מאסיושי סאן סופטבנק
צילום: סופטבנק

עלייתם ונפילתם של סופטבנק ומאסיושי סאן, האם נוצרה הזדמנות?

החברה נסחרת בהנחה אל מול שווי הנכסים הנקי שהיא מנהלת, אך האמונה של המשקיעים במשקיע הסדרתי לאור ההפסדים העצומים בקרנות ההשקעה שלו נמצאת בשפל, מה האנליסטים חושבים והאם יש כאן פוטנציאל לתשואה יפה בשנים הבאות?
עומר רוסו | (2)

סופט-בנק SOFTBANK CORP ADR ביצעה את אחת מהשקעות המיזם הטובות ביותר בכל הזמנים, כשהשקיע 20 מיליון דולר בעליבאבא ALIBABA GROUP של ג'ק מא בשנת 2000. ההשקעה, הניבה תשואות ענק. גם לאחר שמכרה חלק מהמניות שלה, סופטבנק עדיין מחזיקה ב-34 מיליארד דולר ממניות עליבאבא. מי שאחראי על ההשקעה המוצלחת הוא מאסיושי סאן, מנכ"ל הבנק, המכונה "מאסא". מאז, הוא הפך למשקיע סדרתי, רק שבהמשך, לא הצליח לשחזר את הצלחת עליבאבא. 

המוניטין של מאסא כמשקיע מבריק הוביל להשקת קרן ההשקעות שלו (ויז'ן) ב-2017, קרן ההון הסיכון הגדולה ביותר אי פעם, שנועדה לנהל 100 מיליארד דולר, מאסא מיקד את הקרן בחברות שעומדות ליהנות מהשימוש הנרחב של תוכנות בינה מלאכותית בעתיד.

לאותה תזת השקעה של מאסא היו עליות ומורדות חדות כפי שניתן לראות במניית סופט-בנק עצמה. מאז 2019 הצליחה המניה להכפיל את עצמה, בזמן שהערכות השווי היו נדיבות בסקטור הטכנולוגיה והחברה רכשה בחזרה מניות של עצמה באגרסיביות. אבל על רקע כמה השקעות לא טובות של מאסא, יחד עם ירידה רוחבית במניות הטכנולוגיה, המניה מחקה מאז את כל העליות, וכעת נמצאת באותה רמת מחיר שהייתה ב-2019.

קרן הויז'ן של מאסא, ועוד קרן קטנה יותר בשם ויז'ן 2, השקיעו ב-47 חברות שיצאו להנפקה, כולל אובר UBER TECHNOLOGIES , דורדאש DOORDASH INC וקוולאלטריקס QUALTRICS INTERNATIONAL INC (שכל אחת מהן מתחילת השנה ירדה ביותר מ-20%), זאת בנוסף להשקעה הכושלת (מסתבר בדיעבד) בווי-וורק WeWork של אדם נוימן בזמנו, כשמסה העריך את חברת חללי העבודה המושכרים בכ-47 מיליארד דולר, ובסוף, יצאה החברה להנפקה בשווי מוערך של כ-9 מיליארד דולר.

בשבוע האחרון בדוח הכספי, דיווחה סופטבנק על הפסד של 24 מיליארד דולר, כולל הפסדים של כ-20 מיליארד דולר ביחד בשתי קרנות הויז'ן. הרבעון הקשה הפחית את התשואה המצטברת של קרן הויז'ן הראשונה בכמעט שליש, ל-20.4 מיליארד דולר, בהשקעה כוללת של 87.7 מיליארד דולר. לקרן הויז'ן 2, שהושקה ב-2019, יש כעת הפסד מצטבר של 9.3 מיליארד דולר על השקעות של 49.1 מיליארד דולר.

במסיבת עיתונאים שנערכה השבוע, מאסה התנצלה על הביצועים החלשים. "אני די נבוך ומתחרט", אמר. הקרנות של החברה האטו את קצב ההשקעות החדשות שלהן לאור המצב המאתגר.

סופטבנק היא הבעלים של חברת עיצוב השבבים ARM אותה היא רכשה ב-2016, מחזיקה באחוזים מעטים בחברות סלולר כמו טי מובייל וקבוצת טלקום הגרמנית, כמו גם בקבוצת בייסבול יפנית, וכמובן הנתח שלה בעליבאבא קרוב ל-35 מיליארד דולר. זה עוד לפני 2 קרנות ויז'ן עליהן כתבנו לעיל. מסה אמר בשיחת המשקיעים האחרונה: "המשקיעים עדיין לא סומכים על היכולת שלנו להרוויח היטב. אנחנו צריכים להוכיח את עצמנו בשנים הקרובות".

קיראו עוד ב"גלובל"

אך ישנו הפרש בין שווי הנכסים נטו שמחזיקה סופטבנק לבין ערך השוק שלה, שנמוך בהרבה באופן עקבי. הדבר מעיד על כך שסופטבנק קצת מתקשה עם היותה חברה ציבורית, וישנן השערות כי מאסה יכול להפוך את החברה לפרטית. מעבר לחברה פרטית יכול להקל על העבודה. סופטבנק תוכל להפסיק לעדכן כל רבעון את המשקיעים על ביצועי הקרנות שלה, מה שיפחית את הלחץ ובכך להדגיש את תוצאותיהן של הקרנות לטווח הקצר.

הקלף שיכול לעזור לסופטבנק מאוד, היא הנפקתה של ARM, אותה היא רכשה ב-32 מיליארד דולר. מאז רכישתה גדלה במידה ניכרת חברת עיצוב השבבים, אך אם ננקוט בגישה שמרנית נאמר כי במידה והיא תונפק ב-30 מיליארד דולר (נמוך ממחיר הרכישה). בתוספת 35 מיליארד הדולרים בקופה, יתרת המניות שיש לחברה בעליבאבא, וקרוב ל-10 מיליארד דולר מאחזקה בטי מובייל וכולי, נקבל נכסים נזילים בשווי העולה בהרבה על שווי השוק הנוכחי. זאת כשבקרן הויז'ן ישנם סטארט-אפים חבויים שעשויים להיות הצלחה גדולה, כולל ByteDance חברת האם של טיקטוק.

כאופציה שניה, יכולה סופטבנק לבחור להמתין עם הסייקל הדובי והקשה למניות הטכנולוגיה (שכבר משתפר בשבועות האחרונים). בשלב מסוים, שוק ההנפקות ייפתח מחדש, ומניות הטכנולוגיה צפויות לחזור לעלות, ואיתן ההשקעות של סופטבנק.

אנליסט ניו סטריט, פייר פראגו, מציין כי לסופטבנק יש תיק נכסים איכותי, והיא ממשיכה לקנות בחזרה מניות בהנחה של 50% משווי הנכסים הנקי. השקפתו נשענת על כך שבמידה וקרן הויז'ן תחזיר חצי מההפסדים שספגה עד כה, פוטנציאל הרווח במניית סופטבנק גדול.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אדם נוימן חחח we crushed.. (ל"ת)
    מוכרים בלבד ח 21/07/2023 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לקנות מהר 15/08/2022 23:15
    הגב לתגובה זו
    והקיבוצניק הגיע עם רעיון דומה לפראיירים חדשים.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.