המתח הגיאו-פוליטי גובר - האם יש הזדמנות במניות הביטחון בארה"ב?
המלחמה של אוקראינה ורוסיה לא הצליחה להצית ראלי במניות חברות הביטחון האמריקאיות ונשאלת השאלה האם המצב כעת, של מתח גובר במזרח התיכון ואפשרות למלחמה רחבה יותר, תצליח להצית את הראלי. בוול-סטריט עדיין לא בטוחים, אבל כן רואים הזדמנות.
תקציב הביטחון של ארה"ב לשנה הפיסקלית שתסתיים בספטמבר עומד על 824 מיליארד דולר, עלייה של 3% לעומת 2023. התקציב הצפוי כעת לשנת 2025 עומד על 850 מיליארד דולר, גם כאן, עלייה של 3%. קצב הצמיחה של התקציב האמריקאי לא הושפע כל כך עד כה מהמלחמות בעולם, אבל להחלטות הממשל האמריקני כן צפויה השפעה רחבה על חברות הביטחון.
לוקהיד מרטין - אחת מחברות הביטחון הגדולות בעולם מייצרת שלושה רבעים מהמכירות שלה ממשלת ארה"ב, כאשר 90% מזה או שני שלישים מגיעים ממשרד ההגנה. כולל כל מענקי הסיוע שהיא נותנת, ארה"ב מוציאה טריליון דולר בשנה בהוצאות ביטחון, לפי הפדרל ריזרב. ההוצאה הזו עלתה בעקביות בשמונה השנים האחרונות ולא מדובר בעלייה חסרת תקדים. הוצאות הביטחון של ארה"ב עלו בעקביות במשך 12 שנים בין 1999 ל-2011.
מאז פלישת רוסיה לאוקראינה, מניות חברות הביטחון הגדולות בארה"ב עלו בממוצע ב-13%, בעוד ה-S&P 500 עלה ב-18%. שתי מניות יוצאות דופן היו ג'נרל דיינמיקס ו-Huntington Ingalls Industries עם עלייה של 30% ו-26% באותה התקופה. שתי החברות הללו מייצרות מוצרים עבור חיל הים האמריקאי, כאשר בניית ספינות נחשבת לחלק יחסית בטוח בתקציב הביטחון של ארה"ב.
- רמאקו מצטרפת למירוץ האמריקאי להפחתת התלות בסין במתכות הנדירות
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לוקהיד מרטין
מניית לוקהיד מרטין LOCKHEED MARTIN CORP הצליחה היטב לעמוד בקצב של מדד ה-S&P 500 מאז תחילת המלחמה באוקראינה, אבל המניות ספגו מכה לאחרונה. עד תחילת המסחר היום מניית לוקהיד ירדה ב-8% במהלך 12 החודשים האחרונים. בג'יי פי מורגן צופים כי המהפך קרוב ושדרגו את דירוג המניה ל"קנייה" מ"החזק" והעלו את מחיר היעד ל-518 דולר מ-475 דולר קודם לכן.
ענקית הביטחון אומנם עקפה את ציפיות האנליסטים אבל סיפקה תחזית פושרת בדוחות האחרונים. החברה דיווחה על הכנסות של 18.9 מיליארד דולר ורווח למנייה של 7.58 דולר ברבעון הרביעי, זאת לעומת צפי האנליסטים שהיה להכנסות של 18 מיליארד דולר ורווח למנייה של 7.29 מיליארד דולר. למרות שעקפה את צפי האנליסטים, התוצאות די מאכזבות לעומת הרבעון המקביל בו רשמה החברה הכנסות של 19 מיליארד דולר ורווח למנייה של 7.79 דולר. צבר ההזמנות של החברה עמד על שיא של 160.6 מיליארד דולר. בשנת 2023 כולה רשמה החברה רווח למנייה של 27.55 דולר, מעל לתחזית שסיפקה באוקטובר שעמדה על 27.1 דולר.
בהסתכלות על 2024, לוקהיד צופה צמיחה של בין 2%-3% בהכנסות, כאשר ההכנסות ב-2023 הסתכמו ב-67.6 מיליארד דולר, מה שאומר הכנסות של 68.9-69.6 מיליארד דולר. הרווח למנייה צפוי לעמוד על בין 25.65-26.35 דולר, כאשר נקודת האמצע, 26 דולר, נמוכה יותר מהצפי בוול סטריט שעומד על 26.61 דולר. עם זאת, חשוב לציין שהתחזית של לוקהיד בתחילת השנה שמרנית, כאשר בתחילת 2023 למשל תחזית הרווח שלה הייתה ל-26.75 דולר למנייה (27.55 דולר בפועל).
- 5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
- מיקרוסטרטג'י נפלה 60% והיא עדיין יקרה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...
לפי האנליסטים, האטה בצמיחת ההוצאות הצבאיות היוותה רוח נגדית למניות הביטחון, אך אתגרים אחרים, כולל נתון מסירות ה-F-35 שהיה נמוך וחיובים כספיים הקשורים לתוכניות טילים מסווגות צפויים להסתיים בקרוב.
למרות האופטימיות בג'יי פי מורגן, אנליסטים אחרים קצת יותר סקפטיים לגבי לוקהיד כאשר רק 20% מהאנליסטים המסקרים את החברה נתנו לה דירוג "קנייה". יעד המחיר הממוצע עומד על 483 דולר. בעוד הסנטימנט בוול-סטריט לא יותר מדי חיובי עבור מניות הביטחון, ההתפתחויות במזרח התיכון בימים הקרובים עשויות להשפיע משמעותית עליהן.
היום (שני) גם דווח כי סנטור אמריקאי החל לרכוש מניות של לוקהיד, בנוסף לחוזה חדש בסך 17 מיליארד דולר שקיבלה החברה מהממשל בארה"ב במטרה לפתח מערכות הגנה חדשות מפני טילים בליסטיים.
- 3.מניות ישראליות כמו נקסטויזן ועין שלישית הרבה יותר טובות (ל"ת)misha6 16/04/2024 07:00הגב לתגובה זו
- 2.שמואל 15/04/2024 23:46הגב לתגובה זולמה רק כשהמניות בשיא נזכרים לפרסם
- 1.חבל להטעות, השוק רוצה לרדת וחזק 15/04/2024 21:07הגב לתגובה זוחבל להטעות, השוק רוצה לרדת וחזק
- זה הזמן לדוג דגים טובים (ל"ת)misha6 16/04/2024 07:00הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על
מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.
1 # הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון
שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.
2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון
בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.
בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם."
- ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
- האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."
