בורסה עולמית אירופה, מסחר מט"ח מטבע חוץ
צילום: Istock

הסוף לגלובליזציה? לקראת מפגש הנגידים השנתי

"המשקיעים פחות ממוקדים כעת בהחלטת הריבית הבאה אלא יותר בכוחות הגדולים שיעצבו את הצמיחה והאינפלציה מעבר לשנה הנוכחית:  עימותים גיאופוליטיים, טכנולוגיות טרנספורמטיביות ומזג אוויר קיצוני"
אדיר בן עמי |

היום צפוי להיפתח מפגש נגידי הבנקים המרכזיים של העולם בג'קסון הול שבוויומינג, ארה"ב. המפגש הזה שמתרחש מאז 1990 חגג אז עידן חדש של גלובליזציה כאשר נגידי הבנקים מתרכזים במקום אחד על מנת לדון בעתיד כלכלי משותף. כעת, יתכן ואנחנו לקראת הסוף של אותו עידן. 

פלישתה של רוסיה לאוקראינה הנתמכת על ידי נאט"ו ומלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מחלקות שוב את העולם. תוסיפו לזה קורונה ואסונות הקשורים לאקלים וקיבלנו אינפלציה גבוהה, שיבושים בשרשראות האספקה, מחירי סחורות תנודתיים ומחסור בדגנים. 

הפגישה השנתית שהנושא שלה הוא "שינויים מבניים בכלכלה הגלובלית", תתמקד בהשפעה של שינויי המאקרו הללו וכיצד הם משפיעים על מדיניות הבנק המרכזי. כ-120 משתתפים יקחו חלק באירוע, שנחשב לאירוע משמעותי ביותר עבור המשקיעים בבורסה. נגידי בנקים ואנשי מפתח רבים בכלכלה העולמית ינאמו לאורך האירוע שימשך שלושה ימים, אך הבמה המרכזית תהיה של יו"ר הפדרל רזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב - ג'רום פאוול

הפדרל ריזרב נמצא בנקודת מפנה פוטנציאלית במלחמתו באינפלציה אך נראה שהפוקוס של המשקיעים הוא בכלל במקום אחר. "המשקיעים פחות ממוקדים כעת בהחלטת הריבית הבאה אלא יותר בכוחות הגדולים שיעצבו את הצמיחה והאינפלציה מעבר לשנה הנוכחית:  עימותים גיאופוליטיים, טכנולוגיות טרנספורמטיביות ומזג אוויר קיצוני", כתב כריסטופר סמארט, יועץ המדיניות הכלכלית של אובמה לשעבר.

קצת היסטוריה 

בעבר, כאשר ארצות כמו צ'כוסלובקיה, ברית המועצות ויוגוסלביה נמחקו מהמפה ומדינות ברית ורשה נהרו ליצור את האיחוד האירופי ונאט"ו, הסכמי סחר רב צדדיים הלכו והתפשטו בעולם כשלבסוף ארגון הסחר העולמי נוצר ב-1994. סין הצטרפה לארגון ב-2001 ורוסיה ב-2012.  "שוב היה סיכוי שמדינות ינהלו חלק ניכר מיחסי הסחר שלהן בצורה מסודרת וצפויה", כתב הכלכלן אנדרו ג'י בראון. הרווח הכלכלי היה רק אחת מהתוצאות המיוחלות של מערכת מסחר עולמית מסודרת. תוצאה אחרת הייתה שלום עולמי, מתוך אמונה שלשותפי סחר יש סיכוי נמוך יותר להפוך ליריבים צבאיים. 

האיחוד האירופי, או בשמו הקודם הקהילה הכלכלית האירופית, נוצר בדיוק מהסיבה הזו, לסיים את ההיסטוריה הארוכה והעקובה מדם של סכסוכים פוליטיים וצבאיים. וזה עבד, במשך עשרות שנים. התקוות לג'קסון הול היו דומות, אך לא כולם אהבו את רעיון הגלובליזציה. ולאט לאט התרחשה ההידרדרות. פוטין החל לצאת נגד ארה"ב ב-2007 ואמר שארה"ב חורגת מגבולותיה הלאומיים בכל דרך ובסין מדיניות פיתוח השלום של הו ג'ינטאו הוחלפה בגישה מתלהמת יותר של שי ג'ינפנג שמדגישה את כוחה הצבאי של המדינה ואת איחודה הבלתי נמנע עם טייוואן.

ואז הגיע טראמפ ופתח בסנקציות נגד סין ואמר כי סין "קרעה את ארה"ב כפי שאף אחד לא עשה מעולם". משם איך לא, הסיפור המשיך להידרדר וכעת ביידן דאג להסלים את מלחמת הסחר עם סין כשהוא מקדם יוזמות נגד המדינה. לבסוף, מה שדי קבר את הגלובליזציה הייתה הפלישה של רוסיה לאוקראינה. המלחמה היבשתית הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה עדיין נמשכת ומכריחה מדינות לבחור צד.

קיראו עוד ב"גלובל"

חדשנות

בנוסף לכל זה, התקדמות טכנולוגיות כמו הבינה המלאכותית מאיימת להרוס מקומות עבודה. "חדשנות תמיד הרסה מקומות עבודה, אבל נראה שמשרות חדשות תמיד תופסות את מקומן", אמר סמארט יועצו של אובמה לשעבר. "האתגר האמיתי עם AI הוא שההרס עשוי לבוא כל כך מהר שלא יספיקו להיווצר מספיק מקומות עבודה חדשים על מנת לקזז את המגמה". 

סמארט אמר כי הוא מאמין שפאוול מתמקד בלהוריד את האינפלציה במהירות האפשרית ל-2%, על מנת שיוכל לטעון לניצחון ואז להתחיל לשקול הורדות ריבית. "אהיה מופתע אם הוא יצליח לעשות זאת לפני תחילת השנה הבאה", אמר סמארט. התחזית עולה בקנה אחד עם האזהרה של פאוול בשנה שעברה אז אמר ש"התייצבות המחירים תיקח זמן" - מה שהתפרש בשוק כשיעורי ריבית "גבוהים למשך זמן רב יותר". 

בגולדמן זאקס צופים כי הנגיד יהיה פחות "ניצי" הודות לנתוני מאקרו טובים בארה"ב, כאלו אשר עשויים לאפשר "נחיתה רכה" בכל הנוגע למלחמה של הפד' באינפלציה. על פי הנתונים שפורסמו בחודש האחרון, מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב-3.2% בלבד, מתחת לצפי של 3.3% וגם מדד הליבה הפתיע לטובה כשעמד על 4.7%. ביחד עם קצב האינפלציה המאט, האבטלה בארה"ב עדיין נמוכה ועמדה בחודש יולי על 3.5% לעומת צפי ל-3.6%.

עם כל האתגרים הללו העומדים בפני הכלכלה העולמית, ממלחמות סחר למלחמות אמיתיות ועד שיבושים טבעיים וטכנולוגיים, סביר להניח שהמסר של פאוול השנה ימשיך להיות "ריבית גבוהה למשך זמן רב יותר". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

30 טריליון דולר חוב ו-6% גירעון: הפסקת האש השברירית בין טראמפ לשוק האג״ח

התשואה ל-10 שנים יורדת ביותר מ-30 נקודות בסיס מאז האביב, אבל רמז לעוד חוב ארוך מזכיר עד כמה האיזון תלוי בהיצע, אינפלציה ואמון

מאז שהמכסים שטראמפ דוחף תחת מה שהוא מציג כ״יום השחרור״ דחפו את שוק האג״ח האמריקאי למעין מרד באפריל, בבית הלבן ובמשרד האוצר עובדים הרבה יותר בזהירות. פחות הצהרות שמרימות את הלהבות, יותר ניהול עדין של ציפיות, ובעיקר ניסיון לשמור את תשואת האג״ח ל-10 שנים במקום שלא יכאיב יותר מדי לכל המערכת.

הבעיה היא שהשקט הזה מגיע עם כוכבית. החוב הפדרלי כבר יושב סביב 30 טריליון דולר, הגירעון השנתי נשאר גבוה, ובשוק לא צריכים הרבה כדי להיזכר מי פה באמת קובע את מחיר הכסף. מספיק רמז קטן על שינוי בהנפקות או על פגיעה במקור הכנסות, והתשואות קופצות.


הסימנים שהדליקו נורה בנובמבר

התזכורת האחרונה לשבריריות מגיעה בתחילת נובמבר. משרד האוצר מאותת שהוא שוקל למכור יותר חוב לטווח ארוך, ובאותו יום בית המשפט העליון מתחיל לדון בחוקיות המכסים הרחבים. שתי ההודעות האלה יושבות בדיוק על העצבים החשופים של השוק.

הסיבה די פשוטה. כשהאוצר מדבר על עוד חוב ארוך, יש מי שמתרגם את זה מיד ללחץ היצע, כלומר יותר אג״ח ארוכות בשוק שמבקשות קונים, ובדרך כלל זה נגמר בתשואות גבוהות יותר. במקביל, דיון משפטי שעשוי לערער את המכסים מייצר ספק לגבי מקור הכנסות שממנו אמורה להגיע גבייה שתומכת ביכולת לשרת חוב ענק.

באותו יום התשואה ל 10 שנים קופצת ביותר מ 6 נקודות בסיס, תנועה חריגה יחסית לשבועות האחרונים, במיוחד על רקע זה שהתשואות יורדות בחדות לאורך השנה. מה שקופץ לעין הוא לא רק המספר אלא הסיגנל, השוק עדיין דרוך.