לא לשימוש
צילום: רויטרס

מלכוד 22 של הפד': האם אפשר להעלות את הריבית בלי לגרום למשבר?

על פי מודל שהוצג לפד' בדיון השנתי שהתקיים לאחרונה בג'קסון הול - כל עוד אי-השוויון בהכנסות נמשך, הריבית לא יכולה לעלות בלי להוביל למשבר, וכמובן: הריבית הנמוכה בשווקים מביאות גם להגדלת אי השוויון. האם יש דרך לצאת מזה בלי משבר?
אביחי שניר | (7)

הפד' מתכוון כנראה להתחיל לצמצם את ההתערבות שלו בשוק האג"ח, וחלק ניכר מהחברים בוועדה המוניטרית חושבים שריבית הבנק המרכזי צריכה לעלות כבר ב- 2022. כשהבנק המרכזי קובע ריבית, הוא צריך לקבוע אותה באזור הריבית הטבעית, אחרת הוא עלול להוביל למשבר.  בהקשר הזה, מעניין לציין נייר לדיון שהוצג בכנס של הפד בג'קסון הול.

 

בנייר, שנכתב על ידי אטיף מיאן, לודוויג שטראוב ואמיר סופי, הכותבים טוענים שהריבית הנמוכה בשווקים היא תוצאה של הגידול באי השוויון בארה"ב (ובעולם כולו). לפי המודל שלהם, קיימת רמה מסוימת של ריבית, "הריבית הטבעית," שמאפשר לשוק להתנהל באופן אופטימלי בלי שהאינפלציה תעלה. הגובה של הריבית הטבעית תלוי בנכונות של הפרטים במשק לחסוך. ככל שהפרטים מעוניינים לחסוך יותר, מצד אחד, ואין נכונות להגדיל השקעות מהצד השני, כך הריבית הטבעית נמוכה יותר.

 

כאן נכנס לתמונה אי-השוויון. החוקרים מוצאים כי אנשים עם הכנסה גבוהה חוסכים יותר מאשר אנשים עם הכנסה נמוכה יותר. משקי בית בעשירון העליון חוסכים כ-20% מההכנסה שלהם, אלו שבעשירונים 6–9 חוסכים כ- 8% מההכנסות שלהם, ואלו שבעשירונים 1–5 חוסכים פחות מ- 2% מההכנסה שלהם. מכיוון שלאנשים בעשירונים העליונים יש הרבה יותר הכנסות והון מאשר לאלו בעשירונים התחתונים, הפערים בחסכון בין אלו שבעשירונים העליונים לכל השאר הביא בעשורים האחרונים לגידול בחסכון הפרטי ששקול לכ- 3% תוצר, שליש מסך החסכון בארה"ב.

 

כשהחיסכון גדל בצורה כזאת, המחיר שבנקים מוכנים לשלם על חסכונות יורד, והריבית הטבעית יורדת. כלומר, המסקנה העיקרית מהמודל של מיאן, שטראוב וסופי היא שכל עוד אי-השוויון בהכנסות נמשך, הריבית לא יכולה לעלות בלי להוביל למשבר. הבעיה היא שריבית נמוכה מתדלקת עליות בשוק ההון, ומכיוון שהעשירונים העליונים מחזיקים הרבה יותר נכסים פיננסיים מכל השאר, עליות בשוק ההון הן גורם עיקרי לגידול באי-השוויון בארה"ב. יוצא מזה שהבנק המרכזי נמצא לכאורה במלכוד 22: הוא לא יכול להעלות ריבית בלי לגרום למשבר, וכל עוד הוא מחזיק את הריבית נמוכה הוא מגדיל את אי השוויון עוד יותר, ומקטין את הסיכוי שהוא יוכל להעלות ריבית אי פעם בעתיד.

 

למזלם של הבכירים בפד, יש כמה בעיות עם המודל הזה. בין היתר, בגלל שלמרות שאכן יש גידול בחסכון הפרטי, סך החסכון בארה"ב לא השתנה הרבה ב-40 השנים האחרונות, הרבה בגלל שהגידול בחסכון הפרטי קוזז על ידי הגידול בחובות של הממשל. אבל בכל זאת, המודל הזה מראה על בעיה שעלולה להתפתח למדיניות המוניטרית ככל שהגידול באי השוויון יגדל: ככל שאי השוויון יגדל, החסכון הפרטי יגדל, ובמקביל יגדל גם הלחץ לגידול בחוב הממשלתי, כשהמדיניות המוניטרית תתקע באמצע. כשזה המצב, לפד יש אינטרס להעלות את הריבית, ולפעול להקטנת האינפלציה ואי השוויון, גם אם זה מגדיל את הסיכון למשבר.

 

דר' אביחי שניר

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עוז 06/10/2021 10:31
    הגב לתגובה זו
    נדפיס, נוריד ריבית ל0, נתדלק שוק בועתי, העיקר לאכול עכשיו ואת המחער ישלמו הבאים, במקרה הזה - הצעירים שערך המשכורת שלהם נשחק יחסית לשווי הדירות
  • 5.
    שמילו 04/10/2021 13:23
    הגב לתגובה זו
    במצב בו אנו נתונים ורוצים לשלוט על האינפלציה ,יש להעלות הריבית ועכשיו.
  • 4.
    שלומן 04/10/2021 13:13
    הגב לתגובה זו
    מדיניות פופוליסטית וארכאית. יצר בועה מטורפת.
  • 3.
    רב סרן בועתי 04/10/2021 10:48
    הגב לתגובה זו
    בגלל זה הוא סוחר בניירות ערך על בסיס מידע פנים. אכפת לכולם מהכיס שלהם. ספציפית עכשיו הם מכרו מניות אז כנראה תבוא נפילה והם יקנו בזול כמו תמיד
  • ..טעית, לפד אסור להתערב במסחר המניות, אך ורק בשוק האג"ח (ל"ת)
    Sassi6 05/10/2021 04:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כלומר שוב המסכנים נדפקים? (ל"ת)
    יפית 04/10/2021 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תומר 04/10/2021 09:56
    הגב לתגובה זו
    אבל אחכ המשך עליות, אין מה לעשות עם הכסף
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.