נדמה לכם שהבנקים המרכזיים רק מחקים את ציפיות השוק? אתם לא טועים
לקראת כל הודעת ריבית של בנק מרכזי, בארץ או בחו"ל, מנהלים ושאר אנשי מפתח בחברות השקעות מתראיינים בכל במה אפשרית ונותנים את התחזית שלהם להחלטה הקרובה. בדרך כלל הם צודקים. אבל זה לא (רק) בגלל שהם חזאים טובים. זה בעיקר בגלל שהתחזית שלהם היא לא רק תחזית. היא גם מרכיב מרכזי בהחלטת הריבית.
בעולם של היום, בנקאים בבנקים מרכזיים מאמינים שחלק גדול מהעבודה שלהם זה להיות שקופים וגלויים עם הציבור. המטרה היא להימנע ככל שאפשר מהפתעות; ככל שהמדיניות תהיה ברורה ושקופה יותר, כך היא תשיג את המטרות שלה באופן יעיל יותר. לכן, סטייה מהתחזיות של השוק נתפסת בעיני מרבית הכלכלנים המרכזיים כצעד שיש לבצע רק במצבים מיוחדים.
זה לא תמיד היה כך. עד שנות ה- 1980, התפיסה השלטת בבנקים מרכזיים הייתה הפוכה: תפקידו של בנק מרכזי הוא להפתיע את השוק. ככל שההפתעה תהיה גדולה יותר, כך הבנק המרכזי יוכל להשיג תוצאות משמעותיות יותר.
המקור לתפיסה הזאת הוא במודלים של מדיניות מוניטרית שניסו להבין איך זה שלשינויים בכמות הכסף יש השפעה על ערכים ריאליים בכלכלה. כלומר, איך זה ששינוי בכמות הכסף מוביל לשינויים בתוצר ובתעסוקה. המסקנה הייתה שלשינויים בכמות הכסף יש השפעה רק אם השינויים האלו מפתיעים את הציבור. הרי לכסף בפני עצמו אין שום ערך "ריאלי," מכיוון שהבנק המרכזי יכול לייצר ממנו כמה שהוא רוצה. הסיבה שבגללה שינויים בכמות הכסף משפיעים על התוצר ועל התעסוקה היא שכאשר יש גידול בכמות הכסף שהוא מעבר לגידול שהציבור מצפה, הביקוש למוצרים ושירותים גדל, וכתוצאה מכך, הביקוש לעובדים גדל. בגלל שהגידול בכמות הכסף מפתיע את העובדים, השכר שלהם לא עולה באותו קצב כמו הגידול בביקוש, ולכן חברות יכולות לשכור עוד עובדים, והתוצר יכול לגדול. אחרי תקופה, העובדים ילמדו על השינוי בכמות הכסף, הציפיות שלהם ישתנו, השכר יעלה, והתוצר יחזור לרמתו מלפני השינוי בכמות הכסף.
- חבר הפד שרוצה לחתוך את הריבית בחצי אחוז
- פאוול: הפד עשוי להפסיק את צמצום המאזן בחודשים הקרובים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במודלים האלו, התפקיד של הבנק המרכזי הוא להמשיך ולהפתיע את השוק, כדי לדאוג שהתוצר יהיה כמה שיותר גבוה. לכן, בכל פעם שההשפעה של הפתעה קודמת פגה, הבנק המרכזי צריך להפתיע את השוק מחדש.
בשנות ה- 1980 וה- 1990 הפרדיגמה השתנתה. זה קרה הרבה בגלל שהאינפלציות של שנות ה- 1970 וה- 1980 לימדו את הבנקים המרכזיים שיש גבול לכמה אפשר להפתיע את השוק. בסוף, הציבור לומד, וכשהוא לומד, הוא צופה שהבנק המרכזי יפתיע אותו, ולכן התחזית של הציבור לאינפלציה היא תמיד יותר גבוהה מהאינפלציה שהבנק המרכזי מנסה ליצור. לכן, ברגע שהבנק המרכזי מנסה ליישם מדיניות של "הפתעות," מי שבסופו של דבר מופתע זה הבנק המרכזי שצריך להתמודד עם אינפלציה שבמקרה הטוב מגיעה למעל 10% (ארה"ב) ובמקרה הרע למעל 400% (ישראל).
המסקנה של הבנקאים המרכזיים הייתה שאם הפתעות מובילות לתוצאות לא רצויות, אז עדיפה מדיניות שיש לה שני נדבכים מרכזיים. הראשון, הוא שקיפות: הבנק מודיע מראש על המטרות שלו, ובמידת האפשר, גם על הכלים שהוא מתכוון להשתמש בהם. השני, הוא אמינות. אם הבנק המרכזי הכריז על מדיניות מסוימת, הוא חייב לעמוד בה.
- מ-AI לזהב? מחיר המתכת עשוי להכפיל את עצמו
- זינוקים בקוונטים; מודרנה וטסלה מאבדות 4% - המדדים נסחרים ביציבות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט
השילוב של שני הדברים הללו מוביל לכך שבנקים מרכזיים מקדישים תשומת לב רבה לתחזיות של אנשים בשווקי ההון. מתוך התחזיות הללו הם לומדים על הפרשנות שהשוק נתן להודעות של הבנק המרכזי, ולציפיות שהשוק בונה על סמך הפרשנות הזאת. מבחינת הבנק המרכזי, אם קיים קונצנזוס בקרב הפעילים בשוק ההון לגבי החלטות של הבנק המרכזי, והבנק המרכזי סוטה מהקונצנזוס הזה, אזי ייתכן מאוד שהבנק המרכזי יפגע באמינות שלו.
לכן, כשמנהלים בחברות פיננסיות מדברים עם התקשורת ומוסרים את התחזיות שלהם, הם לא רק מודיעים על מה הם חושבים שיקרה. הם גם מעבירים לבנק המרכזי מסר לגבי מה הם מצפים שהוא יעשה. זה בולט במיוחד בארה"ב עכשיו – הנגיד האמריקאי הצהיר באוגוסט שהבנק המרכזי ימשיך להעלות ריבית כי אינפלציית הליבה עדיין מעל היעד, אבל למרות זאת, שוק ההון נותן סיכוי של כ- 10% לעליית ריבית בספטמבר. זה לא רק בגלל שהשוק לא מפנים את משמעות האמירה של הנגיד. זאת קודם כל אמירה לנגיד ששוק ההון יסבול קשות מעליית ריבית, ולכן הוא מצפה שהנגיד יתחשב.
ד"ר אביחי שניר
- 3.מוטי 18/09/2023 00:13הגב לתגובה זושטויות יפות
- 2.ל 17/09/2023 10:05הגב לתגובה זועדיף להתבטא פחות ברמה אוניברסיטאית,למרות שמובן שקשה לרדת ברמה,אך כך יבינו יותר ויתעייפו פחות מן המאמרים החכמים
- 1.לילי 17/09/2023 08:44הגב לתגובה זולחלק כסף לחרדים , ערבים ומתנחלים אוכלוסיות צרחניות , צרכניות ולא יצרניות .מעלה את הדולר ומבריח את המשקיעים ,עם המהפכה המשפטית .

וורן באפט מלמד אתכם מתי לממש מניות והדבר הכי חשוב בהשקעות
שיעור חינם מבאפט - מתי מוכרים מניה, בהמשך לשיעור קודם: שיעור חינם מוורן באפט - מתי קונים מניה? ועל ההשקעה והמימוש של באפט באפל
וורן באפט השקיע באפל את רוב תיק ההשקעות הסחיר של ברקשייר. אפל סיפקה רווחי עתק שמוערכים במעל 100 מיליארד דולר לתיק של באפט. אפל היא עדיין ההשקעה הגדולה של באפט, אבל לפני שנה-שנתיים נמכרו רוב המניות.
באפט החליט שאחרי זינק ברווחים, עלייה במכפיל הרווח מרמה של 11-13 למעל 20, זה הגיע לממש. הוא סבר ואמר שזו חברה נהדרת, ועדיין היא הגדולה בתיק ההשקעות של ברקשייר שלו, אבל היא כבר לא זולה. התזמון- עיתוי המימוש היה טוב כי בחצי שנה שלאחר מכן, המניה נפלה בכ-15%. אלא שהעליות האחרונות הביאו את מחיר המניה לשיא של כל הזמנים ולמחיר שעולה על מחירי המימוש של באפט בכ-30%. באפט "הפסיד" מעל 50 מיליארד דולר, אבל כמה תובנות בעניין:
ראשית, אף אחד לא נביא
שנית, את ההחלטה מקבלים על סמך מה שידוע בנקודת הזמן המסוימת. אז באפט הגדיר את אפל כחברה נהדרת, מניה לא רעה, אבל המשקל בתיק שלו היה גבוה, ומכיוון שהיא כבר הגיעה לתמחור מלא בעיניו החליט לממש. זו החלטה נכונה בלי קשר למה שיהיה בהמשך.
שלישית, כאשר אתם קונים או מוכרים - אל תסתכלו אחורה. מה שהיה היה מה שהיה מת. בבורסה ובהשקעות כל יום מתקבלות ההחלטות מחדש. ההיסטוריה לא רלבנטית. מה שהיה יכול להיות אם... ולמה לא פעלנו כך, זה חשוב להסקת מסקנות ולתובנות, אבל זה לא אמור להשפיע על החלטות השקעה. במילים אחרות, מכרתם כי חשבתם שזה המחיר הנכון. גם אם יעלה בהמשך - אז מה?
- שמעתם בבית הקפה סיפור על ההוא ש"עשה מכה"? תברחו!
- באפט יכול לחייך - דומינוס פיצה מכה את התחזיות: המכירות בארה"ב מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וזו נקודה חשובה, כי משקיעים רבים לא יודעים מתי לממש. הם רואים עליות, מורווחים הרבה, וחושבים שמה שהיה הוא שיהיה והעליות ימשכו. צריך משמעת, צריך לסמן תמחור כלכלי שמעליו כבר אתם לא סבורים שההחזקה כדאית ולממש גם אם הכיוון של המניה למעלה. באפט יודע לקנות ויודע לממש.

וולבו מזנקת 30% - למאסק יש הרבה מה ללמוד מהסינים
למאסק כבר קשה להחזיק את ההייפ סביב טסלה. אתמול טסלה פספסה בשורת הרווח והמשקיעים חיכו לשמוע מה הקטר יגיד, המשקיעים ידעו שטסלה עקפה את המסירות ברכבים אבל רצו לדעת עד כמה זה יורד למטה לשורה התחתונה - ושם מאסק פספס. הרווח המתואם למניה הסתכם על 0.50 דולר לעומת הערכות של 0.54 דולר, בעוד ה-EBITDA עמד על 4.23 מיליארד דולר לעומת ציפיות של 3.78 מיליארד דולר.
מאסק נאבק כדי לשמור על קצב הצמיחה של טסלה אבל הסינים מצאו את הנוסחה. והיא, "תופתעו" מגיעה דרך התייעלות, דרך שיפור שרשרת האספקה. כן זה עדיין קיים - חברות שעסוקות בלעשות את אותם הדברים רק טוב יותר. וולבו היא יצרנית רכב וותיקה (במיוחד עם נשווה לטסלה) שנוסדה עוד כבר ב-1927, וולבו רשמה ברבעון השלישי רווח תפעולי של כמעט 6 מיליארד קרונות שבדיות פי ארבעה מהתחזיות. ובעקבות זה המניה זינקה ביותר מ-30% בבורסת שטוקהולם - העלייה החדה ביותר מאז ההנפקה. זו יצרנית שבמשך שנים הייתה בשוליים אבל בזכות קיצוץ אגרסיבי בהוצאות הרווחיות חזרה לליבה והיום היא כיכבה בראש הכותרות בעולם.
הקרדיט כולו של: ג’ילי
למי שמגיע הקרדיט לכל המהפך זה ג'ילי. מאחורי וולבו עומדת קבוצת ג’ילי הסינית, שרכשה את וולבו מפורד בשנת 2010 תמורת 1.8 מיליארד דולר בלבד. אז זה היה נראה ממש הימור וגם לא הבינו איך האסייתים יצליחו להבריא ולהמריא עם וולבו. אבל מסתבר שבג'ילי יודעים דבר או שניים בניהול והעסקה הזאת היא שווה זהב בשבילם - כיום וולבו נסחרת בכ-9.6 מיליארד דולר. ג’ילי נתנה לוולבו גב פיננסי רחב וחופש פעולה ניהולי, ושילבה בין טכנולוגיה ושרשרת אספקה סינית לבין עיצוב, הנדסה ותפיסת איכות סקנדינביים. השילוב הזה הוליד נוסחה אחרת: ייצור יעיל, פחות ראוותנות, ומיקוד בתוצאות. וזה אם שוב נשווה לטסלה בזמן שטסלה מתמודדת עם שחיקת ברווחיות והאטה בביקושים.
וולבו רשמה ברבעון השלישי רווח תפעולי של 5.9 מיליארד קרונות שבדיות (כ-627 מיליון דולר) לעומת תחזיות של 1.6 מיליארד בלבד. הרווח הנקי עלה ב-4% ל-4.51 מיליארד קרונות, וההכנסות הסתכמו ב-86.4 מיליארד קרונות – ירידה של 7% לעומת השנה הקודמת. אף על פי כן, הרווחיות התפעולית עלתה ל-6.9%, כמעט כפול מהתחזיות, והמרווח הגולמי השתפר ל-24.4% לעומת 17.7% ברבעון הקודם. מאחורי המספרים עומדת הנהלה חדשה בראשות האקן סמואלסון, שחזר השנה לתפקיד המנכ"ל. בשישה חודשים החברה צמצמה כ-3,000 משרות, הקפיאה השקעות והורידה את הוצאות ההנהלה בכשליש מה שתרם לשיפור המהיר ברווחיות.
במקביל, וולבו מצאה פתרון חלקי גם ללחצי הסחר. הסכם חדש בין האיחוד האירופי לארה"ב הוריד את המכס על רכבים אירופיים ל-15%, והחברה מתכננת להעביר חלק מקווי הייצור לרכבי היבריד לארה"ב עצמה. סמנכ"ל הכספים, פרדריק הנסון, הסביר כי הפגיעה ברווחיות השנתית תהיה כעת קטנה מהצפוי ירידה של כ-1% בלבד לעומת הערכה קודמת של עד 2%. עם התייעלות מתמשכת ורווחיות משופרת, שווי השוק של וולבו קאר טיפס לכ-9.6 מיליארד דולר, הגבוה ביותר מאז ההנפקה ב-2021.