לא רק משבר באנרגיה - כמות הייבול העולמית בירידה חדה בעקבות המלחמה באוקראינה

לרוב העיתונות מזכירה את המלחמה בכל הנוגע למשבר האנרגיה בעולם ובאירופה בפרט, זאת בזמן שיש משבר חמור לא פחות - המלחמה פוגעת קשות במלאי המזון העולמי, השאלה היא עד כמה והאם זו הסיבה היחידה 
מתן קובי | (5)

המלחמה באוקראינה הכניסה את אירופה למשבר אנרגיה חמור, אשר עם החורף הקרוב ככל הנראה שרק יחמיר. באותו הזמן אחד המשברים "היותר וותיקים" בעולם הוא משבר האקלים, אשר הוביל ייבולים ברחבי העולם לקטון בצורה מדאיגה עקב תנאים לא אידיאליים עבורם ובצורות. כאשר משלבים את שני המשברים הללו ביחד, מקבלים משבר מזון עולמי שעלול לאיים על חייהם של אזרחים רבים בכל רחבי הגלובוס. גם לאחר שרוסיה אפשרה לאוקראינה לחזור לייצא חלק מהחיטה שלה לעולם, נראה שהמצב עדיין לא טוב והייצוא האוקראיני לא תרם כמו שציפו.

עד כמה המצב חמור

על פי מועצת הדגנים הבינלאומית, כמות ייבול התירס שתשאר בסוף הקציר של 2022-2023 תגיעה לרמתה הנמוכה ביותר מהקציר של שנת 2010-2011 ומקבלי ההחלטות ברחבי העולם צריכים לשים לכך לב. הבנק העולמי הכריז על סיוע בסך של 30 מיליארד דולר בכדי לחפות על מחסור המזון שנובע בעקבות המלחמה, זאת בנוסף לסיוע של 3 מיליארד דולר נוספים מממשל ביידן (עליו הוכרז בשבוע שעבר), אך לא ברור אם כל הכספים הללו בכלל יוכלו לעזור.

לפי האומות המאוחדות, כחצי מיליון ילדים סומלים נמצאים ברעב החמור ביותר שנרשם במאה האחרונה ולפי הערכות כ-193 מיליון איש ברחבי העולם עומדים בפני מחסור חמור במזון.  למרות שהמצב ככל הנראה נוגע למדינות עולם שלישי, חקלאיים בארה"ב מדווחים על ירידה של 80% בקציר השנה לעומת שנה שעברה. גם בסין המצב לא טוב בכלל כאשר היא סובלת מגלי חום נוראיים אשר הובילו לבצורת ומחסור במים.

אוקראינה תוכל לעזור? 

כרגע ההערכות מדברות על ייבול של בין 25 ל-27 טון של תירס שיגיע מאוקראינה סך הכל בשנת 2022. בשנת 2021 הנתון עמד על 41 מיליון טון ונראה שהמלחמה, בשילוב עם משבר האקלים פוגעת מאוד בגידולים האוקראינים, עליהם מדינות רבות מסתמכות בצורה גבוהה. אחד העניינים המהותיים אפילו יותר הוא כי למרות שאוקראינה לא הובסה במלחמה ולמרות שרוסיה מאפשרת לה לייצא את התבואות שלה, המצב יכול להשתנות בעניין של רגע - רוסיה יכולה להחליט לפגוע בצורה ישירה בדרכי העברת הסחורות ולמנוע או לצמצם את הייצוא, אף אחד לא יכול לדעת מה תבחר לעשות ולנוכח החרפת הטון הרוסי בשבוע האחרון, נראה כי האופציה הזו לא יורדת מהפרק.

האם יש פתרון

מנהל תוכנית המזון העולמית - דיוויד ביזלי, נאם בשבוע שעבר באו"ם והזהיר מפני "כאוס עולמי". לפי ביזלי, כאשר קיבל את ניהול התוכנית לפני יותר מחמש שנים מספר האנשים אשר עלולים להגיע למצב של רעב עמד על 80 מיליון, משבר הקורונה הביא את מספר הזה לעלות עד ל-276 מיליון ואילו לאחר הפלישה של רוסיה לאוקראינה המספר הגיע עד ל-345 מיליון. ביזלי מזהיר מפני כך שבמקרה ואומות העולם לא יטפלו בעייה נראה "מצב שלא דומה למה שראינו ב-2007-2008 ובשנת 2011, תהיה הגירה מאסיבית".

ביזלי הדגיש שהבעיה החמורה ביותר היא מחסור בדשן בשילוב עם בצורות ברחבי העולם וקרא למדינות המפרץ להשתמש בחלק מהרווחים הענקיים שלהם מעסקי הנפט בכדי לטפל בבעיה. "גם אם אתם לא תתנו את הכסף לי או לתוכנית, תכנסו למשחק. אנחנו לא מדברים פה על עניין של טריליוני דולרים, אנחנו פשוט מאוד מבקשים להשתמש ברווחים של כמה ימים בכדי לעזור לייצב את המצב בעולם".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יהיה מבוקש וצפוי לעלות בהרבה אבל המשקיעים אפסים (ל"ת)
    אשלג 27/09/2022 20:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עמית 27/09/2022 11:33
    הגב לתגובה זו
    מה מפתיע פה חיית האדם איבדה שליטה והמיספר שלה על הכדור הניפלא הזה עבר כל פרופורציה וכל שינוי קל עליו יפגע בהם ובגדול לפני שני עשורים רואיין הוגה דעות צרפתי בטלוויזיה ואמר שאם האדם לא ידאג להגביל את עצמו על כדור הארץ אז הכדור ידאג לעשות זאת וזה כך ואם היה מספיק שכל לאנושות היו צריכים להפנות את כל ההשקעות והתקציבים הנדרשים לפיתוח אמצעים להגבלת הריבוי של האנושות במקום להשקיע טריליונים איך להאריך להם את החיים , ובתנאי שהפיתוח יתמקד על דברים שלא בשליטת האדם כדי שיתחמק מזה כמו למשל בתוך המזון שהוא אוכל וכדומה וזה יאזן בלי מילחמות השמדה וציוד לזה שמפתחים יום יום
  • 3.
    היום נראה לכם מי השילוט בשוק הלונגים רק הם (ל"ת)
    גדי 27/09/2022 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    השורטיסטים לוזריםיפסידו היום המון (ל"ת)
    עודד 27/09/2022 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חופי 27/09/2022 08:42
    הגב לתגובה זו
    מחסור במזון התחיל כבר לפני מספר שנים.המערב מחרים את החיטה הרוסי, ואת חומרי הדישון הרוסים והביילרוס.
ספייס אקס
צילום: ספייס אקס

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל

SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ספייס איקס חלל

השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.


החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.


הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.

מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון

לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.


שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.


אלכס קארפ מנכ"ל פלנטיר; קרדיט: טוויטראלכס קארפ מנכ"ל פלנטיר; קרדיט: טוויטר

אלכס קארפ, מנכ"ל פלנטיר, מכר 409 אלף מניות ב־63 מיליון דולר

מנכ"ל פלנטיר מוכר מניות לאחר שהמניה ירדה שישה ימים ברציפות, בעוד השוק בוחן מחדש את ההתלהבות מהבינה המלאכותית לאחר הערות של מנכ"ל OpenAI והתוצאות הצפויות של אנבידיה השבוע

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אלכס קארפ פלנטיר

אלכס קארפ, מנכ"ל פלנטיר טכנולוגיותPalantir -0.99%  , מכר בשבוע שעבר יותר מ־409 אלף מניות בשווי של כ־63 מיליון דולר. המכירה, שדווחה לרשות ניירות הערך האמריקנית (SEC), נעשתה במסגרת תוכנית מכירה אוטומטית. המכירות בוצעו בימי רביעי וחמישי בשבוע שעבר, במחירים שבין 142.46 ל־157.56 דולר למניה. אף שמדובר במימוש משמעותי, קארפ עדיין מחזיק כ־6.43 מיליון מניות פלנטיר בשווי של יותר ממיליארד דולר.


החברה, הנחשבת לאחת החברות המובילות בתחום הבינה המלאכותית והאנליטיקה, חוותה ירידות במשך שישה ימי מסחר רצופים עד יום רביעי - התקופה הארוכה ביותר של ירידות מאז אפריל 2024. הירידות הגיעו דווקא אחרי שהחברה פרסמה דוחות חזקים לרבעון השני, שהובילו קודם לכן לעלייה חדה במחיר המניה. הדפוס הזה — זינוק חד בעקבות תוצאות חיוביות ולאחריו תיקון מהיר — הפך שכיח בקרב מניות הטכנולוגיה, ובעיקר בקרב מניות בינה מלאכותית.


למכירות של מנהלים בכירים יש משמעות סימבולית מעבר לערך הכספי שלהן. כאשר מנכ"ל מוכר מניות בהיקף כזה, השוק מפרש זאת לעיתים כאות לחוסר אמון במחירים הנוכחיים או בפוטנציאל העלייה העתידי. עם זאת, במקרה של קארפ, המכירות מוגדרות כמכירות אוטומטיות לכיסוי התחייבויות מס, מה שמקטין את המשמעות השלילית שלהן.


פלנטיר עצמה רשמה השנה צמיחה מרשימה, עם זינוק של 109% במניה מתחילת 2025. הביצועים המרשימים הפכו אותה לאחת המניות המבוקשות ביותר בקרב משקיעים המחפשים חשיפה לטכנולוגיות מתקדמות — אך גם יצרו רף ציפיות גבוה במיוחד, שאינו קל לעמוד בו.


המבחן המשמעותי למגזר הבינה המלאכותית כולו יגיע השבוע עם פרסום דוחותיה של אנבידיה. החברה נתפסת כמדד לחוזקו של התחום כולו, והצהרות המנכ"ל ג'נסן הואנג עשויות להשפיע על כיוונו של השוק כולו. בנוגע לפלנטיר, השאלה המרכזית היא האם תצליח לתרגם את הביקוש הגובר לפתרונות בינה מלאכותית לצמיחה עסקית יציבה וארוכת טווח.