טראמפ והאריס
צילום: הבית הלבן
ניתוח

המנצח לוקח הכל: רגע לפני הבחירות באמריקה - תהום פעורה בין האריס לטראמפ

אם טראמפ ינצח בפנסילבניה, מישיגן או ויסקונסין - הוא נשיא ארצות הברית הבא. מצבה של האריס מורכב יותר בשל סדרת ראיונות לא טובה. איך ניצחון של טראמפ ישפיע על הכלכלה ועל המיסים בארה"ב ומה יקרה לתעשיות הנפט והגז?
רונן קרסו | (8)

לא קשה להפריז בחשיבות הבחירות באמריקה, שיתקיימו בשבוע הבא. מעבר לקרב הצמוד בין שני המועמדים ולשנאה וחוסר הכבוד האחד לשני, יש תהום אידאולוגי, מדיני וכלכלי כאשר המנצח ישפיע על תחומי חיים רבים.

זו אינה מערכת בחירות רגילה. זה קרב על גישות שונות בתכלית. אמריקה חצויה, אמריקה מפולגת, יהיה המנצח אשר יהיה - יהיו ארבע שנים קשות עם עימותים בלתי פוסקים בין שתי הגישות.

השיטה

בחודשים האחרונים אנחנו נחשפים מידי יום לסקרים רבים ובמרביתם, נכון לעכשיו, הקרב צמוד. שיטת הבחירות באמריקה היא אחרת, מבוססת על אלקטורים במדינות השונות, כאשר מי שמנצח במדינה מסויימת לוקח הכל.

זו הסיבה בגינה ניצח טראפ בשנת 2016, למרות שהיו לו 3 מיליון קולות פחות במניין הקולות הכללי. 48% הצביעו להילרי קלינטון, 46% לטראמפ אבל הוא הוכתר נשיא בשל שיטת האלקטורים.

טראמפ (רשתות חברתיות טוויטר)

סיכוי גבוה. טראמפ (רשתות חברתיות טוויטר)

באופן מסורתי, עיקר המדינות צבועות מראש בצבע כחול (דמוקרטי) או אדום (רפובליקני):

ניו יורק החוף המזרחי והסביבה, לצד קליפורניה והחוף המערבי, מצביעות לדמוקרטים. לעומת זאת, מרכז ארצות הברית, טקסס וגם פלורידה - הולכות עם הרפובליקנים.

המאבק שבו מוכרעות הבחירות הוא על שבע מדינות מתנדנדות: אריזונה, צפון קרוליינה, פנסילבניה, נבדה, מישיגן, ג'ורג'יה וויסקונסין. נכון לנקודה זו, מסתמן יתרון קטן לטראמפ באריזונה, צפון קרוליינה וג'ורג'יה, מה שמביא לכך שחסרה לו מדינה אחת נוספת על מנת לזכות בנשיאות.

אם טראמפ ינצח בפנסילבניה, מישיגן או ויסקונסין - הוא נשיא ארצות הברית הבא. מצבה של האריס מורכב יותר. לאחר המומנטום שצברה לאחר שהחליפה את ביידן, היא נקלעה לשרשרת ראיונות לא מוצלחת שפגעו בה.

האריס צריכה לנצח בכל מדינות הפלדה (ויסקונסין, פנסליבניה ומישיגן) - זה אזור שנודע כמרכז התעשיה הכבדה של אמריקה,כולל פחם ותעשיית הרכב. הקרבות במדינות אלו תמיד צמודות ובאופן טבעי קשה לחזות איך תסתיים ההצבעה בהם. רבים מעריכים שבמדינות אלו יוכרעו הבחירות.

כלכלה

"זאת הכלכלה, טמבל", היה משפט אלמותי שתבע קלינטון בבחירות בשנת 1992 מול ג'ורג' בוש האב. הדמוקרטים יצרו אז זיקה בין המיתון, שאליו נקלעה כלכלת ארצות הברית בשלהי כהונתו של בוש לבין טעויות במדיניותו.

קיראו עוד ב"גלובל"

קלינטון ניצח אז ובאופן טבעי זה הנושא העיקרי בכל בחירות. המצב הכלכלי, פרנסה, תעשיות שונות, חסכונות, מיסים.

טראמפ: הורדת מס חברות ומדיניות מוניטרית מרחיבה

בימים האחרונים יש זעזוע בשוק אגרות החוב האמריקאי. ההערכה היא שטראמפ ינצח ואיתו תבוא הרחבה תקציבית מה שעשוי להעלות את האינפלציה ולהעלות את תשואות  האג"ח.

עיקר המדיניות של טראמפ היא על הורדת מיסים, הורדת מס חברות מ-21% ל-15%, סיוע לתעשיות המסורתיות על חשבון קידמה, הארכת קיצוצי המיסים, ביטול מיסים על שעות נוספות, טיפים וצמצום הפיקוח על מגזרי הפיננסים והאנרגיה.

טראמפ, חסיד הייצור המקומי ואוהב את המילה מכסים, מתעתד להטיל מכס של 20% על היבוא ומכס גבוה במיוחד של 60% על היבוא שמגיע מסין. חשיבות מדינות הפלדה הביאה אותו להבטיח להם תמיכה בתעשיות הנפט והגז והתעשיות הבטחוניות כולל הטלות מיסים על יבוא ובעיקר מסין.

טראמפ זוכה לתמיכה לא מסוייגת מאלון מאסק, שעשוי להתמנות לתפקיד בכיר בממשל. גם נושא האקלים, שהוא בליבת האידאלוגיה הדמוקרטית, זר לו. הוא מתכוון לצמצם את הפעילות בו.

ההערכה היא שמדיניות טראמפ עשויה להביא לעליה באינפלציה ולריביות גבוהות.

האריס - סיוע למעמד הביניים והתערבות ממשלתית

קמילה האריס עשויה להמשיך את דרכו הכלכלית של ביידן. זה יתבטא בסיוע למעמד הביניים,הוזלות עלויות מחיר וגם התערבות ממשלתית ופיקוח על עליות מחירים.

האריס (הבית הלבן)

סבב ראיונות לא מוצלח. האריס (הבית הלבן)

האריס רוצה להעלות את מס החברות ל-28% ולהטיל מיסים על בעלי הכנסות גבוהות על מנת לממן השקעות באנרגיה ירוקה וחינוך. גם בנושא התרופות, שחשוב לאמריקאים, האריס מבטיחה רגולציה מחמירה על העלאות מחירים מה שעשוי לפגוע בחברות התרופות.

האריס תומכת בזכויות עובדים ובהתאגדות,אם היא תיבחר היא עשויה גם לתמרץ חברות בניה ולעודד תוכניות להוזלת דיור. האריס מקבלת רוח גבית מלא מעט כלכלנים כולל זוכי פרס נובל כמו גוף שטיגליץ, סיימון ג'ונסון, רוברט שילר ואחרים.

במכתב שפרסמו בשבוע שעבר הם כתבו שבחירת טראמפ תגדיל את הלחצים האינפלציונים ותגדיל את החוב הלאומי ובחירה של האריס תחזק את מעמד הביניים ותגדיל את התחרות. המנכ"ל רב ההשפעה של בנק ההשקעות ג'יי פי מורגן, ג'יימי דיימון הביע  גם הוא תמיכה ב האריס. ויש שמעריכים שהוא עשוי להתמנות לתפקיד שר האוצר הבא במידה והאריס תיבחר.

כאמור, יש תהום פעורה בין שני המועמדים בנושא הכלכלי. טראמפ הוא שועל כלכלי ויש להניח ששוק ההון יקבל בברכה גדולה נצחון שלו. תקופת כהונתו הראשונה היתה מוצלחת ותזזיתית.

מדד S&P עלה בתקופת כהונתו ב-65% למרות הקורונה, שהתרחשה בשנת כהונתו הרביעית. לעומתו, האריס, כמו בתחומים רבים אחרים - היא תעלומה. יש להניח שאם תבחר המשקל של אנשי המקצוע ובהם יור הפד,שר האוצר וכלכלנים אחרים יעלה והשפעתם על המדיניות תהיה גבוהה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אלי 31/10/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
    לא הייתה ההסתה נגדו אז מול הצחקנית הריקה הזו טראמפ היה לוקח בגדול
  • 3.
    אלון 31/10/2024 14:14
    הגב לתגובה זו
    הוא רוצה להביא את מאסק בכדי שיעזור לו לצמצם את ההוצאה הממשלתית ולהגביר פריון , כך יוכל לאזן את ההשפעה של קיצוצי המיסים. עוד כתב מפוזיציה (טראמפ יגדיל את הגרעון, האריס רק דואגת לעובדים ולסביבה, פחחחח)
  • 2.
    כול מדינה והלפידיוט שלה..... (ל"ת)
    לפידיוטית ממש... 31/10/2024 12:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קמלה האריס לוקחת בגדול, כל השאר זה רעשים (ל"ת)
    דון לד 31/10/2024 12:11
    הגב לתגובה זו
  • אויל מחריש- חכם יחשב. (ל"ת)
    ג'וש 31/10/2024 13:30
    הגב לתגובה זו
  • משה 31/10/2024 12:49
    הגב לתגובה זו
    הרעש הבא שתשמע יהיה של פיצוץ טיל גרעיני ליד הבית שלך. הרעש הבא והאחרון שתשמע בחייך יהיה של הילדים שלך צורחים.
  • "בגדול" אף אחד מהם לא לוקח, אולי "בקטן מאוד" (ל"ת)
    מה שבטוח 31/10/2024 12:41
    הגב לתגובה זו
  • אחלה בדיחה נגמר (ל"ת)
    מיקו 31/10/2024 12:39
    הגב לתגובה זו
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

הסלמה בין יפן לסין, קרדיט: גרוקהסלמה בין יפן לסין, קרדיט: גרוק

יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין

שר ההגנה היפני, שינג'ירו קואיזומי: "הפריסה החדשה מפחיתה את הסיכון להתקפה על יפן"; בייג'ינג זועמת, וגורמי ביטחון מזהירים: המצב האסטרטגי הוא החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה

רן קידר |

שר ההגנה היפני, שינג'ירו קואיזומי, ביקר בסוף השבוע בבסיס צבאי באי יונגוני, הנקודה המערבית ביותר של יפן, המרוחקת כ-110 ק"מ בלבד מטייוואן, והצהיר כי התוכנית לפרוס במקום מערכות טילים נגד מטוסים מתקדמות ממשיכה כמתוכנן. זאת, ברקע מתיחות גוברת בין טוקיו לבייג'ינג סביב עתיד האי השכן.

לדברי קואיזומי, הצבת הטילים היא חלק מהמאמץ לשפר את יכולות ההגנה היפניות ולחזק את ההרתעה מפני תרחיש של עימות אזורי. "הפריסה הזו תורמת לצמצום הסיכוי להתקפה על יפן", אמר. "הטענה שמדובר בצעד שמחריף את המתיחות אינה נכונה."

מהלך זה משתלב בהרחבת הנוכחות הצבאית לאורך שרשרת האיים הדרומית של יפן, מהלכים שזוכים לעדיפות גבוהה לנוכח התעצמותה הצבאית של סין והחששות מפני הסלמה סביב טייוואן. באיים איסיגאקי ומיאקו ביקר קואיזומי מוקדם יותר השבוע, שם מוצבות מערכות נ"ט, מתקני מודיעין ויכולות לוגיסטיות שקריטיות במקרה של משבר אזורי. גם האי יונגוני, יעד מועדף לצוללנים ותיירים, הפך בשנים האחרונות למרכז מעקב בזכות מכ"ם מתוחכם ויחידת לוחמה אלקטרונית שהוקמה בו ב-2024.

הביקור מתקיים על רקע סערה דיפלומטית נוספת בין יפן לסין: ראש ממשלת יפן, סאנאֵה טאקָאאיצ'י, עוררה זעם בבייג'ינג לאחר שרמזה באופן תיאורטי כי טוקיו עשויה לפעול לצד אחרים במקרה שסין תתקוף את טייוואן. סין הגיבה בזעם והטילה צעדים כלכליים נגד יפן, ודרשה הבהרות רשמיות. טוקיו מצדה דחתה את טענות סין כי יפן שינתה את מדיניותה, וכינתה אותן "מופרכות לחלוטין".

סין מתריעה בפני סטודנטים לדחות תכניות לימודים ביפן