הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
גורג סורוס
צילום: Harald Dettenborn/ויקיפדיה
מאקרו כלכלה

האם בנק ישראל שמחזיק 200 מיליארד דולר בקופה, יכול לשלוט בשער הדולר?

בנק ישראל עשוי למכור דולרים כדי לעצור את עליית שער הדולר ביחס לשקל; האם זה ישפיע על השער וגם - על התרגיל הפיננסי של ג'ורג' סורוס שהראה שהשוק חזק מהבנק המרכזי האנגלי 
ד"ר אביחי שניר | (27)
נושאים בכתבה בנק ישראל סורוס שער הדולר

ההיחלשות של השקל בחודשים האחרונים העלתה את השאלה האם בנק ישראל יכול לחזק את השקל באמצעות התערבות בשוק המט"ח. כפי שאפשר לראות בתקופה שבין 2008 ל-2021, בנק ישראל רכש כמות גדולה של יתרות מט"ח, כך שיש ברשותו כ-200 מיליארד דולרים. מי שסבורים שבנק ישראל יכול לחזק את השקל בעזרת התערבות בשוק, סבורים שבנק ישראל יכול לספק חלק מהביקושים למט"ח בעזרת מכירה של חלק מיתרת המט"ח שברשותו, וכך לגרום לעליה בשער השקל.

יתרות מט"ח. מקור: בנק ישראל

אבל התערבות של בנק מרכזי בשוק המט"ח כדי לחזק את המטבע המקומי עשויה להיות מהלך מסוכן מאוד. את הדוגמה הטובה ביותר לעד כמה המהלך הזה מסוכן, ניתן ללמוד מה-16 בספטמבר 1992, היום שבו הסוחרים שברו את הליש"ט. הרקע למה שהתרחש ב- 16 בספטמבר 1992 הוא הרצון של בריטניה להצטרף לאיחוד האירופאי. כחלק מהתהליך ליצירה של מטבע אחיד, 11 מדינות התחייבו לשמירה על מה שנקרא אז: Exchange Rate Mechanism (מכניזם לשערי חליפין, ERM). המכניזם לשערי חליפין קבע ששערי החליפין בין 11 המדינות ישמרו בתוך תחום צר למדי. המשמעות הייתה שהבנק המרכזי האנגלי היה חייב למנוע פיחות חזק מדי בליש"ט, כדי שהליש"ט לא ייפול אל מחוץ לתחום.

אבל כדי לשמור על יציבות של שערי חליפין, נדרשת גם אחידות של המדיניות הפיסקלית והמוניטרית של המדינות. בשנות ה-80' וה-90', זה לא היה קיים. בסוף שנות ה-80' ולתוך שנות ה-90', בריטניה הייתה במשבר כלכלי. כדי להתמודד איתו, הבנק המרכזי החזיק ריבית נמוכה, בניסיון לתמרץ את הכלכלה. גרמניה, לעומת זאת, הייתה בדיוק אחרי האיחוד עם מזרח גרמניה. האיחוד הזה יצר גידול בביקושים, וכדי להתמודד עם הגידול הזה, הבנק המרכזי הגרמני החזיק ריבית גבוהה יחסית. גם בצרפת הריבית והצמיחה היו גבוהים יחסית.

את התוצאה אפשר לראות בתרשים למטה: האינפלציה בבריטניה בשנות ה-80' ובראשית שנות ה-90' הייתה גבוהה בהרבה מאשר בגרמניה ובצרפת. למעשה, בסוף שנות ה-80', האינפלציה בבריטניה הייתה לא שונה בהרבה מאשר באיטליה, מדינה שלפני עידן האירו הייתה ידועה באינפלציה הגבוהה שלה.

אינפלציה בבריטניה, גרמניה, איטליה, וצרפת

אינפלציה גבוהה וריבית נמוכה הן מתכון לעזיבה של כסף. וכסף אכן עזב את בריטניה (ואת איטליה) בכיוונן של צרפת ובעיקר גרמניה. מה שמנע פיחות חזק מדי בליש"ט היה הבנק המרכזי האנגלי, שסיפק את הביקוש למט"ח בעזרת מכירה של מט"ח.

מי שזיהה שהמצב הזה לא יכול להמשיך לאורך זמן היה המשקיע ג'ורג' סורוס. הוא הבין שהממשלה הבריטית אולי רוצה להחזיק את הליש"ט חזק מסיבות פוליטיות, אבל לכלכלה הבריטית זה לא מתאים. הוא ציפה שבמוקדם או במאוחר הליש"ט ייפול, ושזה יעשה טוב לכלכלה הבריטית: כשמדינה במיתון, יש יתרון במטבע חלש שמאפשר להגדיל את הייצוא.

אז סורוס החליט ללמד את הבנק המרכזי האנגלי שאי אפשר לעצור את השוק. ב-16 בספטמבר 1992 הוא לווה ליש"ט בשווי של כ-7 מיליארד דולרים, והשתמש בהם כדי לרכוש מארקים גרמנים ופרנקים צרפתיים. במקביל, הוא רכש גם מניות של חברות בריטיות, בציפייה לעליות בבורסה האנגלית ברגע שהליש"ט יפוחת.

קיראו עוד ב"גלובל"

כשסורוס התחיל את הרכישות שלו, גם סוחרים אחרים התעוררו. הם הבינו מה קורה בשוק, והחלו גם הם להמיר את הליש"ט שלהם למטבעות אחרים. בתוך כמה שעות, הבנק המרכזי הבריטי הבין שהוא לא יוכל לעמוד מול השוק, והליש"ט פוחת בכ-10 אחוזים. בימים שבאו אחר כך, סורוס והמשקיעים האחרים רכשו ליש"ט בשער הנמוך כדי להחזיר את ההלוואות שלקחו, ונשארו עם רווחים אדירים. סורוס הרוויח כמיליארד וחצי דולרים באותו חודש ספטמבר. גם בתי השקעות כמו ג'י.פי. מורגן וצ'ייס מנהטן הרוויחו סכומים גדולים.

בזמנו, המהלך ההוא של סורוס נתפס כמהלך שהשפיל את הבנק המרכזי האנגלי, למרות שסורוס טען שהוא מעדיף לחשוב שהוא סייע לבנק המרכזי האנגלי לעשות את מה שחייב היה להיעשות. הנפילה בשער הליש"ט אכן הרימה את שוק המניות האנגלי, וסייעה לבריטניה לצאת מהמשבר שבו היא נמצאה. היא גם מנעה מבריטניה להצטרף לאירו, ואפשרה לה לבצע את הברקזיט. אבל היא בעיקר לימדה בנקים מרכזיים שאי אפשר ללכת נגד השוק לאורך זמן. גם אם הפוליטיקה דורשת שבנק המרכזי יתערב, בסופו של דבר, השוק מנצח.

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 22.
    יעקב ברזילי 02/03/2023 14:53
    הגב לתגובה זו
    השאלה מופנית לדר אביחי שניר או לכל מי שיודע.מאיפה באו כמיליארד שקלים לקניית דולרים עמ לשמור על מחיר סביר ק4נו דולרים עמ לשמור על ערך סביר פחות או יותר טובת חברות היצוא.בתקציב המדינה לא מופיע סעיף "קניית דולרים".להדפיס שקלים אסור עפ'י חוק.הנפקת אג'חים?לא נראה לי.כמה אפשר להנפיק אגחים נושאי ריבית?בשבילי זאת תעלומה
  • 21.
    המגיב 02/03/2023 08:30
    הגב לתגובה זו
    מה שקרה בבריטניה היה היצמדות של הפאונד לשער לא נכון שתוחזק על ידי רכישות של ל"ש"ט. זה לא מה שקורה כאן והאמצעים של בנק ישראל הם עצומים.
  • 20.
    אבי 01/03/2023 16:09
    הגב לתגובה זו
    מאתיים מליארד זה סכום אדיר בנק ישראל יכול לשחק כמו סוג של ספקולנט שמעט כל הקלפים בידו, בקיצור צריך להיות חכם.
  • 19.
    כלכלן 01/03/2023 14:42
    הגב לתגובה זו
    אסור ללכת נגד הבנק המרכזי - זאת האמירה הנכונה. בקורונה הדולר התחזק מ 3.30 ל 3.88 במהלך בוקר מסחר - ואז בנק ישראל ביצע עסקת חלף בסכום לא משמעותי ואותת שהוא חמכור דולרים - מאז לא מכר הרבה אבל השוק הפנים והדולר הגיע אף ל 3.08 - מוסר ההשכל - אם בנק ישראל רק יניד עפעף ויודיע שמתחיל למכור המצב יירע - אבל לאמיר ירון אגנדה שמאלנית והוא מעוניין בכאוס , עלית הדולר ובעקבתיה האינפלציה והריבית - משרתות את השמאלנים בהחרבת הכלכלה הישראלית - אם רק היה מוכר דולרים הכל היה נרגע - וכולם יודעים זאת - יאלה 4 חודשים והוא עף ממילא הביתה
  • 18.
    בגדי המלך החדשים 01/03/2023 14:09
    הגב לתגובה זו
    מוכר. לאחר שהשער היה יורד הייתי קונה שוב למקרה שיהיה צורך נוסף.
  • 17.
    לכל תאבי הרודנות: קנו שקלים ומניות בבורסה הישרלית :) (ל"ת)
    מישהו 01/03/2023 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    יריב 01/03/2023 12:17
    הגב לתגובה זו
    יכול לממש קצת, סתם בשביל הכיף.
  • המגיב 02/03/2023 08:31
    הגב לתגובה זו
    בינתיים הוא מופסד עשרות מיליארדים. לא רק על הרכישה אלא גם על הרבית
  • 15.
    אור 01/03/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
    המצב כאן שונה לגמרי. אבל מעניין אותי, אם מישהו יודע - כמה דולרים/₪ מחליפים ידיים כל יום בממוצע?
  • אל 02/03/2023 02:12
    הגב לתגובה זו
    א.הכלכלה של 92 זה לא כלכלה של היום 2.לסורוס היה 7 מיליארד,לבנק ישראל יש 200,ונגד זה גם אילן מאסק לא יכול
  • 14.
    ישראל 01/03/2023 11:53
    הגב לתגובה זו
    בינואר בנק ישראל רכש 6.8 מיליארד דולר בסביבות ה 3.3 ש"ח\$ ומכר אותן בשבוע שעבר בכ 3.65 ש"ח\$. וכנראה וירכוש שוב את אותם דולרים כשההיסטרים ירצו לחזור לשקל
  • 13.
    מאמר סופר מלהיב, תודה לכותב (ל"ת)
    נדב 01/03/2023 11:35
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אזולאי עזרא 01/03/2023 11:27
    הגב לתגובה זו
    למה אני ואחרים צריכים לישמוע או ליראות את סורוס הבן זונה האנטישמי.
  • 11.
    דודי 01/03/2023 11:11
    הגב לתגובה זו
    פה מדובר בפעילות BDS פנימית, של כמה טמבלים שמנסים לשרוף את המדינה כי הם לא בשלטון. האמצעים שלהם די מוגבלים ביחס לבנק ישראל, ואפשר לנטרל את ההשפעה שלהם במעט מאוד כסף לכן אין שום סיבה שהם לא ינסו ויצליחו לשמור על יציבות השקל.
  • 10.
    גם היום סורוס האנטישמי היהודי מפיל את הדוק כאן אצלנו (ל"ת)
    משה ראשל"צ 01/03/2023 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    גגג 01/03/2023 10:26
    הגב לתגובה זו
    כל הרעיון של בנק ישראל והאוצר זה מיסים. אין מצב שהוא ימכור כמויות. עליית מחירים שווה עוד מיסים. ככה זה עובד
  • 8.
    מוסדיים 01/03/2023 09:28
    הגב לתגובה זו
    ויהיו חייבים להחזיר לארץ חלק מההשקעות
  • 7.
    הדולר גם היום יורד-הדולרים זורמים לארצנו בגלל המהפכה (ל"ת)
    מאיר 01/03/2023 09:25
    הגב לתגובה זו
  • גולדפינגר 01/03/2023 12:47
    הגב לתגובה זו
    מוכרים דולרים כדאי לשלם משכורות בהייטק
  • 6.
    נכהצ 01/03/2023 09:15
    הגב לתגובה זו
    זה הפיתרון. הוא בוחש בהכל ופוגע בביטחון מדינת ישראל
  • כמה קיבלת כסף על התגובה גם אני רוצה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 01/03/2023 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רוני 01/03/2023 09:05
    הגב לתגובה זו
    עדיף לו לתת לספקולנטים לעשות את המהלך שלהם כי הוא מוגבל ביכולת והם לא.. שישמור את הכסף כו הצרות הכלכליות רק בתחילת הדרך ממש..
  • 4.
    אזרח 01/03/2023 08:44
    הגב לתגובה זו
    בעבר קנה כדי למנוע התחזקות מוגזמת של הדולר ופגיעה ביצואנים, כעת צריך למכור כדי למנוע החלשות מוגזמת ופגיעה ביבואנים. מטרה בעבר היתה שיחזיק רזרבות של כ 20 מיליארד בלבד, גם אם כיום נדרש לרמה של 50 מיליארד עדיין המשמעות שהוא מחזיק עודף של 150 מילארד שלא לצורך.
  • 3.
    צביקה 01/03/2023 08:31
    הגב לתגובה זו
    הנגיד היפני רכש מעל 20 מיליארד $ כדי לגרום לפיחות היאן וזה השפיע לטווח קצר בלבד ולאחר מכן היאן שוב התחזק
  • 2.
    משה+ 01/03/2023 08:30
    הגב לתגובה זו
    אין ספק, שמהפכה המשטרית וממשלת תוהו בוהו יביאו לקריסה כלכלית. על בנק ישראל לשמור כל דולר במטח לעזור לכלכלה מפני תהום - על ממשלת עבריינים להפסיק לאלתר לסכן את מדינת ישראל ואת כלכלתה!!!!
  • 1.
    לילי 01/03/2023 08:27
    הגב לתגובה זו
    יש לטפל בבעיות לפי סדר 1 לתת ביטחון פיזי , כלכלי , פוליטי ומשפטי . 2 . להקטין את הוצאות הממשלה על בטלנים ( הקטנת הגירעון דרך תשלומי העברה ) . 3 להעלות ריבית .4 להגדיל יצוא 5 לצמצם חוב מדינה . היתרות של בנק ישראל קטנות ביחס לעוצמת השוק . מה שיעצור את העליה זה המחיר הגבוהה .
  • דורון האדום 01/03/2023 16:15
    הגב לתגובה זו
    שכירים לא משלמים מספיק מס בארץ? 33 אחוז מס הכנסה, 15 אחוז מס בריאות וביטוח לאומי. אלה רק הישירים. העקיפים: בלו על הדלק, ארנונה, מע"מ 17% על כל מוצר, אגרות רישויומס רווחי הון של 25 אחוז אם הצליחו להרוויח. צריך להפסיק קצבאות לאנשים שלא רוצים לעבוד. ההוצאה על ביטוח לאומי היא השניה בגודלה.
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |
נושאים בכתבה דיכאון בריינסוויי FDA

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

להמשך הכתבה לחץ כאן
גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |
נושאים בכתבה צ'ק פוינט הודו סיסקו

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".

להמשך הכתבה לחץ כאן