הפדרל ריזרב
צילום: AgnosticPreachersKid, Wikipedia

למה הפד כנראה צודק כשהוא לא ממהר להוריד ריבית

למרות הלחצים מבחוץ, נתוני התעסוקה האחרונים והתקררות האינפלציה ב-18 החודשים האחרונים נותנים לפד את הזמן הדרוש לו בכדי להבטיח כי האינפלציה לא תתעורר מחדש
אדיר בן עמי |

החלטת הפדרל ריזרב להמתין עם הורדות הריבית העלתה תהיות רבות בוול-סטריט, שמא הבנק המרכזי עושה טעות בכך שהוא ממתין זמן רב מדי בכדי להתחיל להוריד את הריבית ובכך מסתכן בנחיתה קשה עבור כלכלת ארה"ב. עם זאת, העדויות עד כה מצביעות על כך שהפד צודק במדיניותו. 

ריביות גבוהות מהדקות את התנאים הפיננסיים, חונקות השקעות באנרגיה נקייה, מחמירות את המשבר בשוק הדיור ולוחצות על המאזנים של משקי הבית, אמרה כלכלנית Groundwork Collaborative, רייקן מבוד. "די ברור לי שהפד צריך להוריד את הריבית באופן מיידי", אמרה מבוד והיא לא היחידה. 

עם זאת, בהתבסס על דוחות התעסוקה האחרונים, שוק העבודה נשאר איתן ולא צריך ריביות נמוכות יותר על מנת לעורר את התעסוקה. בקשר ליציבות המחירים, האינפלציה התקררה בצורה ניכרת ב-18 החודשים האחרונים אבל לא מספיק בכדי להצביע על כך שעליית המחירים נמצאת בדרך לקצב שנתי של 2%, זה גורם לרוב פקידי הפד, כולל פאוול, לחשוש מלצאת מוקדם מדי עם הקלות לכלכלה. 

 

פגישת הפד האחרונה

יו"ר הפד כמעט שלל בפגישת ועדת השוק הפדרלי בחודש שעבר הורדת ריבית בחודש מרץ, ללא הלם כלכלי כלשהו. לאחר מכן בראיון שערך ל-60 דקות חזר על זה שוב ואמר כי הוועדה רוצה להיות בטוחה יותר כי האינפלציה בדרך ל-2% לפי תחילת הורדת הריבית. "לא סביר שהוועדה תגיע לרמת אמון כזו בזמן לפגישה במרץ", אמר פאוול. בכירים אחרים בפד הזהירו גם הם כי הקלה מוקדמת מדי במדיניות המוניטרית עלולה להצית מחדש את האינפלציה, או לעצור את ההתקדמות בבלימת צמיחת המחירים. "הסבלנות מוצדקת", אמר תומאס ברקין, נשיא הבנק הפדרלי של ריצ'מונד וציין כי הוא רוצה לראות האטה באינפלציה בדמי השכירות והשירותים בהם צמיחת המחירים הייתה דביקה.

בנאום בפני המועדון הכלכלי של ניו יורק, אמר ברקין כי ההשפעה המתמשכת של שינויים הקשורים למגפת קורונה על הכלכלה היא סיבה נוספת לדחות את הורדת הריבית. עוד ציין ברקין כי "ביקוש איתן ושוק עבודה חזק היסטורית" נותנים לפד את הזמן הדרוש לבנות ביטחון כי האינפלציה לא תתעורר מחדש. 

 

הקולות הפוליטיים

השווקים הפיננסים תמחרו הורדות ריבית ב-2024 כבר תקופה ארוכה, כאשר ההתלהבות גברה בחודש דצמבר לאחר שפאוול סימן כי העלאות הריבית הסתיימו. להתלהבות הזו תרמו גם קולות פוליטיים שונים כמו הסנאטורית אליזבת וורן שדחקה שוב ושוב בפד להקל במדיניות המוניטרית שלו במהלך שמונת החודשים האחרונים, בטענה כי שיעורי הריבית הגבוהים פוגעים בשוק הדיור. "הריבית הגבוהות של הפד מייקרות את העלויות עבור משפחות עובדות ומרחיקות דיור בר השגה עבור יותר מדי אמריקאים. הגיע הזמן שהפד יוריד את הריבית", כתבה וורן במכתב לפד.  

"כמובן שיש חשש כי הפד עושה טעות בהתחשב בכך שאפילו לפי השקפתו של פאוול, הפד התחיל לפעול קצת באיחור", אמר ברט האוס, פרופסור לכלכלה בבית הספר לעסקים של קולומביה. "אז יש חשש שגם כעת הפד יתחיל להקל באיחור". אולם הדאגה הזו אינה עולה בקנה אחד עם הנתונים האחרונים על כלכלת ארה"ב של שוק עבודה חזק והספקות האם הושגה יציבות המחירים אליה הפד שואף. בעוד האינפלציה לצרכנים עומדת כיום על כ-3%, ירידה מ-9% בשיא של 2022, חלק ניכר מההתקדמות הזו משקף ירידת מחירי סחורות. 

קיראו עוד ב"גלובל"

פקידי הפד יכולים להרשות לעצמם להתאזר בסבלנות מכיוון שהפעילות הכלכלית עדיין חזקה והאבטלה קרובה לשפל היסטורי. בעוד שהרבה אמריקאים בעלי הכנסה נמוכה יותר וצעירים יותר מרגישים את שיעורי הריבית הגבוהים, הצרכנים האמריקאים בסך הכל ממשיכים להוציא, אמר קרטיס דוביי, כלכלן ראשי בלשכת המסחר של ארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה הואנגאנבידיה הואנג
דוחות

אנבידיה מכה את התחזיות ומאותתת שהביקוש ל-AI עדיין חזק

ענקית השבבים עקפה את הציפיות עם רווח למניה של 1.3 דולר והכנסות של 57 מיליארד דולר, קפיצה בהכנסות מרכזי הנתונים ל־51.2 מיליארד ותחזית של 65 מיליארד דולר ברבעון הבא; המניה עולה ב-4%
אדיר בן עמי |

אנבידיה NVIDIA Corp. 3.18%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי והבהירה שוב למה היא ממשיכה להוביל את מירוץ הבינה המלאכותית: החברה עקפה את תחזיות האנליסטים בהכנסות וברווח, והציגה תחזית אופטימית במיוחד לרבעון הרביעי. מניית החברה הגיבה בעלייה של יותר מ־4%.

חשוב - מה אמר ג'נסן הואנג בשיחת המשקיעים

ברבעון השלישי רשמה אנבידיה רווח של 1.30 דולר למניה והכנסות של 57.01 מיליארד דולר, טוב מהציפיות שעמדו על 1.26 דולר למניה ו־55.2 מיליארד דולר. לשם השוואה, ברבעון המקביל אשתקד עמדו נתוני החברה על 0.81 דולר למניה והכנסות של 35.1 מיליארד דולר. מוקד הכוח המרכזי של אנבידיה נשאר חטיבת מרכזי הנתונים, שמובילה את הביקוש הגואה למעבדי AI. החטיבה הניבה ברבעון הכנסות של 51.2 מיליארד דולר, מעל התחזיות ל־49.3 מיליארד דולר. תחום הגיימינג, שבעבר היה ליבת הפעילות של החברה, הניב 4.3 מיליארד דולר, מעט מתחת לציפיות השוק.


לרבעון הרביעי צופה אנבידיה הכנסות של 65 מיליארד דולר, פלוס־מינוס 2%, גבוה מהערכת השוק שעמדה על 62 מיליארד דולר. עבור משקיעים שמודאגים מהאם המומנטום ב-AI יכול להמשיך להחזיק את השוק, זהו נתון משמעותי שמאותת שהביקוש העסקי למחשוב מתקדם עדיין במגמת עלייה.


הדוח מגיע בזמן שבו שוק ההון כולו בוחן מחדש את האופטימיות סביב החברות המובילות בתחום. בחודשים האחרונים מכרו כמה משקיעים בולטים את אחזקותיהם באנבידיה, כולל קרן הגידור של פיטר תיל, שמכרה פוזיציה של כ־100 מיליון דולר, וסופטבנק, שמימשה את כל אחזקותיה בחברה בשווי של 5.8 מיליארד דולר. עבור שתיהן מדובר במהלך שנועד לפנות משאבים להשקעות AI אחרות.


ענקית השבבים נסחרת כעת לפי שווי של 4.5 טריליון דולר, כאשר מנייתה עלתה ב-39% מתחילת השנה ו-27% ב-12 החודשים האחרונים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."