בואינג ממשיכה להפסיד כסף - למה זה לא מעניין את וול סטריט?
ענקית המטוסים בואינג BOEING ממשיכה לשרוף כסף, אבל נראה שמה שמעניין את וול סטריט זה תזרים המזומנים החופשי החיובי. כעת נשאלת השאלה, איך תזרים המזומנים החופשי יכול להיות טוב כשהרווחים כל כך חלשים?
ההפרש בין הרווחים לתזרים המזומנים החופשי של בואינג הוא כמעט 13 מיליארד דולר בארבעת הרבעונים האחרונים. התורם הגדול ביותר להפרש הוא סעיף תשלומי ההתקדמות, שמסתכם בכ-3.2 מיליארד דולר. אלה בעצם כספים שמגיעים לבואינג ככל שהיא מתקדמת בבניית המטוסים. המזומן נכנס לחברה עוד לפני שהיא מכירה בהכנסות ממכירת המטוס. המלאי הוא עוד מקור לתזרים המזומנים. לחברה יש מלאי של מטוסים מסדרת MAX שלא נמסרו והיא פועלת על מנת להשלים עסקאות וכך מייצרת עוד מזומנים. המלאי של בואינג בסוף הרבעון השני הוערך בכ-78 מיליארד דולר. המלאי ב-2019, לפני הבעיות ב-MAX או הקורונה, הוערך ב-65 מיליארד דולר.
ליצרנית המטוסים יש גם יותר התחייבויות לספקים מאשר לקוחות שחייבים לה כסף, או במילים אחרות, הלקוחות משלמים יותר מהר ממה שהיא משלמת לספקים. מה שעוזר לה לייצר תזרים מזומנים כשהמכירות צומחות כשהיא מתאוששת מהקורונה. בואינג ויריבתה העיקרית איירבוס נאבקו שתיהן להגדיל את ייצור המטוסים בעקבות המגיפה, מכיוון שחברות תעופה רבות מתמודדות עם המתנה ארוכה במיוחד למטוסים חדשים, בזמן שהביקוש לנסיעות מתאושש ועולה בהתמדה.
תזרים המזומנים החיובי עזר לה גם לקבל המלצת קנייה מאנליסט בנק אוף אמריקה רון אפשטיין, שהעלה גם את מחיר היעד למנית בואינג ל-300 דולר מ-225 דולר לפני כן. "אנחנו נמצאים בעיצומה של ההתאוששות לאחר מגפת הקורונה, עם ביקוש הנוסעים שחזר לרמות של לפני המגפה", כתב אפשטיין. "לכן אנחנו צופים שיפור בתזרים המזומנים החופשי של בואינג ומעלים את מחיר היעד שלנו". כ-67% מהאנליסטים המסקרים את בואינג נתנו לה המלצת קנייה, כשמחיר היעד הממוצע עומד על 247 דולר למניה. תיאורטית, המזומנים והכנסות נטו אמורים להתכנס, הפער המטורף הוא רק עוד ביטוי של הדברים המוזרים שקורים בעסקי התעופה והחלל המסחריים בשנים האחרונות.
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בואינג רשמה ברבעון השני של 2023 הפסד מתואם של 82 סנט למניה על הכנסות של 19.75 מיליארד דולר, טוב משמעותית מצפי האנליסטים בוול סטריט להפסד מתואם של 84 סנט למניה על הכנסות של 16.58 מיליארד דולר. החברה עידכנה כי עברה מקצב ייצור של 31 מטוסי 737 בחודש לקצב ייצור של 38 מטוסים בחודש, ושל 4 מטוסי 787 דרימליינר בחודש. לחברה תזרים מזומנים תפעולי של 2.9 מיליארד דולר ותזרים מזומנים חופשי של 2.6 מיליארד דולר (non-GAAP). שווי המזומנים מסתכם ב-13.8 מיליארד דולר.
צבר ההזמנות של החברה הסתכם ב-440 מיליארד דולר וכלל הזמנות של למעלה מ-4,800 מטוסים. החברה אישררה את תחזיותיה לתזרים מזומנים תפעולי שנתי של 4.5-6.5 מיליארד דולר ולתזרים מזומנים חופשי שנתי של 3-5 מיליארד דולר.
בתחילת החודש דיווחה החברה על מסירות של 136 מטוסים ברבעון השני, כשהצפי היה למסירות של 112 מטוסים. 60 מטוסים נמסרו בחודש יוני, 50 במאי ו-26 באפריל. בואינג פרסמה את תחזית השוק המעודכנת שלה לקראת התערוכה האווירית הדו-שנתית של החברה. בשנה שעברה, בואינג חזתה שההוצאה המצטברת על מטוסים בין 2022 ל-2041 תסתכם ב-7.2 מיליארד דולר, ללא רוסיה ומרכז אסיה. הנתון החדש מייצג כמות אדירה של כ-42,600 מטוסים חדשים שחברות תעופה תזדקקנה להם עד 2042. מטוסים אלה יגדילו את הצי העולמי של מטוסי נוסעים מסחריים ומטוסי מטען מכ-24,500 כיום ל-48,600 (זאת לאחר גריעת מטוסים ישנים מדי או יקרים מדי).
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
- 2.ג'ון מיקרון 28/07/2023 00:21הגב לתגובה זוהאנליסטים מתעוררים באיחור בהמלצת קניה וכן במכירה דהיינו דרך בטוחה להפסיד כספך
- 1.דן 27/07/2023 20:59הגב לתגובה זוהבורסות לפני התמוטטות קולוסאלית , השלב בו הנגנים מנגנים על סיפון הטיטניק ....
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
