סנדוז  ריצרד סיינור
צילום: סנדוז

שווי נמוך למתחרה של טבע: הושלמה הנפקת סנדוז בבורסה בשוויץ

יצרנית התרופות הגנריות והביוסימילריות שהתפלצה מחברת התרופות השוויצרית נוברטיס השלימה הנפקה ראשונית של מניותיה לפי שווי של 11.2 מיליארד דולר, נמוך משמעותית מהצפיות המוקדמות של האנליסטים
איתן גרסטנפלד |

מניות יצרנית התרופות הגנריות והביוסימילריות סנדוז (Sandoz) החלו להיסחר הבוקר בבורסה בשוויץ בשווי נמוך מהצפוי של 10.3 מיליארד פרנק שוויצרי (11.2 מיליארד דולר), לאחר שהשולם הפיצול מחברת התרופות השוויצרית נוברטיס (Novartis). בראש סנדוז עומד ריצ'רד סיינור

ריצרד סניור, מנכל סנדוז

   ריצרד סניור, מנכל סנדוז 

במסגרת המהלך, קיבלו בעלי מניות נוברטיס מניה אחת של סנדוז עבור כל חמש מניות של נוברטיס שהחזיקו. זאת כחלק מהמהלך של חברת האם השוויצרית להתמקד במאמצי מחקר ופיתוח עבור תרופות חדשות וחדשניות, עבור השווקים השונים ברחבי העולם. לצורך כך, ביצעה החברה מכירות בהיקף של יותר מ-100 מיליארד דולר, שכללו את מכירת בריאות הצרכן הענקית שלהן, וכן ביצוע פיצול (ספין אוף) של יצרנית ציוד האופטומטריה אלקון בהיקף של 28 מיליארד פרנק שוויצרי (30.48 מיליארד דולר).

שווי החברה, שנגזר ממחיר מניית החברה החדשה בפתח יום המסחר בבורסה השוויצרית, נמוך מההערכות המוקדמות של האנליסטים. כך למשל בדויטשה בנק העריכו שסנדוז, שפעילותה היוותה 11% מהרווח התפעולי של נוברטיס במהלך שת 2022, צפויה לזכות לשווי של בין 11-13 מיליארד דולר. הערכה שמרנית ביחס להערכה המוקדמת של הבנק הגרמני ברנברג, שצפה לחברה שווי של 17-26 מיליארד דולר.

 

אופטימיות זעירה למרות השווי הנמוך 

סנדוז הקומה בשנת 1886 על ידי אלפרד קרן ואדוארד סנדוז בבאזל שבשוויץ. תחילה החברה התמקדה בייצור צבעים, אך כבר ב-1895 החלה החברה לייצר תרופות. מאה שנים מאוחר יותר בשנת 1996, לאחר שהחברה ביססה את מעמדה בעולם התרפות והמזון, היא מוזגה עם חברת Ciba-Geigy ויחד הן הפכו לנוברטיס. בתחילת שנות האלפיים, הקימה נוברטיס מחדש את סנדוז כחטיבה המאחדת את עסקי התרופות הגנריות שלה, לאחר שביצעה שורה של רכישות בתחום. עם השנים הפכה החברה לחברת התרופות הגנריות השנייה בגודלה בעולם. הראשונה היא טבע.

את שנת 2022 סיימה החברה עם הכנסות של כ-9.25 מיליארד דולר (מתחת לטבע וויאטריס שמוכרות במעל 15 מיליארד דולר כל אחת), צמיחה קלה של 4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, לקראת ההנפקה העריכה החברה כי תגדיל את הכנסותיה ב-3 מיליארד דולר במהלך חמש השנים הקרובות, בעיקר על ידי השקעה נוספת בביוסימילארים, המהווים כיום כחמישית מהמכירות. אחוז אשר צפוי לטפס עד שנת 2028 ל-30%, ולהגביר את המרווחים שכן מדובר בתרופות גנריות ביולוגיות עם מרווחים גבוהים יותר ותחרות חלשה יותר. כך, בזמן ששיעור ה-EBIDTA של החברה צפוי להסתכם בטווח שבין 18%-19% בשנת 2023,כלומר סדר גודל של כ-2 מיליארד דולר. זו ירידה ביחס לשיעור של 21.2% בשנה שעברה, אבל נתון זה צפוי להשתפר בחמש השנים הקרובות ולעמוד על 24%-26%. מבחינת מכפיל רווח, הרי שכל התעשייה במכפיל רווח נמוך - טבע וויאטריס במכפילי רווח של 4 וסנדוז מעט גבוה יותר - סביב 5. כנראה מכיוון שהיא צומחת, ויאטריס וטבע קפואות בהכנסות, אם כי, טבע צופה החל מהרבעונים הבאים לחדש את הצמיחה. 

ברקע לתחזיות האופטימיות ניצבת ההערכה של החברה בנוגע להתקררות בסביבת האינפלציה, וכן השיפור ביעילות בתפעולית שלה החברה בעקבות ההיפרדות מנוברטיס. אך מעל לכל, בחברה יבקשו לשים את ידם על שורה של ביוסימילרים חדשים בעלי מרווחים גבוהים. על פי ההערכות, במהלך העשור הקרוב יפוג הפטנט של יותר מ-55 תרופות ביולוגיות, בארצות הברית ובאירופה, אשר יחד מחזיקות במכירות שנתיות של מעל 270 מיליארד דולר.

בינתיים שוק הגנריקה חולה

אחת המתחרות הגדולות של סנדוז היא טבע הישראלית, שחוותה גם היא קשיים בתקופה האחרונה בכל הקשור לפעילות ייצור התרופות הגנריות. במהלך הרבעון השני של 2023 חלה ירידה של כ-6% במכירות של תרופות גנריות בארצות הברית, אשר קוזזה בחלק על ידי עלייה של 4% במכירות באירופה. באופן מסורתי טבע הייתה חברת תרופות גנרית עם פעילות של ייצור תרופות חדשות, בעיקר הודות להצלחה האדירה של הקופקסון המוכר. עם זאת, לאחר שהחברה התקשתה למלא את החסר, בשנה האחרונה ההכנסות מתרופות המקור של טבע הביאו למצב שהחברה הפכה לסוג של חברת תרופות מקור עם פעילות גנרית. היום, אגב, הודיעה טבע על שת"פ משמעותי עם סאנופי הגדולה לפיתוח משותף של תרופות למחלות המעי הגס - שוק של 28 מיליארד דולר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

"יש יתרונות בלהיות בשני הוורטיקלים", אמר אלי כליף, סמנכ"ל הכספים של טבע, בראיון לביזפורטל, לאחר פרסום תוצאות הרבעון האחרון. בתגובה לשאלה האם כוונתם לשקול פיצול דומה לזה שביצעה נוברטיס ענה כליף, כי "זה לא זה על הפרק...צריך וחשוב לזכור מאיפה אנחנו מגיעים, אנחנו בדרך ארוכה עם מטרות ויעדים תפעוליים ופיננסים ואנחנו מתקדמים בדרך שלנו. כחברה שפועלת בכל שלבי הפעילות - מחקר, ייצור, שיווק, הפצה, יש יתרון לכך שאנחנו פועלים גם בתחום תרופות המקור וגם בתחום הגנריקה. זה ממקסם יעילות, יש עלויות קבועות שבעצם משמשות לשני התחומים האלו באופן טבעי ונכון לנו. יש גם תהליך שלם של רגולציה שהוא משיק בשני העולמות, תהליכי מחקר ופיתוח משיקים בשלבים שונים בין שני התחומים. הפיקוח בהרבה תהליכים ובכלל יש השקות גדולות בין התחומים לרבות בתחום ההפצה. יש פה יתרונות גדולים ופיצול מצריך שכפול של פעילויות, זה לא נכון לעשות זאת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

יהלומן, נוצר באמצעות AIיהלומן, נוצר באמצעות AI

איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?

בתוך 7 דקות בלבד, בלב פריז, נגנבו תכשיטים בשווי 88 מיליון אירו; העולם קיבל תזכורת  שיהלומים אמיתיים אי-אפשר לייצר במעבדה - יש להם סיפור, נדירות ומשמעות ששום טכנולוגיה לא תצליח לשחזר - על תמונת המצב בשוק היהלומים ומה קורה בישראל?
מנדי הניג |

שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.

הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.

במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.

הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.

הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים. כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”