מדד התל-דיב ב-2017 - האם כדאי להשקיע?

דן הלמן, הלמן אלדובי, מתייחס לכדאיות ההשקעה במדד התל-דיב בהתחשב הדיבידנד העתידי. האם יש לקחת בחשבון את העתיד הרחוק בעת השקעה במניה?
דן הלמן |

מדד תל-דיב כולל את המניות הגדולות במאגר אשר תשואת הדיבידנד השנתית המינימלית שלהן הינה 2% בשתיים מתוך שלוש השנים האחרונות, ומינימום שווי ציבור הוא 400 מיליון ש'. מדד התל-דיב בא לתת מענה לדרישת המשקיעים להחזיק במניות המניבות תשואת דיבידנד ראויה. ישנה גישה בהשקעות, הגורסת כי מניות המבטיחות חלוקת דיבידנד עקבית הינן חוף מבטחים במים הסוערים הנקראים שוק ההון. בפועל בישראל, למרבית החברות אין מדיניות דיבידנדים עקבית ומוצהרת.

מדד התל-דיב מורכב כיום בעיקר מ-28% בענף הנדל"ן ו-16.3% בענף הקמעונאות כאשר ענפי הפיננסים, החזקות, הייטק ותקשורת נעים בטווח של 6%-9%, ורק 7% יחידות השתתפות של חיפושי גז ונפט. להערכתי, תמונה זו תשתנה לבלי היכר עד שנת 2017.

יחידות השתתפות, מעצם הגדרתן המשפטית, מחויבות לחלק כל שנה את מלוא רווחיהן מפעילות גז ונפט כדיבידנד למשקיעים. כיום, אנו כבר יודעים כי ארץ ישראל היא ארץ זבת חלב וגז (ואולי נפט). אמנם אנו נמצאים בפני תקופה מאתגרת מבחינת ענף הגז והנפט הצעיר, אך סביר להניח כי בעידוד המדינה הענף יקרום עור וגידים, ואחרי תקופה של מספר שנים בהן החברות ישקיעו משאבים רבים (שחלקם ימומנו ע"י הנפקת יחידות השתתפות נוספות), יגיע תור הזהב ובו ההכנסות השוטפות ממכירת נכסי אנרגיה (גז ואולי נפט) יעלו משמעותית על ההשקעה השנתית השוטפת.

לפיכך, סביר להניח כי החל משנת 2017 נראה נוכחות גבוהה יותר של יחידות השתתפות של חיפושי גז ונפט במדד התל-דיב ומשקלן אף יגדל. ארחיק לכת ואומר כי לא ירחק היום בו ניתן יהיה להתייחס לחלק מיחידות ההשתתפות כאל אג"ח ארוך טווח (עד למועד התדלדלות המאגרים) המחלק דיבידנד נדיב קבוע, וכל זאת מבלי לקוות לטוב ליבם של בעלי הבית כי אם בחסות החוק.

יחידות השתתפות אינן רשאיות להחזיק נכסי גז ונפט מחוץ לגבולות ישראל (במקרה של אבנר יהש ודלק קידוחים יהש קיבלנו, בצדק, החרגה חד פעמית). לכן, מכיוון שכמות הרישיונות מוגבלת (שכן שטח המדינה מוגבל) וכמעט כל הרישיונות כבר חולקו, לא ירחק היום בהם ימוצו חיפושי הגז והנפט והחברות (יחידות ההשתתפות) יהפכו עם תום מועד הפיתוח לאג"ח המניב קופון קבוע עד אשר המאגרים ימוצו עד תום.

לשאלה מה מעניין אותנו 2017 כאשר רק התחלנו את 2012, אציע תשובה המצריכה חשיבה מחוץ לקופסא. מי שמבין כי התהליך המתואר מעלה דטרמיניסטי (לפחות בחלק מיחידות ההשתתפות), אזי רכישה היום צפויה להניב רווחי הון נאים עד לשלב של קבלת דיבידנד שוטף. בכל מקרה, לדעתי, משקיע פרטי השוקל לרכוש אג"ח ארוך לפדיון, עדיף שיחזיק יחידת השתתפות מניבה (כלומר כזו שיש בידיה תגלית מסחרית משמעותית) במקום זאת.

*הניתוח הכלול בדוח זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד. ניתוח זה משקף את דעת הכותב לפי מיטב הבנתו ביום עריכת הניתוח. הניתוח אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב ומי מטעמו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם משימוש בניתוח זה. הכותב הינו יועץ קבוצת הלמן-אלדובי, אליה משתייכת גם חברת הזדמנות ישראלית מקורות אנרגיה ש.מ..

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.