אפשר לומר שהשקעת ה-ESG (ראשי תיבות באנגלית של "סביבה, חברה וממשל תאגידי") הראשונה שביצעו בעלי מפעלים ורגולטורים הייתה לקראת סוף המאה ה-19. מה קרה אז? בעקבות תהליך העיור והתיעוש שעברו מרבית המדינות הגדולות באירופה, המפעלים המונעים בפחם ישבו באמצע הערים ובאין דרך אחרת לתאר אותם היו "אסון בריאותי וסביבתי". ההבנה כי הנזק שעשן המפעלים יוצר גדול מהתועלת – כי אם העובדים כל הזמן חולים, אין מי שיעבוד במפעל – האיץ את הוצאת המפעלים מריכוזי האוכלוסייה והפיכת הערים לקצת פחות מזוהמות. אבל אז זה לא הוגדר כ-ESG זה פשוט היה נכון כלכלית, כי אין מה לעשות, כאז גם היום שירותי בריאות הם דבר יקר ועובדים מיומנים תמיד קשה למצוא ולהחליף.

היום, העולם הכלכלי השתנה. לא בגלל הקורונה ולא בגלל התאגידים והחברות. השינוי בא מלמטה וחלחל אט אט למעלה. באנגלית קוראים לזה Grass Roots, או שורשי הדשא בעברית. כלומר, באיזשהו שלב, אנשים הבינו שהמוסר האישי של כל אחד ואחת הוא חשוב, אבל גם הסביבה הטבעית והעסקית אומרת משהו עלינו כתרבות וחברה. בין אם זה ניצול חסר אחריות של משאבים או של כוח אדם, או שפיכת מזהמים למקורות מים, זיהום האוקיינוסים, אבל גם תרבות ומנהל תקין מעידים עלינו משהו.

אם נהיה לרגע אידיאליסטים, אבל לא כמו גרטה ת'ונברי – הצעירה השוודית הסמי כריזמטית שאתגרה את מנהיגי העולם בקריאתה להאצת הקיימות ושמירה על הסביבה – אפשר לומר שה-ESG הוא חלק מהשאיפה הקיימת היום ליצור חברה טובה יותר, המתייחסת בכבוד לא רק לטבע, אלא גם לאנשים שמרכיבים אותה ועומדים בסטנדרטים מוסריים עסקית.

גם בארה"ב המוטה לקפיטליזם קיצוני שבו החזק כמעט כל יכול, עוברת בשנים האחרונות שינוי. ב-2019, השולחן העגול, ארגון המנכ"לים הגדול במדינה, אמר כי בכוונתו לקדם את טובת ה-Stakeholder, כלומר בעלי עניין בחברה, על פני טובתם הבלעדית של המשקיעים. זה לא אומר שהשינוי התרחש בן לילה, אבל מודעות לקהילה שמרכיבה את החברה, חשובה לא פחות. כלומר התפישה של הערך השתנתה.

• דירוג מעלה 2025 מראה עלייה חדה בהיקף התרומות ומעורבות גוברת בשיקום חברתי ותעסוקתי
• הערים שייעלמו: איך שינויי אקלים משנים את שוק הנדל"ן העולמי ומה צפוי לקרות בת"א?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אם בעבר השורה התחתונה והדיבידנד היו הדבר היחיד שעניין משקיעים, כיום המצב שונה. זה לא רק בגלל שהאוכלוסייה גדלה והטכנולוגיה השתנתה. הרי הדוד החשמלי הומצא בישראל כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת. כלומר היכולת לפיתוח טכנולוגיות תומכות סביבה היה קיים הרבה לפני הטרנד הפופולרי הנוכחי. מה מנע פיתוח של טורבינות רוח במשך עשרות שנים? פשוט, העניין הוא שלא היה מספיק לחץ חברתי וכלכלי לקידומם של פיתוחים שכאלה וגם היו גורמים כלכליים רבי עוצמה, כמו ענקיות הנפט, עם אינטרסים מובהקים לשמר את המצב הקיים. לא עוד.

מה השתנה? בעיקר אנחנו.  

הופכים ל-E ירוק

כשמדברים על ESG, לרוב זה נשמע כמו משהו מאוד אמורפי ולא קוהרנטי. מאין מילה שנאמרת כדי להיאמר ושנשמע "חכמים". יש כאלה שחושבים שמדובר בחבורת מחבקי עצים, זה רחוק מהאמת. יש הגדרות מאוד ברורות ומהותיות.

לדוגמה ה-E ל-Environment. כדי שחברה תעמוד ביעדי הסביבה, היא לא צריכה להתחיל לאסוף פלסטיק מהים. כלומר זה נחמד שיש חברות כאלה, אבל זו לא ההגדרה. כדי לעמוד ב-E, חברה צריכה להתייחס לשימוש שלה באנרגיה, לרמת הזיהום שהיא מייצרת, להשפעה שלה על האקלים, יצירת פסולת ופירוקה, שמירה על המשאבים הטבעיים ודאגה לשלומם של חיות – בר או משק. זה הבסיס.

• רובינהוד תשיק רשת חברתית בתוך אפליקציית המסחר שלה
• תגייס 3 מיליארד דולר: נביוס מנצלת את ההייפ כדי לדלל את המשקיעים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הזאת מזנקת היום ב-2,900% - מה הסיבה?

דוגמה נהדרת למהלך שמאחד חברות ענק הוא יוזמת RE100. ה-RE זה ראשי תיבות של Renewable Energy, כלומר אנרגיה מתחדשת. היוזמה הוצגה ב-2014 וקראה לחברות להצטרף ולהעביר את כל מקורות האנרגיה שהן צורכות לאנרגיה מתחדשת.

באפריל הצטרפה החברה ה-300 לרישמת החברות המרשימה שכוללת בין היתר את פייסבוק (FB), יצרנית התרופות אסטרה זנקה (AZN), ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ), 3M (MMM), אפל (AAPL), ענקית המשקאות AB-INBEV (ABI.BR), ג'נרל מוטורס (GM), ענקית המזון יוניליבר (UL) ועוד ועוד ועוד. רובן אגב התחייבו לעבור ל-100% אנרגיות מתחדשות עד 2025.

סוציאליות וממשל תאגידי תקין

ביום יום, כשאנחנו אומרים את המילה "סושיאל", הכוונה היא בעיקר לרשתות חברתיות. אבל ה-S ב-ESG, מדברת על משהו אחר לגמרי. הסושיאל הזה מדבר על אחריות חברתית שתאגיד או חברה מיישמים כלפי העובדים שלהם ובעלי העניין, כלומר הקהילות שמקיפות את המפעלים.

כדי לעמוד ביעדי ה-S, חברה מסחרית צריכה לשים דגש על זכויות אדם, להימנע מהעסקת קטינים או העסקה בכפייה, יצירת אנגייג'מנט קהילתית, בריאות וביטחון העובדים, יחסים עם בעלי העניין בחברה והיחס לעובדים.

ה-G מדבר על מנהל תאגידי תקין. כלומר חברה צריכה לעמוד ביעדים שכוללים את איכות ההנהלה, עצמאות הדירקטוריון, מניעת קונפליקטים של אינטרסים, פיצוי מנהלים, שקיפות ושמירה על זכויות של בעלי המניות.

מה כל זה אומר? בעולם שלנו היום, הרגולציה, אבל גם התדמית הציבורית, מהווים חלק ניכר מחייה של חברה. לדוגמה, מספיק שחברה תיתפס כמי שמתעמרת בעובדיה, יכול להוביל לחרם צרכני, שיכול להוביל לפגיעה בהכנסות. אותו דבר גם כשמתגלה שהנהלת חברה אינה עצמאית לגמרי, מה שיכול להוביל להשלכות רגולטוריות חמורות ושוב, פגיעה בשורה התחתונה. אם חברה מזהמת, היא יכולה לקבל קנסות כבדים.

כל זה אומר דבר אחד. בשורה התחתונה, השקעה בחברות מוטות ESG היא בשתי מילים: כדאית יותר. למה? כי היא מורידה את אלמנט הסיכון שחברה, כל חברה, לוקחת על עצמה. התהליך עצמו להפיכת חברה שעומדת בתנאים האלה יכול להיות יקר, אפילו מאוד. העניין הוא שיש החזר על ההשקעה. כי גם להימנע מקנסות או מחרמות צרכניים עתידיים זה ביטחון שמשקיעים רוצים לקבל, כדי לדעת שהם מקבלים מקסימום החזר על ההשקעה, בלי לפחד מפגיעות שיכולים להגיע למיליארדי דולרים.

ESG זה לא טרנד, זו המציאות העכשיווית והעתידית

בתחילת 2005, מזכ"ל האו"ם קופי ענאן, זימן ללשכתו 20 מנהלים פיננסיים ומשקיעים גדולים ויחד הם הקימו את PRI, שהם ראשי התיבות ל"עקרונות השקעה אחראית". כעבור שנה הוצגה היוזמה מאז אגב, מספר המשקיעים הרשומים גדל מ-20 ל-3,000. הארגון עצמו לא נתמך על ידי ממשלות ומטרתו לקדם השקעה אחראית יותר והוא ממומן על ידי החברים בארגון.

במשימה שלהם הם כותבים כי המטרה שלהם היא לקדם השקעות אחראיות כדי לייצר ערך גדול יותר. "אנו מאמינים שמערכת פיננסית גלובלית יעילה ובת קיימא היא הכרח ליצירת ערך לטווח ארוך. מערכת שכזו תתגמל השקעות אחראיות לטווח ארוך, שייטיבו עם הסביבה והחברה ככלל", כתבו ב-PRI.

את היוזמות שהוביל ה-PRI, קיבלו באופן יחסית מאוחר קרנות ההשקעה הפרטיות הגדולות בעולם, בהן בלקרוק וואנגארד, שיחד מנהלת למעלה מ-16 טריליון דולר. הן גם מפעילות קרנות מיוחדות העוקבות אחרי חברות הנרתמות לתחום. לפי האתר ETF.com, רק בארה"ב יש 50 קרנות שעוקבות אחרי חברות בתחום שמנהלות מצרפית קרוב ל-64 מיליארד דולר – כלומר לקרנות האלה יש עוד הרבה לאן לצמוח ואם רוצים להשקיע, כדאי לדעת אילו קרנות תומכות בחברות שעוברות את תהליך הטמעת ה-ESG.

דוגמה לקרן אחד שכזו היא ADVG, העוקבת אחרי חברות לארג'-קאפ שמיישמות אסטרטגיית ESG. למעלה מ-33% מהשקעות הקרן הן במניות טכנולוגיה, בהן של מיקרוסופט (MSFT), אמזון (AMZN), אנבידיה (NVDA), אבל היא מושקעת גם בבנק מורגן צ'ייס (JPM), פפסיקו (PEP), מרק (MRK) ועוד. מתחילת השנה מחיר ליחידה בקרן עלה מ-25 דולר לקרוב ל-29 דולר ליחידה, או 14.6% תשואה. לא רע בכלל.