ענקיות הטק הסיניות מנסות לרצות את הרשויות, בארה"ב נלחמים בהן
בואו נתחיל מרשימת הדברים שקרו לחברות סינית, גם אם מצומצמת: בשנה שעברה הרגולטור בסין ביטל את הנפקת ANT של עליבאבא ALIBABA GROUP (BABA), מה שהייתה אמורה להיות ההנפקה הפרטית הגדולה בהיסטוריה והביאה גם להיעלמותו המסתורית של מייסד באבא, ג'ק מא וגם לקנס של 2.8 מיליארד דולר.
כמו כן, רק בסוף יוני האחרון, לא מזמן, הונפקה דידי (DIDI), מתחרתה הסינית של אובר UBER TECHNOLOGIES (UBER). יומיים לאחר מכן, החלה רשות הסייבר הסינית ה-CAC, להשית עליה סנקציות, מחקה אותה מחנויות האפליקציות והורידה את האפליקציה לגמרי מחלק מהשירותים הנוספים. בד בבד נמחקו עוד מספר אפליקציות, כולן נסחרות בנאסד"ק. כמו כן, ה-CAC הודיע כי בכוונתו לדרוש שכל חברה עם למעלה ממיליון יוזרים תיאלץ לבקש אישור רגולטורי כדי להנפיק מחוץ לגבולות סין. הדיווחים אמרו גם שבייטדאנס, חברת האם של טיקטוק, נמנעה מהנפקה בשל הלחצים הרגולטוריים הגוברים.
בכל יום רשימת הסנקציות מתארכת, כשלא כל כך ברור מה תהיה הסנקציה הבאה. אבל זה לא מונע מענקיות הטק לנסות ולהסתגל למצב החדש, כשהן מנסות להבין מה הרשויות רוצות מהן. לדוגמא ענקית הגיימינג טנסנט TENCENT HOLDINGS (TCEHY), הגבילה החודש את השימוש במשחקיה לילדים מתחת לגיל 18, שלא יוכלו לשחק בין 10 בערב ל-8 בבוקר. בשל הבעיה לזהות מי משתמש במכשיר, כל כניסה למשחק כוללת סריקת פנים לווידוא המשתמש. זאת לאחר שכבר ב-2018 הממשל הסיני הראה דאגה מהמגמה ההולכת וגוברת של שימוש מופרז במשחקים וההשפעה שיש לכך על בריאותם הפיזית והנפשית.
אתמול הוול סטריט ג'ורנל דיווח שבאבא וטנסנט, ששתיהן הקימו סוג של חומה מסביב מוצריהם, כך שלא יהיה ניתן לרכוש באפליקציה המתחרה, כנראה שמבקשות להפוך את ההחלטה העסקית, מחשש מידו של הרגולטור, בשל העובדה שהתנהגות זו נחשבת למונופוליסטית במהותה. "מהלכים שכאלה מראים שענקיות הטכנולוגיה בסין מנסות להקדים את הרגולטורים, כמו שטנסנט תמיד מנסה לעשות ובאבא אף פעם לא עד כה", כתב האנליסט הטכנולוגי ניל קמפלינג במכתב למשקיעים.
- אנבידיה תחת חקירה: סין חוקרת את ענקית השבבים בהפרת חוקי ההגבלים העסקיים; המניה מאבדת 2.5%
- מצפים לדוחות: מניית אנבידיה עולה ב-1.8% לפני פתיחת המסחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, בשל הלחץ הגובר, החברות שוקלות להקל על העובדים שנאלצים לעבוד 6 ימים בשבוע מ-9 בבוקר ועד 21 בערב – הסינים קוראים לזה 996 –לאור ביקורת ציבורית הולכת וגוברת.
בארה"ב המצב הפוך
מנגד, בארה"ב המצב קצת הפוך. אמנם ועדה של הקונגרס קבעה כי לחברות הטכנולוגיה הגדולות יש יותר מדי כוח וצריך להשית אמצעים שיגבילו את כוחן, אך החברות בגישה יותר מלחמתית. קודם כל בשל העובדה כי הן יכולות. כי בניגוד למשטר הטוטליטרי הסיני, ארה"ב עדיין דמוקרטיה שמקדשת עסקים מעל הכול.
אז אם דיווחנו כאן על כך שאמזון AMAZON (AMZN) מבקשת לפסול את יו"ר רשות התחרות החדשה לינה קאהן מלעסוק בענייניה, בשל טענתם כי היא מוטה נגד החברה, עכשיו גם פייסבוק FACEBOOK (FB) הגישה בקשה דומה למועצה הפדרלית למסחר (FTC), בבקשה לפסול את קאהן מחקירת ההגבלים העסקיים נגדה, בשל העובדה כי קאהן מתחה ביקורת בעבר על החברה.
- נייקי דורכת במקום: המכסים מכבידים וסין ממשיכה להיחלש
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות...
- 1.מעניין. (ל"ת)הקורא 16/07/2021 15:15הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
אנבידיה מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- אנבידיה רוכשת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
