טראמפ והאריס
צילום: הבית הלבן
ניתוח

המנצח לוקח הכל: רגע לפני הבחירות באמריקה - תהום פעורה בין האריס לטראמפ

אם טראמפ ינצח בפנסילבניה, מישיגן או ויסקונסין - הוא נשיא ארצות הברית הבא. מצבה של האריס מורכב יותר בשל סדרת ראיונות לא טובה. איך ניצחון של טראמפ ישפיע על הכלכלה ועל המיסים בארה"ב ומה יקרה לתעשיות הנפט והגז?
רונן קרסו | (8)

לא קשה להפריז בחשיבות הבחירות באמריקה, שיתקיימו בשבוע הבא. מעבר לקרב הצמוד בין שני המועמדים ולשנאה וחוסר הכבוד האחד לשני, יש תהום אידאולוגי, מדיני וכלכלי כאשר המנצח ישפיע על תחומי חיים רבים.

זו אינה מערכת בחירות רגילה. זה קרב על גישות שונות בתכלית. אמריקה חצויה, אמריקה מפולגת, יהיה המנצח אשר יהיה - יהיו ארבע שנים קשות עם עימותים בלתי פוסקים בין שתי הגישות.

השיטה

בחודשים האחרונים אנחנו נחשפים מידי יום לסקרים רבים ובמרביתם, נכון לעכשיו, הקרב צמוד. שיטת הבחירות באמריקה היא אחרת, מבוססת על אלקטורים במדינות השונות, כאשר מי שמנצח במדינה מסויימת לוקח הכל.

זו הסיבה בגינה ניצח טראפ בשנת 2016, למרות שהיו לו 3 מיליון קולות פחות במניין הקולות הכללי. 48% הצביעו להילרי קלינטון, 46% לטראמפ אבל הוא הוכתר נשיא בשל שיטת האלקטורים.

טראמפ (רשתות חברתיות טוויטר)

סיכוי גבוה. טראמפ (רשתות חברתיות טוויטר)

באופן מסורתי, עיקר המדינות צבועות מראש בצבע כחול (דמוקרטי) או אדום (רפובליקני):

ניו יורק החוף המזרחי והסביבה, לצד קליפורניה והחוף המערבי, מצביעות לדמוקרטים. לעומת זאת, מרכז ארצות הברית, טקסס וגם פלורידה - הולכות עם הרפובליקנים.

המאבק שבו מוכרעות הבחירות הוא על שבע מדינות מתנדנדות: אריזונה, צפון קרוליינה, פנסילבניה, נבדה, מישיגן, ג'ורג'יה וויסקונסין. נכון לנקודה זו, מסתמן יתרון קטן לטראמפ באריזונה, צפון קרוליינה וג'ורג'יה, מה שמביא לכך שחסרה לו מדינה אחת נוספת על מנת לזכות בנשיאות.

אם טראמפ ינצח בפנסילבניה, מישיגן או ויסקונסין - הוא נשיא ארצות הברית הבא. מצבה של האריס מורכב יותר. לאחר המומנטום שצברה לאחר שהחליפה את ביידן, היא נקלעה לשרשרת ראיונות לא מוצלחת שפגעו בה.

האריס צריכה לנצח בכל מדינות הפלדה (ויסקונסין, פנסליבניה ומישיגן) - זה אזור שנודע כמרכז התעשיה הכבדה של אמריקה,כולל פחם ותעשיית הרכב. הקרבות במדינות אלו תמיד צמודות ובאופן טבעי קשה לחזות איך תסתיים ההצבעה בהם. רבים מעריכים שבמדינות אלו יוכרעו הבחירות.

כלכלה

"זאת הכלכלה, טמבל", היה משפט אלמותי שתבע קלינטון בבחירות בשנת 1992 מול ג'ורג' בוש האב. הדמוקרטים יצרו אז זיקה בין המיתון, שאליו נקלעה כלכלת ארצות הברית בשלהי כהונתו של בוש לבין טעויות במדיניותו.

קיראו עוד ב"גלובל"

קלינטון ניצח אז ובאופן טבעי זה הנושא העיקרי בכל בחירות. המצב הכלכלי, פרנסה, תעשיות שונות, חסכונות, מיסים.

טראמפ: הורדת מס חברות ומדיניות מוניטרית מרחיבה

בימים האחרונים יש זעזוע בשוק אגרות החוב האמריקאי. ההערכה היא שטראמפ ינצח ואיתו תבוא הרחבה תקציבית מה שעשוי להעלות את האינפלציה ולהעלות את תשואות  האג"ח.

עיקר המדיניות של טראמפ היא על הורדת מיסים, הורדת מס חברות מ-21% ל-15%, סיוע לתעשיות המסורתיות על חשבון קידמה, הארכת קיצוצי המיסים, ביטול מיסים על שעות נוספות, טיפים וצמצום הפיקוח על מגזרי הפיננסים והאנרגיה.

טראמפ, חסיד הייצור המקומי ואוהב את המילה מכסים, מתעתד להטיל מכס של 20% על היבוא ומכס גבוה במיוחד של 60% על היבוא שמגיע מסין. חשיבות מדינות הפלדה הביאה אותו להבטיח להם תמיכה בתעשיות הנפט והגז והתעשיות הבטחוניות כולל הטלות מיסים על יבוא ובעיקר מסין.

טראמפ זוכה לתמיכה לא מסוייגת מאלון מאסק, שעשוי להתמנות לתפקיד בכיר בממשל. גם נושא האקלים, שהוא בליבת האידאלוגיה הדמוקרטית, זר לו. הוא מתכוון לצמצם את הפעילות בו.

ההערכה היא שמדיניות טראמפ עשויה להביא לעליה באינפלציה ולריביות גבוהות.

האריס - סיוע למעמד הביניים והתערבות ממשלתית

קמילה האריס עשויה להמשיך את דרכו הכלכלית של ביידן. זה יתבטא בסיוע למעמד הביניים,הוזלות עלויות מחיר וגם התערבות ממשלתית ופיקוח על עליות מחירים.

האריס (הבית הלבן)

סבב ראיונות לא מוצלח. האריס (הבית הלבן)

האריס רוצה להעלות את מס החברות ל-28% ולהטיל מיסים על בעלי הכנסות גבוהות על מנת לממן השקעות באנרגיה ירוקה וחינוך. גם בנושא התרופות, שחשוב לאמריקאים, האריס מבטיחה רגולציה מחמירה על העלאות מחירים מה שעשוי לפגוע בחברות התרופות.

האריס תומכת בזכויות עובדים ובהתאגדות,אם היא תיבחר היא עשויה גם לתמרץ חברות בניה ולעודד תוכניות להוזלת דיור. האריס מקבלת רוח גבית מלא מעט כלכלנים כולל זוכי פרס נובל כמו גוף שטיגליץ, סיימון ג'ונסון, רוברט שילר ואחרים.

במכתב שפרסמו בשבוע שעבר הם כתבו שבחירת טראמפ תגדיל את הלחצים האינפלציונים ותגדיל את החוב הלאומי ובחירה של האריס תחזק את מעמד הביניים ותגדיל את התחרות. המנכ"ל רב ההשפעה של בנק ההשקעות ג'יי פי מורגן, ג'יימי דיימון הביע  גם הוא תמיכה ב האריס. ויש שמעריכים שהוא עשוי להתמנות לתפקיד שר האוצר הבא במידה והאריס תיבחר.

כאמור, יש תהום פעורה בין שני המועמדים בנושא הכלכלי. טראמפ הוא שועל כלכלי ויש להניח ששוק ההון יקבל בברכה גדולה נצחון שלו. תקופת כהונתו הראשונה היתה מוצלחת ותזזיתית.

מדד S&P עלה בתקופת כהונתו ב-65% למרות הקורונה, שהתרחשה בשנת כהונתו הרביעית. לעומתו, האריס, כמו בתחומים רבים אחרים - היא תעלומה. יש להניח שאם תבחר המשקל של אנשי המקצוע ובהם יור הפד,שר האוצר וכלכלנים אחרים יעלה והשפעתם על המדיניות תהיה גבוהה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אלי 31/10/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
    לא הייתה ההסתה נגדו אז מול הצחקנית הריקה הזו טראמפ היה לוקח בגדול
  • 3.
    אלון 31/10/2024 14:14
    הגב לתגובה זו
    הוא רוצה להביא את מאסק בכדי שיעזור לו לצמצם את ההוצאה הממשלתית ולהגביר פריון , כך יוכל לאזן את ההשפעה של קיצוצי המיסים. עוד כתב מפוזיציה (טראמפ יגדיל את הגרעון, האריס רק דואגת לעובדים ולסביבה, פחחחח)
  • 2.
    כול מדינה והלפידיוט שלה..... (ל"ת)
    לפידיוטית ממש... 31/10/2024 12:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קמלה האריס לוקחת בגדול, כל השאר זה רעשים (ל"ת)
    דון לד 31/10/2024 12:11
    הגב לתגובה זו
  • אויל מחריש- חכם יחשב. (ל"ת)
    ג'וש 31/10/2024 13:30
    הגב לתגובה זו
  • משה 31/10/2024 12:49
    הגב לתגובה זו
    הרעש הבא שתשמע יהיה של פיצוץ טיל גרעיני ליד הבית שלך. הרעש הבא והאחרון שתשמע בחייך יהיה של הילדים שלך צורחים.
  • "בגדול" אף אחד מהם לא לוקח, אולי "בקטן מאוד" (ל"ת)
    מה שבטוח 31/10/2024 12:41
    הגב לתגובה זו
  • אחלה בדיחה נגמר (ל"ת)
    מיקו 31/10/2024 12:39
    הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.