המנכ"ל מכר מניות רגע לפני שמניית סימילרווב קרסה ב-15% - צירוף מקרים?
מניית סימילרווב סימילרווב נפלה ב-14.8% על רקע תשקיף הצעת מכר של בעל מניות גדול, יהושע אליאנס שמחזיק בכ-16% מהחברה ומתכוון למכור 5% ממנה. מה שהפתיע את המשקיעים היה הדיסקאונט הגדול במכירה - מחיר של 7.85 דולר למניה, דיסקאונט של כ-18%. את המכירה בהיקף של כ-28 מיליון דולר, ינהלו גולדמן זאקס וברקליס.
מכירה כזו לא משאירה את השוק אדיש. המניה כצפוי קרסה. החשש אגב שמדובר בסיפתח ומשפחת אליאנס שהיתה מהמשקיעים הראשונים בסימילרווב תממש מניות נוספות.
כך או אחרת, אור עופר, מנכ"ל החברה ומבין המייסדים שלה, מכר בחודש אוגוסט מניות של החברה ב-2 מיליון דולר, רגע לפני תשקיף הצעת המכר שגרם לנפילת המניה. האם זה מקרי? יכול להיות, אולי זה צירוף מקרים, אבל קצב המכירות שלו באוגוסט חריג ביחס לחודשים קודמים. אור עופר מחזיק ב-8% מהחברה בשווי מצרפי של כ-54 מיליון דולר.
אור עופר, מנכ"ל החברה - צירוף מקרים נדיר? (רותם כנעני)
מימושים של בכירים בחברות הן עוד פרמטר שצריך לשים אליו לב בניתוח הכולל של החברה והמניה. זה כבר קרה לא מעט שלפני הודעה שלילית, דוחות חלשים והרעה בעסקים, בעלי העניין מכרו. אבל זה כמובן לא בהכרח.
- סימילארווב רוכשת את חברת The Search Monitor
- סימילרווב צוללת אחרי תחזית חלשה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סימילרווב שפיתחה כלים למדידת תעבורה הנפיקה לפני שלוש שנים לפי שווי של כ-1.6 מיליארד דולר. בתחילת הדרך המניה עלתה לכיוון שווי של 2 מיליארד דולר, ומאז היא צנחה כשהשווי הנוכחי שלה הוא כ-670 מיליון דולר.
ברבעון השני הכנסות החברה המספקת ניתוח נתונים עבור אתרי אינטרנט, הסתכמו ב-60.6 מיליון דולר, גידול של 13% לעומת 53.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, אך מתחת לצפי האנליסטים להכנסות של 61.6 מיליון דולר. במהלך הרבעון רשמה החברה מעבר לרווח תפעולי מתואם (Non-GAAP) של 5.3 מיליון דולר (7 סנט למניה), לעומת הפסד תפעולי של 3.5 מיליון דולר (4סנט למניה).
לצד הדוחות החברה העלתה את תחזיות לרבעון השלישי והשנה כולה. כעת צופה החברה כי תסיים את הרבעון עם של 62.5-63 מיליון דולר, לצד רווח תפעולי מתואם (Non-GAAP) של 2.8-3.2 מיליון דולר. את שנת 2024 כול היא צופה לסיים עם הכנסות של 246-248 מיליון דולר, ורווח תפעולי מתואם של 13-15 מיליון דולר.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
- 9.בארצות הברית זה מידע פנים היה יושב עשור בארץ מקבלים פרס (ל"ת)אייל 16/09/2024 11:11הגב לתגובה זו
- 8.זה פלילי , חייב בדיקה.... (ל"ת)אילן 15/09/2024 20:41הגב לתגובה זו
- 7.איש פשוט 15/09/2024 14:34הגב לתגובה זוהמנכ"ל ובעל מניות גדול מוכרים את המניה. ממש הזדמנות נפלאה לציבור הרחב לקנות מניות בזול.
- 6.בטח שצרוף מקרים. מה לאיש ולמידע פנימי? (ל"ת)צרי 15/09/2024 11:00הגב לתגובה זו
- 5.בטוח צירוף מקרים (ל"ת)העורב 15/09/2024 10:41הגב לתגובה זו
- 4.ככה זה כשאין רגולטור (ל"ת)אסף 15/09/2024 10:39הגב לתגובה זו
- 3.אבי 15/09/2024 10:01הגב לתגובה זוהם לא חושבים שהמחיר הנוכחי הוא אטרקטיבי. אז מה יגידו אזובי הקיר?
- 2.ראשית לחקור את הענין הזה שלכאורה היה מידע פנים שני 15/09/2024 09:35הגב לתגובה זוראשית לחקור את הענין הזה שלכאורה היה מידע פנים שנית המשקיעים יענישו לדעתי והיברה תקרוס בעוד 30 עד40 אחוז
- 1.יובל123 15/09/2024 09:13הגב לתגובה זוהכל במדינה זה קומבינות
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
