בקבוק תרופות ביומד תרופה
צילום: Istock

שוק של 10 מיליארד ד': האם כדור נגד קורונה יקפיץ את פייזר ואחרות?

התרופה היחידה המאושרת נגד הקורונה היא רמדסיביר, שניתנת בעירוי ושנויה במחלוקת. פייזר ומרק צפויות להציג תוצאות מהניסוי בתרופות הבליעה שלהן השנה, וגם רוש ו-Atea שפועלות יחד, ולפי האנליסטים הראשונה תוכל להתחזק ב-3 ד' והשניה להכפיל את שוויה
איתי פת-יה | (2)

בימים האחרונים, נוכח נתוני חולי הקורונה הקשים, עולות התרעות מגורמים בבתי החולים מפני מחסור אפשרי באקמו, אותן מכונות הנשמה אליהן מחוברים אלו שבשלב מתקדם של המחלה ואינם יכולים עוד לנשום באופן עצמאי. רובם המוחלט של החולים הקשים אינם מחוסנים. המצב הזה מפנה שוב את הזרקור לתרופות הקורונה – להבדיל מהחיסונים – כלומר לפתרונות שיפחיתו את השפעת המחלה, יקלו על בתי החולים וכמובן גם יצילו ממוות. בשוק ההון מסתכלים על החברות המפתחות תרופות שכאלה בשיטות מתן נוחות ולא פולשניות, כשהכוונה בעיקר לטבליות לבליעה, ובבנק ההשקעות ג'פריס למשל מדברים על שוק שיגלגל 10 מיליארד דולר בשנה.

כיום, התרופה היחידה שאושרה על ידי ה-FDA, כשיש לציין כי כלל לא פותחה עבור הקורונה במקור אלא התגלה כי יש לה השפעה חיובית על המאבק בנגיף (וגם על כך יש בקהילה הרפואית מחלוקות), היא אותה רמדסיביר של חברת  GILEAD SCIENCES (GILD). אלא שהיא ניתנת בצורה של עירוי לווריד – לא משהו שרלוונטי לשימוש עצמאי בבית, אלא מיועד לאלו שכבר הגיעו לבתי החולים, והצוות הרפואי הוא שאמור לתת את התרופה. אף על פי כן בחברה מעריכים מכירות השנה בהיקף של 3 מיליארד דולר הודות לשימוש בתרופה נגד הקורונה.

כך גם  REGENERON PHARMACEUTICALS (REGN) ו-  GLAXOSMITHKLINE PLC (GSK) עמלות על פיתוחים דומים שטרם אושרו, וכמוהן הישראליות בונוס ביוגרופ -4.49% שבאחרונה הורחב הניסוי בתרופה שלה לבתי חולים נוספים בארץ אחרי רמב"ם ו אנלייבקס -2.7% .

את התחרות הגדולה לאלה אמורות אם כן להציב תרופות הקורונה לבליעה, והשחקניות בזירה הזו הן  PFIZER (PFE), מובילת החיסונים נגד הנגיף, ענקיות התרופות  MERCK & COMPANY (MRK) ו-  ROCHE HOLDINGS LTD ADR (RHHBY) שחברה ל-  ATEA PHARMACEUTICALS INC (AVIR).

מול מרק הממשל האמריקני כבר חתם על הסכם בהיקף של 1.2 מיליארד דולר שיתממש היה ותקבל התרופה שלה, Molnupiravir, את אישור החירום הדרוש ממנהל התרופות והמזון. זו מפותחת בשיתוף פעולה עם Ridgeback Biotherapeutics הפרטית והציפיות הן שהשתיים יהיו הראשונות שיציגו נתונים מהפאזה השלישית בניסוי בתרופה שלהן. זה עתה אמר מנכ"ל מרק רוברט דייויס שהוא מעריך כי האישור המיוחל יינתן עד סוף השנה.

מה המשמעות עבור המשקיעים? אז לפי האנליסטית דאינה גרייבוש מהפירמה SVB Leerink, אישור שכזה יכול לחזק את מניית מרק ב-3 דולרים נוספים. נכון לזמן כתיבת שורות אלה החברה נסחרת ב-71.68 דולר למניה. הפיתוח למעשה משבש את שכפול הוירוס שגורם לקורונה. סגנית נשיא מרק לגילוי מחלות זיהומיות, דריה האזודה, אמרה שבניסויים הפרה-קליניים התרופה הראתה יעילות נגד וירוסים נוספים ממשפחת הקורונה. "יש פה פוטנציאל להיות לא רק סייע חשוב להתפרצות הזאת, אלא גם להעברות נגיפים אפשריות בין בעלי חיים של וירוסים נוספים מהמשפחה", אמרה.

גם פייזר עשויים להציג נתונים מהניסוי שלהם עוד השנה. התרופה, PF-07321332, היא מסוג מעכבי פרוטאז (PIs), בהם עושים שימוש למשל גם נגד איידס. לבנק ההשקעות מורגן סטנלי אמר סמנכ"ל הכספים של פייזר, פרנק ד'אמליו שייתכן כי הבקשה לאישור התרופה תוגש ל-FDA ברבעון הרביעי. "אנו חושבים שזה יהיה עוד כלי נחמד מאד בארסנל הכלים במאבק נגד הקורונה", אמר.

קיראו עוד ב"גלובל"

הצפת הערך הגדולה ביותר אמורה להיות ב-Atea. האחרונה היא חברת ביוטכנולוגיה שמפתחת מספר תרופות אנטי ויראליות לבליעה. המחקר בתרופה שלה לקורונה, AT-527, צפוי להציג נתונים גם כן בסוף השנה. רוש תהיה זו שתמכור מחוץ לארצות הברית את התרופה. האנליסטית רואנה רויז, גם היא מ-SVB Leerink נתנה למניה מחיר יעד של 60 דולר – אפסייד של כ-129% על מחיר השוק. לפי החברה, התרופה אמורה להיות יעילה נגד טווח של וריאנטים שונים של הקורונה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שמוליק 20/09/2021 17:15
    הגב לתגובה זו
    אם הוא היה עוזר לא היו מתים
  • 1.
    מעריץ את הכתב הזה (ל"ת)
    איש אמת 20/09/2021 13:41
    הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.