בורסה עולמית אירופה, מסחר מט"ח מטבע חוץ
צילום: Istock

הסוף לגלובליזציה? לקראת מפגש הנגידים השנתי

"המשקיעים פחות ממוקדים כעת בהחלטת הריבית הבאה אלא יותר בכוחות הגדולים שיעצבו את הצמיחה והאינפלציה מעבר לשנה הנוכחית:  עימותים גיאופוליטיים, טכנולוגיות טרנספורמטיביות ומזג אוויר קיצוני"
אדיר בן עמי |

היום צפוי להיפתח מפגש נגידי הבנקים המרכזיים של העולם בג'קסון הול שבוויומינג, ארה"ב. המפגש הזה שמתרחש מאז 1990 חגג אז עידן חדש של גלובליזציה כאשר נגידי הבנקים מתרכזים במקום אחד על מנת לדון בעתיד כלכלי משותף. כעת, יתכן ואנחנו לקראת הסוף של אותו עידן. 

פלישתה של רוסיה לאוקראינה הנתמכת על ידי נאט"ו ומלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מחלקות שוב את העולם. תוסיפו לזה קורונה ואסונות הקשורים לאקלים וקיבלנו אינפלציה גבוהה, שיבושים בשרשראות האספקה, מחירי סחורות תנודתיים ומחסור בדגנים. 

הפגישה השנתית שהנושא שלה הוא "שינויים מבניים בכלכלה הגלובלית", תתמקד בהשפעה של שינויי המאקרו הללו וכיצד הם משפיעים על מדיניות הבנק המרכזי. כ-120 משתתפים יקחו חלק באירוע, שנחשב לאירוע משמעותי ביותר עבור המשקיעים בבורסה. נגידי בנקים ואנשי מפתח רבים בכלכלה העולמית ינאמו לאורך האירוע שימשך שלושה ימים, אך הבמה המרכזית תהיה של יו"ר הפדרל רזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב - ג'רום פאוול

הפדרל ריזרב נמצא בנקודת מפנה פוטנציאלית במלחמתו באינפלציה אך נראה שהפוקוס של המשקיעים הוא בכלל במקום אחר. "המשקיעים פחות ממוקדים כעת בהחלטת הריבית הבאה אלא יותר בכוחות הגדולים שיעצבו את הצמיחה והאינפלציה מעבר לשנה הנוכחית:  עימותים גיאופוליטיים, טכנולוגיות טרנספורמטיביות ומזג אוויר קיצוני", כתב כריסטופר סמארט, יועץ המדיניות הכלכלית של אובמה לשעבר.

קצת היסטוריה 

בעבר, כאשר ארצות כמו צ'כוסלובקיה, ברית המועצות ויוגוסלביה נמחקו מהמפה ומדינות ברית ורשה נהרו ליצור את האיחוד האירופי ונאט"ו, הסכמי סחר רב צדדיים הלכו והתפשטו בעולם כשלבסוף ארגון הסחר העולמי נוצר ב-1994. סין הצטרפה לארגון ב-2001 ורוסיה ב-2012.  "שוב היה סיכוי שמדינות ינהלו חלק ניכר מיחסי הסחר שלהן בצורה מסודרת וצפויה", כתב הכלכלן אנדרו ג'י בראון. הרווח הכלכלי היה רק אחת מהתוצאות המיוחלות של מערכת מסחר עולמית מסודרת. תוצאה אחרת הייתה שלום עולמי, מתוך אמונה שלשותפי סחר יש סיכוי נמוך יותר להפוך ליריבים צבאיים. 

האיחוד האירופי, או בשמו הקודם הקהילה הכלכלית האירופית, נוצר בדיוק מהסיבה הזו, לסיים את ההיסטוריה הארוכה והעקובה מדם של סכסוכים פוליטיים וצבאיים. וזה עבד, במשך עשרות שנים. התקוות לג'קסון הול היו דומות, אך לא כולם אהבו את רעיון הגלובליזציה. ולאט לאט התרחשה ההידרדרות. פוטין החל לצאת נגד ארה"ב ב-2007 ואמר שארה"ב חורגת מגבולותיה הלאומיים בכל דרך ובסין מדיניות פיתוח השלום של הו ג'ינטאו הוחלפה בגישה מתלהמת יותר של שי ג'ינפנג שמדגישה את כוחה הצבאי של המדינה ואת איחודה הבלתי נמנע עם טייוואן.

ואז הגיע טראמפ ופתח בסנקציות נגד סין ואמר כי סין "קרעה את ארה"ב כפי שאף אחד לא עשה מעולם". משם איך לא, הסיפור המשיך להידרדר וכעת ביידן דאג להסלים את מלחמת הסחר עם סין כשהוא מקדם יוזמות נגד המדינה. לבסוף, מה שדי קבר את הגלובליזציה הייתה הפלישה של רוסיה לאוקראינה. המלחמה היבשתית הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה עדיין נמשכת ומכריחה מדינות לבחור צד.

קיראו עוד ב"גלובל"

חדשנות

בנוסף לכל זה, התקדמות טכנולוגיות כמו הבינה המלאכותית מאיימת להרוס מקומות עבודה. "חדשנות תמיד הרסה מקומות עבודה, אבל נראה שמשרות חדשות תמיד תופסות את מקומן", אמר סמארט יועצו של אובמה לשעבר. "האתגר האמיתי עם AI הוא שההרס עשוי לבוא כל כך מהר שלא יספיקו להיווצר מספיק מקומות עבודה חדשים על מנת לקזז את המגמה". 

סמארט אמר כי הוא מאמין שפאוול מתמקד בלהוריד את האינפלציה במהירות האפשרית ל-2%, על מנת שיוכל לטעון לניצחון ואז להתחיל לשקול הורדות ריבית. "אהיה מופתע אם הוא יצליח לעשות זאת לפני תחילת השנה הבאה", אמר סמארט. התחזית עולה בקנה אחד עם האזהרה של פאוול בשנה שעברה אז אמר ש"התייצבות המחירים תיקח זמן" - מה שהתפרש בשוק כשיעורי ריבית "גבוהים למשך זמן רב יותר". 

בגולדמן זאקס צופים כי הנגיד יהיה פחות "ניצי" הודות לנתוני מאקרו טובים בארה"ב, כאלו אשר עשויים לאפשר "נחיתה רכה" בכל הנוגע למלחמה של הפד' באינפלציה. על פי הנתונים שפורסמו בחודש האחרון, מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב-3.2% בלבד, מתחת לצפי של 3.3% וגם מדד הליבה הפתיע לטובה כשעמד על 4.7%. ביחד עם קצב האינפלציה המאט, האבטלה בארה"ב עדיין נמוכה ועמדה בחודש יולי על 3.5% לעומת צפי ל-3.6%.

עם כל האתגרים הללו העומדים בפני הכלכלה העולמית, ממלחמות סחר למלחמות אמיתיות ועד שיבושים טבעיים וטכנולוגיים, סביר להניח שהמסר של פאוול השנה ימשיך להיות "ריבית גבוהה למשך זמן רב יותר". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

מפעל אדמה בסין ייצור
צילום: גיא בן סימון

הייצור הסיני ממשיך להתכווץ: 8 חודשים של הרצף הארוך ביותר עד כה

מדד הייצור עולה קלות אך נשאר מתחת לרף ההתאוששות; השירותים והבנייה חוזרים להתכווץ; הביקוש המקומי נחלש, המשבר בנדל"ן מעמיק וקובעי המדיניות מתלבטים בין רפורמות כואבות לבין תמריצים חדשים

רן קידר |
נושאים בכתבה סין

פעילות הייצור בסין המשיכה להתכווץ בנובמבר והאריכה את רצף הירידות הארוך ביותר שנרשם עד כה, על רקע האטה מתמשכת בצמיחה, ירידה בהשקעות ותנאים חיצוניים מאתגרים. מדד מנהלי הרכש הרשמי (PMI) למגזר התעשייה טיפס ל-49.2 נקודות, שיפור קל אך עדיין מתחת לרף ה־50 המפריד בין התרחבות להתכווצות, וכך נשאר המגזר בטריטוריה שלילית זה החודש השמיני ברציפות. תחזית הכלכלנים עמדה על 49.4 נקודות. מדובר בתקופה הרצופה הארוכה ביותר של ירידה מאז החל המדד להתפרסם

למרות העלייה הקלה במדד, תת־האינדיקטורים מספרים סיפור מאתגר: תפוקת הייצור עצמה נעצרה ברמת 50 נקודות, בדיוק על קו האפס, בעוד שהזמנות חדשות והזמנות לייצוא השתפרו ביחס לאוקטובר אך נשארו עמוק מתחת ל-50. דפוס זה מצביע על קושי מתמשך של היצרנים לשמור על התאוששות יציבה בעידן שלאחר הקורונה, במיוחד כאשר הלחץ ממלחמת הסחר מול ארצות הברית נמשך.

המגזר הלא־תעשייתי, הכולל שירותים ובנייה, עבר לראשונה מזה כמעט שלוש שנים להתכווצות, וירד ל-49.5 נקודות לאחר 50.1 באוקטובר. ענפי הנדל"ן ושירותי הבית, הנמצאים במרכז המשבר המתמשך בשוק הדיור, הציגו צלילה בפעילות: השירותים חצו מטה את קו ה-50 לראשונה מאז ספטמבר 2024, לשפל שלא נראה מאז דצמבר 2023. גורמי הסטטיסטיקה בסין מציינים כי "פעילות השוק בתחומי הנדל"ן ושירותי הבית נותרה מדוכאת באופן משמעותי".

נתוני נובמבר משקפים את האתגרים הכלכליים לקראת הרבעון האחרון של השנה,  רבעון שסומן עד כה בעלייה מינימלית בתפוקה התעשייתית וירידה מפתיעה ביצוא, כשביקושים גלובליים לא מצליחים לפצות על ירידה חדה במשלוחים לארצות הברית. גם הצריכה המקומית ממשיכה לאכזב: המכירות הקמעונאיות רשמו באוקטובר ירידה חודשית חמישית ברציפות בקצב הצמיחה, הרצף הארוך ביותר מאז תקופת הסגרים בקורונה.

התערבות הממשל

על אף ההאטה, הממשל בבייג'ינג אינו ממהר להכריז על חבילת תמריצים חדשה. הסיבה: היעד הרשמי לצמיחת התוצר, כ-5% בשנת 2025, עדיין נראה בר השגה. ממשלת סין כבר הזרימה מאז ספטמבר תמריצים בהיקף של טריליון יואן (כ-141 מיליארד דולר), בין היתר באמצעות הגדלת קווי אשראי לבנקים מדינתיים, מיחזור חובות לרשויות מקומיות והפעלה מחדש של מכסות אג"ח שהיו קודם בלתי מנוצלות.

אך מאחורי ההיסוס עומדת דילמה אמיתית: האם להמשיך עם רפורמות מבניות עמוקות שיטפלו בעומק בעיות הביקוש, המינוף והיעילות, או לחזור לקווי פעולה מסורתיים של תמרוץ מהיר? במשך עשורים, הכלכלה הסינית נשענה על שני מנועי צמיחה מוכרים: דחיפת הייצוא או השקעה מסיבית בתשתיות. כיום, שניהם נתקלים בחסמים: השווקים העולמיים חלשים, והמחוזות בסין עמוסי חובות עד כדי קיפאון כמעט מוחלט ביכולת לבצע השקעות חדשות.