רפואה
צילום: שאטרסטוק

מי את Ispecimen? חברת הדגימות שמכפילה את שוויה בוול-סטריט

החברה האמריקאית, המנהלת אתר המקשר בין אנשים המעוניינים לתרום דגימות ביולוגיות שלהם לחוקרים המעוניינים להשתמש בדגימות אלו לקידום המחקר הרפואי, טסה בוול-סטריט, תודות להכרזה של הממשל האמריקאי שתשכור את שירותיה. 
תומר אמן |

עד ללא מזמן הייתה החברה האמריקאית Ispecimen(סימול: ISPC) אלמונית פחות או יותר. כמובן שקשה להיות אלמוני כשאתה נסחר בבורסה הגדולה בעולם, אבל קשה לומר שהיא הייתה בעל שם כמו החברות הגדולות דוגמת  MICROSOFT (סימול: MSFT),  GOOGLE (סימול: GOOGL) או  TESLA INC (סימול: TSLA) או אפילו כמו החברות הבינוניות כמו  EXXON MOBIL (סימול: XOM) או  CISCO SYSTEMS (סימול: CSCO). 

גם עכשיו לאחר הנסיקה זאת תהיה יותר מהגזמה לומר שהחברה תגדל למימדי הענק האלו, אבל מה שהיא עשתה בשבוע האחרון הוא ללא ספק מרשים, במיוחד אם לוקחים בחשבון את הפוטנציאל הגלום בו, ואת האופן שבו הוא יוכל השפיע על העולם כולו הן בטווח המיידי והן בעתיד הקרוב. 

המודל העסקי של החברה פשוט, היא מפעילה אתר אינטרנט שכל יעודו הוא לקשר בין אנשים המעוניינים לתרום דגימות ביולוגיות אישיות, לרבות רוק, דם, עור ובין חוקרים מהתעשייה הרפואית שמעוניינים להשתמש בדגימות הללו כדי לקדם את המחקר הרפואי שלהם. 

התפנית הגיעה בתחילת השבוע האחרון, אז פתחה החברה את שבוע המסחר שלה בוול-סטריט לפי מחיר של כ-8.3 דולר למניה. לאחר פתיחת שבוע המסחר הודיע הממשל האמריקאי כי הוא, בשיתוף עם כמה חברות רפואה פרטיות, תשכור את שירותיה של Ispecimen והמידע הרפואי בו היא מחזיקה על מנת לקדם מחקר בתחום הקורונה, הן בטיפול ומיגור המגפה הנוכחית (חיסון ותרופה) והן עבור מניעת התפרצות עתידית של נגיפים ומחלות דומות לה. 

המניה הגיבה להכרזה הזו בצורה טובה, ואת יום המסחר שלה סיימה עם שווי כפול, 16.92 דולר למניה המחיר על פיו נסחרה בפתיחת יום המסחר השני של השבוע. מאז הספיקה המניה לדשדש מטה ואת יום המסחר האחרון סיימה עם מחיר של כ-10 דולר למניה. 

הפריצה הגדולה הגיעה היום, כשהמסחר בוול-סטריט נפתח על רקע ההתפרצות המחודשת של הנגיף הקורונה בדרום אפריקה, יחד עם הוריאנט המיוחס לו. השווקים לא הגיבו טוב לחדשות האלו, המסכים נצבעו באדום וול-סטריט והממדים המובילים בדרך לרשום את יומם הגרוע ביותר זה כיותר משנה, מאז אוקטובר אשתקד. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.