בורגר קינג מזון מהיר המבורגר
צילום: Istock

קרן הפרייבט אקוויטי ברידג'פוינט מזנקת בלונדון ב-25% ביומה הראשון

הקרן הונפקה לפי מחיר של 0.35 פאונד למניה ושער הפתיחה שלה כבר התחיל ב-0.42 פאונד כשעתה היא נסחרת ב-0.437 פאונד המשקפים לה שווי של 5 מיליארד ד'. החברה מנהלת נכסים בסך 27 מיליארד ד' ויש לה החזקות בשלוחות של ברגר קינג ובאיטסו
איתי פת-יה |

קרן הפרייבט אקוויטי ברידג'פוינט (Bridgepoint, סימול: BPT) מזנקת בבורסת לונדון ביומה הראשון למסחר בכ-25% ומגיעה לשווי של כ-5 מיליארד דולר. המחיר שנקבע בהנפקה עמד על 0.35 פאונד למניה, ואילו כבר בפתיחת המסחר היום עלה ל-0.42 פאונד. בזמן כתיבת שורות אלה השער עלה ל-0.437 פאונד.

ההנפקה של ברידג'פוינט הייתה הגדולה ביותר בבריטניה עבור קרן פרייבט אקוויטי זה עשורים. בארצות הברית לעומת זאת מוכרים לכל פירמות בולטות שהונפקו כמו BLACKSTONE GROUP LP (סימול: BX) ו-  KKR & CO (סימול: KKR).

הקרן, שהוקמה בשנת 2000 אחרי שרכשה את הנהלת זרוע הפרייבט אקוויטי של NatWest,  מנהלת נכסים בסך 27.4 מיליארד יורו וממוקדת בהשקעות בינוניות של עד 1.2 מיליארד דולר. בפורטפוליו שלה נמצאות חברות דוגמת רשת הסושי איטסו (Itsu), פעילות ברגר קינג בצרפת ובריטניה ורשת האפניים וויגל (Wiggle).

יואקים קלמנט, אסטרטג בליבריום קפיטל, אמר לבלומברג כי "קרנות פרייבט אקוויטי הן אחד הנכסים המבוקשים ביותר כרגע, בהתחשב בהזדמנויות שיש להם עכשיו לאסוף השקעות במחירים יחסית זולים", זאת על רקע משבר הקורונה שהביא איתו גם סגירת עסקים, פשיטות רגל ו"פייר-סיילים".

בהנפקה עצמה גייסה ברידג'פוינט 300 מיליון פאונד (כמיליארד דולר) מהציבור לפי שווי של כ-2.9 מיליארד פאונד כשהנפיקה 85.7 מיליון מניות חדשות. בעלי מניות קיימים ביצעו הצעת מכר של 139.7 מיליון מניות נוספות שבידיהם, כך שהסכום גדל ל-789 מיליון פאונד. בסך הכל מדובר ב-27% מהחברה. פידליטי, T. Rowe Price ו- Mawer Investment Management רכשו כשליש מהמניות בהנפקה. אם החתמים, בראשם JP MORGAN (סימול: JPM) ו- MORGAN STANLEY (סימול: MS) יממשו אופציה שקיבלו, מדובר יהיה בגיוס של 907 מיליון פאונד בתמורה לכ-31.5% מהחברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.