האם החשש באג"ח ממשלתית במח"מ ארוך מוצדק?

קובי שגב, מנכ"ל יובנק קרנות נאמנות, מתייחס לכדאיות של השקעה באג"ח ממשלתית במח"מ ארוך, ולגישה הנדרשת בעת השקעה שכזו
קובי שגב | (7)

במסגרת עבודתי יוצא לי להיפגש לעיתים קרובות עם יועצי השקעות ומשקיעים פרטיים. ישנו דבר אחד המשותף לרובם, ברגע שמדברים איתם על מח"מ ארוך, אוחזת בהם מין בהלה כזאת לא מוסברת. בצירוף הספרות 1026 (אג"ח ממשלתי הנפדה ב-2026 במח"מ של 10 שנים), אני נתקל ברעידות ברכיים ונקישות שיניים. במאמר זה אתייחס למח"מים הארוכים, באג"ח הממשלתית, האם הוא באמת מסוכן למשקיע הפרטי?

סיכון מח"מ הוא אחד הסיכונים החשובים שיש לתמחר בהשקעה באג"ח, הוא חשוב כמעט כמו סיכון אשראי. הצרה היא שלעיתים מייחסים לו חשיבות גבוהה מדי, אסביר בדוגמא: משקיע שלפני שנה חשש מאוד מאג"ח ממשלתית שקלית 1026, ובחר להשקיע בלי שום היסוס באג"ח של אידיבי אחזקות או אלקטרה נדלן לטווח של 3-4 שנים, ראה את סיכון האשראי גדל ומביא לירידות חדות בני"ע שרכש. סיכון מח"מ לעומת זאת, מתממש שהתשואות עולות, אז נגרמים למשקיע באג"ח הפסדי הון. ככל שהמח"מ ארוך יותר כך יתעצם ההפסד. ברם, ההפסד הוא רק על הנייר ומתממש רק כשמוכרים את האג"ח. זאת בניגוד לסיכון אשראי שמתממש גם בפועל במקרה של תספורת או חדלות פירעון.

החשש מעליית ריבית ותשואות קיים תמיד בשוק האג"ח, וגורם למשקיעים רבים להדיר רגליהם מהשקעה באג"ח ממשלתית (בעל סיכון אשראי אפסי) במח"מ ארוך. ובכל זאת, איך אוכל לערער את הקיבעון המחשבתי? בעזרת ההיסטוריה כמובן.

בחנו את מדד אג"ח ממשלתי כללי לאורך שנים. המדד משקלל אג"ח ממשלתית ברובו במח"מ ארוך, כך שהמח"מ של המדד ארוך יחסית ועומד כיום על כ-5.5 שנים. הרכב המדד כולל החזקה שווה פחות או יותר באג"ח ממשלתית שקלית וצמודה (ובעבר גם אג"ח ממשלתית דולרית), ומייצג סל כולל של כל אגרות החוב הממשלתיות הנסחרות.

נבדקו הנתונים מתחילת שנת 2000 ועד סוף 2011. אני מזכיר כי בזמן זה עברנו 3 משברים (הייטק, סאבפריים / ארה"ב והנוכחי באירופה), הריבית הייתה בשיא (9.1%) ובשפל (0.5%), וכך גם תשואות האג"ח הממשלתית.

בדקנו החזקה של שנה (12 חודשים רצופים) באג"ח הממשלתית וחיפשנו את המקרים הגרועים ביותר, מהם ננסה להסיק מה יכול לקרות שהרע מכל מתממש.

12 החודשים הגרועים ביותר להחזיק אג"ח ממשלתית היו החל מסוף ינואר 2002 ועד סוף ינואר 2003. השקעה באג"ח ממשלתית הניבה תשואה שלילית (1.1%-) ומכאן הדברים רק משתפרים. מלבד אותם 12 חודשים, לא נרשמה בתקופה הנבדקת תשואה שלילית למשל תקופה של 12 חודשים, התשואה הממוצעת הייתה 6.7%, ובמחצית השנייה של העשור הקודם נרשמה תשואה ממוצעת של 6.3%. בקשר למשקיעים שהפסידו ב-2003 - כרגיל בשוק ההון אלו שהחזיקו מעמד ניצחו. התשואה למשקיעים בסל האג"ח בשנה שנסתיימה באוקטובר 2003 הייתה תשואה מרשימה של 14.3%.

מקור: הבורסה לני"ע

לסיכום, אם נתייחס למדד אג"ח ממשלתי כללי כאג"ח ממשלתי במח"מ ארוך מהמקובל, ואל החזקה של 12 חודשים כזמן החזקה סביר גם למשקיע הסולידי, אנו למדים מהעבר שהשד בדמות השקעה באג"ח ממשלתית במח"מ ארוך איננו נורא כל כך, במיוחד לאור התהפוכות האחרונות בשוק הקונצרני.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    צחי 09/02/2012 21:52
    הגב לתגובה זו
    אגרות חוב במח" מ ארוך חשופות מאוד לאינפלציה גבוה. מי שמשקיע במשך עשר שנים באגרת לא צמודה, מסתכן שתתחיל אינפלציה שתשחוק את כספו. מההיסטוריה שלנו זה לא סיכון מבוטל.
  • 5.
    אוי ואבוי 06/02/2012 08:27
    הגב לתגובה זו
    ביזפורטל אני מציע שבעוד שנה תפרסמו את המאמר הזה שוב ואת מי שכתב אותו וכן מה התשואות היום על אגח ארוכות ומה הן יהיו בעוד שנה.והמבין יבין.
  • יוסי 12/02/2012 12:08
    הגב לתגובה זו
    מס' 5 אנה פרט למי שלא מבין
  • 4.
    eli 05/02/2012 18:28
    הגב לתגובה זו
    לשנת 2011 תשואה של כ 5% במדד אג" ח ממשלתי כללי ?
  • 3.
    אייל 05/02/2012 16:12
    הגב לתגובה זו
    היא התשואות הגבוהות שבהן הונפקו האג" חים . אני בהחלט רואה סיכון גדול כיום במח" מ ארוך ממשלתי שהונפק ב-5 אחוז לא צמוד ולא רק בגלל הסיכון הבטחוני .
  • 2.
    ליאב 05/02/2012 14:30
    הגב לתגובה זו
    הריבית היום היא בין הריביות הנמוכות ביותר אי פעם. יש יותר סיכוי לעליה בעשור הקרוב. זה יוביל להפסדי הון בשנה הרלוונטית. הניתוח שלך בעבר לא כלל רמות ריבית כל כך נמוכה ועל כן בעייתי להסתמך עליו בבואנו להשקיע
  • 1.
    סוסו 05/02/2012 12:09
    הגב לתגובה זו
    סוסו אתה צודק בתקופה של ירידת ריבית אין חשש להאריך מחמ
עדר (X)עדר (X)

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?

איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?

עופר הבר |
נושאים בכתבה עדר השקעות

 

בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!

עדר ההשקעות הדיגיטלי

המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.

בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood,  ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון  ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.

התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.


 

העלייה והנפילה של גיימסטופ


עדר ההשקעות הדיגיטלי

המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.