נורבגיה הופכת למדינה הראשונה שמעלה ריבית מפרוץ המגיפה
עם התמתנות ההשפעות של מגיפת הקורונה חווינו פה בישראל, דבר שחווה גם הרוב המוחץ של מדינות המערב שהורידו את ההגבלות - אינפלציה, כאשר מדד המחירים לצרכן שלנו עלה בכ-2.3% מתחילת השנה.
יש אקסיומה כלכלית המוסכמת על כל הכלכלנים כיום והיא - אם רוצים לדכא אינפלציה, אפשר להעלות את הריבית במשק. אבל הבעיה במצב בו אנחנו נמצאים הוא שהדעות חלוקות האם האינפלציה שאנחנו חווים היא זמנית ונובעת מביקושים כבושים ובעיות אספקה למיניהן שיפתרו בקרוב, או לחילופין - אינפלציה שצפוייה להישאר. אי לכך ובהתאם לזאת, לא סוררת כיום הסכמה רחבה להאם צריך לבצע העלאת ריבית כאשר אף מדינה עד כה לא נקטה בצעד הזה מפרוץ המגיפה.
כעת, נורבגיה שהינה מדינה סקנדינבית קטנה יחסית באוכלוסייתה, שאינה חברה באיחוד האירופי והיא בעלת תמ"ג לנפש מהגבוהים בעולם בזכות נפט שמצאה ליד חופיה - הפכה למדינה הראשונה שמבצעת העלאת ריבית מאז פרוץ המגיפה.
הבנק המרכזי של נורבגיה העלה את הריבית מ-0% לכ-0.25%. כמו כן, הוועדה המייעצת של הבנק מעריכה שעד סוף 2022 יהיו עוד 4 העלאות ריבית של רבע אחוז כל אחת שיובילו את המדינה לריבית של כ-1.25%.
- הפד בדרך להורדת ריבית נוספת - אך חושש לאבד שליטה על האינפלציה
- פרוטוקול הפד: הריבית צפויה לרדת פעמיים נוספות השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאלה העיקרית כעת היא האם עכשיו אחרי נורבגיה עוד מדינות יעשו כן או לאו. נדגיש שמהבחינה של הבורסות, העלאת ריבית בדרך כלל גורמת לירידות בשווקים. נביא דוגמה פשטנית: אם לבן אדם ישנה האפשרות לבחור בין חברה א' שנסחרת לפי שווי שוק של כ-100 שקל ומרוויחה בממוצע 10 שקל בשנה, אל מול פיקדון בבנק שמניב 0%, אז יתכן מאוד שיבחר באופציה הראשונה.
- 2.עלית ריבית דחוף בישראל (ל"ת)שרון 24/09/2021 08:27הגב לתגובה זו
- 1.דרור 23/09/2021 16:39הגב לתגובה זוקודם כל תשפר דחוף את העברית שלך. בהמשך מוטב שתימנע ממתן דוגמאות אינפלטילייות
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)טילריי יורדת ב-2%, רוקט לאב קופצת ב-10%; הנאסד״ק עולה ב-1.4%
נתוני האינפלציה בארה״ב לחודש נובמבר הפתיעו לחיוב את השווקים והציתו ראלי במניות ובאג״ח. העלייה השנתית במדד המחירים לצרכן הייתה האיטית ביותר מאז תחילת 2021, מה שחיזק את ההערכה כי הלחצים האינפלציוניים נרגעים בקצב מהיר מהצפוי. כתוצאה מכך, מדד S&P 500 עצר רצף של ארבעה ימי ירידות ועולה ב-1%, בעוד הנאסד״ק והדאו עולים ב-1.7% ו-0.4% בהתאמה, כאשר המשקיעים פירשו את הנתונים כאות חיובי למדיניות מוניטרית מקלה יותר בהמשך.
בשוק האג״ח נרשמה ירידה בתשואות, כאשר תשואת האג״ח הממשלתית ל-10 שנים ירדה ל-4.12%. הירידה משקפת הקלה מסוימת בקרב משקיעים שחששו מהתבססות אינפלציה גבוהה שתמנע מהפדרל ריזרב לבצע הורדות ריבית. מדד הליבה של המחירים לצרכן עלה ב-2.6% בלבד לעומת השנה שעברה, והמדד הכללי עלה ב-2.7%, נתונים שנתפסים כקרובים יותר ליעד הבנק המרכזי.
בשוק המניות בולטת מניית מיקרון, שמזנקת בכ-14% לאחר שסיפקה תחזיות מעודדות בנוגע לביקושים הקשורים לבינה מלאכותית. גם מניות הטכנולוגיה הגדולות תרמו לעליות, כאשר מדד מניות ענקיות הטכנולוגיה קפץ בכ-2.4%. התחזקות זו חיזקה את הסנטימנט החיובי והדגישה כי לא רק המאקרו, אלא גם גורמים סקטוריאליים תומכים בשוק.
במקביל, השווקים מגלמים הסתברות הולכת וגדלה להורדת ריבית מצד הפד כבר במחצית הראשונה של 2026, כאשר הסיכוי להפחתה כבר בינואר עלה לכ-22%. לעומת ארה״ב, שוקי האג״ח בגרמניה ובבריטניה הפגינו חולשה יחסית, לאחר שהבנק המרכזי האירופי והבנק של אנגליה שידרו מסר נצי יותר לגבי מסלול הריבית. הפער בין הגישות מדגיש את הייחודיות של הדינמיקה הכלכלית בארה״ב בשלב הנוכחי.
- לקראת דוחות מיקרון: מחירי הזיכרון עולים והציפיות גבוהות במיוחד
- מיקרון נוטשת את שוק הזיכרונות לצרכן ומתמקדת ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביל אקמן בונה ברקשייר האת’וויי משלו: הווארד יוז רוכשת חברת ביטוח - רכישת חברת הביטוח Vantage ב־2.1 מיליארד דולר היא צעד מרכזי במהלך
להפיכת הווארד יוז מחברת נדל״ן מסורתית לחברת החזקות מגוונת, הנשענת על הון ביטוחי כמנוע השקעות ארוך טווח
