אוהד הבר ווטר וויז water ways
צילום: יחצ

ווטר ווייז בתחום החקלאות רוכשת חברה מצ'ילה ב-3.5 מיליון דולר

הישראלית הקטנה שנסחרת בטורונטו לפי 34 מיליון דולר ומספקת פתרונות השקיה ליצרנים בתחום החקלאות, רוכשת את הידרוטופ מצ'ילה, ספקית השקיה חכמה. מדובר על עסקה של 2 מיליון דולר במזומן ו-1.5 מיליון דולר במניות של הישראלית
נתנאל אריאל | (1)

חברת ווטר ווייז טכנולוגיות (Water Ways) היא חברה ישראלית קטנה שעוסקת בתחום הטכנולוגיה בחקלאות ומספקת פתרונות השקיית מים ליצרנים בתחום החקלאות. היא נסחרת בבורסות טורונטו (TSXV: WWT) ופרנקפורט (FRA: WWT) בשווי של 34 מיליון דולר. לדבריה, מחקר של Market Data Forecast טוען כי שוק פתרונות ההשקיה החכמה בצ'ילה ואמריקה הלטינית עומד כעת על 640 מיליון דולר בשנה וצפוי לגדול לכ-1.43 מיליארד דולר בשנת 2026. 

 

החברה מדווחת היום על רכישה של חברת הידרוטופ (Hidrotop), ספקית השקיה חכמה מצ'ילה, באמריקה הדרומית, כאשר מדובר על חברת הנדסה הידראולית שנותנת פתרונות לתעשיית החקלאות בצ'ילה ובארגנטינה. היקף העסקה עומד על 3.5 מיליון דולר, כאשר התשלום יתחלק ל-2 מיליון דולר במזומן ועוד 1.5 מיליון דולר במניות של החברה הישראלית.

בשנת 2021 רשמה הידרוטופ הכנסות של 7.8 מיליון דולר ו-EBITDA של 800 אלף דולר. לחברה הון חוזר של 2.5 מיליון דולר והון עצמי של 2.69 מיליון דולר. שיעורי הרווחיות הגולמית של הידרוטופ הסתכמו ב-30%, הרבה מעל שיעורי הרווח הגולמי של ווטר ווייז.

המטרה של הידרוטופ היא "לייעל את צריכת המים וליישם השקיה באזורים גשומים תוך הסתגלות לשינויי אקלים ויישום טכנולוגיות מתקדמות" ובאמצות הרכישה ווטר ווייז מקווה להגדיל את דריסת הרגל שלה באמריקה הדרומית. ווטר ווייז צפויה לספק להידרוטופ פתרונות השקיה חכמים המבוססים על טכנולוגיה ישראלית, ועשויה להביא לסינרגיות ובחברות מקווים שגם להגדלת נתח השוק. 

יו"ר ומנכ"ל ווטר ווייז טכנולוגיות אוהד הבר: "עבדנו עם הידרוטופ שהייתה הלקוחה הגדולה ביותר שלנו בצ'ילה במשך 15 שנים. צירופה של הידרוטופ מרחיבה עבורנו את ההיקף ההכנסות והפוטנציאל העסקי של פרויקטים בתחום ההשקיה החכמה בדרום אמריקה ועומדת בקנה אחד עם היעדים האסטרטגיים של החברה. אנו מאמינים שהעסקה מייצרת פוטנציאל מהותי להכנסות ולרווחיות באמצעות הרחבת הקיבולת, שיפורים בשרשרת האספקה וסינרגטיות המאפשרת התייעלות."

 

בעל השליטה ומנכ"ל הידרוטופ,פטריסיו במבך אמר כי החברה מקווה שיתאפשר לה לקבל "גישה לפרויקטים גדולים ורווחיים יותר באמצעות מינוף הגישה להון גדול יותר. העסקה מאפשרת לנו להגדיל את היקף פרוייקטי ההשקיה החכמים שלנו בצ'ילה ולהגיע למדינות נוספות בדרום אמריקה כדי לענות על הביקוש הגובר למים".  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    WWT.V - חברה מעולה בשוק צומח.אפשר לקנות דרך בנק פועלים. (ל"ת)
    מומלץ 24/08/2022 11:16
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.