גרום פאואל יור הפדרל ריזרב
צילום: צילום מסך, אתר הפד'
מאקרו כלכלה

נדמה לכם שהבנקים המרכזיים רק מחקים את ציפיות השוק? אתם לא טועים

בעבר הבנקים המרכזיים החזיקו בתפיסה הפוכה - הם היו מפתיעים את השוק. מה גרם להם לשנות את ההתנהלות שלהם ומה הם לומדים ממנהלי חברות פיננסיות שמתראיינים לתקשורת?
דר' אביחי שניר | (3)

לקראת כל הודעת ריבית של בנק מרכזי, בארץ או בחו"ל, מנהלים ושאר אנשי מפתח בחברות השקעות מתראיינים בכל במה אפשרית ונותנים את התחזית שלהם להחלטה הקרובה. בדרך כלל הם צודקים. אבל זה לא (רק) בגלל שהם חזאים טובים. זה בעיקר בגלל שהתחזית שלהם היא לא רק תחזית. היא גם מרכיב מרכזי בהחלטת הריבית.

 

בעולם של היום, בנקאים בבנקים מרכזיים מאמינים שחלק גדול מהעבודה שלהם זה להיות שקופים וגלויים עם הציבור. המטרה היא להימנע ככל שאפשר מהפתעות; ככל שהמדיניות תהיה ברורה ושקופה יותר, כך היא תשיג את המטרות שלה באופן יעיל יותר. לכן, סטייה מהתחזיות של השוק נתפסת בעיני מרבית הכלכלנים המרכזיים כצעד שיש לבצע רק במצבים מיוחדים.

 

זה לא תמיד היה כך. עד שנות ה- 1980, התפיסה השלטת בבנקים מרכזיים הייתה הפוכה: תפקידו של בנק מרכזי הוא להפתיע את השוק. ככל שההפתעה תהיה גדולה יותר, כך הבנק המרכזי יוכל להשיג תוצאות משמעותיות יותר.

 

המקור לתפיסה הזאת הוא במודלים של מדיניות מוניטרית שניסו להבין איך זה שלשינויים בכמות הכסף יש השפעה על ערכים ריאליים בכלכלה. כלומר, איך זה ששינוי בכמות הכסף מוביל לשינויים בתוצר ובתעסוקה. המסקנה הייתה שלשינויים בכמות הכסף יש השפעה רק אם השינויים האלו מפתיעים את הציבור. הרי לכסף בפני עצמו אין שום ערך "ריאלי," מכיוון שהבנק המרכזי יכול לייצר ממנו כמה שהוא רוצה. הסיבה שבגללה שינויים בכמות הכסף משפיעים על התוצר ועל התעסוקה היא שכאשר יש גידול בכמות הכסף שהוא מעבר לגידול שהציבור מצפה, הביקוש למוצרים ושירותים גדל, וכתוצאה מכך, הביקוש לעובדים גדל. בגלל שהגידול בכמות הכסף מפתיע את העובדים, השכר שלהם לא עולה באותו קצב כמו הגידול בביקוש, ולכן חברות יכולות לשכור עוד עובדים, והתוצר יכול לגדול. אחרי תקופה, העובדים ילמדו על השינוי בכמות הכסף, הציפיות שלהם ישתנו, השכר יעלה, והתוצר יחזור לרמתו מלפני השינוי בכמות הכסף.

 

במודלים האלו, התפקיד של הבנק המרכזי הוא להמשיך ולהפתיע את השוק, כדי לדאוג שהתוצר יהיה כמה שיותר גבוה. לכן, בכל פעם שההשפעה של הפתעה קודמת פגה, הבנק המרכזי צריך להפתיע את השוק מחדש.

 

בשנות ה- 1980 וה- 1990 הפרדיגמה השתנתה. זה קרה הרבה בגלל שהאינפלציות של שנות ה- 1970 וה- 1980 לימדו את הבנקים המרכזיים שיש גבול לכמה אפשר להפתיע את השוק. בסוף, הציבור לומד, וכשהוא לומד, הוא צופה שהבנק המרכזי יפתיע אותו, ולכן התחזית של הציבור לאינפלציה היא תמיד יותר גבוהה מהאינפלציה שהבנק המרכזי מנסה ליצור. לכן, ברגע שהבנק המרכזי מנסה ליישם מדיניות של "הפתעות," מי שבסופו של דבר מופתע זה הבנק המרכזי שצריך להתמודד עם אינפלציה שבמקרה הטוב מגיעה למעל 10% (ארה"ב) ובמקרה הרע למעל 400% (ישראל).

 

המסקנה של הבנקאים המרכזיים הייתה שאם הפתעות מובילות לתוצאות לא רצויות, אז עדיפה מדיניות שיש לה שני נדבכים מרכזיים. הראשון, הוא שקיפות: הבנק מודיע מראש על המטרות שלו, ובמידת האפשר, גם על הכלים שהוא מתכוון להשתמש בהם. השני, הוא אמינות. אם הבנק המרכזי הכריז על מדיניות מסוימת, הוא חייב לעמוד בה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

השילוב של שני הדברים הללו מוביל לכך שבנקים מרכזיים מקדישים תשומת לב רבה לתחזיות של אנשים בשווקי ההון. מתוך התחזיות הללו הם לומדים על הפרשנות שהשוק נתן להודעות של הבנק המרכזי, ולציפיות שהשוק בונה על סמך הפרשנות הזאת. מבחינת הבנק המרכזי, אם קיים קונצנזוס בקרב הפעילים בשוק ההון לגבי החלטות של הבנק המרכזי, והבנק המרכזי סוטה מהקונצנזוס הזה, אזי ייתכן מאוד שהבנק המרכזי יפגע באמינות שלו.

 

לכן, כשמנהלים בחברות פיננסיות מדברים עם התקשורת ומוסרים את התחזיות שלהם, הם לא רק מודיעים על מה הם חושבים שיקרה. הם גם מעבירים לבנק המרכזי מסר לגבי מה הם מצפים שהוא יעשה. זה בולט במיוחד בארה"ב עכשיו – הנגיד האמריקאי הצהיר באוגוסט שהבנק המרכזי ימשיך להעלות ריבית כי אינפלציית הליבה עדיין מעל היעד, אבל למרות זאת, שוק ההון נותן סיכוי של כ- 10% לעליית ריבית בספטמבר. זה לא רק בגלל שהשוק לא מפנים את משמעות האמירה של הנגיד. זאת קודם כל אמירה לנגיד ששוק ההון יסבול קשות מעליית ריבית, ולכן הוא מצפה שהנגיד יתחשב.

 

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מוטי 18/09/2023 00:13
    הגב לתגובה זו
    שטויות יפות
  • 2.
    ל 17/09/2023 10:05
    הגב לתגובה זו
    עדיף להתבטא פחות ברמה אוניברסיטאית,למרות שמובן שקשה לרדת ברמה,אך כך יבינו יותר ויתעייפו פחות מן המאמרים החכמים
  • 1.
    לילי 17/09/2023 08:44
    הגב לתגובה זו
    לחלק כסף לחרדים , ערבים ומתנחלים אוכלוסיות צרחניות , צרכניות ולא יצרניות .מעלה את הדולר ומבריח את המשקיעים ,עם המהפכה המשפטית .
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

תרומה למדע, סביבה ובריאות

העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.