודות מדד לטווחים קצרים עד בינוניים, הן באפיק הממשלתי והן באפיק החוב התאגידי בדירוג גבוה.

התחושה המרמה "שהאינפלציה לא גרה כאן יותר", הביאה לצימצום בחלקו של האפיק בתיקי ההשקעות. כאשר המגמה באפיק תתהפך, יהיה קשה להצטייד בסחורה רלוונטית. אנו סבורים כי אינפלציית החורף הנמוכה הינה הזדמנות לרכוש חוזה אינפלציה רב שנתי במחירים נוחים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ממליץ לקנות מניות, ולא אג" ח (" הן מסוכנות" ). (ל"ת)
    באפט 10/02/2012 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    נועם 09/02/2012 20:12
    הגב לתגובה זו
    האם הכוונה לאג" ח צמודות של מדינת ישראל, או למכשיר אחר ומהו? בתודה, נועם
  • כן, הכוונה לאג" ח צמוד מדד ארוך טווח (ל"ת)
    אלון 10/02/2012 11:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כתבה מעניינת,ומועילה. (ל"ת)
    eli 09/02/2012 17:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מנהל השקעות 09/02/2012 11:49
    הגב לתגובה זו
    תמשיך להביא כתבות איכותיות בעלות ערך מוסף השוק צמא לזה. נ
  • 1.
    אחד העם 09/02/2012 08:57
    הגב לתגובה זו
    קיים מרחק רב בין התיאוריות שלך לבין הפרקטיקה הקיימת
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.