מדד תל-דיב כולל את המניות הגדולות במאגר אשר תשואת הדיבידנד השנתית המינימלית שלהן הינה 2% בשתיים מתוך שלוש השנים האחרונות, ומינימום שווי ציבור הוא 400 מיליון ש'. מדד התל-דיב בא לתת מענה לדרישת המשקיעים להחזיק במניות המניבות תשואת דיבידנד ראויה. ישנה גישה בהשקעות, הגורסת כי מניות המבטיחות חלוקת דיבידנד עקבית הינן חוף מבטחים במים הסוערים הנקראים שוק ההון. בפועל בישראל, למרבית החברות אין מדיניות דיבידנדים עקבית ומוצהרת.

מדד התל-דיב מורכב כיום בעיקר מ-28% בענף הנדל"ן ו-16.3% בענף הקמעונאות כאשר ענפי הפיננסים, החזקות, הייטק ותקשורת נעים בטווח של 6%-9%, ורק 7% יחידות השתתפות של חיפושי גז ונפט. להערכתי, תמונה זו תשתנה לבלי היכר עד שנת 2017.

יחידות השתתפות, מעצם הגדרתן המשפטית, מחויבות לחלק כל שנה את מלוא רווחיהן מפעילות גז ונפט כדיבידנד למשקיעים. כיום, אנו כבר יודעים כי ארץ ישראל היא ארץ זבת חלב וגז (ואולי נפט). אמנם אנו נמצאים בפני תקופה מאתגרת מבחינת ענף הגז והנפט הצעיר, אך סביר להניח כי בעידוד המדינה הענף יקרום עור וגידים, ואחרי תקופה של מספר שנים בהן החברות ישקיעו משאבים רבים (שחלקם ימומנו ע"י הנפקת יחידות השתתפות נוספות), יגיע תור הזהב ובו ההכנסות השוטפות ממכירת נכסי אנרגיה (גז ואולי נפט) יעלו משמעותית על ההשקעה השנתית השוטפת.

לפיכך, סביר להניח כי החל משנת 2017 נראה נוכחות גבוהה יותר של יחידות השתתפות של חיפושי גז ונפט במדד התל-דיב ומשקלן אף יגדל. ארחיק לכת ואומר כי לא ירחק היום בו ניתן יהיה להתייחס לחלק מיחידות ההשתתפות כאל אג"ח ארוך טווח (עד למועד התדלדלות המאגרים) המחלק דיבידנד נדיב קבוע, וכל זאת מבלי לקוות לטוב ליבם של בעלי הבית כי אם בחסות החוק.

יחידות השתתפות אינן רשאיות להחזיק נכסי גז ונפט מחוץ לגבולות ישראל (במקרה של אבנר יהש ודלק קידוחים יהש קיבלנו, בצדק, החרגה חד פעמית). לכן, מכיוון שכמות הרישיונות מוגבלת (שכן שטח המדינה מוגבל) וכמעט כל הרישיונות כבר חולקו, לא ירחק היום בהם ימוצו חיפושי הגז והנפט והחברות (יחידות ההשתתפות) יהפכו עם תום מועד הפיתוח לאג"ח המניב קופון קבוע עד אשר המאגרים ימוצו עד תום.

לשאלה מה מעניין אותנו 2017 כאשר רק התחלנו את 2012, אציע תשובה המצריכה חשיבה מחוץ לקופסא. מי שמבין כי התהליך המתואר מעלה דטרמיניסטי (לפחות בחלק מיחידות ההשתתפות), אזי רכישה היום צפויה להניב רווחי הון נאים עד לשלב של קבלת דיבידנד שוטף. בכל מקרה, לדעתי, משקיע פרטי השוקל לרכוש אג"ח ארוך לפדיון, עדיף שיחזיק יחידת השתתפות מניבה (כלומר כזו שיש בידיה תגלית מסחרית משמעותית) במקום זאת.

*הניתוח הכלול בדוח זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד. ניתוח זה משקף את דעת הכותב לפי מיטב הבנתו ביום עריכת הניתוח. הניתוח אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב ומי מטעמו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם משימוש בניתוח זה. הכותב הינו יועץ קבוצת הלמן-אלדובי, אליה משתייכת גם חברת הזדמנות ישראלית מקורות אנרגיה ש.מ..