למה מתכוונים כשמדברים על PCE, CPI ו-HICP? על המושגים החשובים שמניעים את הבנקים המרכזיים
בכל פעם שמדברים בארה"ב על החלטת ריבית, מדברים גם על CPI, PCE ועל "אינפלציית ליבה". באירופה, מדברים על CPI ועל ה-HICP. בישראל יש לנו רק את מדד המחירים לצרכן (CPI). אז מה ההבדלים בין כל המושגים הללו, והאם חשוב להבין את ההבדל בין ה-CPI ל-PCE ולאינפלציית הליבה?
מדד המחירים לצרכן, CPI, הוא מושג שמשותף לכל המדינות. אבל מתברר שלא בכל מקום מתכוונים בדיוק לאותו דבר. בארה"ב, ה-CPI מופק על ידי המשרד לסטטיסטיקה של התעסוקה (BLS), והוא מתמקד בהוצאות של צרכנים עירוניים בלבד. בנוסף, הוא מכיל רק הוצאות שהצרכנים משלמים עליהם מכיסם באופן ישיר. לעומתו, מדד ההוצאות האישיות על צריכה (PCE) מייצג את כלל הצרכנים בארה"ב. ה-PCE מופק על ידי המשרד לניתוח כלכלי (PEA), והוא מכיל גם הוצאות שצרכנים משלמים עליהם באופן עקיף, כמו למשל ביטוח בריאות שמשולם על ידי המעסיק.
מאז 2012, הבנק המרכזי האמריקאי, הפד', מתמקד ב-PCE כמדד העיקרי שלו לאינפלציה. הבחירה ב-PCE נובעת קודם כל מהכיסוי הרחב יותר שהוא נותן של צרכנים ושל מוצרים. בנוסף, המשקולות של מוצרים ב-PCE משתנות באופן רציף, כך שה-PCE מגיב מהר יותר לשינויים בטעמים של צרכנים מאשר ה-CPI.
באירופה, כמו בישראל, המוקד הוא על מדד המחירים לצרכן (CPI), שמחושב בארץ באופן דומה לאופן שבו הוא מחושב באירופה, על בסיס מדגם שמייצג את כלל הצרכנים. באיחוד האירופאי קיים גם ה-HICP. ה-HICP מייצג את מדדי המחירים לצרכן ה"הרמוניים" של המדינות השונות באיחוד האירופאי. ה"הרמוני" ב-HICP נובע מכך שכל המדדים הללו מחושבים באופן אחיד, כדי שיהיה קל יותר להשוות את השינויים באינפלציה בין מדינות שונות באיחוד האירופאי.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אינפלציית הליבה היא מושג שהפד' קבע, והוא אינו מהווה חלק מאף אחד מהמדדים לצרכן. הפד' מודד אותו כאינפלציה על בסיס ה-PCE, מינוס סעיפי המזון והאנרגיה. שני הסעיפים הללו מהווים כ-21% מהמדד, כך שההשמטה שלהם משאירה אינפלציית הליבה עם קצת פחות מ-80% מהמרכיבים של האינפלציה הכוללת.
לפד' יש שתי סיבות עיקריות להתמקד באינפלציית הליבה. הראשונה היא שסעיפי המזון והאנרגיה הם הרבה יותר תנודתיים מאשר סעיפים אחרים במדד. לכן, ההכללה של סעיפי המזון והאנרגיה במדד, הופכת את המדד להרבה יותר תנודתי מאשר המדד שמתקבל בלעדיהם. בנוסף, התנודות במחירי המזון והאנרגיה מושפעות הרבה פעמים מגורמים עונתיים ו/או זמניים, והמתאם שלהם עם השינויים ארוכי הטווח במדד המחירים לצרכן הוא נמוך. אז מבחינת הבנק המרכזי, יותר נוח להסתכל על השינויים במחירי המזון והאנרגיה כאל רעש.
השנייה היא שסעיפי המזון והאנרגיה, בגלל הרגישות שלהם לתנודות עונתיות, פחות מושפעות מכלי הריבית. כשהבנק המרכזי מעלה או מוריד את הריבית כדי להשפיע על סך הביקושים במשק, מחירים של מזון ואנרגיה בדרך כלל לא מושפעים – לפחות לא בטווח הקצר. ההשפעה עליהם מגיעה רק אחרי שההשפעה של שינויי הריבית כבר התפשטה לכלל המשק.
- ריביאן חושפת שבב חדש ומערכת נהיגה אוטונומית בתשלום
- תרופת ההרזיה החדשה של אלי לילי: ירידה של 30% במשקל, אך שיעור הנשירה גבוה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
אז כשהבנק המרכזי צריך להחליט האם יש טעם לשנות מדיניות, כלומר, להעלות או להוריד את הריבית, הוא מעדיף להתעלם מהסעיפים הללו. אפשר לראות שהפד' לא היה מאוד טוב בלהחזיק את האינפלציה באזור היעד של 2%. האינפלציה היא תנודתית למדי במשך כל התקופה, ובמשך רוב הזמן היא הייתה מתחת ליעד. אינפלציית הליבה, הייתה הרבה פחות תנודתית, והיא נשארה רוב הזמן סביב ה-2%, בדיוק במקום שהפד' רצה אותה. בקורונה זה השתנה: אינפלציית הליבה ירדה מתחת ל-2%, וגם נשארה שם במשך כמה זמן. ב-2021 אינפלציית הליבה החלה לטפס, ביחס עם האינפלציה הכללית. בשלב הראשון, העלייה באינפלציית הליבה הייתה באותו קצב כמו של האינפלציה הכללית, בגלל שחלק גדול מהעלייה באינפלציה הגיע ממחירי מכוניות וחלקי חילוף למכוניות, סעיפים שכלולים גם באינפלציית הליבה. לאחר מכן, האינפלציה עלתה הרבה יותר מהר מאשר אינפלציית הליבה, מכיוון שמה שמשך את האינפלציה למעלה היו מחירי הדלק והמזון.
אבל החלק הכי מעניין זה מה שקורה מאז אמצע 2022. בזמן שהאינפלציה יורדת די בחדות, אינפלציית הליבה יורדת הרבה יותר לאט. ביחס לשיא, האינפלציה ירדה כבר בכשליש, מ-8.9% ל-6%. אינפלציית הליבה ירדה רק בכ-16%, מ-6.6% ל-5.5%, והיא תקועה על 5.5% כבר חודשיים.
זה אומר שלפחות בינתיים, הפד' לא יכול להפסיק להעלות את הריבית. זה שהאינפלציה יורדת מהר זה לא מספיק עבורו. כדי שהוא יעצור את עליות הריבית, הוא צריך לראות את אינפלציית הליבה מתחילה לרדת בצורה חדה יותר.
ד"ר אביחי שניר
אוניברסיטת בר-אילן
- 2.יפה. תודה (ל"ת)שאלתי - אל 14/04/2023 18:11הגב לתגובה זו
- 1.מעניין מאוד. (ל"ת)דמיקולו פיזדמטה 13/04/2023 10:27הגב לתגובה זו
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס
אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.
כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.
הון של 500 מיליארד דולר
ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.
העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון.
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד.
ריביאן אתר החברהריביאן חושפת שבב חדש ומערכת נהיגה אוטונומית בתשלום
יצרנית הרכבים החשמליים מציגה שבב עיבוד עצמאי, חבילת נהיגה מתקדמת בתשלום ומערך ליידאר בדגמי R2, אך המשקיעים מודאגים מהעלויות ומהקצב האיטי של הייצור; המניה נופלת ב-4.5%
ריביאן Rivian Automotive -6.11% חשפה שורה של מהלכים טכנולוגיים חדשים במטרה לחזק את מעמדה בשוק הרכב החשמלי ולבסס יכולות נהיגה מתקדמות בכלי הרכב העתידיים שלה. במסגרת אירוע ייעודי שעסק באוטונומיה ובינה מלאכותית, הציגה החברה לראשונה שבב עיבוד שפותח באופן עצמאי, מערכת סיוע לנהג בתשלום, ותוכנית הדרגתית לשילוב מערכות נהיגה ברמות מתקדמות יותר.
הצעד המשמעותי ביותר הוא המעבר לשבב ייעודי שפותח בתוך החברה, מהלך שמחליף את השימוש במעבדי אנבידיה שהיו בלב מערכות הנהיגה של דגמי ריביאן עד כה. השבב החדש צפוי להתממשק עם מצלמות, חיישני ליידאר ומערכות נוספות, ולספק יכולת עיבוד גבוהה יותר מבעבר. בריביאן אומרים כי ההחלטה לבנות שבב עצמאי התקבלה לאחר שנים של פיתוח, וכי הוא ישפר משמעותית את ביצועי מערכת הנהיגה המתקדמת, תוך הפחתת עלויות הייצור. לטענת החברה, מדובר בשילוב נדיר בין שיפור ביצועים לבין הורדת עלויות, מהלך שאינו נפוץ בפיתוח שבבים לרכב.
החברה הציגה גם חבילה חדשה של סיוע לנהג, Autonomy+, שתוצע בתשלום חד-פעמי או כמנוי חודשי. החבילה תאפשר נהיגה ללא מגע ידיים במיליוני קילומטרים של כבישים בארה״ב וקנדה, ומיועדת להפוך למנוע הכנסה נוסף עבור החברה בתקופה של ביקוש מתון לרכבים חשמליים.
דגמי R2 החדשים ועוזר הבינה המלאכותית
דגמי ה־R2, הצפויים לצאת לשוק במחצית הראשונה של השנה הבאה, יצוידו בשבב החדש ובחיישני ליידאר מתקדמים. בכך מצטרפת ריביאן לשורה של יצרניות רכב ופתרונות רובוטקסי המשלבות ליידאר כמנגנון בטיחות ותפיסת מרחב נוסף. מנגד, הדגמים הנוכחיים, מסדרת R1, לא יזכו למלוא היכולות של הדור החדש, אך יקבלו שדרוגי תוכנה שירחיבו את היכולות הקיימות. חלק מהשדרוגים נועדו לשפר נהיגה ללא מגע ידיים, ואחרים יאפשרו ניווט מתקדם יותר כאשר הרכב עדיין מחייב השגחת נהג.
- ריביאן מפטרת עובדים ומתכוננת לאתגרים כלכליים בשוק הרכבים החשמליים
- ריביאן מתפצלת: משיקה חברה בת למיקרו-ניידות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד פיתוח השבב, חשפה החברה עוזר בינה מלאכותית חדש המיועד לתפעל פונקציות ברכב, לסנכרן אפליקציות ולזהות תקלות פוטנציאליות. זהו צעד נוסף בכיוון של שילוב מערכות תוכנה מורכבות כחלק מהערך המסחרי של כלי הרכב.
