המנצח לוקח הכל: רגע לפני הבחירות באמריקה - תהום פעורה בין האריס לטראמפ
לא קשה להפריז בחשיבות הבחירות באמריקה, שיתקיימו בשבוע הבא. מעבר לקרב הצמוד בין שני המועמדים ולשנאה וחוסר הכבוד האחד לשני, יש תהום אידאולוגי, מדיני וכלכלי כאשר המנצח ישפיע על תחומי חיים רבים.
זו אינה מערכת בחירות רגילה. זה קרב על גישות שונות בתכלית. אמריקה חצויה, אמריקה מפולגת, יהיה המנצח אשר יהיה - יהיו ארבע שנים קשות עם עימותים בלתי פוסקים בין שתי הגישות.
השיטה
בחודשים האחרונים אנחנו נחשפים מידי יום לסקרים רבים ובמרביתם, נכון לעכשיו, הקרב צמוד. שיטת הבחירות באמריקה היא אחרת, מבוססת על אלקטורים במדינות השונות, כאשר מי שמנצח במדינה מסויימת לוקח הכל.
זו הסיבה בגינה ניצח טראפ בשנת 2016, למרות שהיו לו 3 מיליון קולות פחות במניין הקולות הכללי. 48% הצביעו להילרי קלינטון, 46% לטראמפ אבל הוא הוכתר נשיא בשל שיטת האלקטורים.
- טאקאיצ’י בדרך לראשות הממשלה ביפן - המניות מזנקות והין נופל
- אינפלציה, אורז וטראמפ: יפן הולכת לבחירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיכוי גבוה. טראמפ (רשתות חברתיות טוויטר)
באופן מסורתי, עיקר המדינות צבועות מראש בצבע כחול (דמוקרטי) או אדום (רפובליקני):
ניו יורק החוף המזרחי והסביבה, לצד קליפורניה והחוף המערבי, מצביעות לדמוקרטים. לעומת זאת, מרכז ארצות הברית, טקסס וגם פלורידה - הולכות עם הרפובליקנים.
המאבק שבו מוכרעות הבחירות הוא על שבע מדינות מתנדנדות: אריזונה, צפון קרוליינה, פנסילבניה, נבדה, מישיגן, ג'ורג'יה וויסקונסין. נכון לנקודה זו, מסתמן יתרון קטן לטראמפ באריזונה, צפון קרוליינה וג'ורג'יה, מה שמביא לכך שחסרה לו מדינה אחת נוספת על מנת לזכות בנשיאות.
אם טראמפ ינצח בפנסילבניה, מישיגן או ויסקונסין - הוא נשיא ארצות הברית הבא. מצבה של האריס מורכב יותר. לאחר המומנטום שצברה לאחר שהחליפה את ביידן, היא נקלעה לשרשרת ראיונות לא מוצלחת שפגעו בה.
האריס צריכה לנצח בכל מדינות הפלדה (ויסקונסין, פנסליבניה ומישיגן) - זה אזור שנודע כמרכז התעשיה הכבדה של אמריקה,כולל פחם ותעשיית הרכב. הקרבות במדינות אלו תמיד צמודות ובאופן טבעי קשה לחזות איך תסתיים ההצבעה בהם. רבים מעריכים שבמדינות אלו יוכרעו הבחירות.
כלכלה
"זאת הכלכלה, טמבל", היה משפט אלמותי שתבע קלינטון בבחירות בשנת 1992 מול ג'ורג' בוש האב. הדמוקרטים יצרו אז זיקה בין המיתון, שאליו נקלעה כלכלת ארצות הברית בשלהי כהונתו של בוש לבין טעויות במדיניותו.- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
קלינטון ניצח אז ובאופן טבעי זה הנושא העיקרי בכל בחירות. המצב הכלכלי, פרנסה, תעשיות שונות, חסכונות, מיסים.
טראמפ: הורדת מס חברות ומדיניות מוניטרית מרחיבה
בימים האחרונים יש זעזוע בשוק אגרות החוב האמריקאי. ההערכה היא שטראמפ ינצח ואיתו תבוא הרחבה תקציבית מה שעשוי להעלות את האינפלציה ולהעלות את תשואות האג"ח.
עיקר המדיניות של טראמפ היא על הורדת מיסים, הורדת מס חברות מ-21% ל-15%, סיוע לתעשיות המסורתיות על חשבון קידמה, הארכת קיצוצי המיסים, ביטול מיסים על שעות נוספות, טיפים וצמצום הפיקוח על מגזרי הפיננסים והאנרגיה.
טראמפ, חסיד הייצור המקומי ואוהב את המילה מכסים, מתעתד להטיל מכס של 20% על היבוא ומכס גבוה במיוחד של 60% על היבוא שמגיע מסין. חשיבות מדינות הפלדה הביאה אותו להבטיח להם תמיכה בתעשיות הנפט והגז והתעשיות הבטחוניות כולל הטלות מיסים על יבוא ובעיקר מסין.
טראמפ זוכה לתמיכה לא מסוייגת מאלון מאסק, שעשוי להתמנות לתפקיד בכיר בממשל. גם נושא האקלים, שהוא בליבת האידאלוגיה הדמוקרטית, זר לו. הוא מתכוון לצמצם את הפעילות בו.
ההערכה היא שמדיניות טראמפ עשויה להביא לעליה באינפלציה ולריביות גבוהות.
האריס - סיוע למעמד הביניים והתערבות ממשלתית
קמילה האריס עשויה להמשיך את דרכו הכלכלית של ביידן. זה יתבטא בסיוע למעמד הביניים,הוזלות עלויות מחיר וגם התערבות ממשלתית ופיקוח על עליות מחירים.
סבב ראיונות לא מוצלח. האריס (הבית הלבן)
האריס רוצה להעלות את מס החברות ל-28% ולהטיל מיסים על בעלי הכנסות גבוהות על מנת לממן השקעות באנרגיה ירוקה וחינוך. גם בנושא התרופות, שחשוב לאמריקאים, האריס מבטיחה רגולציה מחמירה על העלאות מחירים מה שעשוי לפגוע בחברות התרופות.
האריס תומכת בזכויות עובדים ובהתאגדות,אם היא תיבחר היא עשויה גם לתמרץ חברות בניה ולעודד תוכניות להוזלת דיור. האריס מקבלת רוח גבית מלא מעט כלכלנים כולל זוכי פרס נובל כמו גוף שטיגליץ, סיימון ג'ונסון, רוברט שילר ואחרים.
במכתב שפרסמו בשבוע שעבר הם כתבו שבחירת טראמפ תגדיל את הלחצים האינפלציונים ותגדיל את החוב הלאומי ובחירה של האריס תחזק את מעמד הביניים ותגדיל את התחרות. המנכ"ל רב ההשפעה של בנק ההשקעות ג'יי פי מורגן, ג'יימי דיימון הביע גם הוא תמיכה ב האריס. ויש שמעריכים שהוא עשוי להתמנות לתפקיד שר האוצר הבא במידה והאריס תיבחר.
כאמור, יש תהום פעורה בין שני המועמדים בנושא הכלכלי. טראמפ הוא שועל כלכלי ויש להניח ששוק ההון יקבל בברכה גדולה נצחון שלו. תקופת כהונתו הראשונה היתה מוצלחת ותזזיתית.
מדד S&P עלה בתקופת כהונתו ב-65% למרות הקורונה, שהתרחשה בשנת כהונתו הרביעית. לעומתו, האריס, כמו בתחומים רבים אחרים - היא תעלומה. יש להניח שאם תבחר המשקל של אנשי המקצוע ובהם יור הפד,שר האוצר וכלכלנים אחרים יעלה והשפעתם על המדיניות תהיה גבוהה.
- 4.אלי 31/10/2024 14:52הגב לתגובה זולא הייתה ההסתה נגדו אז מול הצחקנית הריקה הזו טראמפ היה לוקח בגדול
- 3.אלון 31/10/2024 14:14הגב לתגובה זוהוא רוצה להביא את מאסק בכדי שיעזור לו לצמצם את ההוצאה הממשלתית ולהגביר פריון , כך יוכל לאזן את ההשפעה של קיצוצי המיסים. עוד כתב מפוזיציה (טראמפ יגדיל את הגרעון, האריס רק דואגת לעובדים ולסביבה, פחחחח)
- 2.כול מדינה והלפידיוט שלה..... (ל"ת)לפידיוטית ממש... 31/10/2024 12:30הגב לתגובה זו
- 1.קמלה האריס לוקחת בגדול, כל השאר זה רעשים (ל"ת)דון לד 31/10/2024 12:11הגב לתגובה זו
- אויל מחריש- חכם יחשב. (ל"ת)ג'וש 31/10/2024 13:30הגב לתגובה זו
- משה 31/10/2024 12:49הגב לתגובה זוהרעש הבא שתשמע יהיה של פיצוץ טיל גרעיני ליד הבית שלך. הרעש הבא והאחרון שתשמע בחייך יהיה של הילדים שלך צורחים.
- "בגדול" אף אחד מהם לא לוקח, אולי "בקטן מאוד" (ל"ת)מה שבטוח 31/10/2024 12:41הגב לתגובה זו
- אחלה בדיחה נגמר (ל"ת)מיקו 31/10/2024 12:39הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
