היינץ
צילום: אתר החברה

האמריקאים נאמנים למותגי המזון הריכוזיים; לאיזה מניות זה יעזור?

חרף האינפלציה, עם כסף שחסכו בסגר ותמריצים, גם בארה"ב הצרכנים לא נוטשים את מותגי הענק. המותג הפרטי שאמור להיות תחרות מתייקר גם כן, והגם שצמח יותר מהמותגים הגדולים, באונליין מכירותיו נסוגו. מניות הצריכה החיונית עם ביצועי יתר והאנליסטים צופים דוחות טובים להיינץ, קלוגס ועוד
איתי פת-יה |

בעלי וילי פוד 0.3% צביקה ויליגר חושב שהישראלים מכורים למותגים הגדולים אם לשפוט לפי עגלת הקניות שלהם בסופרמרקט; הממונה על התחרות לשעבר דיויד גילה מסכים איתו וממליץ להסתכל על המחיר – ולא על הלוגו; בעלי יוחננוף 0.38% איתן יוחננוף קרא לציבור להסתכל על מוצרים מתחרים על אותו המדף, ומנכ"ל שופרסל 0.81% היוצא איציק אברכהן חושב שעם מותג פרטי אפשר אולי להתחרות במותגים המובילים בחלק מהקטגוריות (לא הגדולות ביותר) כ"שחקן מחיר", אבל לא לנצח אותם.

הסיטואציה האינפלציונית מעמידה במבחן את מותגי המזון בעולם, את הביקושים למוצרים שלהם שלא פעם גובים עליהם פרמיה (מוצדקת או לא? כל מקרה לגופו), ואת היכולת להעלות מחירים כדי לשמר את רמות הרווח הקודמות, זאת בזמנים שבהם עלויות הייצור או השינוע גדלות.

שוק המזון מעניין לא רק את הצרכנים האמריקאיים אלא גם את המשקיעים שמחפשים מניות דפנסיביות. ואולם, ככל שהריבית עולה יותר, כך חלופות כמו אגרות חוב בסיכון נמוך הופכות יותר אטרקטיביות בהשוואה לחברות המחלקות דיבידנד, אליהן "ברחו המשקיעים", ויצרניות המזון נכללות בתוך קטגוריה זו.

זה נכון בתיאוריה, שבנקודת הזמן הנוכחית טרם מוכיחה עצמה, אך ייתכן שהעדפות המשקיעים תשתננה ככל שמתווה העלאת הריבית ייושם. בינתיים מניות מסקטור מוצרי הצריכה החיונית הציגו במרץ ביצועי יתר: קרן הסל  CONSUMER STAPLES SELECT SECTOR SPDR FUND (XLP) העוקבת אחרי הסקטור הוסיפה 7%, ומתחילת השנה עלתה 2.3%. ה-S&P ירד בשתי התקופות.

בעוד שבורסת תל אביב מציעה חשיפה לכמה ממותגי המזון להם כח ריכוזי גדול בשוק המזון הישראלי, כמו שטראוס 2.18% והיבואנית דיפלומט אחזקות 1.51% , שמפיצה כאן כמה מהמותגים הגדולים בעולם (גם בתחום מוצרי הצריכה), לשווקים הגדולים של הומתגים הגדולים, בעיקר זה האמריקאי, ניתן להיחשף ישירות דרך המניות שלהם הנסחרות בוול סטריט.

בין היתר מדובר על חברת דגני הבוקר  KELLOGG CO (K), THE KRAFT HEINZ (KHC), CAMPBELL SOUP CO (CPB), GENERAL MILLS INC  (GIS), PHILIP MORRIS INTL INC (PM),  MOLSON COORS BREWING CLB (TAP) ו-  J.M. SMUCKER CO (SJM).

אלה נסחרות במכפיל של 18 על הרווח הצפוי. האנליסטים צופים להן תוצאות טובות בשורת הרווח, לעומת חברות אחרות מהסקטור שרווחיהן יגדלו רק מעט אחרי ה"בוסט" של השנתיים האחרונות. ועדיין ניתן לשאול האם אולי דווקא הענקיות היקרות יבריחו לקוחות, מה שיתרגם לירידה במכירות, ומכאן גם לביצועי המניות?

קיראו עוד ב"גלובל"

בתחילת השנה צוטט מנכ"ל  PROCTER & GAMBLE (PG) העולמית ג'ון מולר כשהוא אומר בלפחות בזמנו, במקום נטייה צפויה של הלקוחות לעבר מתחרים זולים יותר בשל התייקרות המחירים, הלקוחות ממשיכים לקנות את מותגי פרוקטר אנד גמבל – מה שמעיד על כחם.

יש לציין כי בארצות הברית, על אף האזהרות שייתכן ויגרמו לספירלת אינפלציה בהמשך, בינתיים העלאות השכר עדיין אינן עומדות בקצב עליית מדד המחירים לצרכן. מה שכביכול אמור לחזק את החשש מכח קניה נמוך יותר של הצרכנים. האינפלציה נכון לסוף מרץ הייתה 8.5% והעלויות ליצרנים עלו ב-11.2% בשנה (שיא מאז תחילת המדידה ב-2010).

עוד נתונים שהתפרסמו בארצות הברית הראו שמכירות המותג הפרטי של קמעונאיות מזון במרץ עקף את אלה של המותגים הגדולים – לראשונה מזה חצי שנה. בשנה החולפת מכירות המותג הפרטי בארצות הברית עלו ב-7%. גם כן לא נתון שהמותגים המובילים, או משקיעיהם, יאהבו. מצד שני הם יתנחמו בכך שמכירות המותגים המשיכו לעלות גם כן, ב-4% במרץ.

בפירמה Stephens האנליסט בן ביינוונו כותב כי "החברות פועלות באותה הדרך וכולם מקבלים החלטות דומות לגבי תמחור המוצרים. רק אם מישהו ישחה נגד הזרם – אז המצב יתחיל להסתבך". זהו על פניו חלון ההזדמנויות שהמותג הפרטי יכול לחזק את נתח השוק שלו עוד יותר, אך הדבר תלוי בפער המחיר מול המותגים המתחרים, ואם שניהם התייקרו גם ככה, לא בטוח שהמותג הפרטי יקרוץ מספיק ללקוחות על פני המוכר והטוב (והיקר).

לפי NFJ Investment Group, בגזרת מכירות האונליין המותג הפרטי פחות פופולרי מאז תחילת הקורונה. האנליסט ברנס מקיני טוען שהמותג הפרטי או מכירות של יצרניות קטנות אך יעילות הציגו עליות בעשור שקדם לקורונה, ומוצריהם היו אהובים על קונים בני דור המילניאלס. ואולם מגמת התחזקות האונליין קטעה את הטרנד הזה. "בדיגיטל המודעות למותג חשובה יותר, והפכה למעשה לקריטית. כך נוצר ריבאונד של נאמנות למותגים".

נקודה מעניינת עליה מצביעים בפירמת הייעוץ הפיננסי Telemus היא שגם הבשר מתייקר, מה שיכול לגרום לירידה במכירות שלו, לטובת מוצרים תעשייתיים וארוזים – מה שיטיב עם המותגים הגדולים. בינתיים ענקיות המזון רואות שהעובדה שהאמריקאים משלמים יותר על דלק לא משנה ממש את הרגלי הקניות שלהם. ואם בתקופת הסגרים גילו, או דבקו, במוצרים מסוימים של חברה מסוימת, הם עוד לא מפנים לה את הגב, גם אם היא מעלה להם מחירים. החיסכון שצברו חלקים באוכלוסייה עקב ההגבלות על התנועה שנעשו במקביל לתמריצים שחולקו, אולי עוזר בהקשר זה – אך גם לו יש גבול.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".