הפרוטוקולים של פגישת הפד' מגלים - צפי למיתון בינוני מאוחר יותר השנה
ההחלטות על העלאות הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב מתקיימות בדלתות סגורות במשך יומיים. ההחלטה מתבצעת על ידי וועדת השוק החופשי המורכבת מ-12 מחברי הפדרל ריזרב. בסיום כל פגישה יו"ר הפד', ג'רום פאוול, מכריז על ההחלטה שהתקבלה, לה חשיבות רבה לשווקים וכלכלה בארה"ב. למרות החשיבות של ההכרזה, מה שעלול לפעמים לעניין יותר את המשקיעים הוא מה הבסיס להחלטה ומה הוביל את כל חברי הוועדה לקבל אותה. בערך כשלושה שבועות לאחר כל פגישה של הוועדה מתפרסמים הפרוטוקולים שלה ושופכים אור על עמדתם של כל חבריה.
בפעם האחרונה החליטה הוועדה להעלות את הריבית ב-0.25%, העלאה שהייתה נתונה לביקורת רבה. העלאת הריבית הקודמת הייתה ברקע קריסתו של SVB ורבים האמינו כי המשך העלאות הריבית של הפד' רק יובילו לפגיעות נוספות במשק האמריקאי. למרות קריסת הבנק, החששות והטענות, מהפרוטוקולים של הפגישה האחרונה של חברי הפד' עולה כי כל חברי הוועדה תמכו בהעלאה של 0.25%.
חברי הפד' העריכו כי "ההתפתחויות במערכת הבנקאות הגיעו ככל הנראה כתוצאה מתנאי אשראי קשים יותר למשקי הבית ועסקים וצפויים להעיב על הפעילות הכלכלית, גיוסי עובדים ואינפלציה". עוד נכתב כי חברי הוועדה הסכימו כי ההשפעה של אותם האירועים עדיין אינה ידועה אך הסכימו כי "מערכת הבנקאות בארה"ב נותרה חזקה".
על פי הפרוטוקולים חלק מחברי הוועדה היו חלוקים תחילה בנוגע להעלאה של חודש מרץ, עקב משבר הבנקים, אך בסופו של דבר בחנו את שיתוף הפעולה של הפד' עם עוד סוכניות ממשלתיות (משרד האוצר וה-FDIC) וראו כי המהלכים של הגופים הובילו לרגיעה. ההחלטת ההעלאה התקבלה על רקע מרחק האינפלציה מטווח היעד הרצוי של 2% ושוק העבודה החזק - אינדיקטור משמעותי עובר חברי הפד' אשר רוצים לראות האטה במשק.
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיתון קרוב?
בניגוד לארבע פעמים בפגישה הקודמת, בפרוטוקולים של הפגישה הזו אוזכרה המילה "מיתון" רק שלוש פעמים, אך זה לא בהכרח חיובי: "חברי הוועדה צופים, נכון לפגישת מרץ, מיתון בינוני בארה"ב שיחל מאוחר יותר השנה". חברי הוועדה צופים כי ההתאוששות של המשק האמריקאי מהמיתון תקרה במהלך השנתיים הבאות.
על פי הפרוטוקולים, צפי הצמיחה לכל 2023 עומד על 0.4% כשברבעון הראשון הצפי הוא ל-2.2%. הצפי של חברי הפד' נמוך בהרבה מזה שפרסמה אתמול קרן המטבע הבינלאומית, אשר צופה כי הכלכלה האמריקאית תצמח ב-1.6% בשנה הקרובה וב-1.1% בשנה שלאחר מכן.
צפי העלאות הריבית
חברי הוועדה מודעים לכך שלריבית לוקח זמן להשפיע ושאולי עדיף בפגישות הבאות להשאיר את הריבית על כנה. "בנוגע להחלטה על היקף העלאות העתידיות, חברי הוועדה אמרו כי יהיה ראוי לקחת בחשבון את כלל הצמצום המדיניות הצמצום המוניטרי, מה שמשפיע בדיליי על הפעילות הכלכלית, האינפלציה וההתפתחויות הכלכליות והפיננסיות".
- פורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון
- איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
היום פורסמו נתוני האינפלציה לחודש מרץ, כשהמדד הפתיע לטובה ועמד בשנה האחרונה על 5%, הנתון הנמוך ביותר מאז ביוני 2021, הצפי היה ל-5.2%. מדד הליבה גם עמד בצפי - 5.6%, אך המגמה היא למעלה לאחר שבחודש פברואר הנתון עמד על 5.5%. אם נשווה את מדד הליבה למדד הרגיל - ביוני 2021 מדד הליבה עמד על 3.8%, משמע אנו רחוקים מאוד מיציבות מחירים, בהחלט עניין שישפיע על ההחלטה הבאה של הפד'.
- 2.ל 13/04/2023 09:31הגב לתגובה זוטבעי ובא תמיד,שאלה באיזו מידה,ומשמש כדיאטה כלכלית התייעלות ושיפור המצב,מספיק לדכאונות
- 1.צחי 13/04/2023 07:40הגב לתגובה זובושה וחרפה שני אנשים חסרי אחריות
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותלמה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?
מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה
איטליה איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.
מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח, מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.
ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו.
ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים.
השקעה בנדל"ן באיטליה
למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.
- אקונרג'י סוגרת מימון של 58 מיליון אירו לפרויקטים סולאריים באיטליה
- אלומיי מוכרת חצי מהפורטפוליו באיטליה לכלל תמורת 210 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.
פורשה מקאן. צילום יצרןפורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון
השקעות ענק במכוניות חשמליות שלא מצאו קונים, ירידה חדה במכירות בסין ומכסים בארה"ב הפכו את רווחי פורשה להפסדים היסטוריים. החברה מתכננת פיטורים נרחבים ושיקום ארוך טווח
פורשה פורשה עושה היסטוריה, אבל לא מהסוג שהיא רצתה. החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן דיווחה השבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט.
המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.
אסטרטגיה שנכשלה
הסיבה העיקרית לנפילה היא האסטרטגיה שנכשלה. פורשה השקיעה סכומי עתק במעבר לרכב חשמלי, אך שוק הלקוחות שלה בחר בכיוון אחר. במקום להתלהב ממכוניות חשמליות, הצרכנים המשיכו להעדיף את מנועי הבנזין הקלאסיים, המזוהים עם הצליל, העוצמה והחווייה המזוהה עם המותג. בחודש שעבר הודיעה החברה על ביטול מוחלט של פרויקט רכב השטח החשמלי החדש, תוך רישום הפסד של 1.8 מיליארד יורו. במקביל, היא חזרה להשקיע בפיתוח דגמי בנזין והיבריד, מהלך שמשקף הודאה פומבית בכישלון האסטרטגיה החשמלית שבה הושקעו שנים של פיתוח ומיליארדי אירו.
סמנכ״ל הכספים, יוכן ברקנר, ניסה להציג את המהלך כחלק מתהליך ארגוני מתוכנן, וטען כי החברה מקריבה רווחים קצרי טווח לטובת חיזוק עתידי. אלא שבפועל קשה לראות בכך מהלך מתוכנן, יותר ניסיון מאוחר לתקן החלטה שגויה.
- ענף הרכב-גירסת המעושרים, רכבים מעל 1 מיליון שח
- שוק היוקרה - 4,000 כלי רכב ב-500 אש"ח ומעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעיה משמעותית נוספת היא סין, השוק שנחשב למנוע הצמיחה של פורשה בעשור האחרון. המכירות במדינה ירדו ב־26% מתחילת השנה, ירידה שמעידה על שינוי עמוק בהעדפות הצרכנים הסינים. פורשה, שבעבר הייתה סמל סטטוס מבוקש, מתקשה כעת לשמר את מעמדה מול מותגים מקומיים חדשים שמציעים חדשנות דומה במחיר נמוך בהרבה. גם בארצות הברית מצטברות בעיות. מכסים גבוהים שהוטלו במסגרת מדיניות סחר חדשה העלו משמעותית את עלות היבוא, ופורשה, שאין לה מפעל ייצור מקומי, סופגת את מלוא הפגיעה. ההשלכה הישירה היא הוצאות של מאות מיליוני יורו בשנה ופגיעה חדה ברווחיות.
