למה הבנק המרכזי של יפן ממשיך עם ההקלה הכמותית למרות האינפלציה והאם יוכל להמשיך לעשות זאת?
ברוב מדינות העולם המערבי האינפלציה כבר עברה השנה את רמת ה-5% והובילה את הבנקים המרכזיים להעלות את הריבית - בארה"ב למשל עד ל-3.25%, בישראל עד 2.75% ובאירופה ל-0.75%. לעומת יתר המדינות, הריבית ביפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, עומדת על מינוס 0.1% מאז 2016. הריבית נשארה נמוכה בכדי לתמרץ את הכלכלה היפנית, דבר שבנקים מרכזיים מפסיקים לעשות ברגע שהם מחליטים שיש לצמצם את הפעילות הכלכלית במשק, למשל בגלל אינפלציה. אינפלציית הליבה ביפן בחודש ספטמבר הגיעה לשיא של כ-8 שנים ועמדה על 2.9%, אמנם יותר נמוכה מרוב מדינות העולם אך היא כמובן עלולה להמשיך לעלות, למרות זאת הבנק המרכזי החליט היום (שישי) על המשך תמרוץ הכלכלה והשארת הריבית על כנה.
הבעיה המרכזית שעומדת בפני יפן, אשר בעקיפין עלולה להוביל את המדינה לרמות אינפלציה יותר גבוהות, היא דווקא העלאת הריבית של מדינות אחרות ברחבי העולם, בראשן עומדת כמובן ארה"ב. ככל שהריבית בארה"ב עולה בזמן שהריבית ביפן לא זזה, כך נחלש היין היפני, אשר הגיע לשפל של 32 שנה אל מול הדולר.
ככל שהמטבע היפני נחלש כך עלות הייבוא של במדינה עולה ולבנק המרכזי יש שתי אפשרויות ונראה שהוא בחר באפשרות היותר נוחה, אך אולי המסוכנת יותר. הבנק יכל לבחור להעלות את הריבית ביפן בכדי ולהעלות את האטרקטיביות של היין אל מול הדולר, אך הבנק בחר בדרך של המשך תמרוץ הכלכלה על ידי השארת הריבית האפסית כמו שהיא תוך כדי שהממשלה מבצעת רכישות אדירות של יין תוך כדי שהיא נפטרת מדולרים.
ממשלת יפן החליטה לתמרץ את הכלכלה ולהגן על המטבע שלה על ידי תוכנית בסך של 200 מיליארד דולר. הבנק המרכזי העלה את תחזיות אינפלציית הליבה שלו לסוף השנה אל 2.9% לאחר שעמדה על 2.3%. הבנק המרכזי הכריז על רכישת אג"ח של ממשלת יפן בסך של כ-650 מיליון דולר וכעת עולה השאלה - האם הבנק המרכזי חוזר על הטעות של הפד' ומעריך בצורה לא נכונה את האינפלציה דווקא בשלב בו הוא אמור לצמצם אותה? התשובה לא לגמרי ברורה, בעיקר בגלל היחלשות היין אבל כן אפשר לראות שהיין והצמיחה הכלכלית הם אלו שמעסיקים את מקבלי ההחלטות, לא בהכרח עלויות המחייה ברגע זה.
- לפני שבכלל טועמים - איזה טיפוס יין אתם?
- סדנאת קוקטיילים של זיו מנור - אל תוותרו לעצמכם על ההנאה הזו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעיה שרובנו לא מכירים - דפלציה
אמנם האינפלציה מעוררת חשש אבל בעצם בשנים האחרונות הבעיה הגדולה ביותר של יפן הייתה דווקא דיפלציה - ירידה במחירים, אשר איימה על סטגנציה בכלכלה היפנית. הכלכלה היפנית גדלה ב-3.5% ברבעון השני של השנה (בראייה שנתית), על חצי מהנתון הזה הייתה אחראית הצריכה הפרטית של משקי הבית, אשר עלולה דווקא להפגע אם אכן האינפלציה תמשיך לעלות, מה שמוביל את הבנק המרכזי להמצא בין הפטיש לסדן. גם אם ימשיך הבנק בגישתו היונית, הבעיה העיקרית היא כמובן שתנאים רבים משפיעים על יפן, זה העניין בגלובליזציה - העלאות הריבית של הפד' עלולות להיות יותר חדות ממה שהבנק המרכזי והממשלה ביפן מצפים ובסופו של דבר כמות האג"ח ויין שירכשו לא יוכלו להכניס את הכלכלה היפנית למקום בטוח, יכול להיות שהמצב דווקא יוביל אותם להיות מוכרחים להעלות הריבית בשלב מאוחר מדי.
- 2.כללה היא גם פסיכולוגיה אבל גם תרבות של עם - (ל"ת)יותם 29/10/2022 10:16הגב לתגובה זו
- 1.היפנים הם עם חסכן ביותר וההרחבה הכמותית שלהם נכונה להם. (ל"ת)נועם 29/10/2022 00:36הגב לתגובה זו
- יפני 29/10/2022 15:58הגב לתגובה זובגלל האחוז הגבוה אג"ח אצלם בעייתי ביותר
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
דונלד טראמפ ומוחמד בן זאיד אאל נהיאן (רשתות)המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל
טיקטוק חותמת על הסכם להקמת מיזם משותף בארה״ב - אורקל תהיה בעלת מניות משמעותיתומי עוד?
טיקטוק וחברת האם הסינית ByteDance חתמו על הסכמים מחייבים להקמת מיזם משותף חדש שינהל את פעילות האפליקציה בארה״ב, מהלך שמסיים שנים של מתח רגולטורי ומבטיח המשכיות לפלטפורמה עם 170 מיליון משתמשים אמריקאים. המיזם, TikTok USDS Joint Venture LLC, מוערך ב-14 מיליארד דולר ומבנה הבעלות בו מבטיח רוב אמריקאי: אורקל, Silver Lake ו-MGX מהאמירות מחזיקות כל אחת 15%, סה״כ 45%; ByteDance שומרת על 19.9%; ו-30.1% מוחזקים על ידי שותפים ומשקיעים קיימים ב-ByteDance.
14 מיליארד דולר זה מחיר בדיחה. הפעילות שווה הרבה יותר, אבל הממשל האמריקאי אילץ את הקבוצה להתקפל, אחרת הוא יסיר את הרשת החברתית מהשוק האמריקאי. אורקל, סילבר לק והאמירתיים מקבלים כאן מתנה של עשרות מיליארדים. להרחבה: טראמפ נותן מתנה לאורקל - החזקה בטיק טוק לפי שווי של 14 מיליארד דולר בלבד; מה השווי האמיתי? נראה שהשאלה כנראה החשובה יותר היא מה לאיחוד האמירויות בסיפור הזה. גופי השקעה אמריקאיים ומכל העולם עמדו בתור כדי להשקיע בטיק טוק. למה בחר טראמפ באמירתיים? הקשר בין ארה"ב כמדינה לבין איחוד האמירויות מתעצם, הקשר בין טראמפ ומשפחתו להנהגה של מדינות המפרץ הולך ומתעצם כשיש ביניהם עסקאות עם רווחי עתק.
כך או אחרת, המיזם ינהל עצמאית אבטחת נתונים של משתמשים אמריקאים, הגנת אלגוריתם, פיקוח תוכן ותחזוקת תוכנה, תוך אימון מחדש של מנגנון ההמלצות על בסיס נתונים מקומיים בלבד, כדי למנוע השפעה חיצונית. מועצת מנהלים בת שבעה חברים, רובם אמריקאים, תפקח על הפעילות, ואורקל תשמש כשותפה טכנולוגית מרכזית לאימות אבטחה. ByteDance תרשום את האלגוריתם הקיים ותקבל כ-50% מרווחי הפעילות האמריקאית, מה שמאפשר לה לשמור על קשר כלכלי מבלי לשלוט ישירות.
ההסכם נולד משנים של מאבקים: כבר ב-2020 דרש הנשיא טראמפ מכירת הפעילות האמריקאית מחשש לביטחון לאומי, בשל חששות מגישה סינית לנתונים ותעמולה דרך אלגוריתמים. באפריל 2024 חוקק הקונגרס חוק תחת ממשל ביידן, האוסר אפליקציות בשליטה ״עוינת זרה״ אלא אם יימכרו, עם מועד יישום ראשוני בינואר 2025. האפליקציה הושבתה ל-24 שעות ב-18 בינואר 2025, אך טראמפ, עם חזרתו, דחה את האיסור בצווים נשיאותיים כדי לאפשר משא ומתן. הסכם מסגרת נחתם בספטמבר 2025 בין מזכיר האוצר סקוט בסנט לסגן ראש הממשלה הסיני חה לי-פנג, לאחר פגישות טראמפ-שי באוקטובר שכללו חידוש רכישות סויה אמריקאית על ידי בייג׳ין והקלות על יצוא מינרלים קריטיים.
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- מה אפשר ללמוד מהדוחות של אורקל על בועת ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מחזק את אורקל כספקית תשתיות לעסקאות רגישות, עם זינוק של 6% במנייתה במסחר מאוחר, המשקף ציפיות להכנסות נוספות מענן ואבטחה. עבור טיקטוק, שתומכת ב-7 מיליון עסקים קטנים בארה״ב דרך פרסום ומסחר אלקטרוני, ההסדר מבטיח גישה לשוק של 170 מיליון משתמשים יומיים, אך מבקרים כמו הסנאטור רון ויידן טוענים כי שמירת קשרי ByteDance עלולה לא להספיק בהגנה על פרטיות. במישור הגיאופוליטי, העסקה מסמנת התמתנות ביחסי ארה״ב-סין, עם התקדמות בנושאי סחר, ומאפשרת לטיקטוק להתמקד בצמיחה גלובלית תוך התאמה לדרישות מקומיות. הפעילות האמריקאית מייצרת כ-20% מהכנסות טיקטוק העולמיות, המוערכות ב-120 מיליארד דולר בשנה, והמיזם צפוי לשמור על תאימות עם חוקים דומים באירופה ובאוסטרליה.
