אמיר כהנוביץ אקסלנס
צילום: עודד קרני
מאקרו כלכלה

ביצועי המניות מוכיחים שלירידת תשואות האג"ח אין קשר למוטציה 'דלתא'

השבוע יהיה שבוע האינפלציה בארה"ב, מה צפוי באירופה ומה בישראל? וגם - האם זה תחילת הסוף של 'יעד האינפלציה' של בנק ישראל, מה יהיה הסוף עם הפקקים בים, ומה יקרה למחירי הסחורות
אמיר כהנוביץ |
נושאים בכתבה אגרות חוב

איך תשואות האג"ח ידעו?

מדד הפתעות המאקרו של סיטי בארה"ב עבר בימים האחרונים לטריטוריה שלילית, מה שאומר שרוב פרסומי המאקרו הפתיעו מתחת לממוצע התחזיות, ונראה שלווריאנט ה'דלתא' אין קשר לזה:

 

שוק המניות רומז שלירידת התשואות האחרונה אין קשר לזן הדלתא - אחד ההסברים האפשריים לירידת התשואות האחרונה בתשואות האג"ח בעולם היא כידוע עליית זן הדלתא. אלא ששוק המניות לא מתאר זאת כשהוא המשיך לעלות וכלכלני בלומברג מסבים את תשומת ליבנו גם לחוסר מתאם בין שיעורי ההתחסנות בכל מדינה לבין ביצועי מניות ה"שהייה בבית" אצלה. למשל, בארה"ב המחוסנת מדד מניות "שהייה בבית" (של Solactive) הכה בחודשיים האחרונים את ה- S&P500, בעוד המקביל האירופאי שלו עלה בדיוק כמו ה- Stoxx 600 ולעומתם מדד מקביל של בלומברג באסיה דווקא מפַגֵר אחרי המדד הכללי, אף ששם שיעורי ההתחסנות נמוכים יותר.

 

זהו שבוע האינפלציה! - היום יתחיל רצף פרסומי מחירים בעולם, עם פרסום מדד המחירים לצרכן בארה"ב, שצפוי שנותר דומה לחודש מאי, עם עליה שנתית של 4.8%. מחר יפורסמו בארה"ב גם מדדי מחירי היצרן ובהמשך השבוע מחירי היבוא והיצוא.

בישראל יפורסם מדד המחירים לצרכן ביום חמישי, כשממוצע תחזיות הכלכלנים מדבר על עליה של 0.1%, ומשינוי שנתי של 1.5% ל-1.6%, אף ששוק ההון מגלם מדד נמוך יותר. באירופה המדד יפורסם ביום שישי, כשהצפי הוא להתקררות קלה משינוי שנתי של 2.0% ל-1.9%.

 

תחילת הסוף של יעד האינפלציה?

תחילת הסוף של יעד האינפלציה, נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, עשה לו אתמול דה-לגיטימציה - כבר מיד עם כניסתו לתפקיד הנגיד ירון כבר תכנן לארגן כנס בינלאומי לבחינת יעד האינפלציה שנדחה בגלל הקורונה. ירון אומר שמדובר בבחינה שגרתית, אך מנאום הפתיחה שלו אתמול היה נראה שהוא לא בא לשחק בתיאוריות ויש לו הרבה מאד מה להגיד בנוגע ליעד שקיבל. להלן כמה נקודות בולטות מהנאום שלו אתמול:

1. שינויים משמעותיים בכלכלה מאלצים לחשוב האם יש צורך לבצע התאמות למשטר יעד האינפלציה. בין היתר הנגיד ציין ש"מסחר אלקטרוני ויכולות טכנולוגיות שמהווים הלם אספקה ממושך שדוחף כל הזמן את המחירים כלפי מטה."

2. דווקא בחלק מהזמן שבו האינפלציה הייתה מתחת ליעד, הכלכלה הציגה את הצמיחה החזקה ביותר ואת האבטלה הנמוכה ביותר מזה עשרות שנים.

3. יעד האינפלציה לא מבחין בין התאמות מחירים חד פעמיות כמו מדיניות ממשלה או עיתויי צריכה (למשל בעקבות אירועי הקורונה), מה שמכניס את חברי הבנק לויכוחים.

קיראו עוד ב"גלובל"

4. גם אם היינו רוצים להשפיע עליה לא בטוח שאנחנו יכולים: האינפלציה מושפעת פחות מהכלכלה המקומית ויותר מגלובליזציה. בהקשר הזה לא ברור עד כמה אנחנו תלויים בסוף במדיניות שאומצה בעולם ובמיוחד בכלכלות גדולות.

5. גם אם היינו מקבלים שיעד האינפלציה הוא אידיאלי ואנחנו יכולים להשפיע, איך בדיוק נעשה את זה כשהריבית הטבעית התקרבה לאפס?

 

הפקקים הימיים מחמירים, מאיימים על צד ההיצע, הן כאינפלציה והן כבלימה לכלכלה העולמית - בעוד המשקיעים לא מוטרדים כאמור מסיכונים של מגבלות קורונה חדשות חדשות על הכלכלה, יש מקום אחד בו האצבע של קובעי המדיניות קלה על ההדק - סגירת גבולות. *הדמוניזציה לכניסה של נגיפים מחו"ל גורמת למגבלות רבות על כניסת אוניות וטיסות, מגבלות על כניסה של ימאים ובמיוחד אם איש צוות בספינה נדבק אז כל הספינה תקועה בים. לפי בלומברג בחודשים האחרונים מאות אלפי ימאים היו תקועים בים בלי אישור להיכנס לנמלים. כשיותר ממחצית מתוך 1.6 מיליון הימאים בעולם מגיעים ממדינות מתפתחות כמו הודו, הפיליפינים או אינדונזיה, שם רמת החיסונים נמוכה מאד, הסיכון לחלות גבוה יותר. כלומר, אם הסגר הראשון אופיין בפגיעה חמורה יותר בביקוש מאשר בהיצע, נראה שכעת הסיכון העיקרי הוא פגיעה קריטית באספקה (היצע), סיכון שהוא גם אינפלציוני וגם מאיים לפגוע בפעילות הכלכלית. 

 

אינדיקציות שמחירי הסחורות יתחילו לרדת בתוך 6 עד 12 חודשים - לאחר שנתון המכירות הקמעונאיות בארה"ב החל לרדת בחודש מאי וצפוי שהשבוע ימשיך לתאר ירידה, באופן דומה גם נתון צמיחת הייצור התעשייתי בארה"ב (IP)  תיאר שיא צמיחה באפריל והתמתנות במאי. כלכלני בלומברג מזכירים לנו שאחרי שיאים קודמים בצמיחת הייצור התעשייתי בארה"ב, בסוף שנת 2007 ובאמצע שנת 2010, חלו ירידות במחירי הסחורות בפיגור של שישה עד 12 חודשים. לחץ נוסף כלפי מטה על מחירי הסחורות עשוי להגיע מכיוון הנפט. להערכת כלכלני בלומברג ההתנגדות של איחוד האמירויות הערביות בנוגע למדיניות התפוקה של אופ"ק מאיימת בפירוק הארגון וכך ביצירת הצפת נפט עולמית לאחר אפריל 2022. אוי לא זה בדיוק כשחברי הפד חושבים שיתחילו לתכנן העלאות ריבית ב-2023, אוי...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשוב קוונטימחשוב קוונטי

400 אלף דולר הכנסות - והמניה זינקה ב-16%: ברוכים הבאים לבועת המחשוב הקוונטי

המשקיעים מהמרים על עתיד קוונטי פורץ דרך, למרות הכנסות זניחות, הפסדים מתמשכים וסימני אזהרה שמרמזים על בועה מתעצמת בשוק המחשוב הקוונטי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

חברת Quantum Computing Quantum Computing 8.49%  דיווחה על הכנסות זעומות של פחות מ-400 אלף דולר, אבל המשקיעים בוול סטריט כבר רואים את המהפכה הבאה. בפועל, זה מייצר תחושה עמוקה של בועה. זהנשמע כמו בדיחה של וול סטריט: חברה מדווחת על הכנסות רבעוניות זניחות והמניה שלה מזנקת ב-16% בבורסה. אבל זו המציאות של שוק המחשוב הקוונטי כיום.

חברת Quantum Computing הצליחה להלהיב את המשקיעים כשדיווחה במקביל למכירות על ההזמנה המסחרית הראשונה שלה מאחד מחמשת הבנקים הגדולים בארה"ב עבור פתרונות אבטחה קוונטיים. מה שעוד יותר מעניין: החברה דיווחה על רווח נקי של 2.4 מיליון דולר, לעומת הפסד של 5.7 מיליון דולר אשתקד. אבל - הרווח נבע בעיקר מרווח חשבונאי של 9.2 מיליון דולר ממכשירים נגזרים, לא מפעילות עסקית אמיתית. הוצאות התפעול של החברה זינקו ל-10.5 מיליון דולר מ-5.4 מיליון דולר, כשהחברה מסבירה שמדובר ב"השקעות במחקר ופיתוח לצמיחה ארוכת טווח".

הפרדוקס הקוונטי: אף חברה לא רווחית, כולם מתלהבים

העובדה המדהימה היא שאף אחת מחברות המחשוב הקוונטי הציבוריות - לא Quantum Computing, לא Rigetti Computing, לא D-Wave Quantum ולא IonQ - מרוויחה. רובן אפילו לא מתקרבות לרווחיות, רובן גם מכניסות סכומים זניחים. ובכל זאת, המניות שלהן נסחרות בשווי של מיליארדי דולרים רבים קוואנטם שהיא "הזולה" מכולן נסחרת ב-2 מיליארד דולר. 

המשקיעים לא מסתכלים על ההווה אלא על העתיד. בעולם שבו נתונים הם הנכס החשוב ביותר, מחשוב קוונטי צץ ככוח שמשנה את כללי המשחק. הטכנולוגיה הזו, המבוססת על עקרונות הפיזיקה הקוונטית, מבטיחה חישובים מהירים פי מיליונים בהשוואה למחשבים הקלאסיים. זה אומר שרתים קטנים ומהירים לאחסון הנתונים וזה רק חלק קטן מהיתרונות הענקיים. 

חברות ענק כמו IBM, גוגל ואמזון משקיעות מיליארדים בפיתוח הטכנולוגיה, בעוד סטארטאפים מתחילים לנגוס בשוק.


הבסיס למחשוב קוונטי נעוץ בקיוביטים, יחידות מידע שיכולות להיות במצב 0 ו-1 בו זמנית, תופעה הנקראת סופרפוזיציה. בניגוד לביטים הרגילים, קיוביטים מאפשרים אלגוריתמים מקביליים שפותרים בעיות מורכבות תוך שניות. דוגמה בולטת: בעיית הנסיעה המסחרית (TSP), שמחשב רגיל ייקח לו שנים לפתור, נפתרת בקלות על ידי מחשב קוונטי. IBM כבר השיקה את Quantum System One, מערכתמסחרית ראשונה, והיא זמינה לעסקים דרך הענן. גוגל, מצדה, הכריזה לפני מספר שנים על "עליונות קוונטית"  חישוב שלוקח אלפי שעות במחשב על, לקח דקות במחשב קוונטי.


צי צבא סין, קרדיט: גרוקצי צבא סין, קרדיט: גרוק

לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן

לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין


הדס ברטל |

לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש הגרוע ביותר."  מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.

לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.

התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.




טייוואן, קרדיט: פיקסהביי
טייוואן - קרדיט: פיקסהביי


אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות

היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.