טראמפ והאריס
צילום: הבית הלבן
ניתוח

המנצח לוקח הכל: רגע לפני הבחירות באמריקה - תהום פעורה בין האריס לטראמפ

אם טראמפ ינצח בפנסילבניה, מישיגן או ויסקונסין - הוא נשיא ארצות הברית הבא. מצבה של האריס מורכב יותר בשל סדרת ראיונות לא טובה. איך ניצחון של טראמפ ישפיע על הכלכלה ועל המיסים בארה"ב ומה יקרה לתעשיות הנפט והגז?
רונן קרסו | (8)

לא קשה להפריז בחשיבות הבחירות באמריקה, שיתקיימו בשבוע הבא. מעבר לקרב הצמוד בין שני המועמדים ולשנאה וחוסר הכבוד האחד לשני, יש תהום אידאולוגי, מדיני וכלכלי כאשר המנצח ישפיע על תחומי חיים רבים.

זו אינה מערכת בחירות רגילה. זה קרב על גישות שונות בתכלית. אמריקה חצויה, אמריקה מפולגת, יהיה המנצח אשר יהיה - יהיו ארבע שנים קשות עם עימותים בלתי פוסקים בין שתי הגישות.

השיטה

בחודשים האחרונים אנחנו נחשפים מידי יום לסקרים רבים ובמרביתם, נכון לעכשיו, הקרב צמוד. שיטת הבחירות באמריקה היא אחרת, מבוססת על אלקטורים במדינות השונות, כאשר מי שמנצח במדינה מסויימת לוקח הכל.

זו הסיבה בגינה ניצח טראפ בשנת 2016, למרות שהיו לו 3 מיליון קולות פחות במניין הקולות הכללי. 48% הצביעו להילרי קלינטון, 46% לטראמפ אבל הוא הוכתר נשיא בשל שיטת האלקטורים.

טראמפ (רשתות חברתיות טוויטר)

סיכוי גבוה. טראמפ (רשתות חברתיות טוויטר)

באופן מסורתי, עיקר המדינות צבועות מראש בצבע כחול (דמוקרטי) או אדום (רפובליקני):

ניו יורק החוף המזרחי והסביבה, לצד קליפורניה והחוף המערבי, מצביעות לדמוקרטים. לעומת זאת, מרכז ארצות הברית, טקסס וגם פלורידה - הולכות עם הרפובליקנים.

המאבק שבו מוכרעות הבחירות הוא על שבע מדינות מתנדנדות: אריזונה, צפון קרוליינה, פנסילבניה, נבדה, מישיגן, ג'ורג'יה וויסקונסין. נכון לנקודה זו, מסתמן יתרון קטן לטראמפ באריזונה, צפון קרוליינה וג'ורג'יה, מה שמביא לכך שחסרה לו מדינה אחת נוספת על מנת לזכות בנשיאות.

אם טראמפ ינצח בפנסילבניה, מישיגן או ויסקונסין - הוא נשיא ארצות הברית הבא. מצבה של האריס מורכב יותר. לאחר המומנטום שצברה לאחר שהחליפה את ביידן, היא נקלעה לשרשרת ראיונות לא מוצלחת שפגעו בה.

האריס צריכה לנצח בכל מדינות הפלדה (ויסקונסין, פנסליבניה ומישיגן) - זה אזור שנודע כמרכז התעשיה הכבדה של אמריקה,כולל פחם ותעשיית הרכב. הקרבות במדינות אלו תמיד צמודות ובאופן טבעי קשה לחזות איך תסתיים ההצבעה בהם. רבים מעריכים שבמדינות אלו יוכרעו הבחירות.

כלכלה

"זאת הכלכלה, טמבל", היה משפט אלמותי שתבע קלינטון בבחירות בשנת 1992 מול ג'ורג' בוש האב. הדמוקרטים יצרו אז זיקה בין המיתון, שאליו נקלעה כלכלת ארצות הברית בשלהי כהונתו של בוש לבין טעויות במדיניותו.

קיראו עוד ב"גלובל"

קלינטון ניצח אז ובאופן טבעי זה הנושא העיקרי בכל בחירות. המצב הכלכלי, פרנסה, תעשיות שונות, חסכונות, מיסים.

טראמפ: הורדת מס חברות ומדיניות מוניטרית מרחיבה

בימים האחרונים יש זעזוע בשוק אגרות החוב האמריקאי. ההערכה היא שטראמפ ינצח ואיתו תבוא הרחבה תקציבית מה שעשוי להעלות את האינפלציה ולהעלות את תשואות  האג"ח.

עיקר המדיניות של טראמפ היא על הורדת מיסים, הורדת מס חברות מ-21% ל-15%, סיוע לתעשיות המסורתיות על חשבון קידמה, הארכת קיצוצי המיסים, ביטול מיסים על שעות נוספות, טיפים וצמצום הפיקוח על מגזרי הפיננסים והאנרגיה.

טראמפ, חסיד הייצור המקומי ואוהב את המילה מכסים, מתעתד להטיל מכס של 20% על היבוא ומכס גבוה במיוחד של 60% על היבוא שמגיע מסין. חשיבות מדינות הפלדה הביאה אותו להבטיח להם תמיכה בתעשיות הנפט והגז והתעשיות הבטחוניות כולל הטלות מיסים על יבוא ובעיקר מסין.

טראמפ זוכה לתמיכה לא מסוייגת מאלון מאסק, שעשוי להתמנות לתפקיד בכיר בממשל. גם נושא האקלים, שהוא בליבת האידאלוגיה הדמוקרטית, זר לו. הוא מתכוון לצמצם את הפעילות בו.

ההערכה היא שמדיניות טראמפ עשויה להביא לעליה באינפלציה ולריביות גבוהות.

האריס - סיוע למעמד הביניים והתערבות ממשלתית

קמילה האריס עשויה להמשיך את דרכו הכלכלית של ביידן. זה יתבטא בסיוע למעמד הביניים,הוזלות עלויות מחיר וגם התערבות ממשלתית ופיקוח על עליות מחירים.

האריס (הבית הלבן)

סבב ראיונות לא מוצלח. האריס (הבית הלבן)

האריס רוצה להעלות את מס החברות ל-28% ולהטיל מיסים על בעלי הכנסות גבוהות על מנת לממן השקעות באנרגיה ירוקה וחינוך. גם בנושא התרופות, שחשוב לאמריקאים, האריס מבטיחה רגולציה מחמירה על העלאות מחירים מה שעשוי לפגוע בחברות התרופות.

האריס תומכת בזכויות עובדים ובהתאגדות,אם היא תיבחר היא עשויה גם לתמרץ חברות בניה ולעודד תוכניות להוזלת דיור. האריס מקבלת רוח גבית מלא מעט כלכלנים כולל זוכי פרס נובל כמו גוף שטיגליץ, סיימון ג'ונסון, רוברט שילר ואחרים.

במכתב שפרסמו בשבוע שעבר הם כתבו שבחירת טראמפ תגדיל את הלחצים האינפלציונים ותגדיל את החוב הלאומי ובחירה של האריס תחזק את מעמד הביניים ותגדיל את התחרות. המנכ"ל רב ההשפעה של בנק ההשקעות ג'יי פי מורגן, ג'יימי דיימון הביע  גם הוא תמיכה ב האריס. ויש שמעריכים שהוא עשוי להתמנות לתפקיד שר האוצר הבא במידה והאריס תיבחר.

כאמור, יש תהום פעורה בין שני המועמדים בנושא הכלכלי. טראמפ הוא שועל כלכלי ויש להניח ששוק ההון יקבל בברכה גדולה נצחון שלו. תקופת כהונתו הראשונה היתה מוצלחת ותזזיתית.

מדד S&P עלה בתקופת כהונתו ב-65% למרות הקורונה, שהתרחשה בשנת כהונתו הרביעית. לעומתו, האריס, כמו בתחומים רבים אחרים - היא תעלומה. יש להניח שאם תבחר המשקל של אנשי המקצוע ובהם יור הפד,שר האוצר וכלכלנים אחרים יעלה והשפעתם על המדיניות תהיה גבוהה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אלי 31/10/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
    לא הייתה ההסתה נגדו אז מול הצחקנית הריקה הזו טראמפ היה לוקח בגדול
  • 3.
    אלון 31/10/2024 14:14
    הגב לתגובה זו
    הוא רוצה להביא את מאסק בכדי שיעזור לו לצמצם את ההוצאה הממשלתית ולהגביר פריון , כך יוכל לאזן את ההשפעה של קיצוצי המיסים. עוד כתב מפוזיציה (טראמפ יגדיל את הגרעון, האריס רק דואגת לעובדים ולסביבה, פחחחח)
  • 2.
    כול מדינה והלפידיוט שלה..... (ל"ת)
    לפידיוטית ממש... 31/10/2024 12:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קמלה האריס לוקחת בגדול, כל השאר זה רעשים (ל"ת)
    דון לד 31/10/2024 12:11
    הגב לתגובה זו
  • אויל מחריש- חכם יחשב. (ל"ת)
    ג'וש 31/10/2024 13:30
    הגב לתגובה זו
  • משה 31/10/2024 12:49
    הגב לתגובה זו
    הרעש הבא שתשמע יהיה של פיצוץ טיל גרעיני ליד הבית שלך. הרעש הבא והאחרון שתשמע בחייך יהיה של הילדים שלך צורחים.
  • "בגדול" אף אחד מהם לא לוקח, אולי "בקטן מאוד" (ל"ת)
    מה שבטוח 31/10/2024 12:41
    הגב לתגובה זו
  • אחלה בדיחה נגמר (ל"ת)
    מיקו 31/10/2024 12:39
    הגב לתגובה זו
משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".